1. התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעים, בגין חוב שהינם חבים לה, לטענתה, חלקו מגובה בשטרות ובחלקו נסמך על כרטסת הנהלת חשבונות.

הנתבעים לא התיצבו לדיון הוכחות מספר פעמים ובסופו של יום, ניתן כנגדם פסק דין, בהעדרם. הבקשה לביטולו נדחתה ע"י בית משפט זה, אלא אם יופקד סכום של 238,000 ₪ , כתנאי לביטול. על החלטה זו השיגו המשיבים, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. משהופקד, לבסוף, ולאחר הארכת מועד, הסכום האמור, הוריתי על חידוש ההליכים בתובענה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

2. מקום מושבם של הנתבעים בהולנד, והתובעת פנתה לבית המשפט שם, על מנת לאכוף את פסק הדין שניתן בארץ. לצורך כך שכרה המבקשת את שירותיו של עורך דין מקומי .

3. לפני בקשה מטעם התובעת-

בבקשה, שהוגשה קודם שהוכרעה בקשת רשות הערעור, עתרה המבקשת לחייב את המשיבים, כתנאי לביטול פסק הדין, להפקיד סכום נוסף, שיהיה בו כדי לכסות את ההוצאות שהמבקשת כבר הוציאה בהולנד, שלנוכח התנהלותם של הנתבעים, תפחו לסכום של 44,426 יורו בעת הגשת הבקשה.

4. המבקשת הסבירה כי על מנת שייאכף פסק הדין בהולנד, עליו למלא ארבעה תנאים מצטברים, שאחד מהם הינו, שפסק הדין שניתן בארץ המושב- חלוט. הואיל ותנאי זה לא התמלא באותו מועד, עיכב בית המשפט בהולנד את החלטתו עד שתבורר סופיות פסק הדין בארץ. בין לבין, הטיל עו"ד דה פריס, מטעם התובעת בהולנד, עיקולים על נכסי מקרקעין השייכים לנתבע 1, ובקשת האחרון לביטולם נדחתה. התובעת מציינת לעניין זה, כי במועד מאוחר יותר הוטל עיקול נוסף, לבקשת אחיו של הנתבע 1, בסכום הגבוה משווי המעוקלים. לטענת המבקשת, אם יבוטל פסק הדין, יבוטלו עימו העיקולים והיא תעמוד מול שוקת שבורה ולעולם לא תגבה את המגיע לה.

5. לטענת המבקשת, עושים המשיבים כל שביכולתם להתחמק מתשלום חובותיהם, ככל שיוכרו חובות אלו. יתרה מכך, לטענתה, רומסים המשיבים את סדרי הדין, טוענים טענות הפוכות ומבקשים אורכות שווא, בבזותם את ההליך המשפטי.

6. לאחר שהוכרעה בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה לחדש את התביעה, "וזאת לאור החלטת בית המשפט המחוזי ברע"א 62454-11-14 ". בבקשה נטען כי הבקשה אומנם נדחתה, אולם הקביעות בה מחייבות הזקקות לעתירות החלופיות שעתרה להן המבקשת.

7. להלן ההחלטה אליה מפנה המבקשת:

"....אחרי ככלות הכל בית המשפט העלין מצא לקבוע כי "אך כאמור פתוחה הדלת בפני המבקשים להפקיד הכספים הנדרשים ולטעון טענותיהם העניניות בפני בית משפט השלום." (הדגשה במקור-ר.נ.) דברים אלה נחתמו ביום 15.9.14 בהיות בית המשפט העליון ער הן להחלטת בית המשפט קמא מיום 25.6.13 והן להחלטת בית המשפט המחוזי בערעור עליה, במילים אחרות כי לא ניתנה למשיבים ארכה לבצוע ההפקדה, ובכל זאת הורה את שהורה.

בנסיבות אלה יש לצאת מהנחה שבית המשפט העליון נתן דה פקטו אורכה להפקדת הסכום...לא ניתן לומר על ההחלטה נושא הבר"ע כי היא מוטעית בעליל או שאין טעם להותירה על כנה.

לציין, שאם המבקשת היתה מצליחה להצביע כדבעי על נזק בלתי הפיך שנגרם לה כתוצאה מחלוף הזמן, ואל נוכח אמירת בית המשפט העליון בפסק דינו כי "נדמה כי החשש (שהמשיבים) לא ישלמו את חובותיהם אינו מופרך, הייתי שוקלת תוצאה אחת.

ברם, עיון בתגובת המבקשת לבקשת המשיבים לחדש את הדיון בתובענה מיום 5.10.14 מגלה כי לא נטען שם דבר וחצי דבר על עיקולים להם זכתה המבקשת כנגד המשיבים בהולנד ואם תפסו דבר מה, מהו אותו דבר ומהו ערכו. משלא עשתה כן והעלתה את הנושא בבר"ע וגם זאת מבלי להיכנס לפירוט המתבקש, לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לפצות עליו בהוצאות הולמות בבוא היום."

