הצדדים הסכימו שההליך יוכרע בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף אשר תיערך על ידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט. המבקש מבקש לבטל את פסק הדין שניתן בהתאם לתוצאות בדיקת הפוליגרף ולאפשר לו להשיג על חוות הדעת אשר הגיש מומחה הפוליגרף שמונה על ידי בית המשפט.

רקע

1. בדיון אשר התקיים ביום 15.1.14 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן (להלן: "ההסכמה הדיונית"):

"לאחר ששמענו את הצעת בית המשפט הגענו להסכמה כי המחלוקת בין הצדדים תוכרע במנגנון הבא:

א. הצדדים יופנו לבדיקת פוליגרף, ...

ב. היה ותוצאות הבדיקה בין תובעת 2 לנתבע יהיו החלטיות, דהיינו, היה והתוצאות לא תהיינה מאוינות (במאוינות הכוונה תוצאות זהות לגבי שני הנבדקים), יינתן פסק דין בהתאם לתוצאות בדיקה זאת, דהיינו, היה והנתבע השיב את הכסף תידחה התביעה, והיה והוא לא השיב את הכסף יחויב הוא לשלם את הסכום של 39,000 דולר, כמפורט בסעיף 6 לכתב התביעה המתוקן, בכפוף לבדיקת שערי הדולר.

ג. היה ותוצאות הבדיקה בין תובעת 2 לנתבע תהיינה מאוינות, תוכרע התביעה בהתאם לנטלי הראיה, כששאלת ההתיישנות תוכרע בהתאם ליריבות בין תובעת 1 לנתבע. בעניין היריבות בין תובעת 1 לנתבע, יוכרע הדבר בהתאם לתוצאות בדיקת הפוליגרף בין תובעת 1 לנתבע, כאשר גם במקרה זה, אם התוצאות תהיינה מאוינות יוכרע הדבר בהתאם לנטלי הראיה.

להסרת ספק, היה ויידרש בית המשפט לתת פסק דין, מכיוון שתוצאות שתי הבדיקות תהיינה מאוינות, יהיה הדבר ללא שמיעת ראיות, על סמך החומר שבתיק ועל סמך סיכומי ב"כ הצדדים."

1. ב- 16.1.14 מונה מר גל נדר (להלן: "המומחה"), לבצע את בדיקות הפוליגרף.
2. בהמלצת המומחה ובהסכמת הצדדים, נוסחו השאלות הבאות:

שאלה 1.1: לתובעת 1- האם רחם (הנתבע) היה חייב לך כספים בסכום של 39,000 $ ?

שאלה 1.2: לתובעת 1- האם רחם היה חייב לרוזה כספים בסכום של 39,000 $ ?

שאלה 2: לתובעת 2- האם השיב לך רחם את החוב בסכום של 39,000 דולר ?

שאלה 3.1: לנתבע- האם היית חייב לסופיה כספים בסכום של 39,000 $ ?

שאלה 3.2: לנתבע- האם השבת לרוזה את החוב בסכום של 39,000 דולר ?

1. ביום 3.3.14 הודיע המומחה כי בדק את הנתבע והתובעות ולאחר עיון בממצאי הבדיקות הוא מבקש לערוך בדיקה חוזרת לנתבע ותובעת 2.
2. ב- 17.3.14 הגיש המומחה את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת המכריעה"), ממנה עולה:

תובעת 2 השיבה לשאלה 2 בשלילה.

תובעת 1 השיבה לשאלה 1.1 בחיוב ולשאלה 1.2 בשלילה.

הנתבע השיב לשאלה 3.1 בשלילה ולשאלה 3.2 בחיוב.

על פי חוות דעתו של המומחה, התובעות דיברו אמת בבדיקה ואילו הנתבע לא דיבר אמת.

