<#1#>

פרוטוקול

בפניי בקשה להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם על רקע כתב אישום המייחס להם עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על פי המתואר בכתב האישום החזיקו המשיבים ביום 12.2.13 סמוך לשעה 22:05 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1160 גרם שלא לצריכתם העצמית בתוך רכב מסוג מזדה.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 28.2.13, חלקו ב"כ המשיבים על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריהם, למעט החזקה הקונסטרוקטיבית שכן אין מחלוקת כי הסם היה ברכב, אין ראיות שיש בהן ללמד על מודעות בפועל של מי מהמשיבים להימצאותו של הסם ברכב.

ב"כ המשיב 2 ציין כי המשיב 2 נמנם ברכב והסמים נזרקו לעברו ע"י המשיב 1 רק עובר למעצר ע"י השוטרים. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא, ראשית, בהודעתו של המשיב 1, אשר מציין בהודעתו שאף לא אחד מן המשיבים היה נוכח בעת רכישת הסם. אשר לשיחות הטלפון, שבוצעו לכאורה, בין המשיב 1 לבין רוכש הסם, לא קיימים בתיק תמלילים או הקלטות של שיחות אלו, וספק עד כמה המשיבים 2-4 יכולים להבין מהאזנה לצד אחד של השיחה, האם כלל מדובר בשיחות שנסובות סביב סמים.

אשר למזכר ההבהרה של עד תביעה, השוטר אגו, לפיה עובר למעצר לא נצפתה השלכת סמים, הרי שב"כ המשיב 2 הביע תרעומת על כך שלכאורה נעשית פה השלמת חקירה לאחר שהמשיב מוסר את גרסתו, וכל תפקידה להפריך את טענתו לפיה הסמים נזרקו לעברו. מזכר זה הינו תולדה של מי מצוות החקירה שנוכח כי קיימת בעייתיות בתיק, ועל כן יש להתעלם ממזכר זה. כך גם הפנה לדברים אשר המשיב 2 השמיע בשיחה שבה סבור היה כי הוא מסיח אל תומו שהוקלטה ובה זה מציין כי לא היה מודע למטרת הנסיעה ולהימצאותם של הסמים.

לסיכום, הרי אליבא ב"כ המשיב 2, גם אם מתקיימת חזקה קונסטרוקטיבית, עוצמתה אינה גבוהה ומאפשרת שחרור לחלופה בדמות אביו ואחיו של המשיב, שהינם אנשים נורמטיביים, שמוכנים לפקח על המשיב לסירוגין. עתירה זו מתחזקת עקב נוכח היותו של המשיב אדם צעיר, ללא עבר בעבירות סמים.

ב"כ המשיבים 3 ו-4, הצטרף לדברי ב"כ המשיב 2, והוסיף מטעמו כי המשיבים 3 ו-4 הינם בבחינת טרמפיסטים שאיסופם נעשה בדימונה, בלי שהיו מודעים לקיומה של עסקת סמים וכך גם מבלי שהיו נוכחים לשיחות מהן ניתן היה ללמוד, אם בכלל, על ביצוע של עסקה שכזו. המשיב 3 לא מכיר אדם פרט למשיב 4. בתיק ישנו מחדל חקירה הנובע מכך שלא הוציאו מתוך ה-GPS כתובות ומסלול של המשיב 1. המידע המודיעיני לא מאזכר את המשיבים 3 ו-4 כמי שסוחרים בסם. עסקתה סם לא בוצעה בסמיכות לרכב, כאשר ממילא אלו ישבו בחלק האחורי שלו, בעוד הסם נמצא בחלקו הקדמי, מבלי שהייתה להם כל שליטה ממשית עליו.

את הסתירות השונות בגרסאותיהם, ניתן להסביר בחשש שלהם נוכח החשדות שיוחסו להם על רקע עברם הפלילי. המשיב 1 מציין כי זו פעם ראשונה שרוכש סמים בחייו, ויש בכך כדי להשליך על מודעותו של המשיב 4 להתנהלותו של המשיב 1.

בסופם של דברים, ביקש לשחררם בתנאים שיבטיחו התייצבותם לדיון ובמידה ובהמ"ש יסבור שיש צורך בפיקוח, הרי שבני משפחתם של המשיבים מוכנים לעשות כן. אלה התייצבו בפני ביהמ"ש ונחקרו על ידי הצדדים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה שהובא בפניי, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה ללא חולשה.

