09 יולי 2013

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן

החלטה

(בעניין הבקשה לתיקון התביעה מיום 9.2.12)

1. לפני בקשתו השניה במספר של התובע מיום 9.2.12 לתיקון כתב התביעה.

2. א. תחילתו של תיק זה בבקשת המבקש למתן סעדים זמניים, ואשר

הוגשה עוד ביום 20.6.10 כנגד המשיבה 1, ובה ביקש להוציא צווי מניעה זמניים האוסרים עליה מלהמשיך ולדון במכרז הפנימי אשר פורסם, למילוי תפקיד מבקר פנים במועצה המקומית דיר אל אסד.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש התובע כתב תביעה לסעד הצהרתי בצו עשה באותו עניין.

ב. ביום 28.6.2010 התקיים דיון בבקשת המבקש לסעדים זמניים ובו נעתר בית הדין לבקשת המבקש ואפשר צירוף משרד הפנים כצד בהליך והתיק נקבע לדיון ביום 13.7.10.

ג. ביום 13.7.10 התייצב המבקש לדיון בבקשות לסעדים זמניים, יחד עם באת כוחו- עו"ד שאהין מההסתדרות, ואשר בעטיו ניתנה ע"י בית הדין החלטה מפורטת ומנומקת ואשר בה נדחתה בסופו של יום בקשתו לסעדים זמניים ועל אף דחיית הבקשה, לא חוייב המבקש בהוצאות כלשהן.

ד. לאחר קבלת ההחלטה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי במסגרת תיק בר"ע 8090-08-10, בקשה אשר נדחתה בהחלטת בית הדין הארצי מיום 17.8.10 וגם הפעם, מבלי לחייב את המבקש בהוצאות בגין כך.

ה. מאחר והתובע לא היה מיוצג בשלב זה, ועל מנת לקדם את המשך ההליכים בתיק, נקבע התיק להוכחות ביום 31.1.11, דיון אליו התייצב המבקש ללא ייצוג משפטי ואשר בעטיו של דיון זה, נעתר בית הדין לבקשת המבקש לתיקון כתב התביעה, אך גם הפעם, ועל אף בקשת המדינה, החליט בית הדין שלא לחייבו בהוצאות והשאיר את העניין להכרעה הסופית.

ו. ואכן, לאחר דיון זה, הגיש התובע רק ביום 5.4.11 כתב תביעה מתוקן מטעמו, ואשר בו צורף משרד הפנים כצד להליך.

ז. במקביל להליך נשוא החלטתי זו, הגיש המבקש לבית דין זה ביום 23.10.11, בקשה למתן סעדים זמניים בנושא אותו מכרז ואף הגיש כתב תביעה בעניין זה, בקשה אשר נדחתה בהחלטה שניתנה ע"י מותב בראשות כב' השופטת דלית גילה ביום 24.10.11 וזאת במסגרת תיק מספר 29487-10-11.

ח. ביום 8.1.12 ולאחר הגשת כתב הגנה מתוקן מטעם המדינה, התקיים דיון מוקדם בנוכחות בעלי הדין, כאשר בדיון זה ביקש התובע להשלים את כתב התביעה המתוקן ע"י הוספת עובדות נוספות, בקשה אשר התנגדה לה באופן נחרץ ב"כ המדינה, אך גם הפעם, ועל אף עמדת המדינה, החליט בית הדין לבוא לקראת המבקש- שלא היה מיוצג, ולאפשר לו להגיש בקשה מפורטת ומנומקת לתיקון כתב התביעה המתוקן, בצירוף נתבעים נוספים ואף הומלץ למבקש באופן מפורש לפנות באופן מיידי לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי בתיק.

ט. ביום 9.2.12 הגיש המבקש את בקשתו לתיקון כתב התביעה (נשוא החלטתי זו) וביקש לצרף נתבעים נוספים לבקשה, אך לא הגיש יחד עם בקשתו זו העתק מכתב התביעה המתוקן.

י. ביום 9.5.13 התקיים דיון בבקשת המבקש לתיקון כתב התביעה המתוקן, ואשר בעטיו חוייב המבקש להגיש את נוסח כתב התביעה המתוקן עד ליום 30.5.13 ובית הדין אפשר למשיבות להגיש תגובות מפורטות מטעמן וזאת לאחר קבלת העתק כתב התביעה המתוקן.

יא. ואכן, רק ביום 29.5.13 טרח המבקש להגיש כתב תביעה מתוקן נוסף מטעמו וזאת, כמצוות ההחלטה בדיון מיום 9.5.13.

יב. המשיבות הגישו, כל אחת בתורה, תגובה מפורטת ביחס לבקשה לתיקון כתב התביעה ובה התנגדו לתיקון כתב התביעה וטענו, כי התיקון המבוקש לא מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון וכי יש פה כדי לשנות את התביעה כולה על דרך הוספת עילות תביעה חדשות ושונות, כמו גם סעדים חדשים, באופן אשר יש בו אף כדי לסרבל את ההליך.

