התביעה נשוא הבקשה והתביעות הנוספות המתבררות בפני באיחוד דיון

1. המבקשת, חברת דוראל דלתות מקבוצת דלויה בע"מ, עסקה בזמנים הרלוונטיים ביצור ושיווק דלתות כניסה עם פטנט רשום. למבקשת היו מספר סניפים ברחבי הארץ שנוהלו על ידי זכיינים
2. מר שלום דזנהשוילי, יצחק בן דהן וגד אויזרט שימשו כזכיינים של חברת דוראל בשלושה סניפים – בירושלים, בני ברק (דיזיין סנטר) והרצליה, באמצעות ו/או ישירות (יש מחלוקת בעניין זה), חברת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ, החל משנת 2008 ועד אמצע שנת 2009.
3. מר משה ז'אן היה זכיין של דוראל בסניף אשדוד ובהמשך, במהלך שנת 2009, הועברו אליו, על ידי שלושת ה"ה הנ"ל, מניותיה של חברת ג.א.ש וניהול הסניפים הנ"ל.
4. לאחר העברת הסניפים למר ז'אן, קרסו הסניפים, באופן שגרם לדוראל נזקים רבים – בין היתר נזקים בגין הצורך לבצע התקנות ואחזקות לדלתות שנמכרו בתקופת הזכיינות, בגינה קיבלה חברת ג.א.ש, עמלת זכיינות מלאה – כך על פי טענת דוראל.
5. ראשיתו של הליך זה בתביעה שהגישה המבקשת נגד חברת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ, גד אויזרט, יצחק בן דהן, שלום דזנהשוילי ומשה ג'אן, לתשלום סך של 1,550,000, בגין אותם נזקים שפורטו לעיל (ת.א. 12473-03-10).
   בבסיס התביעה עומדת הטענה כי מר דזנהשולי, מר בן דהן ומר אויזרט העבירו שלא כדין למר משה זא'ן את הזכיינות, באמצעות העברת מניות של חברת גאש.
   נגד מר ז'אן נטען כי הפר דרך קבע את הסכם הזכיינות ועשה ככל שביכולתו על מנת להתחמק מהתחייבויותיו החוזיות.
   טענת מר דזנהשוילי, מר בן דהן ומר ואיזרט בתגובה הינן, כי העברת הזכיינות למר ז'אן בוצעה כדין וכי לא גרמו כל נזקים לחברת דוראל בגין התנהגות הנתבעים. דוראל היא שהפרה את הסכם הזכיינות ומכרה דלתות מאחורי גבה של חברת ג.אש. בטריטוריה הבלעדית שלה.
   מר ג'אן טען בתגובה כי דוראל נהגה לייקר מעת לעת את המחירון באופן חד צדדי ובחוסר תום לב מתוך כוונה לשחוק את רווחיו וכן כי מכרה דלתות מאחורי גבו בטריטוריה הבלעדית שלו ונהגה בחוסר תום לב מתוך ניסיון להשתלט על סניפי הזכיינות. מנהל מטעם דוראל הציג למר ז'אן מצג שווא במהלך הרכישה של הזכיינות.
6. בהמשך הוגשה תביעה נגדית נגד חברת דוראל, ונגד יוסף דלויה ורפאל בן עזרי (בעלי המניות/מנהלים בחברת דוראל), על ידי חברת מ.ש.ג.ד. יזום והשקעות בע"מ ומר יצחק בן דהן (בעלי המניות של חברת ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ), לתשלום סך של 1,250,000 ₪, בגין הפרת הסכמי הזכיינות, שכן דוראל מכרה את מוצריה בטריטוריות השייכות בלעדית לחברת ג.א.ש ולא שילמה לג.א.ש את עלת הזכינות בגין מכירות אלו (ת.א. 12710-12-10). כמו כן דוראל בצעה עוולה של גרם הפרת חוזה – שכן גרמה למר ז'אן להפר את הסכם העברת המניות שבינו לבין התובעים. כמו כן הנתבעים ביטלו באופן מפתיע את ההנחות שהיו נהוגות כל העת בין הצדדים באופן שגרם לתובעים נזקים.
   דוראל טענה בתגובה כי התביעה הוגשה רק למען האיזון. כן טענה כי לא סוכם בין הצדדים כי אסור לדוראל למכור בעצמה את מוצריה באזור השיווק של חברת ג.א.ש.
   בעניין מר ז'אן, הרי ככל שלא עמד בהתחייבויותיו, אין לתובעים אלא להלין על עצמם בשל בחירתם להתקשר עימו.
   מר ז'אן טען בתגובה כי ההסכם עם התובעים מעולם לא נכנס לתוקף וכי מי שגרם לקריסתו הכלכלית הינם התובעים בעצמם, אשר הפרו את חובת הגילוי והחובה לנהוג בתום לב במו"מ.
7. כמו כן הוגשו על ידי ג.א.ש בקשות לביצוע שיקים בגינן הוגשו התנגדויות על ידי דוראל (ת.א. 55137-02-10; 15805-05-10; 35558-04-10).

קיצורים בהם אשתמש בהחלטתי זו – למען הנוחות

1. המבקשת, התובעת בתיק 12473-03-10, הנתבעת בתיק 12710-12-10, דוראל דלתות מקב' דלויה בע"מ – להלן: "דוראל".
2. המשיבים 1 – 3, הנתבעים 1 – 3 בתיק 12473-03-10 - מר גד אויזרט, מר יצחק בן דהן, מר שלום זנהשוילי (נתבע 2, מר יצחק בן דהן, הוא גם התובע בתיק 12710-12-10 יחד עם חברת משגד) – להלן: "המשיבים".
3. המשיב 5, הנתבע 5 בתיק 12473-03-10, הנתבע 4 בתיק 12710-12-10, מר משה ז'אן – להלן: "מר ז'אן".
4. ג.א.ש בס"ד יזמות בע"מ - חברה אשר בעלי המניות בה עד לאמצע שנת 2009 היו המשיבים 1 – 3 ולאחר מכן מר ז'אן – להלן: "גאש".
5. מ.ש.ג.ד יזום והשקעות בינלאומיות בע"מ – חברה אשר הייתה יחד עם מר יצחק בן דהן, בעלת המניות בחברת גאש - להלן: "משגד".

הבקשה שבפני

1. הבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה לתיקון כתב תביעה".
2. אולם אין מדובר רק בבקשה לתיקון כתב תביעה אלא מדובר גם בבקשה להוסיף ראיה – חוות דעת מטעם רואה חשבון, ערוכה על ידי גב' לימור וקנין פרמוטר (אשר צורפה) - וכן מדובר בבקשה להגשת מסמכים נוספים - שכן יחד עם חוות הדעת, הוגשו שלושה כרכים עבי כרס של מסמכים - 1,045 (!!!) מסמכים, שהינם הצרופות לחוות הדעת.
3. בבקשה לא ציינה דוראל בבירור אילו סעיפים היא מבקשת לתקן.
   בכתב התביעה המתוקן לא צוינו באופן נבדל ונפרד התיקונים והשינויים.

בסעיף 3 לתשובת דוראל לתגובת המשיבים, ציינה דוראל כי הבקשה כוללת תיקונם של סעיפים 15, 27, 28 וחלק ז' לכתב התביעה.

אולם השוואה בין כתב התביעה המקורי לבין כתב התביעה המתוקן, מעלה כי בוצעו תיקונים רבים ולא רק תיקונים בסעיפים הרשומים לעיל.

