1. המבקשים הגישו בקשה למחיקת התובענה בהסכמת המשיב 1. הבקשה הוגשה לאחר שניתנה החלטה על פיה לא יישמעו ראיות נוספות בתיק זה ויינתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק הכולל השלמת טיעון בכתב ובעל פה שנעשו לאחר מתן פסק הדין בערכאת הערעור (ע"א 11245-03-15 – להלן: "הערעור").
2. המשיב 4 מתנגד לבקשה וטוען כי אין מקום לאפשר למבקשים מקצה שיפורים על ידי מחיקת הליך זה והגשת ההליך מחדש. עוד טוען המשיב 4 כי היעתרות לבקשה זו של המבקשים איננה עולה בקנה אחד עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור, אשר ביטל את פסק הדין הקודם שניתן בהליך זה והורה על מתן פסק דין חדש על פי ההנחיות שנתן. המשיב 4 טוען כי הזכות לסגת מן ההליך שמורה למגישיו טרם מתן פסק דין אולם לא לאחריו וכיום, לאחר ניהול הליך ארוך ולאחר שניתן פס"ד ואף פס"ד בערעור, הוא זכאי לקבל הכרעה לגופו של עניין.
3. בתשובתם, טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי הורה על מתן פסק דין חדש מאחר שסבר שקיימת יריבות בין הצדדים, אולם נוכח ההסכמה בין המבקשים לבין המשיב 1 והעובדה כי המשיב 4 איננו משיב דרוש בהליך זה, לא קיימת עוד יריבות בין הצדדים ועל כן לא נדרש עוד פסק דין חדש וניתן למחוק את התובענה. עוד טוענים המבקשים כי המשיב 4 עצמו, מחק אותם מן התובענה שהוא הגיש (ה"פ 158/07) ולאחר מכן הגיש הסכם פשרה בינו לבין המשיב 1 ואין מקום שלא לגזור גזירה שווה בעניינם. המבקשים אף טוענים כי אין יסוד לחשש של המשיב 4 כי המבקשים מבקשים את מחיקת ההליך אך ורק על מנת להגישו שנית, שכן אילו רצו לעשות כן היו מסתפקים בתובענה הקיימת.
4. נוכח עמדת המבקשים בסעיף 9 לתשובתם, כי אין בכוונתם להגיש את ההליך בשנית ואילו רצו לעשות כן היו מסתפקים בתובענה הנוכחית, אציע כי אם המבקשים רוצים לדחות תביעתם ולא למחוק אותה, ניתן להניח כי המשיב 4 לא יתנגד לכך שכן אז יקום מעשה בית דין והמבקשים יהיו מנועים מלהגיש את התובענה בשנית.
5. את בקשתם הנוכחית של המבקשים, אין בידי לקבל ואנמק.
6. בית המשפט המחוזי בפסק דינו, הצביע על הקושי בפרשנות שנתן בית משפט זה לתנאי המתלה ובין היתר קבע: "... היתכנות הסיטואציה שבה אחד הצדדים לחוזה המאוחר, מר טל, שהוא גם צד להסכם הגישור שקיבל תוקף של פס"ד, יכול היה במו ידיו לקבוע האם התנאי המתלה יתקיים אם לאו... בכלל נראה לנו שסוגיית פרשנות התנאי המתלה והיות אחד הצדדים לאותו הסכם גם צד להסכם הגישור שקיבלת תוקף, טעונה ליבון נוסף והכרעה שיפוטית. ".
7. נראה כי הדברים יפים לא רק להסכמות של מר טל עם המשיב 4 אלא אף להסכמות אליהן הגיע עם המבקשים. המבקשים למעשה מבקשים כי יינתן למר טל, אשר הוא צד להסכם הגישור, הכוח להחליט אם התנאי המתלה יהיה תקף אם לאו, ללא הכרעה שיפוטית. בית המשפט המחוזי לא שלל אפשרות זו, אולם קבע כי היא לא לובנה דיה בפסק הדין של בית משפט זה ועל כן ראוי ללבנה ולהכריע בה. על כן אין מקום לקבל הסכמות בין המבקשים לבין המשיב 1 אלא יש להכריע בסוגיה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי.
8. טענת המבקשים כי בכך עושה בית המשפט דין אחד להם ואחר למשיב 4 עצמו, אשר מחק אותם מה"פ 158/07, איננה מדויקת. בדיון שהתקיים ביום 28.4.09, ביקש המשיב 4 (הוא המבקש בה"פ 158/07) למחוק את המשיבים 4 ו – 5 (הם המבקשים כאן) מבקשתו. ב"כ המבקשים דאז, עו"ד מועלם, הסכים למחיקה או כדבריו: "אין לי ברירה להסכים למחיקה..." ובית המשפט קבע כי הם ימחקו מן הבקשה. ביום 11.7.14, היינו חמש שנים לאחר מכן ולאחר שנשמעו הראיות בתיק משך ישיבות רבות, הגישו המבקש (המשיב 4) והמשיב 1 הסדר גישור. לא היה באותו עניין מצב בו המשיבים 4 ו – 5 נמחקו מן ההליך על מנת שבו זמנית יוגש הסדר פשרה עם המשיב 1, כפי שמבקשים המבקשים לעשות כעת.
9. אני סבורה כי לאחר ניהול ההליך משך שנים רבות, כשהמשיב 4 היה צד לו, לאחר שניתן פסק דין בהליך והוגש ערעור ובית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט זה לשם מתן פסק דין מנומק בסוגיות שבית המשפט המחוזי סבר כי לא לובנו דיין, לא עומדת למבקשים זכות למשוך את ההליך שהגישו ועל כן בקשתם נדחית.
10. למרות טענות המשיב 4 בדבר הוצאות ומבלי להכריע בטענותיו, אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות כבר כעת, אלא שאקח בחשבון בקשה זו בפסיקת ההוצאות בתום ההליך.
11. ככל שהמבקשים מבקשים פסק דין הדוחה את התובענה (ולא מוחק אותה), הם רשאים להגיש בקשה בעניין זה תוך 20 יום ואם ייעשו כן, תינתן למשיב 4 זכות תגובה. ככל שלא תוגש בקשה כזו עד יום 21.12.15, יינתן פסק דין.
12. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
13. התיק יובא לעיוני ביום 22.12.15.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ו, 01 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.