1. בקשה להורות לבעלת האנייה להשיב לדרישות המבקשות להודיה בעובדות ובמסמכים. המחלוקת בין הצדדים עניינה רק בשאלה באילו שפה על המבקשות להעביר את הדרישות, האם בשפה העברית או בשפה הטורקית, היא שפתם של בעלי ומנהלי האנייה.

2. למעשה המחלוקת בין הצדדים אינה עקרונית. המשיבה, בעלת האנייה, מסכימה להשיב על כל הדרישות אולם היא מתנה זאת בכך שהדרישה וכל העובדות והמסמכים לגביהם מתבקשת התייחסות, ייכתבו בשפה הטורקית. רק לאחר תרגום הדרישות יובנו כראוי על ידי בעלי התפקידים במשיבה והם יוכלו להשיב ללא כל חשש לטעות. המבקשות עומדות על כך כי הדרישות יועברו בשפה העברית וכי ככל שיש צורך בתרגום, הדבר ייעשה על ידי המשיבה.

3. כפי שניתן להבין מהטענות ומההתכתבויות בין באי כוח הצדדים, אין כל קושי בתרגום המסמכים והשאלה היחידה הינה מי יישא בעלות התרגום.

4. איני סבור כי המחלוקות מצדיקות דיון עקרוני בשאלת שפת המסמכים בהליך המתנהל בבית משפט ישראלי. הואיל והמחלוקת הינה למעשה כספית בלבד, עלות התרגום, הרי ברי כי בסופו של ההליך יוכל הצד הזוכה לבקש לחייב את חברו בכל הוצאות ההליך לרבות הוצאות התרגום.

5. על כן אני מורה בזה כי המבקשות יעבירו לאי כוח המשיבה את כל מסמכי הדרישה בשני נוסחים, האחד בנוסח בעברית והשני בשפה הטורקית. המבקשות הן שיישאו בעלות התרגום.

המשיבה תמסור את התשובות בשפה העברית. ככל שבעלי התפקידים במשיבה אינם דוברים עברית, יוגשו התשובות בשפת המקור בטורקית ובצידן נוסח מתורגם של המסמכים לשפה העברית. המשיבה תישא בעלות תרגום התשובות.

6. הצדדים ישלימו את כל ההליכים בהקדם.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ה, 09 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.