1. זוהי בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה שעיקרה כדלהלן:

(א) המבקשת התקשרה עם המשיבה בהסכם להשבחת נקודות מכירה של מפעל הפיס.

(ב) בהתחלה הכול הלך כשורה, אלא שמאוחר יותר המבקשת סיפקה זכוכיות לא מחוסמות, דבר שהביא את מפעל הפיס לעכב כספים המגיעים למשיבה, שתמורתם הייתה אמורה לשלם למבקשת.

(ג) המשיבה נדרשה להחליף את הזכוכיות הללו ואכן היא החלה להחליפן באופן הדרגתי, אך הדבר לקח לה הרבה זמן.

(ד) המבקשת אישרה למשיבה תשלום סך של 467,625 ₪ אך טענה, במקביל כי מפעל הפיס עיכב את התשלומים לה, עקב בעיית הזכוכיות.

(ה) יתרת חובה של המבקשת למשיבה עומדת על סך של 550,000 ₪ הוא סכום התביעה.

2. להלן עיקר טענות המבקשת בבקשה לרשות להתגונן:

(א) המשיבה סיפקה למבקשת זכוכיות לא מתאימות ולא עמדה בלוח הזמנים בהסכמים.

(ב) המשיבה סיפקה למבקשת זכוכיות שאינן מחוסמות (כשליש מהכמות) ואלה הן זכוכיות זולות יותר ופחות עמידות, וזאת בניגוד לתנאי המכרז.

ההפרש במחיר בין זכוכית מחוסמת לבין לא מחוסמת הינו 350 ₪ ליחידה, כשמדובר בכ- 170 יחידות.

(ג) המשיבה נדרשה לתקן את הליקויים בתוך 7 ימים או לחילופין לספק זכוכיות חדשות במקום אלה שסופקו.

(ד) המבקשת עיכבה תשלום כספים למשיבה מכוח סעיף 10 להסכם ביניהם מפברואר 2009, עקב בעיות איכות של הריהוט או ייצור בלתי מתאים למפרט.

(ה) בין הצדדים הוסכם בסעיף 11, כי באם תהיינה בעיות בעבודתה של המשיבה, אזי רשאית המבקשת לעכב את הכספים עד לקבלת אישור סופי מצד ג' וכי על זה צד ג' (מפעל הפיס) לא נתן את האישור.

(ו) מבדיקה שערכה המבקשת עולה שהמשיבה חייבת למבקשת כספים בסך 1,098,912 ₪, מכיוון שהיא קיבלה מהמבקשת כספים ביתר. המבקשת מצרפת תחשיב לתמיכה בטענתה בדבר תשלום יתר.

(ז) המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה והפרה את ההסכמים שנחתמו עמה, בזה שהריהוט שיוצר על ידי המשיבה אינו עומד במפרט ובזה שהמשיבה לא עמדה בלוח הזמנים ולא ביצעה את התיקונים.

(ח) המבקשת שומרת לעצמה את הזכות לתבוע את הנזקים שנגרמו לה, לרבות עיכוב תשלומים מצד ג', עקב ליקויים.

3. הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה ובמהלכה נחקר המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו ולהלן הדברים החשובים לענייננו:

המצהיר נשאל על עיכובי התשלומים ממפעל הפיס, וכך הוא הסביר:

"יש בדיקה של הריהוט יומיים שלושה לאחר שאנו מספקים אותו, ואם יש בעיה אנו לא מאשרים את החשבון. הוא מגיש חשבון לסוף חודש אחרי מסירת כל הריהוט על סדר גודל בין 30 ל- 50 אספקות שונות ובכל ובכל אספקה יש סדר גודל בין 5 ל- 20 פריטי ריהוט, לוקח זמן לאשר את החשבון הזה, צריך לבדוק שהכל סופק, עבר, הגיע ליעדו, שמפעל הפיס אישרו את הקבלה שלו, מעבר לזה אנחנו מקבלים דו"ח של ניכויים, במידה וקיימים, לגבי האספקות הספציפיות". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 14-19.

העד נשאל על נספח ה(1) שבתוך נספח ב' לכתב התביעה על חשבונית מס' 20194 מיום 30.03.2009 ושלפיו המבקשת הייתה אמורה לתת למשיבה שיקים דחויי ליום 31.05.2009 דהיינו ל- 60 יום.

