בהמשך לישיבת יום 6.1.2013 ניתנות ההחלטות המשלימות הבאות בנוגע ל"בקשה לאכיפת צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים"- הדרישה המנויה בסעיף 2(ג) לדרישת הגילוי –

המבקשים לא הסתפקו בתשובתה של המשיבה בסעיף 4 לתצהיר מטעמה לפיה "המסמכים הנדרשים אינם קיימים (כפי שהבהירה החברה, היא לעולם אינה מתכסה בהתייחס לעסקת לקוח כזו או אחרת)". לטענתם, לשונו של צו הגילוי אינו מכוונת רק להתכסות ביחס לעסקאות לקוחות אלא גם ל"מסמכים המפרטים את כל העסקאות עליהן התכסתה איזי פורקס מול בנק UBS ". לגישת המבקשים, גם אם ההתכסות לא בוצעה "בהתייחס לעסקת לקוח כזו או אחרת" אלא באופן מצרפי – על המשיבה לגלות את המסמכים, שכן, "אם המסמכים יגלו כי לגבי חלק גדול מתוך נפח המסחר (המצרפי) לא בוצעה התכסות, יהיה בכך כדי להוכיח ניגוד עניינים." (ס' 7-8 לבקשה).

המשיבה, בתשובתה, דוחה את הפרשנות הלשונית שמציגים המבקשים ומפנה להחלטת השופט זמיר מיום 19.7.11 שדחתה את דרישת הגילוי הנוגעת לסעיף 2(ד) בדרישת הגילוי, במסגרתה ביקשו המבקשים לקבל מסמכים המעידים על כל תנועות הכספים בין איזיפורקס לבין בנק UBS, בנק אשר הוזכר בתגובת איזיפורקס לבקשת האישור, ככזה אשר מולו בוצעו על ידה עסקאות ה"התכסות". לגישת המשיבה, יצאה ידי חובתה בתשובתה בתצהיר כי המסמכים אינם קיימים ובהבהרתה כי היא לעולם אינה "מתכסה" כנגד עסקת לקוח ספציפית או אחרת.

המבקשים, בתגובתם לתשובה, מקשים כי גם אם גרסת המשיבה לעניין ההתכסות המצרפית הייתה נכונה – לא הייתה לכך כל נפקות לגבי החיוניות של גילוי המסמכים, שכן, "אם המסמכים הכלולים בצו יגלו כי לגבי נפח משמעותי מתוך פעילות המסחר שלה איזיפורקס לא התכסתה – ואפילו אם יסתבר כי ההתכסות לגבי יתרת הלקוחות הייתה מצרפית – תהיה בכך הוכחה שאיזי פורקס היתה נתונה בניגוד עניינים מול לקוחותיה".

זה המקום לציין, כי בתשובת המשיבה 1 לבקשה לאישור פרשה המשיבה את גרסתה בכל הנוגע לניהול הסיכון:

"145....בסיטואציות מסוימות, כאשר מתבצעת עסקה על ידי הלקוח, איזי פורקס, בהיותה הצד הנגדי, נחשפת לעסקה, וכעת עליה להחליט כיצד היא מנהלת את הסיכון.

146. איזי פורקס ניהלה את סיכוני החברה באמצעות שילוב בין שתי דרכים:

146.1 התכסות BACK TO BACK מול בנק UBS, בנק שוויצרי בינלאומי המנוי עם הבנקים הגדולים ביותר בעולם בפעילות בתחום המט"ח. כלומר, ביצוע אותה עסקה מול בנק UBS.

146.2 התכסות בדרך של קיזוז עסקאות מנוגדות שמבצעים המשקיעים. לדוגמא, משקיע א' רוכש מחדר העסקאות 100,000 יורו מול דולר בשער קניה X ובמקביל משקיע ב' מוכר לחדר העסקאות 100,000 יורו מול דולר בשער מכירה שהינו בהכרח נמוך משער הקניה ששילם משקיע א' . במצב זה חדר העסקאות מאוזן והרווח שלו הוא מההפרש בין שער הקניה לשער המכירה, קרי משער ה"פיפסים".

