זו החלטה בהתנגדות צד ג' לראיות המודיעה, היא הנתבעת 1. ההתנגדות מבוססת על הרחבת חזית בראיות המודיעה, מעבר לאמור בהודעה, הן על ידי צירוף ראיות בדבר פוליסה המבטחת את חבות המוצר, בעוד ההודעה נשלחה בגין פוליסה של חבות מקצועית, והן בשל צירוף ראיות בדבר פוליסת אחריות מקצועית לתקופה שמעבר למועדים 1.7.03- 30.6.04, שאליה התייחסה ההודעה לצד ג'.

אני דוחה את טענת המודיעה, כי מכיוון שהפוליסות שצד ג' לא נתבעה בגינם ידועות לה, הרי ניתן להרחיב את החזית ולתבוע בגין כל הפוליסות הידועות לצד ג', לכל התקופות, ללא צורך בתיקון ההודעה לצד ג'. קראתי בעיון את החלטתו של כבוד השופט ד"ר עמירם בנימיני בת"א 1734/04 עיזבון רפאילוב נ' עוגן, שהמודיעה הסתמכה עליו, ואם כוונת ההחלטה לומר שהמודיעה יכולה להרחיב את החזית כרצונה לגבי כל מה שידוע לחברת הביטוח, איני מסכים להחלטה, שאיני משוכנע שזה העקרון שקבעה. תפקיד ההליכים המקדמיים לתת לכל צד את המידע הדרוש לניהול תביעתו. לאחר ההליכים המקדמיים, אם נודע למודיעה שיש פוליסה אחרת החלה על האירוע, עליה לבקש תיקון ההודעה לצד ג', תוך הגשת בקשה בצירוף תצהיר כאמור בתקנות. לא ניתן לדרוש מחברת ביטוח, שברשותה אלפי פוליסות ואלפי מסמכים, לתקופות שונות, להתגונן מפני תביעות על פי פוליסות שלא נתבעה בגינם, ולתקופות שלא נתבעה. אם הסיקה המודיעה מהחלטתו של השופט בנימיני שעמידה על תיקון החזית היא פעולה בחוסר תום לב בניהול ההליך, אני סבור שדווקא הגשת ראיות החורגות מן המסמכים שהיה ידוע על פי כתבי בי דין, גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, היא ניהול ההליך בחוסר תום לב ובניגוד לדרך המקובלת. למען הסר ספק, אתייחס גם לציטוט מסעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח. אכן, כאשר מוגשת תביעה בכתב לתשלום דמי הביטוח (ואין מדובר בתביעה המוגשת לבית השפט אלא בדרישה מחברת הביטוח) על המבטח לעשות את הדרוש לבירור חבותו, ואם הוא חייב מכוח פוליסה אחרת שלא הופנה אליה בדרישה בכתב, עליו להודיע שהוא חייב מכוח פוליסה אחרת. אין בפני טענה של המודיעה, שהיא פנתה בדרישה לחברת הביטוח לפי סעיף 23(א) וזו לא ביררה בירור מתאים. בפני תביעה בבית המשפט המנוהלת על פי כתבי בי דין, ועל פי הליכים מקדמיים שבידי כל אחד מהצדדים לנהל (שאינם קיימים בהליכים לפי סעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח). אלה קבעו את מסגרת הדיון, וכל חריגה מהם דורשת תיקון של מסגרת הדיון, כמובן לפי בקשה, בצירוף תצהיר, קבלת תגובת הצד שכנגד ומתן החלטה נפרדת הכוללת חיוב בהוצאות.

עיינתי גם ברע"א 2874/08 עירית הרצליה נ' אברם יצחק בע"מ שהמודיעה הסתמכה עליו, והוא אינו דומה למקרה שבפני. אין מדובר ב"חלקים מתוך תמונה שמסגרתה וקויה העיקריים היו בפני המבקשת" כפי שהיה באותה החלטה. מדובר בתמונה אחרת.

על כן, אני מקבל את התנגדות איילון חברה לביטוח בע"מ לראיות המודיעה כלפיה, ואוציא ואמחוק מן הראיות כל התייחסות לפוליסת חבות המוצר ולפוליסת אחריות מקצועית מעבר לתקופה 1.7.03-30.6.04, עקב חריגה מחזית המחלוקת.

המודיעה תשלם למבקשת איילון חברה לביטוח בע"מ הוצאות משפט בסך 3,510 ₪.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.