1. לכתב התביעה הוספו מספר סעיפים ואילו סעיפים אחרים שונו – נוסחו מחדש - וסעיפים אחרים או חלקי סעיפים - נמחקו.
   כמו כן עיון בחוות הדעת שמבקשת דוראל להגיש, מעלה כי היא עוסקת בעניינים נוספים מהעניינים אליהן הפנתה דוראל בבקשה.
   על שינויים אלו ניתן היה להתחקות רק באמצעות השוואה דקדקנית של שני כתבי התביעה וכן באמצעות עיון בחוות הדעת - מדובר לפיכך בהתנהלות לא תקינה וחסרת תום לב של דוראל.
2. מצורף בזאת להחלטה כנספח א' כתב התביעה המתוקן שעל גביו סומנו השינויים שבוצעו.
3. עיון בשינויים ובתוספות מעלה כי המבקשת עותרת כיום - 6-7 שנים לאחר שארעו האירועים נשוא התביעה, 5 שנים לאחר הגשת התביעה וכאשר שמיעת התיק עומדת בפני סיום - לבצע שינויים רבים, להוסיף תוספות לכתב התביעה וכן להוסיף חוות דעת וכן לצרף 1,045 מסמכים. לגבי אותם מסמכים דוראל לא ציינה האם מדובר במסמכים שגולו/לא גולו, האם מדובר במסמכים שחלקם ו/או כולם צורפו כבר לתיק זה אם לאו.
4. עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי התיקונים המבוקשים נסובים סביב מספר עניינים:
   1. העלאת טענה חדשה בדבר אי תשלום גאש/המשיבים, דמי הזכיינות במלואם וכן בקשה להגיש חוות דעת בעניין זה. (ראה סעיפים 15, 16, 56(א)(ב)(ג) לכתב התביעה המתוקן), (ראה סעיף א' לחוות הדעת).
   2. העלאת טענות להרמת מסך / אחריות אישית של המשיבים (ראה סעיפים 19, 22, 23, 24, 56(ד), 74 – 80 לכתב התביעה המתוקן).
   3. העלאת טענות בדבר זיוף הסכמים (ראו סעיף 74 לכתב התביעה המתוקן).
   4. הוספת טענות הגנה בפני טענת המשיבים לפיה דוראל ביצעה מכירות בטריטוריות השייכות בלעדית לחברת גאש, ולא שילמה לגאש את עמלת הזכיינות בגין מכירות אלו (ראה סעיפים 49, 50, 53, 55 לכתב התביעה המתוקן), וכן בקשה להגיש חוות דעת המזימה לשיטת דוראל את טענות המשיבים בדבר עמלות הזכיינות המגיעות לה בגין כך (סעיף ג' לחוות הדעת).
   5. הוספת חוות דעת בעניין הנזקים שנטען שנגרמו לדוראל בשל התנהגות המשיבים – נזקים בעניין התקנות ותיקונים של הדלתות שהוזמנו בתקופת היות המשיבים בעלי המניות בחברת גאש. (ראה סעיפים 30 – 34 וכן ראה שינוי הסכומים בטבלה בעמ' 17 לכתב התביעה המתוקן) (ראה סעיף ב' לחוות הדעת).
   6. הוספת חוות דעת בעניין ההוצאות שנטען שנגרמו למבקשת עקב התנהגות גאש והמשיבים – הוצאות משפטיות, חיוב עלות עובדים, עלויות סניף הרצליה ותשלום עבור הוצאות אחרות (ראה סעיף ד' לחוות הדעת).
   7. הוספה של ראש נזק של פיצויים מוסכמים (תחתית עמ' 17 לכתב התביעה המתוקן).
5. כמו כן נעשו מספר תיקוני ניסוח בכתב התביעה בעניינים שונים. אין מדובר בהעלאת טענות חדשות, אלא בניסוח מתוקן ומשופר לשיטת דוראל של השתלשלות העניינים נשוא התביעה, (ראה סעיפים 17, 20, 21, 25, 29).

השתלשלות עניינים רלוונטית בנוגע לניהול הליך זה

1. תביעת דוראל נגד המשיבים הוגשה ביום 15.3.2010, על סך של 1,550,000 ₪.
2. בתאריך 17.5.10 נקבע התיק לקדם משפט על ידי כבוד השופט עידו רוזין. בהחלטתו נכתב בין היתר כדלקמן: "במידה ומי מבעלי הדין יבקש להסתמך במהלך ניהול התובענה, על חוות דעת מקצועית, הרי שמועדים להגשתן יחולו באופן הבא:-
   התובעת – עד ליום 01.09.10.

הנתבעים – עד ליום 15.11.10.
בעל דין שלא יגיש חוות דעת במועדים שנקבעו, ייחשב כמי שויתר על הזכות לעשות כן".
(הדגשה שלי – הח"מ), כמו כן ניתנה החלטה בעניין ביצוע הליכים מקדמיים.

1. ביום 11.2.11 ניתנה החלטה נוספת בדבר ביצוע הליכים מקדמיים.
2. ביום 18.12.10 הוגשה תביעה על ידי משגד נגד דוראל ומר ז'אן על סך של 1,250,000 ₪ - 12710-12-10.
3. ביום 12.5.11 ניתנה החלטה בדבר ביצוע הליכים מקדמיים בתביעת משגד.
4. התביעות הנוספות המאוחדות שעניינן בקשה לביצוע שטר - 55137-02-11; 3558-04-10; 15805-05-10 - הוגשו במהלך שנת 2010 ושנת 2011.
5. ביום 16.10.11, בעקבות הסכמת הצדדים, אוחד הדיון בכל התיקים הנ"ל. ניתנה עוד החלטה בדבר ביצוע הליכים מקדמיים ונקבע מועד לקדם משפט.
6. ביום 16.12.11 התקיים קדם משפט בתיקים המאוחדים בפני כבוד השופט גד גדעון. במהלך הדיון נקבעו שוב מועדים לביצוע הליכים מקדמיים וכן להגשת רשימת פלוגתאות ומוסכמות.
7. במהלך חודש 03/12 הגישו הצדדים (כל אחד בנפרד), רשימת פלוגתאות ומוסכמות.
8. ביום 5.3.12 התקיים קדם משפט נוסף.

במהלך הדיון ביקשו הצדדים פרק זמן נוסף על מנת לסיים את ההליכים המקדמיים.

