לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

נציגת עובדים גב' רינה חדד

נציג מעסיקים מר נטליו רוזנבלום

החלטה

1. המשיבות, קופות החולים, הגישו בקשות לאישור הסדר פשרה (זהה) עם המבקשים: ביום 24.2.2020 הגישה מכבי את הבקשה מטעמה לאישור הסדר פשרה, וביום 19.3.2020 הגישה הכללית את הבקשה מטעמה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדרי הפשרה המקוריים").
2. הסדרי הפשרה המקוריים
3. עיקרי הסדרי הפשרה המקוריים עם המשיבות הם כדלקמן:
   1. חברי הקבוצה הוגדרו ככלל חברי המשיבות.
   2. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן: האם סכומים שהמשיבות מעמידות לרשות חבריה צריכים לשאת הפרשי הצמדה ו/או ריבית ו/או "הוצאות צרכן" מכוח הוראות סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן, ואם כן – באיזה שיעור ואילו תנאים.
   3. מיום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר הפשרה - חבר הקבוצה שהמשיבות יעמידו לרשותו סכום שהיה זכאי לקבל מהן, בחלוף למעלה מ-60 יום מהמועד שבו היה זכאי לקבלו מהן (כשמדובר בסכום שנגבה מהחבר בטעות ו/או שלא כדין, הכוונה למועד גביית הסכום; כשמדובר בסכום שהחבר ביקש לשלם לו/להחזיר לו, הכוונה למועד שבו החבר הגיש את אחרון המידע או המסמכים הדרושים לטיפול מלא בבקשתו לקבלת תשלום/החזר), יקבל מהמשיבות הפרשי הצמדה ו/או ריבית, ובתנאי שאלו יסתכמו ב-5 ₪ לפחות (הסכום של 5 ₪ יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה קלדנרית, כך שיהיה צמוד לכלל השינויים במדד המחירים לצרכן לעומת מדד חודש נובמבר 2019, שהיה המדד הידוע ביום 1.1.2020), ובהתאם לכללים המפורטים להלן:
   4. במהלך החודש הראשון של כל רבעון קלנדרי המשיבות יערכו בדיקה על מנת לזהות אילו מבין הסכומים שהועמדו לרשות החברים ברבעון שקדם לו עונים לדרישות הנ"ל. לכל סכום כזה יחושב ערך ההצמדה שהחבר יהיה זכאי לקבל.
   5. במקרה שהסכום הועמד לרשות החבר בחלוף 12 חודשים או יותר מהמועד שבו החבר היה זכאי לקבל את הסכום, החבר יהיה זכאי לקבל בנוסף גם ריבית בשיעור של 1% לשנה בעד החודש ה-13 ועד למועד חישוב ערך ההצמדה.

• 1. לאחר שיאושר הסדר הפשרה בפסק דין חלוט, יקים מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה ביחס לשאלת זכאותם לקבל הפרשי הצמדה ו/או ריבית בגין סכומים שהמשיבות יעמידו לרשותם מהיום שבו פסק הדין ייעשה חלוט. הסדר הפשרה לא ימנע מחברי הקבוצה להגיש נגד המשיבות תביעה אישית לקבלת הפרשי הצמדה ו/או ריבית בקשר עם סכום כלשהו שהמשיבות העמידו או יעמידו לרשותו לפני היום שבו הפך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט (בכפוף לזכותן של המשיבות להעלות טענת התיישנות).

1. בהחלטות בית דין זה מיום 5.3.2020 ומיום 23.3.2020 נקבע, כי לא נמצא טעם לדחות את הבקשות לאישור הסדרי הפשרה המקוריים על הסף, וכי על הצדדים לפרסם הודעה ראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים, ולמסור ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט העתק מהבקשות להסדרי פשרה וכן העתק מכל כתבי בי דין שהוגשו.
2. התנגדות היועץ המשפטי לממשלה להסדרי הפשרה המקוריים
3. ביום 9.3.2021 הגיש היועץ המשפטי לממשלה התנגדות להסדרי הפשרה, וביום 5.7.2021 הגישו המשיבות התנגדותן להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה.
   1. התנגדות היועמ"ש בטענה כי מדובר בקביעת מעשה בית דין כלפי תביעות שעילתן נוצרה טרם אישור הסדר הפשרה, בה בעת שלא ניתנה כל זכות או פיצוי לקבוצה בגין אותה תקופה

