בפניי בקשה מאת המבקשת לצרף אותה כתובעת נוספת ו/או חלופית לתובענה שהוגשה ע"י המשיבה 1 כנגד המשיבים 1 ו-2.

במסגרת התובענה מאת המשיבה 1, עתרה זו לחייב את המשיבים 1 ו-2 לשלם לה סך של 1,300,000 ₪ וכן לתת צו עשה להמציא לה את המסמכים שבסעיף 34 לכתב התביעה. לפי הנטען בכתב התביעה, המשיבה 1 הינה הבעלים והמנהלת של המסעדה נשוא כתב התביעה, אשר מבוטחת ע"י המשיבה 2, ולכן היא זכאית לקבל מהמשיבה 2 פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מאירוע השריפה שתואר שם. עוד נטען כי המשיב 3 פנה למשיבה 2, כביכול בשם המשיבה 1, לקבל פיצוי כאמור ובהמשך נכרת הסכם בינו לבין המשיבה 2, במסגרתו שילמה לו זו סך של 1,300,000 ₪, אותם לא העביר המשיב 3 למשיבה 1 אשר טוענת כי איש מטעמה לא חתם על שטר הסילוק וכי המשיב 3 לא היה מורשה מטעמה להגיע להסכם כאמור עם המשיבה 2, והתשלום הנ"ל למשיב 3 היה מעשה קנוניה בין המשיבים 2 ו-3.

המשיבים 2 ו-3 הגישו כתבי הגנה.

בקשה לעיכוב הליכים מטעם המשיב 3, בנימוק כי תביעה נוספת הוגשה בבית משפט המחוזי בחיפה, במסגרתה טוען צד אחר, הוא המבקשת כאן, כי הוא זכאי לפיצויים הנ"ל בהיותו הבעלים של המסעדה ולכן יש לעכב את ההכרעה כאן עד להחלטה או פסק דין של בית המשפט המחוזי בתובענה המקבילה, נדחתה ע"י בית משפט זה בהחלטה מיום 30.1.13.

ערר שהוגש על החלטה זו נדחה ע"י בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 30.4.13, בתיק רע"פ מספר

6150-03-13.

המבקשת, שאינה צד לתובענה שבפניי, מבקשת להורות על צרופה כתובעת נוספת בטענה כי היא בעלת הזכויות הבלעדית במסעדה, ולכן, היא הזכאית לקבל את הפיצויים מאת המשיבים 2 ו-3, ולא המשיבה 1, שאין לה, לפי הנטען, כל זכות במסעדה ובכספים ששולמו במסגרת יחסי הביטוח. בטיעוניה בכתב מפרטת המבקשת את הראיות, לרבות הליכים משפטיים, אשר מצביעים לשיטתה על כי היא בעלת הזכויות בנכס כאמור וכי המשיבה 1 לא הציגה ראיות אלו ולא הצביעה על ההליכים הנ"ל, זאת, בחוסר תום לב. לטענת המבקשת, יש לצרפה לתובענה כאן בהיותה צד מהותי וחיוני להכרעה במחלוקת, שהרי כל הכרעה בתיק זה תשליך על זכויותיה היא, בהיותה בעלת הזכויות בנכס וזיקת הביטוח שייכת לה, ולא יעלה על הדעת כי ינתן פסק דין לעניין הפיצויים נשוא התובענה כאן בגין אירוע שריפה במסעדה מבלי שהיא תהיה צד להליך זה ותציג את ראיותיה להוכחת גרסתה.

המשיבה 1, בטיעוניה בכתב ובעל פה, עותרת לדחות את הבקשה בטענה כי היא לא נתמכה בתצהיר והוגשה בשיהוי של כשנתיים לאחר הגשת התביעה כאן ואף לאחר שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות. המשיבה 1 מכחישה את טענות המבקשת לפיהן האחרונה היא בעלת הזכויות במסעדה ובעלת זיקה לביטוח, והציגה בתגובתה בכתב את הראיות שלטענתה מוכיחות כי היא בעלת הזכויות במסעדה במועדים הרלבנטים לאירוע השריפה, לרבות ראיות והצהרות שניתנו בהליכים אחרים ואשר טומנות בחובן סתירות מהותיות מאת המבקשת באשר לזכויותיה באותה מסעדה.

המשיב 3 עותר אף הוא לדחיית הבקשה בטענה כי המחלוקת בתיק שבפניי מצומצמת לעומת המחלוקות הרבות בהליך המקביל שבבית המשפט המחוזי, בו קיימים מספר רב של צדדים שחלקם אינם צדדים להליך כאן והסעדים הנתבעים שם רבים ושונים מהסעדים נשוא התביעה כאן. לפי משיב 3, טענת המבקשת לפיה היא הבעלים של המסעדה במועד הרלבנטי והזכאית לפיצוי, אינה חלק מהמחלוקת המצומצמת בתובענה כאן ומשכך, ומאחר ובקשתו לעיכוב הליכים נדחתה בשל המחלוקת המצומצמת כאמור, אין מקום לצירוף המבקשת כתובעת בהליך זה.

הוראת סעיף 21 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת כי:

"מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד, בין ביחד

בין לחוד ובין לחילופין, בשל מעשה אחד או עסקה אחת... ושאילו הגישו תובענות

נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".