1. בית המשפט הנכבד ציין בהחלטתו שעל אף שהיה מקום לסיים את ההליכים המקדמיים טרם הדיון, הוא נעתר לבקשה וקצב לכך מועדים. כמו כן נקצבו מועדים להגשת ראיות.
2. ביום 30.8.12 הוגשה על ידי המשיבים בקשה למחיקת כתבי הטענות של דוראל - בשל אי קיום צווים בדבר ביצוע הליכים מקדמיים.
3. בקדם המשפט שהתקיים ביום 12.9.12 סוכמו המועדים בהם תבצע דוראל את ההליכים המקדמיים.
4. במהלך חודש 10/12 הוגשו על ידי דוראל תצהירי עדות ראשית מטעם – מר יוסף דלויה; מר רפאל בן עזרי; מר דודו עזרא; גב' שגית דלויה; מר טל שוורץ.
5. בעקבות בקשה שהוגשה נגד המשיבים בעניין אי הגשת ראיותיהם ציינו הנ"ל כי דוראל טרם ביצעה הליכים מקדמיים ולפיכך הם עומדים על הבקשה למחיקת כתבי הטענות של דוראל, אשר הוגשה על ידם. דוראל טענה כי ביצעה את כל המוטל עליה ואי העברת המסמכים נובעת ממחדל של המשיבים.
6. בתאריך 1.1.13 התקיים קדם משפט. לדיון הגיע דוראל עם מספר ארגזים של מסמכים. ב"כ המשיבים ציין כי הוא מחפש את מסמכים הנוגעים לטענת המשיבים כי דוראל מכרה ושיווקה דלתות במקום בו היו המשיבים זכיינים בלעדיים.
   בסיוע בית המשפט הסכימו הצדדים כי נציגי המשיבים יגיעו למשרדי דוראל על מנת לעיין ולצלם במסמכים הדרושים.
7. ביום 9.1.13 התקיים קדם משפט נוסף במהלכו הודיעו הצדדים כי סיימו ההליכים המקדמיים.
8. ביום 2.4.13 הגישו המשיבים תצהירים של מר שלום דזנהשולי, מר יצחק בן דהן, מר אבי דזנהשוילי.
9. ביום 14.2.13 הוגש על ידי המשיבים תצהיר של מר גד אויזרט.
10. ביום 1.9.13 הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי מר ז'אן.
11. בין לבין ניהלו הצדדים הליך גישור שלא צלח.
12. בתאריך 3.9.13 התנהל דיון לאחר הגשת ראיות הצדדים. עיון בפרוטוקול מעלה כי במהלך הדיון נדונה בין היתר שאלת הוכחת הנזקים הנטענים על ידי דוראל.
    במהלך הדיון עלו שאלות בעניין התצהירים/כתבי הטענות של דוראל, וראו: "עו"ד דלויה: לשאלת ביהמ"ש, אם הדברים שסיפר כעת מר בן עזרי מופיעים בתצהירי עדויות ראשיות שלנו, אני מבקש הפסקה של 10 דקות בשביל לבדוק.." (עמ' 22 למעלה). ובהמשך כאשר דובר על התביעה של משגד, ציין ב"כ דוראל כדלקמן– "יש כאן חשבוניות של אותו סכום דימיוני שהן בכלל לא רלוונטיות לא למחלוקת ולא לתקופת ההתקשרות. אין לנו בעיה להפריך את זה כבר בתצהירים הכתובים היום.
    לשאלת ביהמ"ש איפוא זה כתוב, אני משיב שאצטרך הפסקה כדי לבדוק" (עמ' 22 שורה 12).
13. בהמשך ציין ב"כ דוראל, עו"ד דלויה, כדלקמן: "ככל שאקבל את הערת ביהמ"ש, יש לי 2 בקשות שאגיש במרוצת ה – 30 יום הקרובים, אחד להכניס חוו"ד מומחה של רו"ח תורג'מן או של מי ממשרדו, ובנוסף יש חוזה אחד שנמצא אצל הגרפולוגית היות שאנחנו משתמשים בצילומים ולא במקור, אנחנו נבקש להכניס חוו"ד גרפולוגית על זיוף הסכם.." (עמ' 22 שורות 13 – 16) (הדגשה שלי – הח"מ).

ב"כ המשיבים התנגד להגשת מסמכים נוספים על ידי דוראל וביקש לקבוע את התיק להוכחות.

1. בסיום הדיון נקבע התיק להוכחות - לארבעה מועדים.
2. בתאריך 23.12.13 הגישה דוראל בקשה להגשת תצהיר משלים של גב' שגית דלויה אליו צורפו מסמכים ונרשם כי תצהיר זה מוגש "בקורלציה ישירה לשאלות בית המשפט". בבקשה נרשם כי בידי דוראל מסמכים אשר צורפו לתצהיר המשלים, המשמיטים את הבסיס מתחת לטענות המשיבים.

ב"כ המשיבים התנגד להגשת התצהיר ובתגובתו רשם בין היתר כי על אף הצהרות ב"כ דוראל לפרוטוקול - לא הוגשה בקשה להגיש חוות דעת ותחת זאת מנסה דוראל להגניב תצהיר עדות ראשית נוסף של גב' דלויה. המועד להגשת ראיות כבר נקבע וכבר הוגשו ראיות ואין מקום להגיש תצהיר עדות ראשית נוסף.
בהמשך, במהלך שמיעת ההוכחות, התקבל תצהירה הנוסף של גב' דלויה.

1. ביום יום 9.2.14 הודיע עו"ד אלבליה, בא כוחו הקודם של מר ז'אן על התפטרות מייצוג.
2. בתאריך 30.4.14 התקיים דיון הוכחות בתיק זה במהלכו נחקר מר דוד עזרא.
3. בתאריך 13.5.14 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נחקרה גב' דלויה וכן מר רפאל בן עזרי.
4. בתאריך 14.5.15 הגישה דוראל בקשה לזמן שני עדים ללא תצהיר. עו"ד פרומוביץ התנגד להעדת מר איציק בן עזרי ללא תצהיר.
5. בתאריך 28.5.15 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נחקרו מר יוסי דלויה, מר עופר אוחיון (האחרון עיד ללא תצהיר ברשות),
6. כמו כן הוחלט כי מר איציק בן עזרי לא ישמע ללא תצהיר וניתנה לדוראל שהות להגיש תצהיר מטעמו.
7. ביום 11.6.14 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מר איציק בן עזרי.
8. ביום 12.6.14 הגישו המשיבים כרסטת הנהלת חשבונות בעקבות דרישה לגילוי ספציפי שהעלתה דוראל במהלך דיוני ההוכחות.
9. ביום 16.6.15 התקיים דיון הוכחות נוסף במהלכו נחקר מר טל שוורץ וכן מר איציק בן עזרי.
10. ביום 6.11.14 התקיים דיון הוכחות נוסף, במהלכו נחקר מר עופר חזן ועו"ד דלויה, ב"כ דוראל, הצהיר: "אלו עדי". כמו כן החלה שמיעת עדי ההגנה ונחקר מר אבי דזהנשוילי.
11. ביום 16.11.14 הוגשה על ידי דוראל "בקשה בהולה לדחיית מועד ולמתן צו להמצאת מסמכים מבוקרים". בית המשפט התבקש לדחות את מועד ההוכחות עד להמצאת כרסטת מבוקרת, שכן הכרטסת שהגישו המשיבים אינה מבוקרות. ללא הכרטסת המבוקרת לא ניתן לרדת לחקר האמת.
    המשיבים התנגדו לבקשה זו וציינו כי מדובר בניסיון להאריך את ההליכים שלא לצורך וכן טענו כי שלב גילוי המסמכים הסתיים מזמן.
12. בתאריך 20.11.14 התקיים דיון הוכחות בתיק זה.
    באותו דיון נחקר מר שלום דזהנשוילי על ידי באי כוח דוראל.
    בסיום הדיון התבררה בקשת דוראל לגילוי מסמכים וב"כ המשיבים התבקש לבצע בדיקות בעניין דוחות אקסל שביקשה דוראל, שכן דוראל ציינה שאם יומצאו לה דו"חות אלו הדבר יספק אותה.
13. ביום 30.11.14 הגישה דוראל "בקשה דחופה לתיקון כתב התביעה".

