מבוא

בקשה לעיכוב הליכים.

התובעת ( המשיבה 1 כאן ) עותרת, בכתב התביעה, לחייב את הנתבעים לשלם לה, יחד ולחוד, סך של 1,300,000 ₪, וכן למתן צו עשה, המורה להם להמציא לה את המסמכים נשוא סעיף 34 (ב) לכתב התביעה. לטענתה, בהיותה הבעלים והמנהלת של מסעדה שברח' הברזל 32 בתל אביב ( להלן - "המסעדה" ), ובהיותה המבוטחת לפי פוליסת ביטוח רכוש למסעדה זו, היא זכאית לקבל מהנתבעת 1 ( משיבה 2 כאן ), המבטחת של המסעדה, פיצוי כספי בגין נזקי שריפה שאירעה ביום 30-31/3/10. עוד נטען כי נתבע 2, הוא המבקש כאן, פנה לנתבעת 1 בדרישה, כביכול בשם התובעת, לקבלת פיצוי כאמור, בסכום של 5,375,250 ₪, וביום 4/8/10 נחתם, על ידי אדם המתיימר לייצג את התובעת, שטר לסילוק סופי, בו התחייבה נתבעת 1 לשלם לתובעת, באמצעות נתבע 2, סך של 1,300,000 ₪, אשר שולם, בהמשך, לנתבע 2 בשלוש המחאות, ונתבע 2 נמנע מלהשיב לפניות התובעת, לפרט את הסכומים שקיבל עבור התובעת, למי שילם אותם ומתי. לטענת התובעת, שטר הסילוק בטל או שדינו להתבטל, משלא נחתם על ידי התובעת וע"י מורשה חתימה שלה, ומאחר ואינו מאושר על ידי עורך דין בדבר סמכותו של האדם החתום שם לעשות כן בשם התובעת, כאשר לטענת התובעת היא כלל לא ידעה על ההסכם נשוא שטר הסילוק שנערך בין הנתבעים, וכי נתבע 2 פעל ללא הרשאה מאת התובעת עת פנה לנתבעת 1 בטענה כי הוא מייצג אותה וערך עמה הסכם לסילוק התובענה, מה גם ושטר זה נחתם שעה שעל כספי התובעת אצל נתבעת 1 היו מוטלים עיקולים לטובת צדדים שלישיים, וחרף זאת בחרה נתבעת 1 לנהל מו"מ עם נתבע 2 ולהגיע עמו להסכם ואף לשלם לו את הכספים. עוד נטען כי סכום השטר הוא תוצאה של מעשה קנוניה בין הנתבעים, ואינו מהווה פיצוי הולם לנזקים שנגרמו לה עקב השריפה.

טיעוני הצדדים

נתבע 2 עותר לעיכוב ההליכים בתובענה, בנימוק כי במסגרת תובענה אחרת, המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק מס' 48800-05-11 ( להלן – "התובענה האחרת ") חברה אחרת, בשם ח.ג. שמש השקעות ותחזוקה בע"מ, היא התובעת שם, טוענת כי היא הזכאית לקבל את כספי הפיצוי מנתבעת 1 כאן, מאחר והיא רכשה את המסעדה מהתובעת כאן. נתבע 2 מציין כי בכתב ההגנה שהגיש בתובענה האחרת, הוא אישר כי נתבעת 1 שילמה לו, עבור התובעת, מקדמה על חשבון הפיצוי, בסכום של 1,300,000 ₪, וכי ביום 1/7/10 התובעת ובעל המניות היחידי בה, מר ויסאם שהין, המחו את הכספים המגיעים להם מנתבעת 1 לידי אחר בשם ג'ורג' וורוור, לתשלום חובות ספקים, ובהתאם לכך ולפי הורת מר ג'ורג' וורוור, הוא העביר כספים מסכום הפיצוי לצדדים שלישיים המפורטים וכן סך של 90,000 ₪ על חשבון שכ"ט המגיע לו בגין הטיפול באירוע הרלבנטי. לטענתו, יש לעכב את ההליכים בתובענה כאן עד להכרעה בתובענה האחרת, שהוגשה לפני הגשת התובענה כאן, שכן, בשתיהן מתעוררת מחלוקת עובדתית משותפת בשאלה, מי משתי התובעות, התובעת כאן או התובעת בתובענה האחרת, זכאית לקבל מנתבעת 1 את הפיצוי בגין נזקי השריפה, כאשר הכרעה במחלוקת זו תשליך גם על המחלוקת הנוספת בשאלה האם הוא פעל, מול נתבעת 1 והצדדים השלישיים שקיבלו ממנו את הכספים, ברשות התובעת כאן אם לאו, שהרי, אם ייקבע שם כי התובעת שם זכאית לקבל את הפיצוי, כאמור, לא תהא לתובעת כאן עילה כנגד נתבע 2. נתבע 2 מסכים עם התובעת כאן, כי הזיקה הביטוחית הינה של התובעת כאן, וכי תובעת זו היא הזכאית לקבל את הפיצוי מנתבעת 1.