להלן תשובת המצהיר:

לא, אני קודם כל צריך לאשר את החשבונית, אני לא צריך לתת מיד שיקים...". ר' עמ' 2 2לפרוטוקול ש' 23.

המצהיר נשאל על חשבון בסך 142,746 ₪ שאושר ושבגינו ניתנו שיקים אחד מידי ואחד דחוי ליום 18.06.2009 ושמתוך זה שילמה המבקשת רק 100,000 ₪, והוא נשאל על היתרה בסך 42,746 ₪ והוא ענה:

"כנראה שהיה בעיות בלאשר את החשבון". עמ' 2 לפרוטוקול ש' 27-29.

והוא המשיך:

"לאורך תקופת ההתקשרות היו הרבה חשבונות שלא היו מדויקים וקוזזו סכומים, אין לי תשובה כרגע לעניין הסכום של 42,000 ₪, אבל גם לא צורפו מסמכים שלכם על כל מיני אישורים וקיזוזים שהיו לאורך כל הזמן...". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 3-6.

המצהיר נתבקש לאשר שמפעל הפיס עיכב כספים בשנת 2009, וכך ענה:

"זה מתקשר ל- 42,000 ₪, בסוף מאי תחילת יוני 2009 מפעל הפיס גילה שהתובעת סיפקה זכוכית לא מחוסמת ולא לפי המפרט, הגילוי היה במקרה כתוצאה שאחת הזכוכיות נשה, ואז הם פנו ואמרו לנו איך אנחנו מספקים זכוכית בניגוד למפרט...". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 18-21.

המצהיר נשאל אם יש לו אסמכתאות להגשת חשבוניות או מסמכים המעידים על עיכוב כספים מטעם מפעל הפיס, והוא השיב:

"לא יודע כמה כסף הוא עיכב לי, אני יודע שהוא כן עיכב לי והוציאו מסמכים שהם מעכבים לנו כספים ואפילו קונסים אותנו על אספקת זכוכיות פגומות". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 30.

המצהיר נשאל על סכום הקנס, וכך השיב:

"הסכום הוא 200,000 ₪ ובהפסקת עבודה איתם שהוא היה לקוח מאוד גדול לנו... יש לי העתק מהמכתב הזה... לפי מכתב זה מתוך הסכום המגיע של 650,000 ₪ ישולמו, בשלב זה, 450,000 ₪ ולגבי היתרה הם יבדקו את הנזקים...". ר' עמ' 4 לפרוטוקול ש' 1-7.

המצהיר נשאל לפשר עיכוב מפעל הפיס סך של 400,000 ₪ בחודשי יוני 2009 ולגובה הסכום, והוא ענה:

"הוא עיכב לי 1.2 מיליון ₪....אין לי אסמכתא פה...". ר' עמ' 4 לפרוטוקול ש' 29-32.

המצהיר נשאל מתי אושר החשבון של 6/2009 והוא ענה שהחשבון לא אושר בעקבות בעיות עם הזכוכיות. ר' עמ' 5 לפרוטוקול ש' 5-8.

המצהיר נשאל אם שני הצדדים ישבו כדי לערוך התחשבנות סופית והוא טען שמעולם זה לא קרה. ר' עמ' 5 לפרוטוקול ש' 20.

לטענת המצהיר הסכום המעוכב במפעל הפיס הינו 400,000 ₪, המורכב מסך של 200,000 ₪ נזקים ומסך של 200,000 ₪ כספים מעוכבים בהסכמת הצדדים.

4. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, ובכדי לא להרבות במילים לא מצאתי לנכון לסקור את כל הטענות אלא רק חלקן בקצרה.

(א) סיכומי המבקשת:

המבקשת חוזרת על טענותיה בבקשה ומוסיפה כי יש לתת לה רשות להתגונן ולו מהסיבה ששבעים אחוזים מסכום התביעה מובטח , מכיוון שסך של 400,000 ₪ נמצא במפעל הפיס.

המשיבה אינה מכחישה שהיא לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע לה לתיקון הזכוכית וזה מהווה הודאת בעל דין.

המבקשת הצביעה על הגנה לכאורה, דבר תשלומים ששולמו, ונזקים שנגרמו לה, חוסר עריכת התחשבנות סופית , הטענה כי שילמה ביתר ומבקשת לתת לה רשות להתגונן.