בתאריך 1.12.14 החלטתי בעניין בקשה זו כדלקמן: "עיינתי בבקשה והיא אינה ברורה כלל ועיקר. בכותרת הבקשה נרשם כי מדובר בבקשה "לתיקון כתב התביעה" ואילו מעיון בגוף הבקשה עולה כי התובעת בעצם מבקשת לקבל עוד מסמכים ו/או להגיש עוד מסמכים. התובעת תגיש לפיכך את הבקשה בשנית והפעם באופן ברור. ככל שאכן מבוקש תיקון כתב התביעה תצרף התובעת את הנוסח המתוקן של כתב התביעה שהיא מבקשת להגיש – כאשר ניתן יהיה להבין מהו התיקון המבוקש (יש לסמן את החלקים שמבקשים לתקן – על גבי כתב התביעה המקורי). ככל שמבוקש סעד אחר תתכבד המבקשת ותפרט באופן ברור מה היא מבקשת. הבקשה תוגש עוד היום... דיון ההוכחות לא ידחה...בבוקר הדיון יתקיים דיון בבקשה.." (הדגשה שלי – הח"מ).

1. בתאריך 1.12.14 הודיע ב"כ המשיבים תוצאות בדיקותיו וצירף מסמכים שהתבקשו על ידי דוראל – בין היתר דוחות אקסל.
2. בתאריך 1.12.14, יומיים לפני מועד דיון ההוכחות שהיה קבוע בתיק זה, ביקשה דוראל והודיעה כי היא זקוקה ל – 14 יום על מנת להגיש כתב תביעה מתוקן וביקשה לעצור את שמיעת הראיות, למעט השלמת חקירתו של מר שלום דזנהשוילי. ב"כ המשיבים התנגדה לעצירת ההוכחות.
3. בתאריך 1.12.14 ניתנה החלטתי כלדקמן: "..הדיון מחר יתקיים כסדרו ולא יידחה. הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה ברורה כלל וכלל וכפי שכבר קבעתי לא ניתן להבין האם מדובר בבקשה מוצדקת אם לאו. לא ברור מה התיקון המבוקש ומה ההשפעה שלו על ניהול ההליך. לא ברור בכלל אם מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה או בבקשה מסוג אחר. מצופה מהתובעת שכאשר היא מגישה בקשה לתיקון כתב תביעה, ודאי כאשר התיק נמצא בשלבים סופיים של שמיעת הוכחות, ודאי כאשר מגישים אותה כה סמוך לדיון ההוכחות, שהבקשה כן תהיה ערוכה כדבעי, שהבקשה כן תהיה מובנת על מנת שניתן יהיה להתייחס אליה. מועד הוכחות שוריין ביומנו של בית המשפט ושל הצדדים מראש, זהו המועד האחרון הקבוע בשלב זה ביומנו של בית המשפט לשמיעת תיק זה.." (הדגשה שלי – הח"מ).
4. בתאריך 3.12.14 התקיים דיון הוכחות בתיק זה במהלכו נשמעה המשך חקירתו הנגדית של מר שלום דזנהשוילי וכן נחקר מר יצחק בן דהן על ידי באי כוח דוראל (טרם נחקר על בידי ב"כ מר ז'אן).
5. כלומר, נכון להיום, התקיימו 7 דיוני הוכחות שנמשכו יום שלם (לעיתים עד 15:00 ולעיתים עד 17:00 ולעיתים עד 19:00), ונותר לשמוע את חקירתו הנגדית של מר יצחק בן דהן על ידי ב"כ מר ז'אן וכן את עדותם של מר גז אויזרט, מר יובל בוקר ומר ז'אן. כלומר, עוד שלושה דיוני הוכחות (לכל היותר), שמיעת התיק צפויה להסתיים.
6. בתאריך 3.12.14 קבעתי כי ככל שיש למי מהצדדים בקשה כלשהי, היא תוגש עד ליום 15.1.15. ביום 14.1.15 הוגשה הבקשה נשוא תיק זה. לבקשה צורפה חוות דעת חשבונאית. בחוות הדעת לא נרשם כי יש לה נספחים. בבקשה לא נכתב שבכוונת דוראל להגיש מסמכים נוספים.
7. הבקשה נקבעה לקבלת תגובה ותשובה לתגובה.
8. בתיק היו קבועים דיוני הוכחות נוספים ליום 19.4.15 וליום 21.4.15 וכן ליום 26.4.15.
9. בתאריך 13.4.15, טרם ניתנה החלטתי (חמישה ימים טרם דיון ההוכחות שהיה קבוע בתיק זה וכן שלושה חודשים לאחר שדוראל הגישה את הבקשה לתיקון כתב התביעה), הוגשו ישירות ללשכתי (וכן בהמשך בנט המשפט), שלושה כרכים בהם מסמכים שהוכתרו בכותרת: "נספחי חוות דעת" (סה"כ 1,045 מסמכים). סברתי שיש מקום לאפשר לב"כ המשיבים להגיב גם למסמכים אלו ולפיכך הוריתי על מתן תגובתו ודחיתי את שני מועדי ההוכחות הראשונים.

טענות דוראל בבקשה לתיקון כתב התביעה:

1. בבקשתה טוענת דוראל כי יש להתיר לה לתקן את כתב התביעה שכן:
   • בשגגה נרשם בכתב התביעה המקורי כי המשיבים קיימו את כל חובותיהם על פי הסכם הזכיינות.
   • לדוראל התגלה בדיעבד, בעת הכנת החומר לקראת דיוני ההוכחות ובמהלכם, כי המשיבים נמנעו מלשלם לה דמי זכיינות. העובדה שניתנו לה שיקים אינה מעידה על תשלום בפועל עבור הזכיינות. ישנם שיקים אשר חוללו ומעולם לא נפרעו.
   • המשיבים הפרו הפרה יסודית את הסכם הזכיינות ו/או את ההסכמות שהושגו בפגישה עם מר קהירי מיום 1.7.09, הפרה יסודית. הפרה יסודית זו כוללת בחובה פיצוי מוסכם בסך של 200,000$.
     המשיבים בעצמם כללו בכתב תביעתם דרישה לתשלום הפיצוי המוסכם, וככל שביהמ"ש יכריע כי המשיבים הם אלו שהפרו את ההסכם, הרי שנכון וצודק לאפשר גם לדוראל לתבוע את הפיצוי המוסכם על פי ההסכם.

דוראל אינה מעוניינת להגיש בקשה לפיצול סעדים בכדי לתבוע את הפיצוי המוסכם לאחר הכרעה בתביעה זו, למרות שאפשרות זו פתוחה בפניה.