טענות היועמ"ש - הסדר שקובע מעשה בית דין לגבי הגשת תובענה ייצוגית לגבי העבר, בה בעת שאין כל פיצוי בגין העבר, מנוגד למטרתו של חוק תובענות ייצוגיות שנועד לפתור קושי של מקרים בהם אינטרס הפרט לנהל תביעה אישית הוא קטן. ההסדר לא מתיישב עם טובת הקבוצה. אין מקום לקבוע מעשה בית דין לגבי הגשת תביעה ייצוגית לגבי עילות שלא הוסדרו במסגרת הסדר הפשרה. מפנה לפס"ד של ביהמ"ש העליון בעניין ברוט נ' פלאפון.

טענות המשיבות, קופות החולים - לא קיימת חובה בדין לבצע חיובים כספיים בערכם הריאלי. כך שהדרך היחידה להביא במסגרת הדין הקיים לשערוך סכומים שקופות חולים מעמידות לרשות החברים היא באמצעות הסדר הפשרה הקובע הוראות בדבר ביצוע שערוך. הסדר הפשרה אינו מונע מחברי הקבוצה להגיש תביעה אישית. כמו כן היועמ"ש אינו מדייק בטענה שהסדר הפשרה אינו מקנה שום פיצוי בגין העבר, שכן ההסדר שנקבע חל גם לגבי סכומים המגיעים לחברים שטרם שולמו להם, אם אלו יועמדו לרשות החברים לאחר הסדרי הפשרה.

• 1. התנגדות היועמ"ש בטענה כי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית אינו יכול ליצור מעשה בית דין ביחס להסדרה עתידית

טענות היועמ"ש - עמדה לפיה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לא יוצר מעשה בית דין ביחס לעילות עתידיות עולה מפסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים. הדבר עלול להטעות את כלל ציבור המבוטחים. כך גם פסק דין בתובענה ייצוגית יוצר מעשה בית דין רק ביחס לחברי הקבוצה שהוגדרה בהחלטה המאשרת וביחס לעילות התובענה שאושרו והתקבלו בתובענה, כאשר מדובר ככלל בעילות שנוצרו, עד למועד התובענה או לכל היותר עד למועד מאוחר יותר שעליו הורה מפורשות בית המשפט. פסק דין בתובענה ייצוגית אינו יכול ליצור מעשה בית דין ביחס לגבייה עתידית המאוחרת לפסק הדין וממילא לא נכללה בקבוצה המיוצגת ובעילות התביעה שנידונו והוכרעו בפסק הדין.

אין לאפשר לתובעים המייצגים לכבול זכויותיהם של כלל המבוטחים של הקופות להסדר לתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין גביית יתר, באופן שלא ברור שהוא מתחייב מהדין. הדברים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בסוגיה שאינה מוסדרת בדין.

טענות המשיבות, קופות החולים - בית הדין מוסמך לאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית ולהוציא צו צופה פני עתיד שיורה לקופות החולים כיצד לשערך סכומים שתעמיד לרשות חבריה בעתיד, כפי שמתבקש בתובענה שלפנינו, וכך הוא מוסמך לתת צו כזה במסגרת פסק דין המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. המשיבות מפנות לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שקבעה כי ניתן להסדיר התנהלות עתידית בדרך של הסדר פשרה, וכי פעולה בהתאם להסדר תמנע אפשרות להגיש תביעה חדשה שבה ייטען כי פעולה לפי ההסדר מהווה הפרה של הדין.

• 1. התנגדות היועמ"ש בטענה כי אין לאפשר לתובע מייצג לכבול את זכויותיהם של כלל המבוטחים של הקופות להסדר לתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין גביית יתר, באופן שלא מתחייב מן הדין

טענות היועמ"ש - הסדר שקובע שחבר קבוצה שהמשיבה תעמיד לרשותו סכום שהיה זכאי לקבל ממנה, בחלוף 60 יום מהמועד שבו היה זכאי לקבלו ממנה, יקבל מהמשיבה הפרשי הצמדה וריבית ובתנאי שאלו יסתכמו ב-5 ₪ לפחות – אינו מוביל להשבה ריאלית ועל כן אינו תואם את הדין והפסיקה שקובעים כי בעת השבה יש להחזיר את הסכום בערכים ריאליים שכן בהעדר שיערוך, ההשבה אינה משקפת את הערך הריאלי של התשלום ועל כן מובילה לתשלום בחסר או ביתר.

