13 אוגוסט 2013

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר

החלטה

1. בפני מספר בקשות מטעם התובעות: בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים; בקשה למתן צו למדינה להגיש עמדתה בתצהיר; ובקשה לדחית מועד ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 11/9/13.
2. אקדים ואבהיר כי תצהיר עדות ראשית מטעם המדינה הומצא לדין כבר ביום 11/7/13 וככל שטרם הומצא לתובעות על המדינה לוודא המצאתו בדחיפות.
3. אשר לבקשה לגילוי מסמכים מסמכים ספציפיים, עיון בבקשה מעלה כי היא נוגעת לשלושה מסמכים אשר נזכרו בתצהירה של העדה מטעם הנתבעות, עו"ד ורד כינר והם:
   1. בקשה לעיכוב הליכים מיום 7/5/08 (נזכרת בסעיף 13 לתצהיר).
   2. הודעת היועמ"ש על קיום שימוע.
   3. פרוטוקול ישיבת השימוע בלשכת היועמ"ש.
4. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן בית הדין קבע במספר החלטות כי בהליך דנן בית הדין לא ידון בטענת האפליה שמעלות התובעות באשר עילה זו התיישנה זה מכבר, באשר מדובר במסכת עובדתית שהתרחשה בשנת 1999. הדיון בתיק זה יתמקד בהסכם ההמרה ובשאלה האם היה בו כדי להקים זכות לפיצוי לתובעות. אשר על כן, המסמכים שביקשו התובעות כלל אינם רלוונטים לגדר המחלוקת שבין הצדדים ואין לאפשר את גילויים.
5. עוד טוענות המשיבות כי לא נערך פרוטוקול של ישיבת השימוע ומכל מקום אין בידן מסמך כמבוקש.
6. אשר למסמכים המצוים בידיהן קרי – הבקשה לעיכוב הליכים והודעת היועמ"ש - טוענות הנתבעות כי חל על המסמכים חסיון עו"ד לקוח באשר מדובר במסמכים שהוכנו לצורך הכנה לדיון משפטי, שהרי מדובר במסמכים שהוכנו לאחר שהוגש נגד המשיבות כתב אישום, כחלק מההליכים שנקטו המשיבות על מנת להביא לביטולו.
7. ביום 11/8/13 במסגרת בקשה לדחית ישיבת ההוכחות, השיבה ב"כ התובעת לטענת הנתבעת בעניין הרלוונטיות של המסמכים, באשר לטענתה יש במסמכים כדי לשפוך אור על אומד דעתם של הצדדים להסכם ההמרה. ב"כ התובעות הפנתה לפסיקה הנוגעת למקורות מהם לומד בית המשפט על אומד דעתם של צדדים להסכם, ואולם בתגובתה לא התיחסה כלל לטענות לפיהן חל על המסמכים שהתבקשו חסיון עו"ד – לקוח.

הכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לככל דעה כי קיים ספק רב, ביחס לרלוונטיות של המסמכים שהתבקשו.
2. מהתצהיר שהוגש מטעם המדינה עולה כי מדובר במסמכים ראשוניים, שהוחלפו בין הצדדים בטרם החלו לגבש את הסכם ההמרה. אזכיר, כי מדובר בבקשה לעיכוב הליכים שנשלחה ביום 7/5/08, כאשר הסכם ההמרה נחתם כשנה וחצי (!) לאחר מכן, ביום 5/1/10. מטבע הדברים אומד דעתם של הצדדים יכול להשתנות באופן משמעותי במשך תקופה כה ארוכה, במהלכה התקיים מו"מ בין הצדדים.
3. על אף האמור לעיל, אפשר שיהיה בבקשה לעיכוב הליכים ובהודעת היועמ"ש כדי לשפוך אור על הרקע שהוביל להחלטת המדינה לחתום על הסכם ההמרה שבמסגרתו בוטל כתב האישום. זאת, תוך שבית הדין שב ומבהיר כי איננו יושב כערכאת ביקורת על החלטת המדינה בעניין, ואיננו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה.
4. אשר לטענת החסיון שמעלה הנתבעת, יובהר, כי חסיון עו"ד לקוח יכול להתקיים גם במסמכים המצויים בידי הלקוח (רע"פ 8873/07 היינץ נ' מ"י – פורסם בנבו) התובעות לא חלקו על טענת הנתבעות לפיהן מדובר במסמכים שהוכנו לצורך ביטול ההליך הפלילי שננקט נגד הנתבעות, ולפיכך המדובר במסמכים שחל עליהם חסיון עו"ד-לקוח.
5. בית הדין סבור כי מוטב היה אילו היתה מוצגת לפניו תמונה בהירה יותר של הרקע לחתימת הסכם ההמרה, לרבות ביחס לטענות שהובאו בפני היועמ"ש במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים (וזאת, כאמור, על אף שבית הדין לא יבדוק את הטענות לגופן, ולא יבקר את האופן בו נבחנו הטענות שהועלו בבקשה לעיכוב הליכים על ידי היועמ"ש) ואולם, עניין זה נתון לשיקול דעתן של הנתבעות אשר רק בידן לוותר על החסיון.
6. לנוכח האמור לעיל, דין הבקשה לגילוי מסמכים להדחות.
7. אשר לבקשה לדחית מועד הדיון, הרי שאינני מוצאת לה יסוד. בית הדין הקצה לשמיעת ההוכחות בתיק דנן שלוש שעות ביום 11/9/13 ואין כל מקום שזמן שיפוטי יקר ירד לטמיון.
8. עם זאת, לאור בקשתה של ב"כ התובעות כי עדי הנתבעות יחקרו בישיבה אחת, יוקדש הדיון הקבוע ליום 11/9/13 לחקירת התובעות ועדיהן. ככל שהעדה חנה בן דוד לא תוכל להתייצב לישיבת ההוכחות שנועדה ליום 11/9 –תשמע עדותה בפתח הישיבה שתקבע לשמיעת עדי ההגנה.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, (13 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.