• • המשיבים זייפו הסכמים.
  • המשיבים מתחבאים אחרי אישיותה הנפרדת של גאש אולם יש סיבות רבות לחייבם באופן אישי – להרים את מסך ההתאגדות בעניינם ודוראל טענה זאת לאורך כל הדרך. אולם דוראל שגתה שבחלק הרלוונטי בכתב התביעה המקורי לא ציינה כי הרמת המסך מתבקשת גם מעל גאש באופן שהאחריות בגין הנזקים שנגרמו לדוראל תחול באופן אישית גם על המשיבים.
  • במהלך החודשים אפריל 2008 ועד לחודש ספטמבר 2009 בוצעו מספר רב של הזמנות בשלושת הסניפים בגין כולן שילמה דוראל לגאש עמלת זכיינות מלאה. בהמשך אולם נאלצה דוראל לבצע התקנות ותיקונים עבור לקוחות גאש וספגה הוצאות כבדות בגין כך.
    במהלך דיון ההוכחות חלקו המשיבים בעדויותיהם כי שולמה להם עמלת זכיינות בגין אותן התקנות, כל שכן חלקו על העובדה שדוראל היא שביצעה בסופו של יום את אותן התקנות.
    ישנה גם מחלוקת עובדתית לעניין התקנות דלתות שהוזמנו קודם להעברת הסניפים למר ז'אן וההתקנות בוצעו לאחר מכן.
    לפיכך דוראל נדרשת ואף חייבת לצרף חוו"ד חשבונאית לשם ההוכחה כי בגין אותן התקנות, שולמה לגאש עמלת זכיינות מלאה בעוד שבסופו של דבר דוראל ביצעה את כל ההתקנות.
    אלמלא יתאפשר לדוראל להמציא את כל האסמכתאות המוזכרות בחוות הדעת, תמנע מבית המשפט האפשרות להכריע כראוי בשאלה השנויה במחלוקת וייגרם לדוראל נזק רב.
  • בידי דוראל הוכחות כי שילמה לגאש את מלוא עמלת הזכיינות על פי מנגנון ההתחשבנות הקבוע בהסכם בין הצדדים. מר אבי דזנהשוילי, שהעיד מטעם המשיבים, קבע על בסיס מסמכים שהועברו אליו מדוראל, כי דוראל העלימה מגאש מאות מכירות בשווי של 5.5 מיליון ₪, אשר בוצעו בטריטוריות השייכות בלעדית לגאש. דוראל הציגה במהלך דיוני ההוכחות ראיות לפיהן כמחצית מהעסקות המנויות בתצהירו של מר דזנהשוילי כלל אינן שייכות לגאש מסיבות שונות. לגבי המחצית השנייה – שולמה עמלת זכיין לפי מנגנון ההתחשבנות החודשי שהיה נהוג בין הצדדים. מר דזנהשוילי טען כי קבצי האקסל שהוצגו לו אינם אמינים. חוות דעת רואה החשבון אליו צורפו קבצי האקסל מוכיחה שאכן שולמה למשיבים 1 – 3 עמלת זכיינות.
  • לבית המשפט סמכות להתיר תיקון כתב טענות בכל עת.
  • לא יהיה צורך בבירור מחדש של כל המסכת העובדתית.
  • התיקון אינו מהווה הוספת עילות.
  • דוראל שמרה לעצמה בסעיף 3 לכתב התביעה המקורי את הזכות לתקן את כתב התביעה.
  • יש לאפשר התיקון על מנת לייתר את הצורך בנקיטת הליכים נפרדים ונוספים כנגד המשיבים.

תגובת המשיבים 1 – 3 לבקשה לתיקון כתב תביעה

1. המשיבים 1 – 3 מתנגדים בתוקף לבקשה וטוענים כדלקמן:
   • הבקשה נערכה בניגוד להנחיות הצורניות כנדרש בדין ולא בהתאם להנחיות בית משפט זה כפי שפורטו במהלך דיון ההוכחות האחרון שהתקיים בתיק זה, שכן בכתב התביעה המתוקן לא מצוין באופן ברור, הכין בוצעו השינויים המבוקשים. הבקשה במתכונתה יוצרת ערפל כבד על אותם שינויים ולא בכדי.
   • מדובר בתביעה חדשה שהושתלה לתוך הישנה ואין מדובר בתיקון התביעה המקורית.
   • מדובר בניסיון חסר תום לב לנצל לרעה את סדרי הדין ולערוך מקצה שיפורים תוך השחלת טענות עובדתיות, ראיות וסעדים חדשים העולים כדי יצירת תביעה חדשה.
   • דוראל לא טרחה לפרט בבקשה מדוע נפלו "שגגות" כטענתה בכתב התביעה המקורי. מה מקור אותן "שגגות" ומתי נודע לה על הצורך בתיקון.
   • דוראל הגישה תביעתה ב"שיטת מצליח". לכל אורך ההליך דוראל זלזלה בסדרי הדין, בהוראות בית המשפט הנכבד ובזכיותיהם הדיוניות של הצדדים.
   • כל הנתונים והמסמכים היו בידי דוראל עוד בטרם הגשת כתב התביעה המקורי.
   • הבקשה מגדילה ומרחיבה את הצורך בבירור עובדתי עד כדי חזרה להגשת כתב הגנה מתוקן, לניהול הליכים מקדמיים מחדש, ישיבות קדם המשפט והגשת מסכת ראיות חדשה, לרבות הגשת תצהירים וחקירות עדים. העתרות לבקשה תקים צורך בניהולו של משפט חדש לגמרי. הדבר יגרום נזק דיוני וכספי גבוה ביותר למשיבים וכן נזק ראייתי כבד מחמת השיהוי הניכר בהעלאת הטענות.
   • שלב קדם המשפט בתיק זה נמשך למעלה משלוש שנים ודוראל אחראית במידה רבה להתארכות שלב זה.
   • אין הסבר מניח את הדעת בבקשה מדוע השתהתה דוראל כחמש שנים תמימות במהלכן מתנהל תיק זה.
   • בפסיקה נקבע כי העדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאינן שנויות במחלוקת, שכן אם מדובר בעובדה מהותית, מדוע לא הועלתה מלכתחילה.
   • אכן הגישה לתיקון כתב תביעה הינה ליברלית אך כין בה כדי לאפשר גרימת עיוות דין של ממש למשיבים.

בפסיקה נקבע כי ככל שבקשת התיקון מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר של ההליך, כך תגבר הנטייה שלא להעתר לבקשה.

• • הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה.
  • דוראל טוענת כי נפלה שגגה כאשר צוין על ידה בכתב התביעה המקורית כי המשיבים קיימו התחייבויותיהם בהתאם למוסכם עד למועד העברת המניות בחברת גאש למר ז'אן. אם אכן היה מדובר בשגגה ניתן היה לשים לב לכך עם הגשת כתב ההגנה או בשלב קדם המשפט או לכל המאוחר בטרם הגשת תצהירי העדות הראשית. מדובר בטענה עובדתית חדשה המנוגדת לעדויות העדים מטעם דוראל.
  • בכל מקרה מדובר בטענה עובדתית חדשה המנוגדת לעדויות עדי דוראל עצמם בפני בית משפט נכבד זה.
  • באשר לטענה בעניין הרמת מסך ההתאגדות – גם בעניין זה אין פירוט של "השגגה" שחלה. דוראל נמנעה מלפרט מהי האחריות אותה חבים המשיבים לדוראל ומכוח מה הם חבים אותה. טענות דוראל בעניין זה סותרות זו את זה. המשיבים לא התגוננו בפני טענת הרמת המסך, שכן זו לא נטענה כלפיהם.
  • באשר לחוות דעת המומחה שמבקשת דוראל להגיש – מדובר בניסיון להגניב לתיק בית המשפט ראיות חדשות במסווה של בקשה לתיקון כתב התביעה. לא מדובר כלל בבקשה לתיקון כתב תביעה אלא בבקשה להגשת ראיה נוספת – חוות דעת חשבונאית.
  • מדובר בניסיון פסול לבצע מקצה שיפורים במקורו במחדל דוראל לצקת תוכן ראייתי לטענות שהעלתה כבר בכתב התביעה המקורי.
  • על בעל דין המבקש להגיש חוות דעת לעשות כן במסגרת המועדים שנקבעו בדין.
  • דוראל אחרה את המועדים ועליה להציג טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים כאלו לא הוצגו.
  • דוראל זיהתה את המחדלים והכשלים הראייתיים מבחינתה וכעת היא מבקשת לאפשר לה להביא ראיות נוספות לתקן מחדלים אלו.
  • מדובר בניסיון חצוף ומקומם להכשיר הגשת חוות דעת ואין מדובר בתיקון כתב תביעה.
  • בחוות הדעת לא צויינו כל נספחים אשר בהמשך ביקשה דוראל להגיש.
  • אין כל אפשרות מעשית לבחון, לבדוק ולהתייחס באופן יסודי וראוי לנספחים שהוגשו לאחר הגשת חוות הדעת, בתוך פרק הזמן הקצר שעמד לרשות ב"כ המשיבים, ממועד קבלתם, ועד מועד הגשת תגובתו לבית המשפט בעניין אותם נספחים.
  • מדובר בניסיון נוסף להגניב ראיות.
  • בכל הנוגע לנושא תשלום דמי הזכיינות – מדובר בכלל בטענות הגנה של דוראל נגד טענות משגד בתביעה שהגישה נגד דוראל ולא בטענות הנוגעות לתביעת דוראל נגד המשיבים. נושא זה מוצא ביטויו בכתבי הטענות בין הצדדים. כלומר, אין מדובר בבקשה לתיקון כתב טענות אלא בבקשה להגיש ראיות נוספות.
    דוראל כבר ביצעה בנושא זה מקצה שיפורים כאשר הגישה תצהיר עדות ראשית משלים של גב' שגית דלויה.
  • העתרות להוספת ראיות בנושא זה תאלץ את המשיבים לתקן את כתבי הטענות מטעמם ולבקש לחקור את עדי דוראל וכן להעיד עדים מטעמם להפרכת ראיות חדשות אלו.
  • אין בגישתם הליבראלית של בתי המשפט כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית המשפט.
  • הזכות להליך הוגן אינה רק זכות המוקנית לדוראל אלא גם למשיבים.
  • למשיבים יגרם עינוי דין אם בית המשפט ייעתר לבקשה אשר לא בהכרח ניתן יהיה לרפא אותו באמצעות פסיקת הוצאות.
  • ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות.
  • הבקשה לתיקון הוגשה בשלב דיוני מתקדם ביותר, לקראת תום דיוני ההוכחות.
  • המשיבים מתנהלים כבר חמש שנים על סמך כתבי הטענות המקוריות.
  • יש לדחות את הבקשה ולחייב את דוראל בהוצאות.

תשובת דוראל לתגובת המשיבים:

1. תשובתה של דוראל לטענות המשיבים הינה:
   • הבקשה לתיקון כתב תביעה כוללת תיקונם של סעיפים 15, 27, 28 וחלק ז' לכתב התביעה.
   • טענת המשיבים לפיה כתב התביעה אינו מגלה היכן בוצעו התיקונים הינה טענת חסרת בסיס.
   • דוראל העלתה פעמים מספר את הצורך בתיקון כתב התביעה ולפיכך אין מדובר כלל בשיהוי.
   • המשיבים חוששים כי מסכת השקרים שלהם תיחשף בעיני בית המשפט ולכן הם מתנגדים לבקשה.
   • המשיבים מבקשים למנוע הצגתם של קבצי האקסל אשר מכילים בתוכם התחשבנות בינם ובין דוראל. מדובר בקבצים שהועברו אליהם כל חודש ואושרו על ידם. כך גם לגבי ההזמנות, החשבוניות ותעודות המשלוח, המעידות כולן על הנזקים שנגרמו לדוראל בשל ביצוע התקנות ואחזקות.
   • חלק מהפרות המשיבים נחשפו בכתבי הטענות המקוריים וחלקם נחשפו בעת דיוני ההוכחות.
   • המשיב 2 חשף את העובדה כי עבור סניף דיזיין סנטר בבני ברק לא שילמו המשיבים מאומה לדוראל.
   • המשיבים מנסים למנוע מבית המשפט לעיין במלוא העובדות והראיות באמצעותן ניתן להגיע לבירור האמת.
   • דוראל הציגה במהלך דיוני ההוכחות מספר פעמים את שרשרת מסמכי האקסל התומכת בטענותיה.
   • מר דזנהנשוילי לא ערך את ההשוואות שהיה צריך לערוך.
   • יש סיבות טובות להרמת מסך ההתאגדות של גאש.
   • הטענה כי המשיבים קיימו את התחייבויותיהם – נטענה בטעות. הטעות היא טעות כנה.
   • ניתן להתיר תיקון כתב תביעה בכל עת.
2. מר ז'אן לא התנגד לבקשה.

