בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרת המשפט בעד התביעה, שהינה תביעה כספית על סך 1.3 מיליון ₪. כן בפני תגובת המשיב מס' 2 לבקשה.

התביעה מוגשת באמצעות עו"ד אשרף עאסי, שמונה על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות ככונס נכסים על זכויות המבקשת אצל המשיבים, והוסמך על ידי הרשם להגיש תביעה זו בשם החברה. לטענת המבקשת, מתנהלים נגדה תיקים רבים בלשכות ההוצאה לפועל בארץ, והחוב בתיק במסגרתו מונה כונס הנכסים עולה על סכום התביעה דנן. על פי הנטען, למבקשת אין נכסים כל שהם, אלא חובות בלבד.

על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשת ניהלה מסעדה משגשגת, עד אשר שריפה שהתחוללה במסעדה הפסיקה את פעילותה כליל. המבקשת היתה מבוטחת אצל המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"). המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הגיש כביכול בשם המבקשת תביעה נגד המשיבה, וקיבל לידיו סכום של 1.3 מיליון ₪, לאחר חתימת כתב קבלה וסילוק. על פי הנטען, המשיב כלל לא היה מוסמך לפעול להגשת התביעה בשם המבקשת. המשיבה כלל לא דאגה לבדוק את סמכותו של המשיב. הכספים הועברו לידי המשיב, וכלל לא הגיעו לידי המבקשת. על שטר הסילוק חתם אדם בשם ורור ג'ורג', אשר כלל לא היה מוסמך לחתום בשם המבקשת. המשיב לא אישר כי הוא מוסמך לחתום בשם המבקשת. בפועל, המבקשת לא קיבלה החלטה לאשר את שטר הסילוק, והדבר לא הובא לידיעת מנהליה כלל. הסכום שננקב בשטר הסילוק אינו משקף את נזקי המבקשת, אשר – כאמור – לא הסכימה כלל לסכום זה.

המשיב טוען בתגובתו, כי פעל כדין, והעביר את הכספים לידי המבקשת, באמצעות ורור ג'ורג' הנזכר לעיל, או על פי הוראותיו, בהסתמך על המחאת זכות של המבקשת, חתומה על ידי מנהלה ובעל המניות הבלעדי בה, ויסאם שאהין, הוא החתום כעת על התצהיר התומך בבקשה. כן טוען המשיב, כי תביעה דומה הוגשה על ידי חברה אחרת, ח.ג. שמש השקעות ותחזוקה בע"מ, והיא מתבררת בביהמ"ש המחוזי בחיפה. שם טוענת החברה האחרת, כי היא הזכאית לכספי הביטוח. מעבר לכך טוען המשיב, כי המבקשת לא הוכיחה חוסר יכולת כלכלית, מאחר ולא צרפה חוות דעת של רואה חשבון להוכחת מצבה.

המשיב התרכז בתגובתו בטענות ההגנה שלו. ברי, כי אלו אינן יכולות להתברר במסגרת זו, של דיון בבקשה לפטור מאגרה, במסגרתו מושם הדגש אך ורק על טענות התביעה.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, כי המבחן למתן פטור מתשלום אגרה הוא כפול: על ביהמ"ש להשתכנע, הן כי אין ביכולתו של מבקש הפטור לשלם את האגרה הנחוצה, והן כי ההליך המבוקש מגלה עילה.

באשר לעילת התביעה, הרי שהתקנות נקטו בניסוח מתון, ודי בכך ש"ההליך מגלה עילה" על מנת שיתגבר המבקש על דרישת התקנות לעניין זה. המבקש אינו נדרש להוכיח את תביעתו בשלב זה, ודי כי יראה סיכוי לזכות בה, אף אם אינו סיכוי גדול. ראה, למשל, רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' אבי-גיא (פורסם בנבו). סבורני, כי בדרישה זו עומדת התביעה דנן, ואילו טענות ההגנה ייבחנו, בבוא העת.

אשר לחוסר היכולת לשלם את האגרה, הרי שבעיני די בכך, כי המבקשת חייבת בתיקי הוצאה לפועל רבים, בסכומים גבוהים מאוד, ויתרה מכך – די במינויו של ב"כ הזוכה באחד התיקים על ידי רשם ההוצאה לפועל, ככונס נכסים על זכויותיה של המבקשת, לצורך ניסיון להשיג בכך כספים לשם סילוק החוב. מכאן, שהבקשה מקיימת אף את מבחן היכולת.

לאור האמור, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה, ולפטור את המבקשת מתשלום אגרת המשפט.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.