לחילופין ביקשו המשיבות, כי ככל שבית הדין יעתר לבקשת המבקש, על אף התנגדותן הנחרצת, יש צורך בנסיבות העניין, לחייבו בהוצאותיהן ביחס לכל ההליכים, לרבות הדיונים שהתקיימו, כתבי ההגנה שהוגשו וכן התגובות שנדרשו להגיש.

2. אמנם כלל ידוע הוא, כי דרך המלך הנהוגה בבית הדין לעבודה, הינה לאפשר את תיקונם של כתבי הטענות.

3. סמכותו של בית הדין להתיר תיקון כתבי הטענות, הינה סמכות רחבה יותר מאשר סמכותם של בתי המשפט, וזאת נוכח השוני בין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, לבין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (דב"ע שנ – 90 – 3 שופרסל בע"מ נ' פני קייטנברג פד"ע כב, 25).

לעניין זה פסק בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נה/115 /3 שמעון שלוסמן נ' צים בע"מ כדלקמן:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית דיון. השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליבראלית, כדי שהתפל לא יכשיל את העיקר"

4. בית הדין הארצי בדונו בסוגיית תיקון כתבי טענות, מביא מפיה של כב' סגן הנשיא השופטת ברק את הדברים הבאים:

"ד"ר יואל זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין) מצטט שני פסקי דין אנגליים בעמדו על כללי היסוד באשר לתיקון כתבי הטענות (סעיף 271 עמ' 338 - 339 לספרו): "אינני מכיר שום טעות או שגיאה שבית המשפט אינו חייב לתקן, אם אין בפניו שום כוונה של תרמית או כוונה להטעות ובלבד שיש בידו לעשות את הדבר מבלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. בתי המשפט אינם קיימים כדי להטיל משמעת, אלא כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, ובעיני אינם נחשבים תיקונים כאלה כעניין של חסד" ((השופט BOWEN בעניין CROPPER V. SMITH פורסם ב – (1984) 26 729, L.T 51; 700 D. CH. ).

פסק הדין השני מציין: "תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי

משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או כי משגהו גרם לפגיעה

ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת". (השופט -

BRAMWELL בעניין TIDESLEY VERSES. HARPER) אשר פורסם ב- (1978) 10 L.T 39 ; 398 CH.D. 552) ".

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובשאר כתבי בית הדין, ועל אף העובדה כי יש צדק רב בטענות המשיבות בכל הקשור לדחיית בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה המתוקן, ואף לא בלי היסוס, אני נעתר לבקשתו זו של המבקש, שהינה בקשה שניה לתיקון כתב התביעה המתוקן ומתיר את התיקון המבוקש, תיקון אשר יש בו כדי למנוע התדיינות כפולה ומיותרת.

6. א. עם זאת, ראוי להדגיש כבר עתה, כי התנהלות המבקש אינה ראויה,

שכן בחר הוא באופן מודע שלא להיות מיוצג ע"י עו"ד וזאת על אף המלצותיו המפורשות והחוזרות ונשנות של בית הדין למבקש לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי, דבר אשר היה מקל הן עליו והן על בית הדין ושאר בעלי הדין.

ב. מאז הגשת בקשתו המקורית של המבקש למתן סעדים זמניים והגשת כתב התביעה מקורי ביום 20.6.10, הגיש המבקש בקשות רבות מטעמו ואשר חלקן בקשות לא מבוססות, לא ראויות ואף יש בהן כדי להכביד הן על בית הדין והן על המשיבות.

ג. התנהלותו זו של המבקש גרמה לכך, כי יתקיימו דיונים מיותרים בנוכחות כל בעלי הדין, דיונים אשר היו נחסכים אילו המבקש היה מאמץ את המלצת בית הדין ופונה לקבלת ייצוג משפטי.

ד. לאור זאת, נאלצו המשיבות להתייצב לדיוני הסרק הנ"ל, להגיש תגובות מטעמן לבקשות המבקש וכן, להגיש כתבי הגנה ואף כתבי הגנה מתוקנים שיוגשו על ידן בעקבות החלטתי זו.

ה. אשר על כן, וכתנאי לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה המתוקן, ישלם המבקש למשיבות הוצאות משפט כדלקמן:

סך של 1,500 ₪ ישולמו למשיבה 1 (מועצה מקומית דיר אל אסד).

סך של 2,500 ₪ ישולמו למשיבה 2 (מדינת ישראל/ משרד הפנים).

הסכומים האמורים ישולמו ע"י המבקש עד ולא יאוחר מיום 15.8.13, והמבקש ידאג להמציא העתק אישורי התשלום למזכירות בית הדין עד לאותו מועד, שאם לא כן, תידחה בקשתו זו לתיקון כתב התביעה המתוקן.

ו. התיק יובא לעיוני ביום 20.8.13, כך שבהעדר אסמכתא מטעם המבקש לתשלום ההוצאות למשיבות, תידחה הבקשה לתיקון כתב התביעה, ללא התראה נוספת.

7. לצדדים הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בבקשת רשות ערעור על החלטתנו זו, וזאת בתוך 15 יום ממועד קבלתה.

המזכירות תמציא לצדדים העתק החלטתי זו בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, (09 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.