החלטתי זאת ניתנת בהמשך לישיבה שהתקיימה היום , 3.2.15:

במהלך הישיבה הוסכם על-ידי כל באי כוח הצדדים כי ניתן להתקדם ולתת החלטה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית כלפי המשיבה 1 ( איזיפורקס בע"מ) בכל הנוגע לעילת התביעה של הפרת חובה חקוקה, ללא צורך בבירור עובדתי נוסף, רק על סמך סיכומים שיוגשו בכתב.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם ניתן להחיל מתווה זה גם באשר לבקשה לאישור התובענה המופנית כלפי יתר המשיבים כייצוגית. לטענת ב"כ המבקשים, כלפי יתר המשיבים נדרשת חקירתם בטרם תינתן החלטה בעניין הנוגעת להם.

בישיבה שהתקיימה היום שיתפתי את הצדדים בסברתי כי ראוי שהסיכומים יוגשו הן לגבי המשיבה 1 והן לגבי יתר המשיבים שכן "אני לא סבור שצריך ואפשר לנהל הליך נוסף, למיטב זכרוני הפיצול היה פיצול של עילות, יש תצהירים והם נחקרו ואם רצית יכולת לחקור את הנציג שלהם. במסגרת הזו יועלו טענות סילוק על הסף ותינתן החלטה סופית בהקשר זה" (עמ' 148 ש' 32 – עמ' 148 ש' 3 לפרוט').

בעוד שב"כ המשיבים הסכימו עמי, ב"כ המבקשים לא הסכים ועמד על מתן החלטה.

לאחר שעיינתי בהחלטת כב' השופט זמיר בבקשה לסילוק על הסף (החלטה מיום 19.7.11), החלטתי מיום 14.4.13 באשר למתווה בו התקיימו ההוכחות (עמ' 27 ש' 21-26 לפרוט') ופרוטוקולי חלק מישיבות ההוכחות, אני סבור כי לא יהא זה נכון וצודק לכפות על המבקשים לסכם טענותיהם בעניין יתר המשיבים, מבלי שתינתן להם הזדמנות לבצע חקירות גם לגביהם. אבהיר את טעמיי.

ראשית, כב' השופט זמיר בהחלטתו מיום 19.7.11 כבר החליט שאין מקום לדחייה על הסף של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית כלפי יתר המשיבים, בשלב בו ניתנה החלטתו.

שנית, חקירות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית התקיימו רק לאחר ישיבת יום 14.4.13 ובהתאם למתווה שנקבע באותה ישיבה. המתווה שנקבע היה, כי

"בשלב הראשון תתנהל בקשת האישור ביחס לשתי השאלות הבאות:

אחת, תחולת חוק יעוץ השקעות על איזיפורקס ובעניין הזה תידון המחלוקת העובדתית של יעוץ, שיווק וניהול על נכסים פיננסיים"

במקביל, שאלה שניה היא המשפטית האם אפשר לתבוע סעד כספי עפ"י עילת הפרת חובה חקוקה מכוח העילות בחוק יעוץ השקעות. משזה סדר הדברים אין צורך לחקור את המומחה. " (הדגשות שלי ש.ש.)

אם לא די בכך שבגוף המתווה נקבע כי תיבחן אחריות איזיפורקס ולא נאמר דבר ביחס ליתר המשיבים, הרי שקדמו למתווה האמור שהוצע בפרוטוקול דברי בית המשפט בהצעה קודמת שהובאה באותו העמוד, לפיה תתברר בקשת האישור בכל הנוגע לעילת הפרת החובה החקוקה על כל מרכיבה ו"בשלב זה לא נידרש לבקשה ביחס לנתבעים הפרטיים, אלא בשלב מאוחר יותר אחרי שנראה מה קורה עם עילת הפרה חובה חקוקה" (עמ' 27 ש' 6-7 לפרוט').

שלישית, כבר בפתח ההוכחות שהתקיימו, בחקירת העד הראשון מטעם המבקשים (מר אילייה בוז) משהופנתה אליו השאלה אם מכיר עוד מישהו מהנתבעים בתיק התנגד ב"כ המבקשים לשאלה בנימוק שאינה רלוונטית. אמנם לאחר שהשיב ב"כ המשיבים להתנגדות הוריתי כי העד ייענה על השאלה שהופנתה אליו, אבל בכך לא כוונתי לפרוץ את המתווה המוסכם אליו הגיעו הצדדים (עמ' 39 ש' 7-11 לפרוט').

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בעילה של הפרת חובה החקוקה כלפי המשיבה 1 בלבד תוכרע בסיכומים בכתב שיוגשו ע"י הצדדים. אינני מחייב את יתר המשיבים להגיש סיכומיהם בעניין (הגם שהוגשו לפי המתווה הקודם) ואני משאיר זאת לשיקול דעתם. אופן הבירור של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כלפי יתר המשיבים ייגזר בהתאם להחלטה שתינתן בבקשה לאישור התובענה הייצוגית בעילת הפרת החובה החקוקה כלפי המשיבה 1. תהא ההחלטה שתינתן אשר תהא, ממילא יהיה מקום לקיים ישיבה נוספת לקביעת המשך המתווה לדיון בבקשה לאישור ( בין ביחס ליתר העילות בבקשה לאישור – מקום והבקשה תידחה; בין ביחס ליתר המשיבים ו/או יתר העילות – מקום והבקשה תתקבל).

המבקשים יגישו סיכומיהם בכתב בתוך 30 יום מהיום בהיקף שלא יעלה על 10 עמודים, רווח וחצי גופן 12.

העתק ישירות לצד שכנגד שיגיש את סיכומיו באותו פרק זמן ובאותה מתכונת.

זכות תשובה תוך 5 ימים בהיקף שלא יעלה על 3 עמודים באותה מתכונת.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.