22 אפריל 2014

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

1. בפניי בקשתם של המבקשים להורות למשיב לגלות את דוחותיה הכספיים של חברת רובל השקעות בע"מ (להלן – "רובל") לשנים 2007-2011 וכן את מסמכי פתיחת חשבון הבנק שלה, כתבי ערבות של המשיב לחובותיה כלפי בנקים וכן מסמכי ערבות של המשיב כלפי ספקיה.
2. עוד מבוקש, כי בית הדין יורה למשיב להעביר לעיון המבקשים את המסמכים שגולו על ידו בסעיפים 2 ב'-ה' לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו.
3. המבקשים משתיתים בקשתם על כך כי המשיב לא התנגד למסור כרטיס אישי המנוהל על שמו ועל שם המבקשת 1 אצל רובל, ואולם התנגד להעברת הדוחות הכספיים המבוקשים בטענה כי הם אינם רלוונטיים לתובענות ההדדיות נשוא תיק זה.
4. לטענתם, לאור העובדה שהוגשה תביעה אישית ע"י המבקשת 1 כנגד המשיב להשבת הלוואה שניתנה לו, לדבריה, לרבות התביעה להרמת מסך הכלולה בתביעה שכנגד שהוגשה על ידה, יש רלוונטיות למסמכים המבוקשים, במיוחד משהסכים המשיב לגלות את הכרטיס האישי שלו ברובל ודרש בעצמו מהמבקשים דוחות כספיים של המבקשת 1 לשנים 2008-2009.
5. המבקשים מדגישים, כי שעה שמדובר בטענות הגנה לתביעתו של המשיב וכן לטענות המבקשת 1 בתבוענה שכנגד, לפיהן המשיב נטל מהמבקשת 1, באופן אישי, הלוואה וכן כספים ביתר בהיקף של מליוני ₪, והכל בטענה, כי רובל נקלעה לקשיים כלכליים, ולאור העובדה שהמשיב הודיע, כי רובל הצליחה לגייס כסף ממכירת עסקי מכוני הכושר שהיו בבעלותה, אך עדיין נותרה, לטענתה, עם חובות של 1.5 מליון ₪, נעתר המבקש 5 לבקשתו של המשיב והלווה לו סכום נוסף של 1 מליון ₪. מכאן, שיש רלוונטיות לדוחות הכספיים של החברה.
6. המשיב מתנגד לבקשה מן הטעם שלדוחות הנדרשים אין רלוונטיות לנשוא המחלוקת בין הצדדים, וממילא קיימת טענה שבית דין נעדר סמכות לדון בתביעת המבקשים כנגדו, שעה שמדובר בתביעה לעניין הלוואה שלא ניתנה לו באופן אישי ואף לא בכובעו כעובד.
7. המשיב ממשיך ומטעים כי הדוחות הנדרשים שייכים לצד שלישי, שאינו צד להליך וכי המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה למי ניתנו הכספים למשיב עצמו או לרובל. שאלה זו מוצאת את פתרונה מעיון בכרטסות האישיות של המשיב ומהכרטסות שגילו המבקשים עצמם.
8. לפיכך, משבחרו המבקשים שלא להגיש תביעה כנגד רובל, שוב אין רלוונטיות לדוחותיה הכספיים ולא ניתן לחייבה להגישם במסגרת הליך זה, בין היתר משום שמדובר בפגיעה בפרטיותו של צד שכלל אינו צד להליך.

דיון והכרעה

התשתית המשפטית

1. נקודת המוצא בכל הקשור להליכי גילוי מסמכים הנה, כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך, וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים".^[1] חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות.^[2]
2. מכאן, שהשאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית, האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו.^[3]
3. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה^[4]
4. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).
5. באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנלווית להליך גילויו של מסמך מסוים, נפסק כי יש לערוך איזון בין הערכים המתנגשים: מחד – יעילות הדיון והשאיפה לרדת לחקר האמת, העומדות בבסיסה של תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991; ומאידך – הגנה על פרטיות, שהנה ערך חוקתי (ראה עניין מכתשים).
6. בעניין מכתשים, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת (כתוארה אז) ורדה וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:
7. התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע;
8. חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או אפליה;
9. אל מול הזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";

ומן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ושבתי ועיינתי בכתבי הטענות, הגעתי לכלל דעה, כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.
2. עיון בכתב ההגנה שהוגש מטעם המבקשים ובכתב התביעה שכנגד, אשר הוגש ע"י המבקשת 1 כנגד המשיב, מעלה, כי קיימת טענה מרכזית כנגדו הנוגעת להלוואה שקיבל כביכול לצורך כיסוי חובותיה של רובל, אשר בשליטתו.
3. אין בידי לקבל את טענת המשיב, כי די בכרטסת האישית שלו בחברה. ברי, כי מבחינה ראייתית, הדוחות הכספיים המבוקרים של רובל עשויים להציג תמונה מהימנה יותר, שכן הדוחות המבוקרים הם אלה המוגשים לרשויות המס ומשקפים, הלכה למעשה, את הצהרת החברה אל מול הרשויות לגבי מצבה הכספי לשנה נתונה.
4. אכן, אין חולק, כי מבחינה פורמאלית, רובל זרה להליך, אלא שאין חולק שהיא נמצאת בשליטתו של המשיב ועל כן, במלאכת האיזון, שבין שמירה על פרטיותה, בהיותה אישיות משפטית נפרדת, לבין ירידה לחקר האמת ומתן אפשרות למבקשים לבסס את הגנתם מחד גיסא ואת תביעתם הנגדית מאידך גיסא, גוברת ידם של האחרונים. אוסיף בהקשר זה, כי לא שוכנעתי כי הפגיעה בפרטיותה של רובל, בנסיבות העניין, תהיה גדולה במידה כזו שאין הצדקה לחשוף את הדוחות הכספיים המבוקרים שלה לשנים הרלוונטיות.
5. עוד מקובלת עלי טענת המבקשים, כי אין לקבל את ה"סלקציה" שהמשיב החליט לעשות ביחס למסמכים השונים הנוגעים לרובל. אדגיש, כי בשלב מוקדם זה, קיימת לטעמי חשיבות לחשיפת מצבה הכלכלי של רובל בשנים הרלוונטיות, וזאת על מנת לאשש או להפריך את הטענה כי המשיב קיבל כספים מהמבקשים (או מי מהם) לצורך כיסוי חובותיה ולחשיפת היקף ההלוואה שניתנה, לכאורה. כאמור לעיל, התמונה המהימנה ביותר מבחינה ראייתית, היא זו המשתפקת מהדוחות המבוקרים של החברה.
6. ביחס למסמכים שגולו על ידי המשיב בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, ולא הועברו למבקשים, לא מצאתי כל הסבר מטעם המשיב.

סיכומו של דבר

1. אני מורה למשיב לגלות למבקשים את המסמכים הבאים:
   • 1. דוחות כספיים מבוקרים של חברת רובל לשנים 2007-2011;
     2. מסמכי פתיחת חשבון בנק של רובל, לרבות כתבי ערבותשל המשיב לחובותיה כלפי בנקים ומסמכי ערבות כלפי ספקיה;
     3. כל המסמכים אשר גולו ע"י המשיב בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו בסעיפים 2 ב' עד ה'.
2. המשיב יישא בהוצאותיהם של המבקשים בגין הליך זה, שמן הראוי היה לייתרו, בסך כולל של 7,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ד, (22 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן – עניין עוז; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נק עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011; להלן – עניין טבע תעשיות. ↑

2. ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים. ↑

3. פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006), כפי שמופיע בעניין טבע תעשיות. ↑

4. עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010. ↑