טענות המשיבות, קופות החולים - לא קיימת הלכה לפיה יש להשיב סכומים בערכים ריאליים. השאלה אם יש לבצע חיובים כספיים בערכם הנומינאלי או הריאלי הפכה לתלוית עניין ונושא (מפנות לפסיקה של בית המשפט המחוזי בעניין בן ארצי).

1. ביום 15.7.2021 התקיים דיון במסגרתו נדונה גם התנגדות היועץ המשפטי לממשלה.
2. הבקשות לתיקון הסדרי הפשרה המקוריים בעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה
3. בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון ביום 7.5.2021, בעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ביום 29.7.2021 הגישו המבקשים בקשה לתיקון הסדרי הפשרה המקוריים, וביום 12.9.2021 הגישו קופות החולים התייחסות לבקשת המבקשים לתיקון הסדר פשרה והציעו הצעה חלופית לתיקון הסדר הפשרה.
   1. התיקון הראשון המוצע – תיקון בהגדרת חברי הקבוצה

המבקשים ביקשו לתקן את סעיף 3 המגדיר את חברי הקבוצה כ"... כוללת את כל חברי מכבי (כללית)", כך שאחרי משפט זה יתווספו המילים הבאות: "נכון ליום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר פשרה זה". כך לטענת המבקשים, הפשרה תחול רק על חברי הקבוצה הרלוונטיים אשר נחשפו להליך.

המשיבות, קופות החולים, מוכנות לתקן את הסדר הפשרה כך שהקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה לא תכלול את מי שיצטרף לקופות החולים לראשונה לאחר מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר הפשרה. קופות החולים מתנגדות להצעת התיקון של המבקשים מן הנימוק, שהנוסח המוצע על ידי המבקשים מוציא מגדר הקבוצה אדם שלא יהיה חבר ביום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר הפשרה אפילו אם אותו אדם היה חבר בקופות החולים קודם לכן. לכן מציעות קופות החולים לתקן את הגדרת חברי הקבוצה בסעיף 3 כך:

"התובענה בת"צ 38431-01-14 תאושר כתובענה ייצוגית, בכפוף לכך שהקבוצה (שעליה גם יחול הסדר פשרה זה) תתוקן ותוגדר ככוללת את כל מי שהיו, הינם או יהיו חברים במכבי שירותי בריאות [שירותי בריאות כללית] בנקודת זמן כלשהי במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים עובר להגשת הבקשה לאישור וסיומה ביום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר פשרה זה".

• 1. התיקון השני המוצע - בסעיף 8 להסדר הפשרה, כך:

המבקשים ביקשו לתקן את סעיף 8 להסדר הפשרה שקובע כך: "הסדר פשרה זה, לאחר אישורו בפסק דין חלוט, לא ימנע ממי מחברי הקבוצה להגיש נגד כללית תביעה אישית לקבלת הפרשי הצמדה ו/או ריבית בקשר עם סכום כלשהו שכללית העמידה או תעמיד לרשותו לפני היום שבו פסק דין המאשר הסדר פשרה זה ייעשה חלוט (וזאת מבלי לגרוע מזכותה של כללית [ומכבי – א"ק] להעלות כל טענה שהיא בקשר עם תביעה שכזו, לרבות טענת התיישנות). בכפוף לאמור לעיל, הסדר פשרה זה לאחר אישורו בפסק דין חלוט, יקים מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה ביחס לכל העילות והסעדים הכלולים בבקשה לאישור, ובכלל זאת ביחס לשאלת זכאותם של חברי הקבוצה לקבל הפרשי הצמדה ו/או ריבית בגין סכומים שכללית [ומכבי – א"ק] תעמיד לרשותם מהיום שבו פסק דין המאשר הסדר פשרה זה ייעשה חלוט".

התיקון המבוקש הוא, שבסיפא לסעיף 8 להסדר הפשרה יתווספו המילים הבאות: "בכפוף לאמור בסעיף 20 להסכם זה".

