03 ינואר 2016

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר באירוע הלבבי בו לקה כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995 (להלן- "חוק").
2. ביום 2.11.15 התקבלה חוות דעתו של ד"ר שמואל גוטליב (להלן- "המומחה"), בעקבות החלטת בית הדין מיום 21.9.15 (להלן- "חוות הדעת").
3. ביום 1.12.15 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.
4. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מספר 2-4 , באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
8. יוער כי השאלה הראשונה בבקשת הנתבע לא הייתה ברורה, ולאחר שבית הדין פנה לנתבע לשם הבהרתה, ביום 28.12.15 הודיע הנתבע כי הוא מוותר על הפניית השאלה.
9. כמו כן, שאלה מספר 3 תועבר בשינוי נוסח.
10. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
    1. האם מאופי החסימה ניתן להעריך שהחסימה הפרוקסימלית הינה טריה (קיים קריש)?
    2. המומחה מתבקש שוב לעיין בתשתית העובדתית שנקבעה וכן בגיליון חדר המיון בבית חולים הלל יפה, מיום 27.11.12, שם נרשם:

"התקבל בשל כאב בוקר ושורף במרכז החזה, אפיגסטרי, ללא הקרנה. ללא הזעה/בחילות/הקאות. הכאב הופיע לאחר אכילת ארוחה גדולה, בשרית, חריפה ..."

ולהשיב- האם אין במה שנכתב בגיליון חדר המיון, ומכך שהתובע החל לסבול מסימפטומים המבשרים את בוא האוטם (כאבים בחזה) כ- 12 שעות כדי לשנות את קביעתך לפיה קיים קשר סיבתי בין האוטם לאירוע החריג, בסבירות העולה על 50% (ראה חוות הדעת מיום 30.10.15).

• 1. בחוות דעתך מיום 30.10.15 המלצת להכיר בפגיעה בעורק האוטם (LCX) כתאונת עבודה ולא הגבלת את ההכרה לאוטם בלבד.

נכון שבעורק האוטם (LCX) נמצאה בצנתור חסימה של 100% בחלק האמצעי ובחלק הרחיקני?

האם ניתן לומר כי החסימה המלאה בעורק האוטם (LCX) שאוזכרה לעיל נובעת בעיקר מפעילות גורמי הסיכון שקיננו בתובע?

ככל שתשובתך חיובית, אנא השב מדוע לא הגבלת את ההכרה באוטם בלבד כתאונת עבודה.

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, (03 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002) ; בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