05 ספטמבר 2016

לפני: כב' השופט אסף הראל

החלטה

בסיכומים שהגיש הנתבע ביום 24.8.16 עתר לתיקון התשתית העובדתית ולחילופין למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף/אחר. לאחר עיון בבקשה ובתשובת התובע, אני קובע כך:

1. אין מקום לתיקון התשתית העובדתית. נכון הדבר כי המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית הדין, פרופ' אברמסקי, ציין בחוות דעתו מיום 12.7.16 כי אם אכן היה אירוע חריג, הוא היה ברמה קלה שבתחילה אולי לא הסב את הדעת. דברים אלו מבסס פרופ' אברמסקי על הרישום הרפואי בעת קבלת התובע לבית חולים ביום 31.7.12. אלא שבכך אין להצביע כי הקביעה העובדתית של בית הדין – בהחלטה מיום 18.5.15 – שם נקבע כי ארע לתובע אירוע חריג בעבודה ביום 30.7.12, אינה מדוייקת. החלטת בית הדין מיום 18.5.15 לא התבסס רק על הרישומים הרפואיים. היא התבססה גם על ראיות אחרות שהובאו בפני בית הדין. יתרה מזו, בית הדין – עת נתן את החלטתו שבה קבע כי ארע לתובע אירוע חריג כאמור - היה מודע לקיומו של הרישום הרפואי מיום 30.7.12 והביא אותו בחשבון במסגרת החלטתו (ראו סעיף 13 להחלטה מיום 18.5.15). נזכיר כי קבענו שם כי מדובר באנמנזה שותקת ולא סותרת. על כן, יש לדחות את בקשת הנתבע לתיקון התשתית העובדתית.

2. יש לקבל את בקשת הנתבע למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף. זת מאחר ובתשובותיו של פרופ' אברמסקי חל שינוי מבלי שניתן לו הסבר. כך, בחוות דעתו מיום 12.7.15 ציין פרופ' אברמסקי כי ככל שארע אירוע חריג משמעותי, הרי יש קשר סיבתי בינו לבין האירוע המוחי בו לקה התובע. אלא שהוא הוסיף כי יש קשר רב יותר לגורמי הסיכון מהם סבל התובע – כגון עודף משקל ויתר לחץ דם. מסקנתו היתה כי ניתן להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש גם בלי האירוע בעבודה. לעומת זאת, בתשובתו מיום 6.6.16 לשאלת הבהרה שהופנתה אליו, שינה את עמדתו וציין כי פחות סביר להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש במועד בו אירוע גם אלמלא קרה האירוע החריג בעבודה. לשינוי זה בעמדתו לא ניתן הסבר. הדבר יוצר חוסר בהירות בנוגע לשאלת היחס. בנסיבות אלו, יש מקום למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף. בפני אותו מומחה נוסף, לא תעמוד חוות דעתו של פרופ' אברמסקי. החלטה בענין זה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ו, (05 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.