סעיף 20 להסדר הפשרה קובע כך: "במקרה של תיקוני חקיקה שישליכו על הסוגיות המוסדרות בהסדר פשרה זה, כללית [ומכבי – א"ק] תפעל בהתאם לתיקוני החקיקה ולא לפי הסדר פשרה זה".

המשיבות, קופות החולים - מתנגדות לעריכתו של תיקון זה. לטענתן תיקון זה אינו רלוונטי לקושי שהיועמ"ש סבור שקיים, ומדובר בתיקון מיותר שאין בו צורך ודי בסעיף 20 להסדר הפשרה.

1. ביום 10.12.2021 הגיש היועץ המשפטי לממשלה התנגדותו להצעות הצדדים להסדר הפשרה ולתיקון הסדר הפשרה. הצעת המבקשים נועדה לכאורה להוות מענה לקושי שבהחלת מעשה בית דין על חברי קבוצה עתידיים שלא היו חברים בתקופה הרלוונטית לתובענה. עם זאת, בשים לנוסחו של סעיף 8 להסדר הפשרה, מעשה בית דין ימשיך לחול על עילות תביעה עתידיות של חברי קופה קיימים שטרם באו לעולם. כמו כן בהצעות לתיקון אין מענה לקושי עליו הצביע היועמ"ש בהחלת מעשה בית דין ייצוגי כלפי העבר. בנסיבות העניין המסגרת המתאימה לדון בכוונת הצדדים היא בהגשת בקשת הסתלקות בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות באופן שלא יחיל מעשה בית דין על חברי הקבוצה, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה שלא חל מעשה בית דין במסגרת הסדרי הסתלקות.
2. תגובת קופות החולים מיום 21.12.21 - אין בסיס להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה. אין לקבל את עמדת היועמ"ש כי המסגרת המתאימה היא בקשת הסתלקות. חרף העובדה שהדין אינו קובע הוראות בנוגע לשיערוך סכומים שהמשיבות מעמדיות לרשות המבוטחים, המשיבות נכונות לקבל על עצמן במסגרת הסדרי הפשרה מנגנון שיערוך, אך הדבר מותנה שלחברים לא תהיה עילת תביעה בעניין ככל שהמשיבות יפעלו בהתאם למנגנון המוסכם.
3. דיון הכרעה
4. לאחר עיון בהודעות היועץ המשפטי לממשלה ובנימוקיו להתנגדותו להסדרי הפשרה, ולאחר שעיינו בתגובות הצדדים, בבקשות לתיקון הסדרי הפשרה המקוריים ובתגובות, אנו סבורים כי אין לקבל את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לבקשות לאישור הסדרי הפשרה ושוכנענו שיש לאשר את תיקון הבקשות לאישור כמפורט לעיל, וכי אין מניעה לאשר את הבקשות לאישור הסדרי פשרה לאחר התיקון כאמור. הכל כמפורט להלן.
5. טענות היועמ"ש בנוגע להסדרה לעתיד והבקשות לתיקון הגדרת הקבוצה - מקובלת עלינו עמדת קופות החולים בדבר תיקון הגדרת הקבוצה, כך שהקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה תכלול את כל מי שהיה חבר עד ליום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר הפשרה ולא תכלול את מי שיצטרף לקופות החולים לראשונה לאחר מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר הפשרה. בכך ניתן מענה לקושי שעליו הצביע היועץ המשפטי לממשלה, בדבר הסדרה לעתיד לגבי מי שאינו חבר בקופות החולים במועד מתן פסק דין. בדרך זו, למעשה ניתנת לכל חברי הקבוצה האפשרות להגיש התנגדות להסדרי הפשרה או לבקש לצאת מהקבוצה, כך שאין מניעה להחיל לגביהם מעשה בית דין.

אשר לבקשה לתיקון סעיף 8 – אנו מקבלים את עמדת המשיבות, כי מדובר בתיקון מיותר שאין בו צורך ודי בסעיף 20 להסדר הפשרה.

