06 יוני 2013

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר

החלטה בבקשת המדינה לביטול זימון עדים

1. בפני בקשה מטעם המדינה, לביטול זימונם לעדות של הגב' אתי כהנא, מנהלת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, מר מיכאל אטלן, יועמ"ש משרד התמ"ת וגב' תמר פינקוס התובעת הראשית במשרד התמ"ת. שלושתם עובדי מדינה שזומנו לעדות בתיק דנן על פי החלטת חברתי כב' הרשמת ע. ריכטמן (ראה החלטה מיום 9/9/12 שניתנה במעמד צד אחד).
2. בתיק דנן קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה - האם עמדה לתובעות זכות לשוב לעבודה במשרה מלאה אצל הנתבעות, והאם הן זכאיות לפיצוי מהנתבעות.
3. התובעות מבקשות לבסס את תביעתן על הסכם שנכרת בין הנתבעות לבין המדינה, במסגרתו בוטל כתב אישום שהוגש נגד הנתבעות בגין אפליתן בעבודה של התובעות (ושל עובדות אחרות) על רקע פגיעה בהיקף משרתן [להלן: "הסכם ההמרה"]. אין חולק, כי במסגרת הסכם ההמרה הנתבעות נטלו על עצמן התחייבויות שונות, ואולם המחלוקת שבין הצדדים נוגעת להיקף ההתחיבות שנתלו על עצמן הנתבעות, וכן לשאלה, האם ההסכם שבין המדינה לבין הנתבעות נועד להקנות זכות כלשהי לתובעות.
4. לטענת התובעות, על פי ההסכם שבין הנתבעות לבין המדינה עמדה לתובעות זכות לשוב לעבודה במשרה מלאה אצל הנתבעות, וכן זכות לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מאי החזרתן לעבודה. בדיון שהתקיים בפני ביום 27/2/13 הודיעה ב"כ התובעות כדלקמן:

"לדעתנו המדינה התכוונה שהעבירה תפסק ושכל העובדות יוחזרו לעבודה ויושב להן שכרן שקוצץ במחצית במשך שנים, כולל הנלווים וכן פיצוי שיהיה ראוי לנוכח נסיבות המקרה. ושהמדינה תעיד למה היא התכוונה האם לכך התכוונה להחזרת העובדות למשרתן או להשאיר אותן מקוצצות משרה ?האם המדינה התכוונה שאותן עובדות התובעות שפוטרו תנאי פרישתן יהיו לפי המשרה המקוצצת כי זה מה שקרה, גם לא החזירו אותן למשרתן כפי שמתבקש מההסכם, ואלו שפטרו אותן כלל לא קבלו משרה נוספת לכבוד פיטוריהם, כמקובל, לא קיבלו שום פיצויים והפיצויים וכל תנאי הפרישה שלהן חושבו על בסיס המשרה המקוצצת כאשר ברור שהיה צריך על פי ההסכם לבטל את העבירה, להפסיק אותה."

1. לטענת המדינה, בדיון שהתקיים ביום 27/2/13 חזרו בהן התובעות מהבקשה להעיד את העדים מטעם המדינה, והודיעו כי יסתפקו בעדותו של יועמ"ש ההסתדרות לשעבר עו"ד אלון לוין.
2. עוד טוענת המדינה כי המדינה איננה צד להליך דנן, וכי על פי החלטת כב' השופט איטח מיום 6/10/10 בהליך זה בית הדין לא יבחן את שאלת חוקיות או סבירות ההסכם שנחתם בין המדינה לבין הנתבעות, ונקודת המוצא לדיון היא ההסכם כמות שהוא.
3. בתגובתן לבקשה לביטול הזימון הודיעו התובעות כי הסכימו לוותר על שניים מתוך שלושת העדים מטעם המדינה, אם יעיד עו"ד אלון לוין, ומכל מקום כי הן עומדות על שמיעת עדות של מר מיכאל אטלן, אשר הוא שכתב את נהלי העבודה שמכוחם הופעל הנוהל של המרת כתב אישום בהתראה.

הכרעה

1. אינני רואה צורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים ביחס לדברים שנאמרו על ידי ב"כ התובעות בדיון מיום 27/2/13, באשר בנסיבות העניין, גם אם היתה הסכמה דיונית מסויימת של התובעות לביטול הזימונים לעדות, הרי שעה שטרם החלה שמיעת ההוכחות בתיק, אין מניעה לאפשר לתובעות לחזור בהן מהסכמתן הדיונית ולעמוד על שמיעת עדות רלוונטית, ולפיכך אדון בטענות הצדדים לגופן.
2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות הענין יש מקום לבטל את זימונה לעדות של גב' אתי כהנא. גב' כהנא לא היתה בכל דרך צד לגיבוש הסכם ההמרה וממילא אין באפשרותה להעיד בענין אומד דעתה של המדינה בעת החתימה על הסכם ההמרה. גב' כהנא דנה בערר שהוגש על ידי התובעות כנגד ההחלטה לבטל את כתב האישום, ושיקול דעתה של גב' כהנא ממילא איננו נתון לביקורתו של בית דין זה.
3. עיון בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעות, מעלה כי לטענת הנתבעות, בעת שנחתם ההסכם נשוא הליך זה, המדינה כלל לא התכוונה להסדיר את עניינן הפרטי של התובעות, באשר הניחה כי עניינן של התובעות תלוי ועומד בבית הדין ויתברר במסגרת נפרדת.
4. מכאן, שבין הצדדים להליך זה קיימת מחלוקת ביחס לאומד דעתה של המדינה בעת שחתמה על הסכם ההמרה, וליתר דיוק, ביחס לשאלה האם המדינה התכוונה, במסגרת הסכם ההמרה, לחייב את הנתבעות להחזיר את התובעות לעבודה במשרה מלאה ולפצות אותן.
5. אינני רואה עילה למנוע מהתובעות לברר את טענותיהן ביחס לאומד דעתה של המדינה כצד להסכם, ועם זאת אני סבורה כי די יהיה בשמיעת עד אחד, שהוא הגורם שהיה מעורב בחתימה על הסכם ההמרה, והוא המוסמך מטעם המדינה להעיד בעניין דנן.
6. המדינה תודיע לבית הדין עד ליום 9/7/13 מי העד שיעיד מטעמה ביחס לאומד דעתה של המדינה בעת שחתמה על הסכם ההמרה, זאת על מנת שיוברר האם המדינה התכוונה כי ההסכם שנחתם בינה לבין הנתבעות יקנה זכויות לצד ג' (התובעות). יובהר כי אין כל מניעה כי המדינה תגיש תצהיר עדות ראשית של העד מטעמה באופן שיאפשר חקירה נגדית על ידי הצדדים.
7. מובהר, כי אין באמור לעיל כדי לשנות מהחלטת כב' השופט א. איטח לפיה בהליך זה בית הדין לא יבחן את חוקיות החתימה על הסכם ההמרה כמו גם את סבירות שיקול הדעת שהופעל בעניין. העדות תתמקד באומד דעתה של המדינה בעת שנחתם ההסכם. האם בעת החתימה על הסכם ההמרה היתה כוונה להקנות לתובעות זכות בת תביעה, וככל שכן – מה תוכן הזכות.
8. התיק יובא לעיוני ביום 10/7/13.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, (05 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.