כאמור, אין מחלוקת בדבר הימצאותם של כל המשיבים ברכב שבו נמצא הסם, ומכאן קמה החזקה הקונסטרוקטיבית, אלא שאליבא ב"כ המשיבים, כבר עתה יש ביכולתם להפריך חזקה זו, ולמצער להחליש באופן מהותי את עוצמתה. אין בידי לקבל טענה זו, ואנמק.

כפתח דבר אציין כי סיטואציה כגון דא, נידונה פעמים רבות בפסיקה, אשר התוותה אבני בוחן, הן ביחס לחזקה הקונסטרוקטיבית והן ביחס לאפשרות אישושה או הפרכתה. לא אעבור על כל הפסיקה הנוגעת, אולם אציין בקצרה כי עצם עבירת ההחזקה, והבסיס הנורמטיבי לאישום, מצוי בסע' 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים, יחד עם סע' 34 לחוק העונשין בו ההחזקה מוגדרת כ"שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו, ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של או כמה מבני חבורה בידיעתם והסכמתם של השאר, יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד".

החזקה המיוחסת למשיבים הינה חזקה עובדתית הנלמדת מניסיון החיים והגיונם, וראה בעניין זה ע"פ 611/8 מטוסיאן, וכן ע"פ 444/75 לוי נ' מ"י: "עצם הימצאותו של לוי ביחד עם שניים אחרים במכונית, שבה נמצאה כמות כזאת של חשיש, בשעות הבוקר המוקדמות, הייתה בו ראיה לכאורה שהחשיש הובל במכונית בידיעה, בידיעתו ובהסכמתו, בהיצע אחת עם שני האחרים". ובדומה ראה ע"פ 335/91 וכן ע"פ 2510/92, שם שבו וחזרו בתי המשפט על ההלכה לפיה: "החזקה הנוהגת בעניין זה לפיה אם נתפס סם במכונית, חזקה היא. בדרך כלל כי הנמצאים במכונית החזיקו בסם בידיעה שזה סם, מן הסוג שבפועל נתפס במכונית, ועליהם הראיה לסתור". ראה, בין היתר, פסיקה נוספת, בכללה בש"פ 2290/09 טיירי נ' מ"י, בש"פ 679/05 אבו סולב נ' מ"י, בש"פ 2083/09 מונר נ' מ"י.

בנסיבותיו של תיק זה, לא זו בלבד שחזקה לא נסתרה, אלא ישנן אינדיקציות רבות, אשר יש בהן כדי לחזקה וללמד כי החזקת הסם ברכב הייתה בידיעתם והסכמתם של כל הנוכחים ברכב.

ראשית, יש ליתן הדעת לכך שמדובר בסם בכמות גדולה, של כ-12 פלטות חשיש, אשר היה מצוי בתוך תא הנוסעים מתחת לרגליו של המשיב 2.

עיינתי בתצלומי הסם, אציין כי מדובר בחבילה בעלת גודל פיזי לא מועט. לשון אחר, אין המדובר בשקית קטנה של סם מסוג הרואין שנמצאה בתא כפפות או בתא המטען, אלא בסם בעל גודל פיזי ברור ובולט לעין, אשר היה מונח באופן גלוי, עובר לתפיסתו, על רצפת המושב בו נמצא המשיב 2.

עוד בהקשר לכך, אציין כי מדובר בסם שהיה מחולק ל"אוקה" (10 פלטות במאוחד), וזאת בצד פלטה נוספת שהייתה מופרדת ממנה, כך שגם בנתון זה יש בו כדי ללמד שהסם היה, ולו מבחינה פוטנציאלית, גלוי לעיני הנוכחים ברכב.

נתון נוסף, כבד משקל, נוגע לעובדה כי הסם, אליבא כל הנוכחים, הועבר אל תוך הרכב בשעה שכבר היו מצויים בתוכו (כאשר לטענתם המשיב 1 יצא מן הרכב, התרחק מס' מטרים וחזר מבלי שהבחינו בהעברת סם כלשהו), זאת בשונה מסיטואציה בה כלל לא ברור מתי הסם הוכנס לרכב או כאשר אין מחלוקת שהסם הועבר במועד אחר, בסמוך לפני כניסתם של האחרים לתוך הרכב.