(ב) סיכומי המשיבה:

המשיבה מדברת על טענת שקר של המצהיר בשאלה מדוע המבקשת לא שילמה את חובה ובמיוחד הטענה של קיום עיקול, כן המבקשת לא הביעה ראייה לקיזוז סך של 200,000 ₪.

עוד טוענת המשיבה, כי התשת לתביעת נזיקין הינה חלשה ומפוקפקת וביקשה לתת למבקשת רשות להתגונן, תוך דחיית בקשתה.

5. דיון והכרעות:

הלכה ידועה היא, כי בתביעה בסדר די מקוצר, יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה ולו בדוחק.

ר' לעניין זה: ע"א 248/89 החברה הכללית למוזיקה נ. וורנר, פ"ד מו(2) 273, 272.

ר' גם: ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722.

ומכאן בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת הנתבעת אמת היא, האם יכולה היא לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים למבקשת רשות להתגונן.

מהן הגנות המבקשת במקרה זה?

(א) למשיבה לא מגיע הסכום הנתבע.

(ב) המשיבה הפרה את ההסכם בינה לבין המבקשת, דבר שהביא את המזמין, מפעל הפיס, לעכב כספים המגיעים למבקשת ושמתוכם היא הייתה אמורה לשלם למשיבה.

(ג) הפרת ההסכם גרמה למבקשת נזקים כספיים של עיכוב כספים וחוסר רצון של מפעל הפיס להתקשר איתם בחוזים חדשים.

(ד) מעולם לא נערכה התחשבנות בין הצדדים.

(ה) מתוך הסכום הנתבע קיים סך של 400,000 ₪ בידי מפעל הפיס.

(ו) לפי חשבון שבידי המבקשת יוצא שהיא שילמה למשיבה אף ביתר

טענות אלו מהוות טענות הגנה לכאורה שאם הן תתקבלנה יהא בהן בכדי להדוף את התביעה.

המצהיר נחקר על תצהירו והוא חזר על אותה גרסה שמסר בתצהיר לעניין השתלשלות העניינים, אי-אספקת זכוכיות מחוסמות מטעם המשיבה, המהווה הפרת ההסכם, עיכוב הכספים מטעם מפעל הפיס, תיקון הזכוכיות שלקח הרבה זמן ואספקת זכוכיות אחרות מחוסמות שלא בזמן.

המצהיר הבהיר את שאלת עיכוב הכספים במפעל הפיס, טען שמעולם לא נערכה התחשבנו בין הצדדים.

לא מצאתי כל אינדיקציה לכך שמדובר בהגנת בדים.

המשיבה טוענת, כי המבקשת לא הצביעה על ראייה כלשהי לנזקיה.

וייאמר מיד: זה לא השלב הנכון לעשות כן.

ההלכה היא, כי בשלב הזה של הרשות להתגונן הנתבע אינו חייב לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו שבתצהיר. ר' לעניין זה: ע"א 527/07 מזל נחום נ. אהרונסון, דינים עליון פ"ז 554, כן אין הנתבע חייב להוכיח את טענותיו ולא להצביע על דרכי ההוכחה.

ר' ע"א 266/91 בך נ. בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד מ"ג(4), 195.

בשלב זה בית משפט אינו שוקל שאלת מהימנות העד כפי שטוענת המשיבה, שכן אין לזה משקל בבקשה לרשות להתגונן.

ראוי לציין שהמשיבה בסיכומיה התייחסה הרבה לחוסר ראיות, אין הצגת חשבוניות , מכתבים וכיו"ב בסברה שיש בכך כדי להביא לדחיית הבקשה לרשות להתגונן. כאשר השלב הזה אינו שלב של שמיעת המשפט ולא הוכחת טענות הצדדים ולא מהימנות עדיהם אלא שבית המשפט בודק אם הטענות המועלות בתצהיר הן טענות הגנה לכאורה ואם בעקבות החקירה על התצהיר לא התברר שטענות אלו הן הגנת בדים.

סוף דבר;

6. אני מקבל את הבקשה לרשות להתגונן ונותן למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה.

התצהיר ישמש ככתב הגנה.

המזכירות תפתח תיק אזרחי בהתאם ותנתב אותו לסל של שופט/ת, בהתאם, וזאת נוכח גובה סכום התביעה.

אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 5,000 ₪ ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בתיק העיקרי.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.