1. בתיק דנן נתבעו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע.

מומחית בית המשפט קבעה כי לתובע נגרמה נכות צמיתה.

2. הנתבע פנה בשאלות הבהרה למומחית.

התובע מתנגד לשאלות.

3. לשיטתי, אין מקום לנקוט בגישה מצמצמת בכל הנוגע לאפשרות לשגר למומחה שאלות הבהרה, וככל שהשאלות יכולות לחסוך הליכים נוספים או חקירת המומחה, הכלל הוא כי יש לאפשר את משלוח שאלות ההבהרה, ואילו פסילת השאלות היא החריג לכלל.

כל עוד השאלות שייכות לעניין הרפואי הקשור לתאונה ומתייחסות לנושאים שהועלו בחוות דעתו של המומחה, וכל עוד התשובות לשאלות ההבהרה עשויות להבהיר את מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה ולשקף את התמונה המלאה והאמיתית באשר לנכויות שנגרמו לו עקב התאונה, יש מקום להתיר את שאלות ההבהרה, בכפוף לחריגים שנקבעו (ראו והשוו: י. אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה רביעית, תשע"ג) 499; ת"א (שלום ירושלים) 3744/00 לוי אנה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ תק-של 2007(1)6213 והאסמכתאות שם).

4. בענייננו מתייחסות השאלות לקביעות הרפואיות שבחוות הדעת, ומתייחסות גם לחוות דעת צדדים שהיו בפני המומחית.

השאלות רלבנטיות, נוגעות לחוות הדעת ולקביעות שבחוות הדעת, ויש בהן כדי לייתר חקירה נגדית של המומחית.

מכאן שיש מקום לאפשר משלוח השאלות.

5. לפיכך נדחית הבקשה להורות על פסילת שאלות ההבהרה בלא צו בדבר הוצאות.

הצדדים יפנו למומחית.

לעיון ביום 01.02.14.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.