1. בקשה שהגישו כונסי הנכסים שמונו על ידי בית המשפט לצורך מכירת האנייה, לקבלת שכר טרחה סופי.

2. ביום 30.10.2013 ניתן צו למעצרה של האנייה Carmen Silva (להלן: האנייה) על פי בקשה שהוגשה בתיק 65021-10-13. לאחר שהאנייה נכנסה לנמל אשדוד היא נעצרה. עם מעצרה הוגשו כנגד האנייה ובעליה מספר תביעות נוספות ובגדרן של חלק מתביעות אלו הוגשו גם בקשות למינוי כונס נכסים לאנייה.

3. ביום 27.11.2013 נערך דיון בנוכחות הנושים השונים ובעלי האנייה, וניתנה לבעלי האנייה הזדמנות להגיע להסדר. משנכשלו ניסיונות ההסדר, החלטתי בישיבה מיום 3.12.2013 למנות את עו"ד א' קיפרמן-לשם וי' שפרינצק ככונסי הנכסים של האנייה. בהחלטה על מינוי הכונסים ניתנו להם הוראות לפעול לביטוח האנייה, להספקת דלק ומזון, לפריקת המטען ולניהול מגעים עם נמל אשדוד ובעלי המטענים. בהמשך, ניתנו לכונסים הוראות בדבר ניהול משא ומתן עם הצוות לצמצום צוות האנייה, קבלת מימון לניהול האנייה ועוד.

4. ביום 11.12.2013 ניתנו לכונסים הוראות לפעול למכירת האנייה. לאחר קבלת הצעות, נוהל הליך של התמחרות פומבית בבית המשפט וביום 13.1.2014 ניתן צו למכירת האנייה לחברת Belinda Ship Holding Corp תמורת סך של 2,630,000$.

5. עסקת מכר זו לא יצאה לפועל, לאחר שהרוכשת הפרה את התחייבותה וביום 27.1.2016 אישרתי לכונסים למכור את האנייה לרוכש אחר תמורת סך של 2,600,000$. הערבות שהפקידה בלינדה חולטה ובהמשך אף ניתנו לכונסים הוראות להגשת תביעת פיצויים כנגד בלינדה.

6. ביום 30.7.2014 הגישו כונסי הנכסים את בקשתם הראשונה לפסיקת שכר טרחה (בקשה מס' 95). בסופו של דבר הושגה הסכמה בין הכונסים לנושים, לפיה נפסק לכונסי הנכסים שכר בינים, מחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינו כונסי נכסים ומפרקים ושרכם), תשמ"א- 1981 (להלן תקנות החברות), בסך של 307,723 ₪ בצירוף מע"מ (סומנה כבקשה מס' 71 בתיק 54643-01-14). שכר זה שולם מתוך קופת הכינוס.

7. כעת עותרים הכונסים להשלמת שכר הטרחה המגיע להם לטענתם. בבקשתם עותרים הם לחשב את שכר טרחתם בהתאם לתקנה 5 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב – 1982, ולקבוע כי הם זכאים לשכר נוסף בסך של 129,536 $.

8. באי כוחם של הנושים, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ וחתמי לוידס, באמצעות אטלס ביטוחים בע"מ, מתנגדים לבקשה לפסיקת שכר נוסף וסבורים כי השכר ששולם הוא ראוי וממצה.

9. למעשה, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה כיצד יחושב שכר כונסי נכסים הממונים לניהול ומכירת אניות במסגרת תביעות חפצא בבית המשפט לימאות. תקנות תת האדמירליות וחוקי האדמירליות אינם מפרטים כללים לקביעת שכר ומותירים את הקביעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

10. במספר החלטות קודמות של בית משפט זה, נקבע על ידי כי שכרם של כונסי נכסים יחושב על פי תקנות החברות. הדגשתי כי תקנות החברות אינן חלות על הליכי כינוס נכסים בבית המשפט לימאות ואינן מחייבות את בית המשפט, אולם יש בהן לשמש כלי עזר ולהתוות את עקרונות פסיקת השכר (ראו למשל החלטתי בתיק 56953-03-11, החלטה מיום 14.8.2011).