דיון והכרעה

דיון והכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה

1. דוראל לא פרטה בבקשתה מהם הסעיפים שהיא מבקשת לתקן. פירוט בעניין זה נמצא רק בתשובת דוראל לתגובת המשיבים.
   השוואת שני כתבי התביעה – המקורי והמתוקן – זה מול זה – כמפורט לעיל - מעלה כי הפירוט שניתן הינו חסר מאוד. כמו כן לא צויינו בבקשה כל העניינים בהם עוסקת חוות הדעת.
2. בכך הפרה דוראל את חובותיה הבסיסיות כמבקשת התיקון וכן את החלטתי מיום 1.12.14 לסמן על גבי כתב התביעה את התיקונים שהיא מבקשת לבצע.
3. חלק מהתיקונים המבוקשים וחלק מהעניינים בהם עוסקת חוות הדעת שביקשה דוראל להגיש, כלל לא פורטו וניתן היה ללמוד אודותם רק מהשוואת כתבי הטענות ומעיון בחוות הדעת. היה על דוראל להתכבד ולפרט כל תיקון ותיקון וכל תוספת ותוספת בבקשתה המקורית ולא "לשתול" את התיקונים, בתקווה שהדבר יישמט מעיני המשיבים ומעיני בית המשפט. מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב.
4. ברע"א 7192/14 (עליון) דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר, אשר ניתן בינואר השנה (פורסם במאגרים משפטיים), נקבע כדלקמן:
   "ניתן לסכם ולומר כי שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי הינו רחב, וכי הגישה שבה נוקטים בתי המשפט ביחס לבקשות תיקון הינה גישה ליברלית ככלל. עם זאת, כל השיקולים שנמנו לעיל - תום הלב, השיהוי, הפגיעה הפוטנציאלית בהגנתו של הצד שכנגד והשיקול הציבורי-מערכתי - שניתן להגדירם כרכיבים שונים של "המשחק ההוגן"... תומכים במסקנה כי יש לבחון בקפידה את מועד הגשת הבקשה על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי. דהיינו, ככל שבקשת התיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה: אין דינה של בקשה המוגשת בשלב מוקדם מאד של ההליך, לאחר הגשת כתבי הטענות המרכזיים אך בטרם התקיימו ישיבות כלשהן לפני בית המשפט, כדינה של בקשה המוגשת לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט, על כל הכרוך בו; ואין דינה של בקשה המוגשת לאחר סיום שלב קדם המשפט כדינה של בקשה המוגשת לאחר שהתקיימו ישיבות הוכחות, ועל אחת כמה וכמה אם הסתיים שלב ההוכחות כולו... ולבסוף, אין דינה של בקשה המוגשת בטרם ניתנה החלטה מהותית או פסק דין חלקי בתיק כדינה של בקשה המוגשת לאחר מכן... והכל, כמובן, במסגרת שיקול דעתו הרחב של בית המשפט, ובכפוף להפעלת שכל ישר והיגיון בריא בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה" (הדגשה שלי – הח"מ).
5. במקרה זה, שקלול הפרמטרים שעל בית המשפט לבחון על פי הפסיקה הנוהגת, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה – מביאים חד וחלק לדחיית הבקשה. שכן – התנהלות דוראל אינה התנהגות תמת לב. דוראל הסתירה בבקשתה את מלוא היקף התיקון. כמו כן התיקון בא לתקן את מה ש"קילקלו" העדים מטעם דוראל ואת מה שלא הצליחה דוראל להשיג במהלך החקירות הנגדיות. כמו כן הבקשה מוגשת כיום בשנת 2015 בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2010, בסמיכות לסיום שמיעת ההוכחות בתובענה כולה. הבקשה מוגשת לאחר שהמבקשת, דוראל, הצהירה: "אלו עדי". הפגיעה הפוטנציאלית במשיבים הינה גבוהה מאוד. המשיבים התנהלו במשך 5 שנים על סמך כתבי הטענות המקוריים בתיק ועל בסיסם הציגו את ראיותיהם בפני בית המשפט. היעתרות לבקשה משמעותה התחלת ההליך כולו מחדש. כלומר, הבקשה מחזירה אותנו לשלב של הגשת כתבי טענות בתיק. אחר כך יהיה צורך בביצוע הליכים מקדמיים נוספים ובשמיעת התיק מחדש. בתיק זה הוגשה רשימת פלוגתאות ומסוכמות ובאותו שלב יכולה הייתה דוראל לראות את מה שחסר לטענתה. כמו כן ראיות הצדדים הוגשו לפני זמן רב והיו מונחות בפני דוראל וניתן היה גם מהן להסיק אודות החסר. כמו כן משמעות העתרות לתיקון הינה בזבוז זמנו של בית המשפט, שהינו זמנו של הציבור. שכן, יהיה צורך שבית המשפט ייחד ימי הוכחות נוספים ורבים לשמיעת תיק זה, אם יותר התיקון.
6. הטענה לרישום בשגגה בדבר קיום המשיבים את כל התחייבויותיהם בהתאם למוסכם עד למועד העברת המניות - אין כל הסבר מדוע דובר בשגגה, מתי התגלתה שגגה זו. צודקים המשיבים בטענתם כי העדים מטעם דוראל ציינו הדברים בתצהירים מטעמם ואין המדובר לפיכך בשגגה.
   מה שעולה בעצם הינו כי דוראל הבינה כי הדברים שנכתבו בכתב התביעה המקורי, אינם עולים בקנה אחד עם טענות אחרות שהעלתה בתיק זה, ולכן היא מבקשת לבצע התיקון. תיקון כתב תביעה בא להעמיד במחלוקת את השאלות בין בעלי הדין ולא מכוון לתיקון אותו מבקשת דוראל לבצע. בעניין זה ראה גם הצהרות בא כוח דוראל בפרוטוקול דיון קדם משפט מיום 2.9.13. "למעשה היה ביניהם נופת ודבש צופים עד מאי 2009" (מועד העברת המניות – הח"מ), (ראה עמ' 20 שורה 22).
7. תשלום דמי הזכיינות - כאשר נשאלו המשיבים בעניין זה, במהלך חקירתם הנגדית, התנגד בא כוחם, עו"ד פרומוביץ להרחבת חזית (ראה עמ' 142 למטה, 143 לפרוטוקול. ראה גם עמ' 164). בשעה שטענה זו לא נטענה נגד המשיבים הם לא התגוננו בפני טענה זו. משמעות התרת הטענה כעת הינה שמיעת חלק מהעדים מחדש אודות נקודה זו וכזאת אין לאפשר. גם לא הובאה סיבה לכך שהדבר לא צוין בכתב הטענות המקורי.
8. הרמת המסך - גם בעניין זה לא הובאה סיבה לכך שהטענה לא צויינה בכתב הטענות המקורי. עובדה היא שדוראל טרחה לכתוב בכתב התביעה שיש מקום להרים את מסך ההתאגדות בגין גאש לבין ג'אן. אז מדוע לא צוין אותו הדבר לגבי המשיבים? התשובה הינה שדוראל לא סברה שיש מקום לעשות כן. ולא ברור מדוע היא סוברת שיש מקום לעשות כן גם היום. הרי כל העובדות נשוא התביעה היו ידועות לה כבר במועד הגשת כתב התביעה. מדובר בטענה שמשמעותה חשיפת המשיבים לתביעה בסכום של למעלה ממיליון ₪ בטענה של הרמת מסך. ראוי היה להודיע להם אודות חשיפה זו ולאפשר להם להתגונן מפניה לאורך ניהול ההליך.
   אוסיף ואציין כי ברשימת הפלוגתאות ומסוכמות שהגישו הצדדים נרשם על ידי שניהם כי אחת הפלוגתאות הינה - האם ההתקשרות בהסכם הזכיינות הייתה בין דוראל ובין המשיבים או בין דוראל ובין חברת גאש?. פלוגתא זו ליוותה את הצדדים מאז תחילת ההתקשרות ולפיכך היא חלק מהפלוגתאות. אולם, את הבקשה להתיר טענות בעניין הרמת המסך – אין לאפשר.
9. זיוף ההסכמים – בעניין זה נחקרו הצדדים ולא ראיתי שב"כ המשיבים התנגד להרחבת חזית (ואם עשה כן יפנה את בית המשפט לכך, לאחר קבלת החלטה זו) ובנסיבות אלו אין צורך לבצע תיקון שכן חזית הטענות בעניין זה כבר הורחבה בהסכמה. ככל שמי מהצדדים ירצה להביא ראיות נוספות בעניין זה – תוגש בקשה מתאימה.