147. בסיטואציה הראשונה, היה ולקוח ירוויח בעסקה, מי שישא בחבות לשלם לו יהיה הגוף מולו התכסתה איזי פורקס, ובמקרה זה בנק UBS ואילו בסיטואציה השניה, מי שתשא בחבות לשלם ללקוח שירוויח בעסקה, היא איזי פורקס. "

על ההסבר, במילים אחרות, חזרה המשיבה גם בתשובתה לבקשה לגילוי (ס' 27-29).

בישיבת יום 6.1.2013 חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם בעניין זה. לשאלת בית המשפט מה הרלוונטיות של נפח העסקאות בהן איזי פורקס "מתכסה" מול הבנק לעומת יחס העסקאות בהן איזי פורקס "מתכסה" על דרך של קיזוז עסקאות מנוגדות, טען ב"כ המבקשים כי גם מוסד בנקאי לא מתכסה על אחוז מסוים מהעסקאות , אך מדובר באחוז "בטל בשישים" ואלו לטענת מרשיו "אם איזי פורקס מתכסים זה רק לגבי חלק קטן של העסקאות" ו"יש הבדל דרמטי אם ההתכסות בוצעה לגבי חלק קטן או הרוב המוחלט, לגבי השאלה של ניגוד עניינים" (עמ' 18 ש' 31-32 לפרוט').

לשאלת בית המשפט, אם תואיל איזיפורקס לחשוף את אחוז העסקאות בהן היא מתכסה, הבהיר ב"כ המשיבה כי מאחר וההתכסויות נעשות באופן מצרפי וגלובאלי של כל שלוחות איזי פורקס בעולם, באמצעות איזי פורקס קפריסין, אז ממילא אין בנתונים הנוגעים לגבי נפח ההתכסות של איזי פורקס קפריסין בכדי להעיד דבר על היחס הרלוונטי לאיזי פורקס בישראל ( עמ' 19 ש' 4-20 לפרוט').

לאחר עיון בדרישה לגילוי, בבקשה למתן הצו לגילוי ובהחלטת השופט זמיר שנעתרה לבקשה (סעיף 41 להחלטה מיום 19.7.11 ) נחה דעתי, כי הפרשנות הלשונית שיש ליתן לצו שניתן הוא כפי שהבינה אותו המשיבה, קרי , גילוי מסמכים הנוגעים להתכסות על עסקאות לקוחות – ולא לנתונים סטטיסטיים בדבר נפח המסחר שבו מתבצעת התכסות מול בנק UBS לעומת התכסות באופן אחר. זו הפרשנות המתבקשת של הדברים מקריאת סעיף 2(ג) לדרישת הגילוי עם קריאת יתר הסעיפים המנויים בסעיף 2 שעוסקים באותו נושא. זו גם הפרשנות המתבקשת של הדברים מקריאת פרק 3 (א) לבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים (שהוכרעה כאמור ע"י כב' השופט זמיר) שם מתייחסים המבקשים לחיוניות הנדרשת של מסמכים הנוגעים למדיניות ההתכסות לגבי כל עסקת לקוח.

גם לגופו של עניין, לא מצאתי מקום להרחיב תחולת הצו גם על גילוי נפח ההתכסות שמבוצעת מול בנק UBS מול סך כל המסחר – הן מאחר שלהבנתי מדובר בנתונים שאינם קיימים (שכן כאמור גרסת המשיבה היא כי ההתכסות נעשית באופן מצרפי וגלובאלי לניהול הסיכונים של כל שלוחות איזי פורקס בעולם וזאת באמצעות איזי פורקס קפריסין) והן, בעיקר, מאחר שלא מצאתי את המסמכים חיוניים. ככל שהנחת המוצא של המבקשים היא כי קיים "ניגוד עניינים" מעצם העובדה שהמשיבה אינה מתכסה מול בנק UBS בגין "חלק גדול" מנפח המסחר שמבצעת – הרי משקיימת הודאה מצד המשיבה כי אינה מתכסה בגין כל נפח המסחר שמבצעת (ומשאין טענה מצד המשיבה כי מדובר רק בחלק סמלי מנפח המסחר) איני מוצא טעם של ממש לדרישת המבקשים לנתונים המספריים הנוגעים לחלק היחסי בנפח המסחר לגביו לא בוצעה ההתכסות מול הבנק, לצורך הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. לאור עמדת המשיבה, ולאור היעדר רצון ו/או יכולת מצידה לחשוף נתונים מספריים - רשאים המבקשים גם לצאת מנקודת הנחה, כי בחלק ניכר מנפח המסחר אין המשיבה מבצעת התכסות מול בנק UBS, על כל המשתמע מכך.