11. תקנות החברות כוללות מסלולי שכר שונים לבעלי תפקידים, בשים לב לתפקיד אותם הם מבצעים. כך תקנה 7 קובעת שכר ניהול ותקנה 8 קובעת שכר מימוש. תקנה 8א' מאפשרת פסיקת שכר לפי חלוקה בפועל לנושים. תקנה 13 מאפשרת לבית המשפט לסטות מהכללים ולהתחשב במאמץ, בטרחה ובזמן שהשקיע בעל התפקיד.

12. גמישות זו של תקנת החברות מאפשרת התאמת הכללים הקבועים בהם גם להליכי כינוס נכסים של אנייה.

13. הכונסים סבורים שמן הראוי לאמץ את כללי שכר הטרחה הקבועים בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב – 1982. גם תקנות אלו אינן חלות ישירות על כינוס נכסים של אנייה. תקנות ההוצאה לפועל עוסקות בשכר כונס נכסים שמונה למימוש משכנתא והשכר הקבוע על פיהן מתייחס לשכר מימוש בלבד. יתרה מזו, תקנות אלו מיועדות, על פי האמור בהן, לשכרו של כונס נכסים למימוש משכנתא על דירה.

14. דומני כי תקנות ההוצאה לפועל אינן יכולות לשמש עוגן לקביעת שכר כונס נכסים שמונה בבית משפט זה. אין בתקנות אלו חלופות לשכר מימוש ואין התייחסות לתפקידים השונים אותם עשוי למלא כונס נכסים לאנייה. כונס נכסים לאנייה עשוי לעסוק בניהול האנייה זמן רב, עליו לדאוג לצוות, לביטוח, לפריקת מטען, לקשר עם רשויות וכדומה.

15. אמנם במקרה הנוכחי נראה כי שכר עבור מימוש, בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל, ייטיב עם הכונסים אולם לא תמיד יהיה הדבר כך. איני סבור כי בכל מקרה על בית המשפט לאתר את הדין המיטיב עם הכונסים ולאמצו.

16. בבית משפט לימאות מתבררות תביעות מיוחדות והעוסקים בתחום נמנים על קבוצה מוגבלת ומצומצמת של עורכי דין ובעלי תפקידים. לפיכך, נדרשת אחידות בכללים לקביעת שכר טרחה, תוך השארת שיקול דעת מתאים לבית המשפט ולהתחשב בנסיבות כל מקרה. על כן, הנני סבור כי תקנות החברת הן המקום המתאים ביותר לצורך עיגון חישוב השכר, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לטיב ההליכים ולהיקף פעילותו של הכונס בכל מקרה.

17. ומן הכלל אל הפרט. הליכי הכינוס בתיק זה נמשכו תקופה קצרה יחסית מיום המעצר ועד המכירה בחודש 01/2014. עם זאת, במהלך תקופה זו נדרשו הכונסים לבצע פעולות רבות ואינטנסיביות שבסופו של יום אפשרו את מכירת האנייה במחיר ראוי.

18. הכונסים פעלו לביטוח האנייה לאספקת מזון לצוות דלק להפעלת האנייה, היו בקשר עם גורמי הנמל, סוכני אניות, דאגו לשמירת האנייה בימי הסערה, פעלו לפריקת המטען וכמובן פעלו לעריכת שומה לאנייה וטיפלו במכירתה לרוכשת. כאמור, עסקת המכר הראשונה שאושרה בבית המשפט בוטלה בשל הפרתה והכונסים פעלו לאיתור רוכשת חדשה.

19. דומני כי בשל כל פעולות אלו ראוי כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות לקביעת שכר בגין מאמץ מיוחד שיוסף לשכר שכבר נקבע לכונסים בהחלטת הביניים. תוספת זו תעמוד על 30%. לא ניתן לערוך חישוב שכר חלוקה שכן התביעות טרם התבררו.

20. על כן, אני מורה כי כונסי הנכסים זכאים לשכר המחושב כשכר מימוש על פי תקנה 8 לתקנות החברות בצירוף תוספת מאמץ מיוחד של 30%. לכל הסכומים יוסף מע"מ כדין. השכר יחושב מתוך כלל הסכומים שהתקבלו, לרבות סכום החילוט מחברת בלינדה. כל סכום שכבר שולם יופחת מהשכר האמור.

21. הכונסים יטלו את השכר מהכספים שבקופה, ויגישו דו"ח מתאים לבית המשפט.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.