1. ביום 26.5.14, לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיב לחוות דעת המומחה, ניתן פסק דין בהתאם להסכמה הדיונית.
2. בתגובת הנתבע לחוות הדעת מיום 28.4.14 (בקשה 39), בטרם מתן פסק הדין, ביקש הנתבע לקבל את ניירות העבודה של בודק הפוליגרף על מנת לשקול אפשרות של חקירתו כעד מומחה בביהמ"ש.

ביום 27.5.14 קבעתי:

"לאחר מתן פסק הדין, הבחנתי שלא ניתנה החלטה בבקשתו של ב"כ הנתבע בסעיף 2 לתגובה [הבקשה לקבל את ניירות העבודה של המומחה, על מנת לשקול אפשרות של חקירתו כעד מומחה, ע.כ.].

מבלי שהדבר יהווה אישור לחריגה מההסדר הדיוני ועל מנת שב"כ הנתבע יוכל לשקול את המשך צעדיו, אני מורה למומחה להעביר לב"כ הנתבע את כל החומר הגולמי הרלוונטי וניירות העבודה, תוך 7 ימים מהיום.

הנתבע רשאי להגיש בקשה, אם כך ירצה, תוך 21 יום מהיום."

1. לאחר מכן הוגשו עוד בקשות רבות על ידי הצדדים (בעיקר הנתבע). בהתאם לבקשות ולהחלטות שונות, ערך המומחה בדיקת ציינון לממצאי הבדיקות שערך.
2. בסופו של דבר הוגשה הבקשה הנוכחית, לביטול פסק דין ולהזמנת המומחה לחקירה נגדית.

הבקשה לביטול פסק דין ןהזמנת המומחה לחקירה נגדית

1. הנתבע מבקש לבטל את פסק הדין משום ש- "בדיקה שערך המומחה מטעם המבקש, שנעשתה על סמך ממצאי הבדיקה של מומחה בית המשפט מר גל נדר, הראו שגיאות רבות בפיענוח של מר גל נדר וכן תוצאות שונות והפוכות מתוצאותיו של מומחה ביהמ"ש. לפיכך, על ביהמ"ש לתהות כיצד כאשר שני מומחים מפענחים תוצאות של אותה ממצאי בדיקת פוליגרף, מגיעים למסקנות הפוכות ? לפיכך ברור היה כי לא היה מקום ליתן פסק דין בהעדר מתן אפשרות לנתבע לחקור את מר גל נדר על ממצאיו בחקירה נגדית" (הדגשות במקור, ע.כ.).

הנתבע מפרט באריכות בבקשתו כי מומחה אליו פנה טען שהמומחה שמונה על ידי בית המשפט טעה בפענוח נתוני הבדיקה ובמסקנותיו ולכן ביקש הוא לבטל את פסק הדין ולאפשר לו לחקור את מומחה בית המשפט. לדעתו: "הואיל והיה מדובר בהסדר דיוני והואיל והמבקש ביקש, הרי שבית המשפט היה צריך לאפשר את מתן הליך זה (חקירת המומחה, ע.כ.) טרם מתן פסק הדין וכי מתן פסק הדין בהיעדר הצדדים בטרם ינתן לנתבע לחקור את המומחה שעל בסיסו אמורה להינתן ההכרעה, ... פגעה בזכותו הדיונית של המבקש לשכנע את ביהמ"ש הנכבד כי ייתכן ומהמומחה טעה במסקנותיו, דבר שהתחזק לאור התייעצות עם הגורם המקצועי בטעם המבקש.".

(הדגשות וטעויות במקור, ע.כ.).

1. לבקשה צורפה חוות דעת מומחה. כפי שיפורט להלן, המבקש לא היה רשאי להגיש חוות דעת במטרה לסתור את חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט בהתאם להסכמת הצדדים.
2. התובעות הגישו תשובה בה התנגדו לבקשה והנתבע הגיב לתשובה.