אין מחלוקת בין הצדדים בתובענה (המשיבים כאן) באשר לעצם קרות אירוע השריפה, לכך שהמשיבה 2 הייתה המבטחת, אותה עת, של המסעדה לפי פוליסת ביטוח נזקי רכוש, וכי היא שילמה למשיב 3, בגין נזקי השריפה, פיצוי בסך של 1,300,000 ₪. כמו כן מוסכם כי המשיבה 1 היא הזכאית, מכוח זיקה ביטוחית ובעלות במסעדה, לפיצויים ששולמו ע"י המשיבה 2 בגין נזקי הרכוש הנ"ל. המחלוקת היחידה בין הצדדים הנ"ל בתובענה שבפניי, הינה בשאלה האם המשיב 3, בהגיעו להסכם לתשלום פיצוי כאמור עם המשיבה 2, עשה כן כשליח של המשיבה 1 ולפי הרשאתה של זו, והאם הוא העביר את הכספים לצד שלישי לפי הוראה והרשאה של משיבה זו. כן עומדת להכרעה השאלה, בהנחה ומשיב 3 פעל שלא בסמכות וללא הרשאה והסכמה מאת המשיבה 1, בהגיעו להסדר עם המשיבה 2, האם ידעה האחרונה כי הוא פעל כאמור. בית המשפט המחוזי, שעה שדחה את הערר על ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים, אישר את הגדרת המחלוקות שבין הצדדים וציין כך:

"השאלה הראשונה שבמחלוקת היא אם המבקש, בהגיעו להסכם תשלום פיצוי

עם הכשרת הישוב ולסילוק התביעה כנגדה, פעל בסמכות ועל פי הרשאה מאת

חב' גופ, ואם פעל בהעדר סמכות וללא הרשאה, אם הכשרת הישוב ידעה על כך...

בהתייחס לשאלה אם הכספים שנתקבלו שייכים לחב' גופ או לחב' חג, הרי

שנושא זה אינו במחלוקת בתיק דנן...

נקודת המוצא היא איפוא שאין מחלוקת בתיק זה כי את הכספים שנתקבלו

מהכשרת הישוב צריך היה המבקש להעבירם לחב' גופ...

השאלה הנוספת שבמחלוקת היא, אם העברת הכספים לצד ג'... נעשה

בהרשאה".

כפי שציינתי בהחלטה מיום 30.1.13, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזכויותיה של המשיבה 1 במסעדה וכי זיקת הביטוח שייכת לה. המחלוקת שבין הצדדים מוגדרת ומצומצמת עד מאוד. צרופה של המבקשת כתובעת נוספת, תרחיב את מכלול המחלוקות שבפניי באופן מהותי, כאשר בפני בית משפט זה תעמוד מחלוקת מהותית חדשה, שאינה העולה מכתבי הטענות של הצדדים לתובענה, ועניינה זהותו של בעל הזכויות במסעדה במועד הרלבנטי לשריפה ובעל זיקת הביטוח והזכאי לפיצוי ששולם ע"י המשיבה 2. שאלה מהותית זו משנה באופן יסודי את המחלוקת שבין הצדדים לתובענה, ואינה חופפת, ולו חלקית, לאחת המחלוקות המצומצמות שבין הצדדים כפי שתיארתי, ולכן אין כל הצדקה להיעתר לבקשה. כאמור, השאלה העובדתית המתעוררת בתובענה שבפניי הינה, האם המשיב 3 פעל בסמכות ולפי הרשאה מאת המשיבה 1, והאם המשיבה 2 ידעה כי הוא לא פעל לפי הרשאה מהמשיבה 1, במידה ויקבע כי הוא פעל בחוסר הרשאה כאמור. בעוד שהשאלה המתעוררת על רקע הבקשה לצירוף המבקשת כתובעת שונה לחלוטין ומהשאלה הנ"ל, והיא, מי משני הצדדים, המבקשת או המשיבה 1, זכאית לפיצוי ששולם ע"י המשיבה 2 למשיב 3.

יש לציין כי אין בהחלטה לדחות את הבקשה לצירוף המבקשת כתובעת כאן, כדי לפגוע בזכויותיה של זו למיצוי יומה בבית המשפט להוכחת גרסתה כי היא בעלת הנכס וכי זיקת הביטוח שייכת לה, שכן, המבקשת הינה צד להליך מקביל בבית המשפט המחוזי, שם טוענת היא לזכויות אלו בנכס.

כמו כן הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, והחלטה הנעתרת לבקשה תביא להשבת ההליך לראשיתו, לצורך הגשת כתב תביעה מתוקן וכתבי הגנה מתוקנים בהתאם, נוכח המחלוקת החדשה והיסודית שבבסיס הבקשה.

בטרם אסיים אציין כי ב"כ המבקשת והמשיב 3 הודיעו על הסכמתם, בישיבת יום 19.12.13, להעביר את התביעה כאן לבית המשפט המחוזי, לצורך איחוד הדיון עם הדיון בתובענה המתנהלת שם גם נוכח שאלת הסמכות העניינית הטעונה הכרעה בתובענה כאן, וב"כ המשיבה 1 (התובעת) הצהיר כי הוא יודיע לביהמ"ש את עמדתו לעניין זה תוך 10 ימים ממועד הדיון, והודעה כאמור לא הוגשה.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה לצירוף המבקשת כתובעת נוספת או חלופית בתובענה.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים מהיום, עם העתק לנתבעים אשר יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובעת.

אני קובע ישיבת הוכחות ליום 30/4/14 שעה 12:30, במהלכה יישמעו העדים מטעם התובעת.

התובעת תזמן את עדיה במסירה אישית.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ המבקשת ולב"כ המשיבים בדואר רשום ובפקס.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.