אנו מקבלים את עמדת קופות החולים, כי פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים מצודדים בהסדרה עתידית בדרך של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ומכירים בכך שאפילו במקרים שבהם הסדר הפשרה המכוון התנהלות עתידית אינו מקים מעשה בית דין, ייתכן שלא יהיה מקום לאשר הגשת תובענה ייצוגית חדשה באותו עניין. כך לדוגמה:

ת"צ 16280-03-11 קופמן נ' מפעל הפיס – נקבע כי כאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שאושר כולל מנגנון של הסדרה לעתיד – הדבר חוסם הגשה של תביעה נוספת באותו עניין.

ת"צ 13982-05-13 עפר בר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (מגדל, הפניקס, הראי, איילון)–

באותו עניין דובר במבוטחים של חברת הביטוח שקיבלו תגמולי ביטוח מבלי שצורפה להם ריבית כדין מכוח חוק חוזה ביטוח (המחלוקת לא היתה על כך שתגמולי ביטוח יש לשלם עם ריבית אלא על אופן מימוש חובה זו. לתובע הייצוגי שולמו תגמולי הביטוח לפני חלוף 30 יום מהיום שנמסרו לכלל המסמכים הנדרשים ולכן הטענה שלא היה זכאי לריבית). נקבע כי יש אפשרות סבירה ששאלת אופן חישוב הריבית תוכרע לטובתה קבוצה משום ששולם ריבית בחסר בניגוד להוראה קוגנטית בחוק חוזה ביטוח. חברות הביטוח ביקשו לדחות את בקשות האישור שהוגשו בשנת 2013, בשל מעשה בית דין מכוח הסדר פשרה שנערך בעניין מסיקה (הסדר הפשרה בעניין מסיקה: בשנת 2010 אושר הסדר פשרה שנועד לפצות מבוטחים ששולמו להם תגמולי ביטוח בגין נזקים לרכב ללא הפרשי הצמדה וריבית, כולל "תשלומי ריבית למבוטחים בעתיד".)

השופט יצחק ענבר קבע כך:

"הסדרי פשרה הנערכים בתובענות ייצוגיות מסדירים לעיתים מזומנות את אופן התנהלות הנתבע בעתיד. לדוגמה, הסדרי פשרה לתיקון מצג מטעה, בתחום סימון מוצרי מזון והוראות בדבר אופן סימון המוצר מכאן ולהבא. כך נעשה גם בעניין מסיקה שהסדיר את אופן חישובם של הפרשי הצמדה וריבית המתווספים לתגמולי ביטוח בתחום ביטוחי הרכב. השאלה – מה השלכות הסדר פשרה שנערך בתובענה ייצוגית מוקדמת על בקשת אישור מאוחרת המוגשת בקשר לאותה התנהלות?

הסדר מסיקה לא יצר מעשה בית דין לעניין עפר בר – מדובר בחברי קבוצה שונים. חברי הקבוצה במסיקה קיבלו תגמולי ביטוח רכב בחסר בשנים שקדמו ל-2008 בעוד הקבוצה בבקשת האישור בעניין בר כוללת את המבוטחים בכל ענפי הביטוח לפני 2013. יתכן מעשה בית דין לגבי חברי קבוצה חופפים.

עם זאת – כאשר אופן התנהלות נתבע כבר הוסדר בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית מוקדמת – אין הצדקה לחשוף אותו לתובענה נוספת באותו נושא. מתן אפשרות לתובע ייצוגי חדש לפתוח את הסוגיה שהוסדרה בהליך כה רציני ומורכב בתובענה ייצוגית נוספת, שלא לדבר על כמה תובענות נוספות אשר יכול ויוגשו נגד הנתבע מעת לעת בעתיד, תטיל על הנתבע שהסתמך על הסדר פשרה המאושר נטל בלתי מוצדק, ואף תכביד על בתי המשפט מעל המידה הראויה. תובענה ייצוגית חדשה בסוגיה שהוסדרה ב"הליך ראוי" לא תהווה את "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" ואף לא תהלום את חובת התובע המייצג החדש ומיצגיו לפעול בתום לב.

תימוכין בפס"ד עליון ע"א 10688/02 רוזנפלד נ' הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, שבו נדונה השאלה האם דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית חוסמת הגשת בקשת אישור חדשה באותו עניין. ביהמ"ש העליון אישר פס"ד של בימ"ש מחוזי (הש' חיות) שבו נקבע כי אף שדחיית בקשת אישור אינה יוצרת מעשה בית דין, היא יוצרת מצד דברים מיוחד המצדיק בדיקה מקדמית, נפרדת, במסגרתה על המבקש להראות מה טעם יש בדיון מחודש באותה סוגייה".

