1. לפני בקשה אותה הגישה גב' ריבה פיצ'חזדה (להלן - "המבקשת") לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהליך שבכותרת ביום 12.11.2010 בשל העובדה שלא הגישה בקשה למתן רשות להתגונן.

2. בבקשה נטען, כי המבקשת לא קיבלה לידיה מעולם את כתב התביעה, וגם הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ממנה הסיק על-פי הטענה כב' השופט י' בוקר (כתוארו היום - י.ל), כי המבקשת קיבלה לידיה את כתב התביעה, לא היתה בקשה שהוגשה על-ידה אלא על-ידי אחיה (הנתבע 1 בהליך).

3. נטען בנוסף, כי המבקשת הינה אישה מבוגרת שאיננה יודעת קרוא וכתוב, ואף איננה דוברת את השפה העברית.

4. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי "מלבד חשבונות חשמל מים וארנונה אותם מקבלת המבקשת בדואר, בדואר ואשר משלמת אותם בסניף הדואר, אינה מתייחסת ליתר המכתבים המגיעים אליה, וזורקת אותם.... "(ההדגשה שלי - י.ל).

5. לבסוף טוענת המבקשת, כי בידה הגנה טובה, שכן ברור כי החתימות שעל המסמכים שצורפו לכתב התביעה הן אינן חתימותיה, אלא חתימות מזוייפות.

6. התובעת בהליך הגב' סופיה צוציאשווילי (להלן - "המשיבה") מתנגדת לבקשה, שכן לטענתה בהגשת הבקשה בחלוף 10 מאז ניתן פסק הדין, יש כדי לגרום לה עוגמת נפש, ובפרט כך כאשר טרם קיבלה לידיה את הכספים שנפסק שישולמו לה.

7. נטען, כי בית המשפט לא היה מוציא תחת ידו פסק דין בהעדר הגנה, אלא אם היה נוכח בוודאות שהמבקשת קיבלה לידיה את כתב התביעה. בהקשר זה נטען, כי המבקשת ואחיה (הנתבע 1) הגישו במשותף בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ומשהמבקשת לא הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, אזי ניתן כנגדה פסק דין.

8. המשיבה מפנה לכך, כי המבקשת נמנעה מלציין, שביום 6.4.2011 הוגשה על-ידה בקשה לביטול פסק הדין, ומכאן שידעה, ולו בדיעבד כי מתנהל כנגדה הליך.

נטען בעניין זה, כי לאחר שהמשיבה הגישה תגובה לבקשה, ניתנה למבקשת זכות להגשת תשובה, אלא שהיא נמנעה מכך, ומכאן שזנחה כבר אז את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה.

9. המשיבה טוענת, כי ניתן לבטל פסק דין מחובת הצדק, מקום בו נפל פגם בהליך מתן ההחלטה, וכי בעניין זה נזכרה המבקשת למחזר טענותיה בחלוף למעלה מ- 9 שנים מאז ניתן פסק הדין תוך שיהוי ניכר.

המשיבה טוענת, כי גם אין עילה לביטול פסק הדין בהתבסס על שיקול הדעת של בית המשפט, שכן עולה מן הנטען על-ידה, כי בניגוד לנטען על-ידה המבקשת ידעה אודות ההליך, ואף לא מיהרה להגיש בקשה זו לאחר שעל-פי טענתה נודע לה בשנת 2018 כי מתנהלים כנגדה הליכי הוצאה לפועל.

10. לבסוף טוענת המשיבה, כי סיכויי ההגנה נמוכים, בפרט כאשר לאחר שמיעת ראיות קיבל בית המשפט את התביעה גם כנגד אחיה של המבקשת.

11. למבקשת ניתנה זכות תשובה, ובמסגרת תשובתה זו חזרה המבקשת על טענותיה, כי לא ידעה אודות קיומו של ההליך.

12. המבקשת נדרשה בתשובתה לבקשה שהגישה ביום 6.4.2011 לביטול פסק הדין, ובעניין זה נטען, כי "זו הפעם הראשונה שהמבקשת רואה את התצהיר (נספח א' לתגובת המשיבה) ומעולם לא ידעה על כך ובמה דברים אמורים? כפי שהובהר בבקשה לביטול פסק דין, המבקשת אינה יודעת קרוא וכתוב, ומכאן שלא ידעה כלל על מה היא חתמה במסגרת התצהיר."

13. לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשת החלטתי לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה.

14. ניתן לפתוח ולומר, כי ניתן היה לדחות את הבקשה על יסוד האמור בתצהיר המבקשת, שם נרשם, כי המבקשת זורקת מכתבים המגיעים אליה. די בכך, שכן לאור האמור לא ברור כיצד טוענת המבקשת, כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה.

