בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 19.03.13, בע"א 30948-01-13 קבע בין היתר כדלקמן:

"...לפיכך אנו מבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא.

בנסיבות אלה, אנו מורים על החזרת התיק לבית משפט קמא, שיכריע בתביעות ההדדיות של הצדדים מחדש.

בית משפט קמא יזמן את הצדדים לטיעון קצר בפניו, ויחליט על פי שיקול דעתו, האם יש מקום לשמוע את הראיות מחדשד ו/או ליתן פסק דין על סמך החומר שבפניו..."

בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.06.13, טען כל צד בקצרה – ב"כ התובעת/נתבעת שכנגד טען כי אין מקום לשמוע את התיק בשנית, אלא ליתן פס"ד על יסוד החומר הקיים בתיק. לטעמו, פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט ש.שר בוטל ע"י ביהמ"ש המחוזי בשל מסקנות פסה"ד (שבוטל) ולא בשל העדר תשתית עובדתית. מכאן, ובשל ההגינות – מניעת מקצה שיפורים והארכות ההכרעה, יש ליתן פס"ד על יסוד החומר הקיים. ב"כ הנתבעת/תובעת שכנגד טען כי יש על בימ"ש זה לשמוע ראיות בתיק זה ולהתרשם באופן ישיר מהעדים ומכאן שמבקש כי ביהמ"ש ישמע את הראיות מחדש.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים בתיק, אני בדעה כי אין מקום לשמיעת התיק מחדש וכי ניתן להכריע בתיק על יסוד החומר המונח בו.

מסקנתי זו הינה בהתאם לתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 – רציפות הדיון.

בנסיבות אלו, מתייתר הדיון הקבוע ליום 29.09.13 והוא בטל.

אני מתירה לפרקליטים המלומדים להגיע לידי הסכמה ולהגיש סיכומים משלימים ובלבד שהסיכומים יוגשו הדדית עד ליום 30.09.13. לא יגיעו הפרקליטים לידי הבנה בעניין זה, לא יוגשו סיכומים משלימים.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותעלה אליי למתן החלטה ביום 01.10.13.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ג, 29 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.