המסגרת הנורמטיבית- השגה על חוות דעת מכריעה

1. הצדדים הגיעו להסכמה שבית המשפט יפנה אותם למומחה בתחום הפוליגרף, אשר חוות דעתו תכריע במחלוקת ביניהם. בהתאם להסכמת הצדדים, מינה בית המשפט את המומחה, אשר הגיש חוות דעת מכריעה. המבקש מבקש להשיג על חוות הדעת המכריעה.
2. ההלכה קובעת שכאשר צד מבקש להשיג על חוות דעת מכריעה, על בית המשפט לבחון האם הסכימו הצדדים לאפשר להם להשיג על חוות הדעת המכריעה אם לאו. ראו:

"... קיים שיקול נוסף שיש להביאו בחשבון במסגרת ההכרעה בשאלה האם מוקנית למבקש זכות להעלות טענות כנגד חוות דעת ... האם מכוח הסכמת הצדדים מוקנית להם הזכות להעלות טענות כנגד חוות דעת השמאי, או שמא דווקא ההיפך הוא הנכון והסכמת הצדדים שוללת מהם זכות כזו, כשכל כוונתם הייתה שחוות דעת השמאי תהווה "סוף פסוק" אשר לאחריה תוגש פסיקתא לחתימה ותו לא."

[רע"א 6975/14 טייכמן נ' סובול ואח' 25.1.15, (להלן: "פס"ד טייכמן")]

1. כאשר מסכימים הצדדים שתהיה להם אפשרות להשיג על חוות דעת המומחה, יש לאפשר להם להעלות טענותיהם ולהכריע בהן בהתאם לאפשרות המצומצמת להתערבות בחוות דעת מסוג זה. ההלכה קובעת שבית המשפט יתערב בהכרעת מומחה שהצדדים הסכימו שחוות דעתו תכריע בסכסוך, רק במקרים יוצאי דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת, מרמה ובמקרים נדירים של טעות גסה העולה באופן מובהק מהכתוב; עוד נקבע שאין להביא ראיות חיצוניות להפרכת חוות הדעת.
2. ראו:

... סבורני כי ראוי היה לנהוג בבקשת המבקש בגישה מקלה ולאפשר לו להעלות בקצרה טענותיו כנגד חוות הדעת ולהכריע אם יש בהן ממש או לא, והכל בכפוף לאמות המידה המצומצמות הנהוגות בפסיקת בית משפט זה בדבר התערבות בחוות דעת מסוג זה".

[פס"ד טייכמן]

וכן:

"... בית המשפט לא יתערב כדבר שבשגרה בהכרעתו של שמאי או מעריך שהצדדים הסכימו שהכרעתו תהיה סופית ומחייבת. נקבע כי התערבות בהכרעה שכזו תתבצע רק בנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת או מרמה. בנוסף נקבע גם כי מקום שבו הצדדים הסכימו שחוות הדעת תחייב אותם אין להרשות בדיעבד הפרכתה לגופה על ידי ראיה חיצונית אחרת ... ועוד ראוי להזכיר כי בפסיקתו של בית משפט זה נקבע בעבר כי ככל שמסקנותיו של שמאי או מעריך מוסכם נוגעות במובהק לעניינים שבשיקול דעת אין לאפשר בדיעבד לנהל דיון בשאלת אופן יישום שיקול הדעת, אף אם מדובר בטעות שטעה המעריך בתום לב. ... אמנם, בפסיקה הוכרה גם האפשרות להתערב בחוות דעת שמאי מוסכם במקרים נדירים בעילה של "טעות גסה", אולם גם עילה זו צומצמה למקרים בהם הטעות עולה באופן מובהק מהכתוב או מכוונתם הברורה של הצדדים, וגם במקרים אלו נקבע שאין להביא ראיות חיצוניות לשם הפרכת חוות הדעת ...".

[ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן, 31.12.14]

דיון והכרעה

1. מהות בקשתו של המבקש היא להשיג על חוות הדעת המכריעה. לאחר שעיינתי בהסכמה הדיונית וטענות הצדדים, השתכנעתי כי אין בסיס להשגות המבקש על חוות הדעת המכריעה, ולכן דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי בסדר הבא:
   1. המבקש אינו רשאי לצרף חוות דעת מומחה כדי להשיג על חוות הדעת המכריעה.
   2. נוכח הסכמת הצדדים, אין לאפשר למבקש לחקור את המומחה.
   3. הצדדים לא הקנו אחד לשני זכות להשיג על חוות הדעת המכריעה.
   4. לא מתקיימות העילות המצדיקות התערבות בחוות הדעת המכריעה.
   5. גם אם יתקבלו טענות המבקש, לא יהיה שינוי בתוצאה.

המבקש אינו רשאי להגיש חוות דעת מטעמו

1. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית על פי מינה בית המשפט מומחה לפוליגרף. המבקש מבקש להשיג על חוות הדעת המכריעה, ולשם כך צירף חוות דעת מטעמו של מומחה אחר לפוליגרף.
2. תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת: "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; ...".

בנוסף, חוות הדעת שהגיש המבקש מהווה ראיה חיצונית, בניגוד להלכה הקובעת שאין להגיש ראיות חיצוניות להפרכת חוות הדעת [ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן, 31.12.14].

1. נוכח האמור, המבקש אינו רשאי לצרף לחוות דעת לבקשתו ועל כן, אתעלם מחוות הדעת שהגיש המבקש.

הבקשה לחקור את המומחה

1. המבקש מבקש שבית המשפט יאפשר לו לחקור את המומחה.

הצדדים הסכימו שהמחלוקת תוכרע בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף והדגישו בהסכמתם כי רק במידה ותוצאות בדיקת הפוליגרף תהיינה מאוינות, יכריע בית המשפט במחלוקת בהתאם לנטלי הראיה וזאת ללא שמיעת ראיות: "... יהיה הדבר ללא שמיעת ראיות, על סמך החומר שבתיק ועל סמך סיכומי ב"כ הצדדים.".

כלומר, הצדדים הסכימו שההליך יסתיים ללא חקירות או שמיעת ראיות ועל כן, אין לאפשר את חקירת המומחה.

1. על כן, אני דוחה את הבקשה לחקור את המומחה.

הצדדים לא הקנו אחד לשני זכות להשיג על חוות הדעת

1. מהסכמת הצדדים ברור שכוונתם הייתה לסיים את ההליכים עם קבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף, מבלי שיתאפשר להם לנהל הליכים נוספים לאחר מכן. לכן, נקבע בהסכמה במפורש ש- "... יינתן פסק דין בהתאם לתוצאות בדיקה זאת ...", תוך שהצדדים הבהירו במפורש שאין הם מעוניינים יותר לקיים חקירות, אפילו אם תוצאות הבדיקה יהיו מאוינות: "... היה ויידרש בית המשפט לתת פסק דין, מכיוון שתוצאות שתי הבדיקות תהיינה מאוינות, יהיה הדבר ללא שמיעת ראיות, על סמך החומר שבתיק ועל סמך סיכומי ב"כ הצדדים ...".

הסכמת הצדדים ברורה- היה ותוצאות הבדיקה לא יהיו מאוינות, יינתן פסק דין בהתאם לתוצאות הבדיקה, מבלי לקיים הליכים נוספים.

1. הצדדים פירטו בהסכמתם את שברצונם לעשות לפי תוצאות בדיקת הפוליגרף ופירטו שרק במקרה ותוצאות הבדיקה יהיו מאוינות, יכריע בית המשפט במחלוקת. אמנם, בהסכם לא נאמר במפורש שהצדדים לא יהיו רשאים להשיג על חוות הדעת, אך שתיקת הצדדים במקרה זה מהווה הסדר שלילי, ממנו עולה שהצדדים התכוונו שחוות הדעת תהווה סוף פסוק.

מנוסח ההסכם ברור שהצדדים ביקשו שלא לנהל הליכים נוספים לאחר קבלת חוות הדעת המכריעה.