15. כפי שיובהר להלן, אין צורך לתהות בעניין זה, שכן המבקשת הגישה לבית המשפט שתי בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה. האחת, זו שצורפה לתגובת המשיבה. השניה, ממנה התעלמו הצדדים, והיא המפורטת יותר והמשמעותית יותר, הוגשה ביום 8.5.2011, כאשר לבקשה צורף תצהיר, אשר אומת על-ידי עו"ד רותי שמואלי, שציינה בחלק המאשר את התצהיר, כי המבקשת מוכרת לה אישית. יתרה מכך, אף נרשם בתצהיר כי "התצהיר הוקרא לי בשפה הגרוזינית ע"י עוה"ד רותי שמואלי שדוברת השפה הגרוזינית בצורה טובה."

16. לגופה של בקשה, בתצהיר זה נרשם כך:

"הנני מצהירה בזאת, כי כתב התביעה נמסר לנכדתי כשהיא הייתה מתחת לגיל 18, ועל פי ייעוץ משפטי שקיבלתי המסירה היתה שלא כדין.

...

הנני מצהירה בזאת כי לא היה מי שיעזור לי, כאשר קיבלתי את כתב התביעה לא הבנתי את המשמעות ורק כאשר הוטל עיקול ביום 4.4.2011 על פוליסת ביטוח החיים שלי הבנתי את המשמעות...".

17. כבר מן האמור ברור, כי המבקשת צרפה לבקשתה הנוכחית תצהיר שהאמור בו איננו אמת, וכי די בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

18. לכך אוסיף, כי גם לא הייתי מקבל את הטענה, כי התצהיר שהוגש במצורף לבקשה הראשונה לביטול פסק הדין מיום 8.4.2011 נחתם על-ידי המבקשת מבלי שהבינה את תוכנו. מדובר בטענה עזת מצח, ולפיה עורך דין מיכאל בן שבת, אשר אישר את חתימת המבקשת והזהירה כי עליה להצהיר אמת, החתים אותה מבלי שהבינה על מה היא חותמת. היה מקום שהמבקשת תצרף תצהיר של עו"ד בן-שבת, ובו יתייחס לנסיבות החתימה על התצהיר, ותינתן לו האפשרות להתגונן מפני טענה מכתימה זו, ומשלא עשתה כן המבקשת, אזי עובדה זו פועלת לחובתה.

19. לאמור אוסיף, כי עיינתי גם בבקשה השניה לביטול פסק הדין מיום 8.5.2011, שיש לומר כי לא ניתנה בגינה החלטה, לאחר שהמבקשת נמנעה מלהגיש תשובה לתגובת המשיבה. מתוך עיון בבקשה זו יש לומר, שגם היא לא היה בכוחה להביא לביטול פסק הדין, היות ואין חולק שכתב התביעה נמסר למבקשת, והעובדה שבחרה שלא לעשות דבר, עד אשר נפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל, איננה מהווה הצדקה לביטול פסק דין בהעדר הגנה. בוודאי שאין לכך מקום לאחר שחלפו 9 שנים נוספות.

עוד יש לומר בעניינה של הבקשה השניה, כי המבקשת לא תמכה את טענותיה – לא בתצהיר של נכדתה ואף לא בתצהיר של בתה, כך שלא ניתן לקבל את הטענות בדבר נסיבות המסירה של כתב התביעה, ומדוע הבת אשר על-פי הטענה התגוררה עם המבקשת לא סייעה לה בהבנת כתב התביעה.

20. מן המתואר לעיל, עולה שהמבקשת הגישה את הבקשה דנן, תוך שהיא תומכת אותו בתצהיר שאיננו אמת, ועובדה זו מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. עוד יש להוסיף, כי ברור מן התצהיר, כי המבקשת הבינה היטב את האמור בו, כך שהיא איננה יכולה למחזר את טענותיה בדבר אי הבנתה את השפה, וכי הדברים לא הוסברו לה.

21. היות וברור שכתב התביעה נמסר למבקשת, והיות ועולה מן התצהיר שצורף לבקשה השנייה לביטול פסק הדין, כי במועד הגשת התביעה התגוררו עם המבקשת בתה ונכדיה, הרי שאלה יכלו לסייע בידה בהבנת הדברים, וככל שלא עשתה כן אין לה להלין על עצמה, ובוודאי שאין לזקוף זאת לחובת המשיבה.

22. משהגעתי למסקנתי לעיל, אינני נדרש לטענות נוספות של הצדדים, שכן די לדחות את הבקשה על יסוד כך שנמצא שהמבקשת הודתה בכך שכתב התביעה נמסר לה, והיות ואין בידה הסבר שניתן לקבלו לכך שלא הוגשה על-ידה במועד בקשה למתן רשות להגן, ואף אין הסבר למחדלה לאורך השנים להגיש תשובה בעניין בקשתה השנייה לביטול פסק הדין .

23. סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 3,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית בחוק לאחר חלוף המועד.

אוסיף בשולי הדברים, כי היה מקום לחייב את המבקשת בהוצאות מכבידות לטובת אוצר המדינה בשל שימוש לרעה בהליכי בית משפט, אך בשל התקופה בה אנו מצויים אמנע מכך.

זכות להגשת בקשת רשות לערער כחוק.