תצ (מרכז) 57228-07-13 זיוה גרין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (1.10.2020):

באותו עניין, המבקשת ביקשה לייצג את כל מבוטחי הראל בפוליסה הקבוצתית ובפוליסות ביטוח אחרות של הראל הכוללות הוראה, לפיה במקרה של ביצוע ניתוח בבית חולים פרטי במימון קופת החולים (לרבות במסגרת שירותי הבריאות הנוספים שקופת החולים מספקת לחבריה), המבוטח יהיה זכאי לפיצוי בגובה 50% מההוצאות הנחסכות להראל בגין אותו הניתוח.

המבקשת ביקשה כי יינתן צו המחייב את הראל לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה, אשר עבר ניתוח במימון חלקי או מלא של קופת החולים, את ההפרש בין סכום הפיצוי המיוחד שקיבל לבין 50% מעלות הניתוח להראל, וכן סעד המחייב את הראל לחשב מעתה ואילך את הפיצוי המיוחד המגיע לכל מבוטח בהתאם למחצית עלויות הניתוח בפועל אילו הוא היה מבוצע במימונה.

היועמ"ש טען, כי לא ניתן לכלול בהגדרת הקבוצה מבוטחים אשר יעברו בעתיד ניתוחים המזכים אותם בפיצוי, מכיוון שלא ניתן להגדיר בקבוצה – וממילא להחיל מעשה בית דין – על מי שאין להם עילת תביעה במועד אישור הסדר הפשרה. לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בשם מי שטרם התגבשה עילת תביעתו. הצדדים מבקשים להחיל מעשה בית דין על מי שעילתם טרם התגבשה. מדובר במבוטחים אשר אינם יודעים היום כי עילת תביעתם עתידה להתגבש. על כן, הם אינם יכולים לתת דעתם להסדר הפשרה או לצאת מהקבוצה על מנת שלא יחול עליהם מעשה בית דין.

כך נקבע בפסק הדין:

"הסדר הפשרה כולל גם הסדרה עתידית של נושא התובענה, בכך שהראל מתחייבת לשלם לחברי הקבוצה שיעברו ניתוח שלא במימונה, פיצוי מיוחד ששיעורו ייגזר מעלויות הניתוח, בהתאם להסכמים שיש להראל עם בתי החולים ועם המנתחים הרלבנטיים (קרי, בהתאם לעלויות הניתוח להראל בפועל בכל מקרה ומקרה). כך, זוכים חברי הקבוצה לפיצוי מיוחד בגובה 50% או שיעור אחר לפי המוסכם בפוליסה, מההוצאות הנחסכות למבטח עבור אותו הניתוח או עבור ניתוח דומה, בהתאם לפוליסה ותוך מתן פרשנות ראויה והוגנת לפוליסה.

אינני מקבלת את טענת היועמ"ש, כי ההסדרה העתידית אינה ראויה בשל כך שהיא יוצרת מעשה בית דין כנגד חברי קבוצה שאין להם עילה. חברי הקבוצה הם כל מחזיקי פוליסות מהסוג נושא התובענה. לגבי אלה שלא עברו ניתוח כלשהו, מהווה הסדר הפשרה ופסק הדין המאשר אותו, פסק דין הצהרתי לגבי דרך החישוב הראויה של ההוצאות הנחסכות להראל, שמהן נגזר הפיצוי המיוחד על פי הפוליסות. דרך החישוב שנקבעה, נבדקה על ידי הבודק ואני סבורה שהיא ראויה והוגנת ומגשימה את ציפיות חברי הקבוצה."

אנו מקבלים את העמדה שנקבעה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים כאמור, כי נתבע שהתנהלותו הוסדרה בהסדר פשרה ייצוגי קודם לא ייחשף לתובענה ייצוגית נוספת העוסקת באותה התנהלות, אלא אם קיימים לכך טעמים ממשיים ומשמעותיים. כמו כן, בענייננו, לאחר תיקון הגדרת חברי הקבוצה כמפרט לעיל, ממילא מעשה בית דין חל לגבי חברי קופות החולים עד למועד מתן פסק דין חלוט ולא לגבי חברי קופות חולים שיצטרפו לאחר מתן פסק דין חלוט.