דיון והכרעה בבקשה לצירוף חוות דעת

1. לקראת סיום שמיעת התיק, מבקשת דוראל להגיש ראיה חדשה מטעמה – חוות דעת חשבונאית.
2. חוות דעת חשבונאית זו עוסקת באותם עניינים בגינם הובאו תצהיריהם של שגית דליה (שני תצהירים), וכן תצהירו של מר טל שוורץ.
3. הללו נחקרו על התצהירים ובעדותם נמצאו לכאורה חסרים מסוימים (והדברים עוד יתבררו לאשורם עם הגשת סיכומיה צדדים).
4. חוות הדעת באה להשלים את אותן חוסרים ובאה לשפץ את אותן עדויות.
5. חוות דעת זו באה להשלים ולתקן את כל מה שהצליח בא כח הצד שכנגד לכאורה לערער במהלך חקירתו הנגדית.
6. חוות הדעת גם מוגשת על מנת לסתור את האמור בתצהירו של מר אבי דזנהשוילי. תצהירו של מר אבי דזנהשוילי אליו צורפו אסמכתאות ואשר הוגש על מנת לתמוך בטענת המשיבים, כי דוראל לא שילמה למשיבים את עמלת הזכיינות בגין מכירות שבוצעו בטריטוריה הבלעדית של גאש – הוגש עוד ביום 2.4.13. מדוע לאחר הגשתו, לא ביקשה דוראל לצרף חוות דעת, על מנת לסתור את האמור בו?
   אין לכך כל הסבר בבקשה.
   רק לאחר שנחקר אותו מר אבי דזנהשוילי ודוראל כפי הנראה סבורה כי בחקירתו הנגדית לא הצליחה לסתור את האמור בתצהירו, היא מחליטה כיום להגיש חוות דעת.
   מדובר בניסיון ברור למקצה שיפורים.
7. דוראל מציינת גם כי חוות הדעת מוגשת על מנת לסתור את טענת המשיבים לפיה דוראל נאלצה לבצע התקנות וכן תיקונים ללקוחות אשר המשיבים קיבלו בגין ההתקשרות עימם את כל עמלת הזכיינות, שכן, לטענתה, המשיבים בעדותם הכחישו זאת. דוראל אף מצרפת קטעים מפרוטוקול חקירתם הנגדית לתמוך טענה זו. אולם, המשיבים הכחישו טענה זו עוד במסגרת כתב ההגנה שלהם!!!!. דוראל לא הייתה אמורה לפיכך להיות מופתעת מהכחשה זו במהלך חקירתם הנגדית.
   דוראל קיוותה שהמשיבים יחזרו בהם מכפירתם במהלך החקירה הנגדית, ומשהיא סבורה כי הללו לא חזרו בהם מכפירתם – היא מבקשת להגיש חוות דעת.
   גם כאן מדובר בניסיון למקצה שיפורים ברור.
8. היום, כ - 5 שנים לאחר הגשת התביעה ולקראת סיום מועד ההוכחות, מהינה דוראל לטעון בבקשתה כי: "המבקשת פעלה בשקידה ראויה בכדי לבדוק את עניין ההתקנות לעומק תוך התחקות אחר מספר רב של הזמנות, תעודות משלוח וחשבוניות מס תוך הצלבה ביניהן על מנת להגיע לחקר האמת. לשם כך, ביקשה המבקשת מרואת החשבון בחברת האם לשים עבודתה הרגילה בצד ולטפל אך ורק בהתחשבנות שבין המבקשת ובין המשיבה 4 על כל רבדיה ולערוך את ממציאה בחוות דעת" (סעיפים 33 – 34 לבקשה).
   כלומר, בית משפט זה אמור להתרשם ולהתפעל כי סמוך לסיום שמיעת התיק (!!!) - "ביקשה דוראל מרואת החשבון לשים הכל בצד ולבדוק את המסמכים".
9. בבקשה לא נרשמה מילה וחצי מילה מדוע רק כעת "שמה רואת החשבון בחברה האם את כל עבודתה הרגילה בצד", והתפנתה ליתן חוות דעת בתיק זה.
   מדובר הדבר לא נעשה בהתאם למועדים שקבע כבוד השופט רוזין בהחלטתו מיום 17.5.10?
   מדוע הדבר לא נעשה במועד הגשת ראיות דוראל?
   מדובר הדבר לא נעשה לאחר מועד הגשת ראיות דוראל אך טרם ההוכחות?

מדוע הדבר לא נעשה לאחר שדוראל קיבלה את הראיות מטעם המשיבים לעיונה?

מדוע הדבר לא נעשה לאחר הדיון מיום 2.9.13 במהלכו הצהיר ב"כ דוראל כי: "ככל שאקבל את הערת ביהמ"ש, יש לי 2 בקשות שאגיש במרוצת ה – 30 יום הקרובים, אחד להכניס חוו"ד מומחה של רו"ח תורג'מן או של מי ממשרדו.." ?

מדוע הדבר לא נעשה טרם הצהיר ב"כ דוראל – "אלו עדי"?
מדוע הדבר לא נעשה טרם נחקרו חלק מעדי ההגנה במשך שעות על גבי שעות.

1. בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, נקבעו המועדים להגשת חוות דעת – במועד הגשת ראיות הצדדים. בתקנה 137(ג) לתקנות נקבע כי: "בעל דין שלא עששה כאמור בתקנה 129, לא ישמע בית המשפט עדות של מומחה מטעם בעל הדין, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו".
2. ברעא 3868/13 (עליון) סנא לחאם נ' ג'מאל בדוי (פורסם במאגרים משפטיים), נדחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר הגשת חוות דעת לאחר הגשת ראיות הצדדים ונקבע כדלקמן: "המבקשת לא הציגה טעם של ממש מדוע לא הגישה את חוות הדעת הגרפולוגית בתוך המועד שנקצב לכך ודי בכך על מנת שלא לקבל את בקשתה להגישה באיחור..".
3. לדוראל היו כאמור לעיל הזדמנויות רבות להגיש חוות דעת. לא ברור אם כן מדוע הוגשה חוות דעת רק בסמוך לסיום ההוכחות ולא ניתן כל טעם לכך וודאי שלא ניתנו "טעמים מיוחדים שיירשמו".
4. לכך אוסיף כי הגשת חוות דעת זו תגרור אחריה כמובן הגשת חוות דעת נגדית מהצד שכנגד ומתן פרק זמן ראוי לצורך כך.
5. הגשת חוות הדעת גם עשויה לגרור אחריה מינוי מומחה מטעם בית המשפט וחקירתו על ידי הצדדים.
6. אין מדובר בהוספת חוות דעת בעניינים שוליים. מדובר בחוות דעת הנוגעת לנושאים בליבת התביעה, לחוות דעת

יכול מי שיאמר שזו בדיוק הסיבה להתיר הגשתה, ולא היא.

מדובר לטעמי, הפעם, בלא פחות משימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

1. צריך להבין שמאחר ושאלת הנזקים שנגרמו לדוראל/העדרם וכן נושא תשלום דמי הזכיינות/העדר התשלום - עומדת בליבת תיק זה - כל העדים בהיקף כזה או אחר התייחסו לנושא זה בתצהירים מטעמם (למעט אולי עד אחד או שניים שעדותם הייתה קצרה), וגם נחקרו על נושאים אלו במשך זמן ממושם.
   קבלת הבקשה במקרה זה תביא לפיכך לניהול הליך ההוכחות מחדש (בנוסף לביצוע שלב של הליכים מקדמיים מחדש ושלב הגשת ראיות מחדש).
2. אכן, סדרי הדין אינם מיטת סדום. אכן, המהירות והיעילות אינן חזות הכל. אולם, בשעה שהמועדים להגשת חוות דעת נקצבו, בשעה שבסופו של דבר דוראל בחרה להוכיח את תביעתה, בכל הנוגע לנזקים הנטענים, באמצעות תצהירים מטעם גב' דלויה ומטעם מר שוורץ (וגם קיבלה אפשרות להגיש תצהיר נוסף של גב' דלויה, לאור תהיות ושאלות שהעלה בית המשפט במהלך קדם המשפט מיום 3.9.13), ולאחר שאלו נחקרו במשך שעות רבות על התצהירים, ונמצאו לכאורה חוסרם בעדותם - אין להתיר הגשתה.
3. הכלל הוא כי תובע מגיש ראיותיו ראשון ונתבע מגיש ראיותיו אחרון.

כאן, תובע הגיש ונחקר, נתבע הגיש ונחקר – וכעת מבקש התובע להתחיל הכל מבראשית.

מצב כזה יגרום לעינוי דין ממש למשיבים וכזאת אין לאפשר.

מצב כזה אינו תקין גם כלפי שאר הבאים בשעריו של בית משפט זה.

היעלה על הדעת כי ישיבות ההוכחות שהתקיימו עד עתה - מבוקר עד הצהריים וחלקן מבוקר עד ערב – היו לריק?

האם זמנו של שאר הציבור המחכה ליומו בבית המשפט, הינו הפקר?

1. מתן היתר להגיש חוות דעת כיום, כאמור לעיל, בעצם יביא לניהול תיק זה מחדש וכזאת אין בכוונתי לאפשר.

לסיכום

1. דין הבקשה להדחות.
2. דוראל תשלם למשיבים בגין הוצאות בקשה זו סך של 3,500₪.