נתבעת 1, בתגובתה בכתב ובטיעוניה בישיבת יום 17/1/13, מסכימה לבקשה לעיכוב הליכים, וטוענת כי התביעות נגדה בגין נזקי השריפה סולקו עת שילמה היא לנתבע 2, שייצג, בפנייתו אליה, הן את התובעת כאן והן את התובעת בתובענה האחרת, את הפיצוי בגין כך, בסך של 1,300,000 ₪, לאחר שנתבעת 1 ביררה, בטרם שילמה את הפיצוי הנ"ל, את זהותו של הגורם הזכאי לפיצוי.

ב"כ התובעת, בתגובתו בכתב ובטיעוניו בפניי, מתנגד לבקשה, בנימוק כי התובענה האחרת הוגשה כנגד צדדים רבים, שחלקם אינו צד להליך בבית משפט זה, וכי סכום התביעה שם הינו של 5 מיליון ₪ לערך, בגין עילות תביעה שונות, ולא רק בגין נזקי השריפה נשוא התביעה כאן, כך, שהמחלוקות בתובענה האחרת רבות ובחלקן הגדול שונות מהמחלוקת בתיק זה, ולכן, עיכוב ההליכים כאן עד לבירור כל המחלוקות והסעדים בתובענה האחרת יגרום להימשכות ההליכים באופן לא צודק, כאשר המחלוקת בתובענה כאן מצומצמת יותר, הן בשל טיבה והן בשל מספר הצדדים לה. עוד טוען ב"כ התובעת כי היה על המבקש לבקש עיכוב ההליכים בתובענה האחרת, מאחר והוא כבר טען שם, בכתב ההגנה, כי התובעת כאן היא הזכאית לקבל כספי הפיצוי מנתבעת 1, ולא התובעת שם.

דיון והכרעה

לפי טענותיהם הנ"ל של הצדדים ניתן לקבוע כי אין חולק ביניהם על אלה:

א. עצם קרות אירוע השריפה.

ב. נתבעת 1 ביטחה, בזמנים הרלבנטיים, את המסעדה כנגד נזקי רכוש, לרבות נזק אש.

ג. נתבעת 1 שילמה לידיו של נתבע 2, בגין נזקי השריפה הנ"ל, פיצוי בסך של 1,300,000 ₪.

נתבע 2 מסכים עם גרסת התובעת, לפיה, היא הזכאית, מכוח זיקתה הביטוחית ובעלותו במסעדה, לקבל את הפיצוי מנתבעת 1, בגין נזקי הרכוש. נתבעת 1 לא הכחישה את טענתה הנ"ל של התובעת, לפיה, היא בעלת זכות לקבל פיצוי מהנתבעת 1 בגין נזקי השריפה, אלא שטענתה של נתבעת 1 היא כי נתבע 2, לידיו שילמה היא את סכום הפיצוי, הציג את עצמו כמי שמייצג את התובעת כאן ואת התובעת בתובענה האחרת. משכך, נראה כי המחלוקת בין הצדדים, בתובענה בפניי, היא בשאלה, האם נתבע 2 פעל, בהגיעו להסכם לתשלום פיצוי עם הנתבעת 1, בסמכות ולפי הרשאה מאת התובעת, והאם הוא העבירו לצד שלישי לפי הוראה של מורשה חתימה ובעל סמכות אצל התובעת, ובהנחה והוא הגיע להסכם לסילוק התובענה עם הנתבעת 1 בהעדר הרשאה ורשות מאת התובעת, האם נתבעת 1 ידעה כי הוא פועל כאמור, אם לאו.

לעומת המחלוקת המצומצמת הנ"ל בתובענה שבפניי, הרי שהתובענה האחרת כוללת מספר גדול יותר של צדדים להליך, שהינם שני תובעים וחמישה נתבעים, כאשר התובעים אינם צדדים בתובענה שבפניי, וכל הנתבעים, למעט נתבע 2 בתובענה שבפניי, אינם צדדים לתובענה כאן. יתרה מזאת, לעומת הסעדים נשוא התובענה בפניי, שעניינם סעד כספי וצו עשה, הרי שהתובענה האחרת הינה תביעה כספית, נזיקית ובגין לשון הרע. ואם לא די בכך, הרי שהסעד הכספי נשוא התובענה האחרת הינו על סך של 5,402,912 ש"ח, השונה משמעותית מסכום התביעה שבפניי, ובהתבסס על ראשי הנזק שם שונים ורבים ועל טעונות עובדתיות ומערכות יחסים שונות, כאשר אירוע השריפה נשוא התביעה בפניי וטענת התובעת כאן לזכותה לקבלת הפיצוי בגין אירוע זה, הינה טענה אחת בין יתר הטענות העובדתיות והמשפטיות עליהם נסמכת התביעה שם, קל וחומר עת הוברר, לפי טענות הצדדים בפניי, כי אין חולק ביניהם כי התובעת בעלת זכות לקבלת פיצוי כאמור.

מכאן, המחלוקת נשוא התביעה בפניי מצומצמת ביותר ואינה חופפת לעיקר הנטען בתובענה האחרת, על כל רכיביה ומאפייניה. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה וצורך לעיכוב ההליכים בתובענה שבפניי, עד למתן פסק דין בתובענה האחרת.

אני דוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים, ללא צו להוצאות.

קובע קדם משפט ליום 14/4/13 שעה 9:00.

הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה.

המזכירות תמציא את החלטה לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.