1. טענות היועמ"ש בדבר הסדרת העבר מבלי להעניק פיצוי לחברי הקבוצה - מקובלת עלינו טענת קופות החולים, כי אין בכך קושי או הצדקה שלא לקבל את הסדרי הפשרה, וזאת לאור העובדה שהסדרי הפשרה אינם מונעים מחברי הקבוצה להגיש תביעה אישית.
2. טענות היועמ"ש בדבר כבילת זכויותיהם של כלל המבוטחים של הקופות להסדר לתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין גביית יתר, באופן שלא מתחייב מן הדין – גם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעולה מדברי בא כוחו בדיון מיום 15.7.2021, מדובר ב"במצב שבו הדין לא ברור ... והעניין לא מוסדר בהוראות הדין", ובמקביל מצד אחד טוען היועץ המשפטי לממשלה כי קיים קושי שקופות החולים "ייצרו את הדין בעצמם" ומתנגד להחלת הסדר לרבות כזה שצופה פני עתיד, אך מצד שני, היועץ המשפטי לא מציע מנגנון תשלום אחר טוב יותר או לפחות מנגנון תשלום שייטיב עם המצב ששורר היום שבו לא קיים הסדר כלשהו לתשלום ריבית או הפרשי הצמדה בגין גביית יתר מצד קופות החולים לחבריהם. ^[1] עוד יש לזכור, כי בהתאם להסדר הפשרה, ככל שהמצב יוסדר בחקיקה קופות החולים יפעלו בהתאם לתיקוני החקיקה ולא לפי הסדרי הפשרה. בנסיבות אלה, הרי שהסדרי הפשרה יועילו ויטיבו עם חברי הקבוצה לעומת המצב שקיים היום לגביהם.

ודוק – כמו כל הצדדים לעניין זה, גם אנו סבורים כי המצב צריך היה להיות מוסדר בחקיקה. אך, התובענה שבנידון מתנהלת עוד משנת 2014, ואין כל כיוון להסדרת המצב כאמור. גם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, המצב כפי שהוא כיום אינו תקין, אך למרות זאת היועץ המשפטי לא מציע דבר מלבד ביקורת על הסדרי הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בעמדתו מה לא מקובל על המדינה, אך הוא אינו מציין מה כן ניתן לעשות על מנת לספק פתרון אופרטיבי לבעיה. במצב דברים זה, הסדרי הפשרה הם הפתרון היעיל – והיחידי – המסדיר את המנגנון לפיו קופות החולים בתיקים אלו ישיבו כספים למבוטחים שלהן.

בהקשר זה יש להדגיש גם את הטיעון המבוסס של המשיבות, לפיו דיון בגוף הבקשה היה מעלה את הקושי לפיו חברי הקבוצה יצאו נפסדים, ולכן ישנה סבירות גבוהה כי היינו הודפים את התובענה. למשיבים טענת הגנה חזקה לפיה אם תידון בקשת האישור לגופה הרי שכל מנגנון שיחייב את המשיבות להעמיד לטובת חבריה סכומים מעבר לסכומים הנומינליים , מנגנון שכזה חייב להיות דו סטרי והדדי שיחייב גם במצב הפוך את החברים לשלם לקופות הסכומים באותם ערכים לפי המנגנון שיקבע וכאן בסבירות גבוה יצאו חברי הקבוצה נפסדים. כל מנגנון שיחייב את קופות החולים במנגנון שיערוך לחבריה שהוא מעבר לשערוך נומינלי יחייב גם התחשבנות הפוכה ודו סיטרית לפיה חברי קופות חולים שיצטרכו לשלם כספים לקופות החולים ישלמו בהתאם לאותו מנגנון שיערוך ואז החברים יצאו נפסדים שכן היום הקופות אינן גובות תשלום ריבית או הצמדה בגין שירותים מסויימים ודברים אלו קיבלו ביטוי גם בהודעת משרד הבריאות שהוגשה לתיק ביה"ד ביום 14.11.2019 שם נרשמו הדברים הבאים:

" יש ממש בטענת קופת חולים מכבי , לפיה הסדר לפיו ההצמדה והריבית יעשו באופן דו סטרי תביא לפגיעה בקבוצה של כלל המבוטחים שכן בשרותים מסויימים התשלום מתבצע לאחר הטיפול והקופות לא גובות תשלום ריבית והצמדה בגינם"

אשר על כן, ולאור העובדה כי התובענה נידונה עוד משנת 2014 ואין כל פתרון אופרטיבי למצב או אופק להסדרת חקיקה בעניין, הסדרי הפשרה הינם הפתרון הטוב והיעיל ביותר למצבם של חברי הקבוצה כפי שהוא כיום. נשוב ונדגיש כי ככל ותהיה הסדרה של חקיקה או תקנות בעניין זה, כמובן שהסדרה זו תיגבר.

1. לסיכום עד כה:
   1. התנגדות היועץ המשפטי לממשלה – נדחית.

הצדדים יגישו תוך 14 יום נוסח של הסדרי פשרה מתוקנים – הכל כאמור בהחלטה זו לרבות תיקון הגדרת חברי הקבוצה.

לאחר שיוגש הנוסח המתוקן תינתן החלטה על מתווה הפרסומים.

• 1. הגדרת הקבוצה בהסדרי הפשרה, שעליה גם יחולו הסדרי הפשרה, תתוקן כדלקמן: "כל מי שהיו, הינם או יהיו חברים במכבי שירותי בריאות [שירותי בריאות כללית] בנקודת זמן כלשהי במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים עובר להגשת הבקשה לאישור וסיומה ביום מתן תוקף של פסק דין חלוט להסדר פשרה זה".

1. בטרם הגיש היועץ המשפטי לממשלה את התנגדותו, ובהתאם להחלטות בית דין זה, המשיבות פרסמו הודעות בעיתונים בדבר הבקשות לאישור הסדרי הפשרה המקוריים.^[2] עם זאת, לאור התיקון בהגדרת הקבוצות בבקשות להסדרי פשרה, מצאנו להורות, בהתאם לסעיפים 18(ג) ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, כדלקמן:
   1. אנו מורים על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים, על ידי המשיבות ובמימונן, כמוסכם על הצדדים. הפרסומים יהיו בשפה העברית, הרוסית והערבית.
   2. בהתאם להוראות סעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, הצדדים יגישו לבית הדין, תוך21 ימים מהיום, את נוסח ההודעה לפרסום, טרם פירסומה.
   3. בהקשר זה, תשומת ליבם של הצדדים, לקבוע בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, ביחס לנוסח ההודעה והפרטים אשר להיכלל בה.
   4. ההודעה תפורסם ב- 2 עיתונים יומיים כאמור לעיל, תוך 14 ימים מיום אישור נוסח ההודעה על ידי בית הדין.
   5. הצדדים יגישו לבית הדין, תוך 21 ימים, העתקי הפרסומים לציבור ואישור המסירה שבוצעו כאמור לעיל.
   6. אם תהיינה התנגדויות וככל שתהיינה, ב"כ הצדדים יגיבו עליהן תוך 15 ימים מהיום האחרון שנקבע להגשתן.
   7. כמוסכם על הצדדים, אם מספר הפורשים מן הקבוצה יעלה על 25 איש, יהיו המשיבות רשאיות להודיע על ביטול הסדר הפשרה.
2. בהתאם לסעיפים 23- 22 לחוק תובענות ייצוגיות ולהסכמת הצדדים בעניין זה, עניין תשלום גמול מיוחד לתובעים המייצגים ותשלום שכר טרחה לב"כ התובעים המייצגים נתון לשיקול דעתו של בית הדין. לצדדים תינתן האפשרות לטעון בכתב לעניין זה, בהמשך.
3. התיק יובא לעיון לצורך מעקב אחר נוסח הסדרי הפשרה המתוקנים והודעת הפרסום ביום 1.8.22.

ניתנה היום, ‏י"ד סיון תשפ"ב, 13 ביוני 2022, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. פרוטוקול דיון מיום 15.7.2021, עמ' 2 ש' 34-31, עמ' 5-2. ↑

2. כמפורט בהודעותיהן מיום 26.5.2020 (מכבי) ומיום 7.6.2020 (כללית). ↑