עצם נוכחות כל המשיבים, בשעה, במועד ובמקום, שהסם הועבר, יש בה כדי ללמד על מודעותם והסכמתם להחזקתו, אם לא למעלה מכך.

מעבר לחזקה הקונסטרוקטיבית שעניינה הימצאות הסם ברכב, הפסיקה הניחה אבני בוחן גם ביחס לנוכחות מס' אנשים במקום בו מתבצעת העבירה וזאת בהקשר לנוכחותם של המשיבים בקרבת העברת הסם (וזאת גם אם אקבל את לפיה כלל לא נטלו חלק פיזי בהעברתו או היו עדים לכך). בעניין זה אפנה בקצרה לע"פ 319/88 אלמליח נ' מ"י, ע"פ 6202/95 ובדומה ראה בע"פ 3006/96 מטיאס נ' מדינת ישראל, נדונה סוגיה דומה, ביחס לנוכחות פאסיבית של נאשם במקום ביצוע של זירת עבירה, ובאותו פסק דין בית המשפט קובע את הכלל הנלמד מנסיונם של חיים, "ניסיון החיים מלמד שמבצעי עבירה, ובמיוחד עבירה חמורה, אינם מזמינים משקיפים לארח להם לחברה בעת ביצועה של עבירה, וכל עוד לא מוכח אחרת, רשאי בית המשפט לראות בנוכחות כאמור, בסיס לקביעת אחריות לביצוע העבירה".

עוד אבקש להפנות לע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מ"י, שם ביהמ"ש אישר הרשעה החזקה בצוותא של סם על בסיס החזקה הקונסטרוקטיבית בשעה שבו הסם הוחזק בתא המטען של הרכב, במקום סמוי מן העין, תוך שלא רכש אמון בגרסאות המשיבים (בענייננו נוכח כמות הסם ומיקומו, עסקינן מקל וחומר).

יישום קריטריונים אלו, לתיק שבפנינו, יש בהם כדי ללמד כי נוכחותם של המשיבים וודאי לא הייתה אקראית. המדובר במשיבים 1 ו-2, שמתגוררים באשדוד, יחד עם המשיבים 3ו-4, שמתגוררים בקריית גת, שנמצאו בשעת לילה באיזור דימונה, כאשר על פי הטענה לצורך פגישה עם "ידידות". שילוב של פגישה עם "ידידות" תוך ביצוע עסקה בסכום כה גבוה, אשר אליבא המשיב 1 אף לקח הלוואה בשוק האפור לצורך מימושה, מעוררת מסוים לקבלה.

אתייחס לגרסאות המשיבים השונים, ואציין בקצרה כי גם בהן אין כדי להפריך החזקה הקונסטרוקטיבית, ובמובנים מסוימים יש בהתנהלותם של המשיבים בחקירות ובגרסאותיהם כדי לחזקה.

הלכה למעשה, כל המשיבים בחרו בפועל לשמור על זכות השתיקה בהודעתם הראשונה, וזאת לרבות בפרטים אשר אינם נוגעים ישירות לעבירות המיוחסות להם, בין אם שהיו "בהלם", בין נסיבות השמורות עימם. לא למיותר לציין כי אם אכן נוכחותם של כל המעורבים הייתה תמימה, ולמטרות בילוי, הרי מתבקש היה שיזעקו את חפותם ויעלו את הטענה האמורה בהזדמנות הראשונה.

אשר לטענה שהועלתה ע"י המשיבים 1 ו-2, בהודעותיהם המאוחרות, לפיהם המשיב 1 הסליק את הסם במכנסיו, מבלי שאף אחד שם לב, וכי סם זה נזרק לעבר המשיב 2, עובר למעצר, הרי שטענה זו דינה להתברר במסגרת התיק העיקרי.

מעבר לכך, כפי שציינתי בפתח החלטתי, ישנו קושי לקבל טענה כי המשיב 1 הצליח להסליק סם, בגודל ובכמות האמורים, בתוך מכנסיו, וביתר שאת, הרי אף לא אחד מהשוטרים, אשר עצרו את המשיבים מציינים בהודעותיהם כי הבחינו בהשלכת סם, בכך שהמשיב 2 התעורר משינה או כל נתון אחר שיש בו כדי להתיישב עם הגרסה שהעלה המשיב 2.