באשר לבקשת המשיבים להוצאתם של חמשת התצהירים של הלקוחות לשעבר של איזי פורקס שצורפו לתשובת המבקשים לתגובות לבקשה לאישור מיום 23.2.11:

מעיון בחומר שלפניי, למד אני כי מדובר בחמישה תצהירים של לקוחות לשעבר של המשיבה 1, המעידים כי סחרו באמצעות האינטרנט ובה בעת קיבלו ייעוץ השקעות טלפוני מהמשיבה (התצהירים סומנו כנספחים ה' – ט' לתשובת המבקשים לתגובות לבקשה לאישור).

התייחסות המבקשים לתצהירים מוצאים אנו בעמוד 27 לאותו המסמך תחת הפרק "גם לקוחות שסחרו באמצעות האינטרנט קיבלו ייעוץ השקעות טלפוני" ושם קיימות הפניות לכל תצהיר ותצהיר. בהמשך, בעמ' 67 לתשובה, תחת הפרק "תובעים ייצוגיים נוספים" מפנים המבקשים לאחד התצהירים ( נספח ז') לצורך הדגמה כי גם עורכו מהווה "תובע פוטנציאלי", קרי, יכול לשמש כתובע ייצוגי בתובענה (כמו גם כל אחד מ-21 האנשים שפירטו בנספח י' לאותה התשובה).

עיון בבקשת המשיבים "למחיקת קטעים והוצאת מסמכים" מעלה כי התייחסו לאותם התצהירים שצורפו בשני הקשרים שונים:

1. בסעיף 19.1-19.2 לבקשתם : "בתשובת המשיבים הועלתה טענה חדשה, לפיה החברה העניקה ייעוץ השקעות גם ללקוחותיה אשר ביצעו את המסחר באמצעות האינטרנט, מבלי להיזקק לשירותיו של חדר עסקאות שלה...בהקשרה של טענה זו אף צורפו על ידי המשיבים חמישה תצהירים חדשים, של גורמים שכלל אינם בעלי דין בתיק ואשר לא נזכרו בבקשת האישור (נספחים ה'-ט' לתשובת המשיבים).
2. בסעיף 19.7 לבקשתם: " בפרק 11 לתשובת המשיבים (עמ' 67 לתשובה) טענו המשיבים, כי הם יכולים להצביע על מספק אנשים חדשים, שאינם נמנים על המשיבים ושלא הוזכרו כלל בבקשת האישור, שהינם בעלי עילת תביעה אישית, כביכול. לתמיכה בטענה זו צירפו המשיבים "רשימה" של אנשים (נספח י' לתשובת המשיבים) וגם את תצהיריהם של חמישה אנשים (נספחים ה' – ט' לתשובת המשיבים)."

עיון בהחלטת השופט זמיר ב"בקשה למחיקת קטעים והוצאת מסמכים" מעלה כי דחה את בקשת המשיבים בכל האמור בסעיף 19.1-19.2 לבקשתם (ר' בס' 16 להחלטה), לא הורה על מחיקת הקטעים או הוצאת התצהירים, ונעתר אך למבוקש בסעיף 19.7 לבקשה.

מן המקובץ עולה, כי כב' השופט זמיר לא הורה על מחיקת התצהירים אלא אך מנע, באמצעות צירופם, להוסיף את עורכיהם כתובעים אפשריים נוספים (על דרך של אזכורם וצירוף תצהיריהם ושלא בדרך המקובלת – ועל כן גם הפנה בהחלטתו לסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות העוסק בהוספת תובעים ייצוגיים).

לפיכך, אני דוחה את עתירת המשיבים להוצאת התצהירים מהתיק. עם זה, מקובלת עליי טענתם כי משצורפו לתגובה לתשובה מטעם המבקשים, לא ניתנה להם האפשרות להתייחס אליהם ולפיכך אני נעתר לבקשתם בישיבת יום 6.1.2012 (עמ' 20 לפרוט') ליתן את התייחסותם לאמור בהם, בהיקף שלא יעלה על 2 עמודים.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ג, 08 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.