לטענת המבקשת, העתרות לבקשה הינו מחויב המציאות לנוכח קביעות אלה.

8. המשיבים בתגובתם טוענים כי מילאו אחר החלטות בית המשפט אשר חזרו ואישרו את התנאים לביטול פסק הדין, לכן הינם זכאים לכך שביטול פסק הדין לא יותנה בתנאים נוספים. בתשובתו האחרונה ציטט ב"כ המשיבים את החלטתי בה נקבע כי בית המשפט כבר לקח בחשבון את הנזק שנגרם, על פי הנטען, לתובעת, ואולם לא ניתן בשלב זה, לאחר שכבר ניתנו החלטות מפורשות כי פסק הדין יבוטל, לחייב את המשיבים בסכומים נוספים.

עוד טענו כי המבקשת הזדרזה לפתוח בהליך האכיפה בחו"ל עוד בטרם היה פסק הדין חלוט, וגרמה למשיבים נזקים כספיים ניכרים, לרבות העיקולים שהטילו.

9. דיון

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובה, הנני מקבלת את הבקשה. נכון הוא כי לכאורה כבר ניתנו החלטות קודמות, המתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה בסכום של 238,000 בלבד, אולם גם המשיבים הגישו בקשות חוזרות ונשנות, לערכאות השונות, על מנת לשנותן או להיטיב תנאיהן.

כך למשל, הוגשה בקשה להורות כי הסכום שעל המשיבים להפקיד הינו כ-65,000 ₪ (במקום 238,000 ₪), ביחסם סכומים ששילמו בהליך אחר, להפקדה הנדרשת, כך גם הארכת המועד לתשלום, שזכו לה "דה פקטו", וכך התנהלותם באופן כללי. יש להזכיר ולציין כי הסכום שהופקד איננו מכסה את מלוא סכום התביעה, אלא רק את אותם סכומים שסברתי כי סיכויי הגנת המשיבים לגביהם- קלושים יותר.

10. ההחלטה שעל פיה בוטל פסק הדין, זכתה לביקורת בית המשפט המחוזי, כי בית משפט עשה חסד עם המשיבים אשר לא התייצבו מספר רב של פעמים לבית המשפט. גם החלטת בית המשפט העליון, שלא רק שהעניקה למשיבים אורכה "דה פקטו" להפקדה, אלא גם רמזה כי קיים חשש שגם אם תזכה המבקשת, לא תוכל לממש זכייתה. בנסיבות אלו, קביעותיה של כב' ערכאת הערעור שצוטטו לעיל, מנחות את בית משפט זה, לבחון האם קיים חשש לנזק בלתי הפיך למבקשת.

11. המסמכים שהוגשו, לרבות תרגום החלטת בית המשפט בהולנד, מלמד כי קיים חשש לנזק כזה, שכן אם יבוטל ההליך בהולנד, לא די בכך שלא תצליח המבקשת לגבות את המגיע לה- אם תזכה בדין, אלא גם שתימצא בחסרון כיס נוסף, בגין הוצאות שהוציאה וירדו לטמיון. באותה תובענה, הממתינה עתה להודעה אם פסק הדין בוטל אם לאו, ננקטו הליכי עיקול ונתפסו מקרקעין השייכים למבקש. על אותם מקרקעין הוטל עיקול מאוחר יותר, ע"י אחיו של המשיב, בסכום הגבוה משווים. פירושו, שלאחר שיבוטל ההליך ועימו העיקול, יהא זכאי האח לממש את רכוש המשיב, ואינני בוחנת כלל אם משתפים השניים פעולה ביניהם- אם לאו. משכך, כתבתי כי נזקה של המבקשת הינו לא רק בחוסר הסיכוי לאכוף את פסק הדין, אם ינתן, אלא גם על אבדן הכספים שהושקעו בהליך.

12. יתר על כן, כבר צוין כי הסכום של 238,000 ₪ שהפקידו המשיבים, איננו מבטיח את מלוא סכום התביעה. הסכום הנ"ל לקח בחשבון את רכיבי העילה המתבססים על שטרות, שסיכויי המבקשת בהם- גבוהים במיוחד. לנוכח הימשכות ההליך והוצאותיה הרבות של המבקשת, אם תזכה בדין ויוותרו בידיה הכספים שהופקדו בלבד, לא יהא בסכום האמור אלא להיטיב את נזקיה בגין ההליכים שננקטו, ומבלי שתממש את זכייתה שבדין.

מכיוון שכך, לנוכח הנסיבות שפורטו בבקשה, החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע, החשש האמיתי לנזק בלתי הפיך, חרף החלטות קודמות שניתנו על ידי, הנני מחייבת את המשיבים להפקיד בקופת בית המשפט סכום נוסף של 167,000 ₪, תוך 60 יום מהיום, כתנאי להמשך ההליך.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.