לא מתקיימות עילות המצדיקות התערבות בחוות הדעת

1. די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה, אך במקרה זה גם אם היו הצדדים מסכימים לאפשר לצד להשיג על תוצאות בדיקת הפוליגרף, לא מתקיימות עילות המצדיקות התערבות בחוות הדעת.
2. המבקש אינו טוען לחריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת או מרמה, אלא מבקש להתערב במסקנות המומחה משום שלטענתו המומחה טעה בפענוח נתוני הבדיקה וטעה במסקנותיו, בכך שלא ביצע בדיקת ציינון לממצאי הבדיקה וטעה בפיענוח התוצאות.
3. בהחלטתי מיום 6.8.14 בבקשה 46 קבעתי כי, ככל הנראה, בניגוד לנטען על ידי המבקש, אין חובה לערוך בדיקת ציינון והוריתי למומחה לציין את הטכניקה בה נקט על מנת לפענח את תוצאות הבדיקה. במכתבו מיום 14.8.14 השיב המומחה כי: "הגעתי למסקנה על ידי הערכה גלובלית ולאחר התייעצות עם מומחה / בודק פוליגרף נוסף לבקרת איכות".

מכך עולה שאין מדובר בטעות גסה העולה באופן מובהק מהכתוב.

1. נוכח זאת, גם אם נפלה טעות בחוות דעתו של המומחה, ואינני קובע זאת, הרי שאין מדובר ב"טעות גסה" העולה במובהק מהכתוב ועל כן אין מקום להתערב במסקנות המומחה.

גם אם יתקבלו טענות המבקש, לא יהיה שינוי בתוצאה

1. בנוסף לאמור לעיל, גם אם אקבל את טענות המבקש, לא יהיה מקום לשנות את תוצאת פסק הדין.
2. לטענת המבקש, על המומחה היה לערוך בדיקת ציינון ולהכריע בשימוש בסולם 3+-, על פיו ממצא חד משמעי הינו ציון של 3+ ומעלה לדובר אמת ו- 3- ומטה לדובר שקר. הציונים בין הערכים הנ"ל הינם בתחום הלא מסקנתי.
3. מומחה בית המשפט העביר את תוצאות בדיקת הציינון שערך (לאחר הגשת חוות הדעת ולפי בקשת המבקש) (להלן: "בדיקת הציינון").

הצדדים הסכימו שהיה ותוצאות הבדיקה בין תובעת 2 לנתבע לא יהיו מאוינות, תוכרע התביעה בהתאם לתוצאות אלה: "היה ותוצאות הבדיקה בין תובעת 2 לנתבע יהיו החלטיות, דהיינו, היה והתוצאות לא תהיינה מאוינות (במאוינות הכוונה תוצאות זהות לגבי שני הנבדקים), יינתן פסק דין בהתאם לתוצאות בדיקה זאת, ...".

על מנת לבחון את תוצאות הבדיקה בין תובעת 2 לנתבע, יש לבחון אם התקבלה תוצאה ברורה בהשוואת תשובת התובעת 2 לשאלה 2 ותשובת הנתבע לשאלה 3.2. בהתאם לתוצאות בדיקת הציינון שהעביר המומחה, תוצאת בדיקת תשובת התובעת 2 לשאלה 2 הייתה 3+ (תוצאה שבהתאם לטענת המבקש מדגימה אמירת אמת) ואילו תוצאת בדיקת הנתבע לשאלה 3.2 הייתה 3- (תוצאה שבהתאם לטענת המבקש מדגימה אמירת שקר).

כלומר, בהתאם לתוצאות בדיקת הציינון, אין מדובר בתוצאה מאוינת, אלא בתוצאות החלטיות על פיהן הנתבע לא השיב את הכסף ולכן: "... והיה והוא (הנתבע, ע.כ.) לא השיב את הכסף יחויב הוא לשלם את הסכום של 39,000 דולר, ...".

1. נוכח האמור, בהתאם להסכמת הצדדים זכאיות התובעות לפסק דין, כפי שניתן.

התוצאה

1. נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה.
2. המבקש ישלם למשיבות הוצאות בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.