כך גם דין הטענות בדבר ידידות שפרטיהם לא נודעו והצריכו נסיעה של למעלה מ-100 ק"מ לאזור דימונה, תתברר במסגרת התיק העיקרי, ואין בה בשלב זה, בו אנו מצויים, כדי להצביע על כרסום בעוצמת הראיות. באופן כללי, ניתן למצוא סתירות ביחס לכל גרסאות המשיבים, בין אם ביחס להיכרות בינם לבין עצמם, מטרת הגעתם לעיר דימונה (וראה ההבדלים של המשיבים 3 ו-4 הנוגעים לכך שבתחילה היו אצל הדודה, שפרטיה לא נודעו, ובהמשך הגיעו לצורך קניית רכב, שגם לגביו לא נמסרו פרטים, ובדומה ראה חוסר ההתאמה בגרסאות ביחס להיכרות של המשיבים 3 ו-4 עם המשיבים 1 ו-2).

אכן המשיב 2 נשמע בהקלטות שבוצעו, ביום 18.2.13, כי לא היה מודע להימצאות הסמים, אולם אמירות אלו שנשמעות לאחר 3 חקירות שונות, בין אם זה סבור כי הוא משיח לתומו ובין אם לאו, אין בהם בשלב המעצר כדי לפגוע בעוצמתם של הראיות לכאורה, כפי שפורטו לעיל.

אסיים החלטתי בהתייחסות קצרה ביחס למזכר ההבהרה מיום 20.2.13, של השוטר יאלו ארגו, בטענות שהועלו בגינו, ואציין כי מדובר במזכר שאין בו כדי להעלות או להוריד, וכן האמור בו אינו עומד בסתירה לדוחות שממילא נרשמו במעמד המעצר, וכל שיש בו הוא פירוט הדברים שלא הבחין בהם (בשים לב לגרסאותיהם המאוחרות של המשיבים), כך שנדמה כי ניתן היה לוותר עליו.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר סטטוטורית. עילה זו מתחזקת נוכח כמות הסם המסחרית, ובשים לב לכך שלכאורה שולמו עליה סך של 17,000 ₪, הימצאות סם שכזו בשעה האמורה, על רקע יתר הנסיבות ועל רקע גרסאותיהם של המשיבים, יש בה כדי ללמד כי סם זה לא נועד לצריכה עצמית.

הפסיקה הנוגעת ביחס למי שחוטאים בעבירות סמים קשות, הינה כי על דרך הכלל דינם של אלה להיעצר עד תום ההליכים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יורו בתי משפט על שחרור. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח כך שלמשיבים שבפניי הרשעות קודמות, כאשר לחלקם אף מאסרים מותנים.

בנסיבות המתוארות לעיל, מצאתי כי בטרם אתן את החלטתי הסופית יש צורך להידרש לתסקיר שירות המבחן, אשר יתן דעתו למסוכנות הנשקפת מן המשיבים, טיב החלופות שהוצגו בפניי בדיון הקודם, ויתר הנתונים אשר יידרשו לצורך מתן ההחלטה בבקשה.

לאור האמור לעיל הדיון יידחה ליום 21.3.13 שעה 14:00.

עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן אשר יגיש תסקירו עד למועד הנדחה.

פרטי החלופות יועברו לידי שירות המבחן על ידי באי כוחם.

המשיבים יישארו במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובאו לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר לכל אחד מן המשיבים 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ג, 06/03/2013 במעמד הנוכחים.

עו"ד בן יהודה:

אני מופיע בשמו של עו"ד בן נתן, לגבי המשיב 1, אבקש לדחות את הדיון ליום 19.3.13.

<#3#>

החלטה בעניין המשיב 1

נדחה לדיון ליום 19.3.13 שעה 12:15.

המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר למשיב 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ג, 06/03/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיבים:

הקראנו למשיבים את כתב האישום והם הבינו את תוכנו. אנו נבקש למסור מענה מפורט בפני המותב הדן בתיק העיקרי.

<#5#>

החלטה

בוצעה הקראה.

המשיבים יימסרו מענה מפורט בפני המותב שידון בתיק העיקרי.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ג, 06/03/2013 במעמד הנוכחים.