נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – ליפז סימני

הנאשמת 2 – בהעדר וב"כ עו"ד דוגמן בשם עו"ד יורם פאור

הנאשם - 3 בעצמו ובא כוחו עו"ד – איתמר סיוון

ק. מבחן גיתית יינון

<#1#>

פרוטוקול

עו"ד סיוון

עו"ד פאור לא הצליח ליצור קשר עם נאשמת 2.

התובעת

לגבי נאשמת 2, אנו טוענים למאסר בפועל.

אין לי התנגדות שבית משפט יפריד הדיון ויגזר דינו בנפרד של נאשם 3 ולגבי נאשמת 2, נבקש צו הבאה.

עו"ד דוגמן

עו"ד פאור ביקש שאחליף אותו, הוא לא בקשר עם הנאשמת 2. הוא לא מצליח ליצור איתה קשר.

<#2#>

החלטה

הנאשמת 2 לא מאותרת, הסניגור לכן לא מתיצב לדיונים. משכך,אני מורה על הפרדת הדיון על מנת שיגזר דינו בנפרד של נאשם 3, כדי למנוע עינוי דין.

בעניינה של נאשמת 2, אני משחררת את הסניגור מהיצוגו מתלה ההליכים לצורך איתור.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב חשוון תשע"ו, 04/11/2015 במעמד הנוכחים.

<#4#>

גזר דין

לגבי נאשם 3

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון כתב האישום, בכך שבתאריך 2.3.14, בשעה 01:35 , באשדוד, פגשו בו הנאשמות 1 ו-2, שהיא אחייניתו. בהמשך , החל ויכוח בינו לבין המתלונן, אלמקייס חיים, הלוקה בשכלו, במהלכו תקף הנאשם את המתלונן בכך שבעט בו מספר פעמים בעוד המתלונן מתעמת עימו באופן פיזי.

לטענת הנאשמות 1 ו-2 המתלונן לפני כן עקב אחריהן ואחר בחורה נוספת, קילל אותן, וכשניסו להרחיקו מהמקום, דחף את האחרת, משך את תיקה והפילה ארצה.

הנאשם נחלץ לעזרת אחייניתו.

בהמשך, לאחר שהנאשמות 1 ו-2 שמעו הצעקות מהעימות שהתפתח בין המתלונן לנאשם 3, הן סבו על עקבותיהן ותקפו יחד עם הנאשם 3, בצוותא חדא, את המתלונן, בכך שהשכיבו אותו על הרצפה, בעטו בגופו והיכו בו בידיהן. בהמשך, נאשמת 1 ,תקפה אותו בכך שחנקה אותו, הפילה אותו לרצפה, ובעטה בבטנו.

כתוצאה נגרמה למתלונן חבלה בדמות אודם מצד ימין של פניו וכן כאבים בבטן ובגוף- עבירה של תקיפה וחבלה על ידי שניים או יותר – לפי סעיף 382 (א) לחוק העונשין.

כבר ביום 14.5.14 הוצג הסדר טיעון בעניינה של הנאשמת 1, שצירפה והודתה גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית. במסגרת הסדר הטיעון נאשמת זו נדונה לשלושה חודשי מאסר ויום, בניכוי ימי המעצר, 8 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים על עבירות אלימות מסוג פשע ו-4 חודשי מאסר על תנאי על עבירת אלימות מסוג עוון והפרת הוראה חוקית, והתחייבות בסך 5,000 ₪. היו לחובתה הרשעות קודמות ובגין הפרת תנאי השחרור, נעצרה ולכן נדונה בהיותה במעצר.

לחובת הנאשם 3 שני רישומים פליליים מאוחרים ללא הרשעה, באחד, מיום 1.12.14 בגין התנגדות למעצר חוקי ותגרה, נדון להתחייבות והשני, מיום 15.1.15 ,בגין איומים והכשלת שוטר, נדון לקנס, של"צ בהיקף 80 שעות, צו מבחן ל-6 חודשים, והתחייבות בסך 3,000 ₪. התובע הגיש כתב האישום וגזר הדין בת"פ 59628-01-14 בו נדון בגין תגרה והתנגדות למעצר, שבוצעו בהיותו בגילופין. התגרה היתה עם אחיו, שהיה קטין באותו מועד. שוטר הבחין בתגרה וביקש לעכבו לתחנה אך הוא סירב ,וכשהשוטר הודיעו שהוא אכן עצור, בעט ברגליו לכל עבר ואף פגע ברגליו של השוטר...

עו"ד סיוון

לא זכור לי שהתובע הגיש כתב אישום בת.פ. 59628-01-14, לא צוין לא בדיון ולא בפרוטוקול, ואם היה מוגש הייתה לי אפשרות להתנגד ועכשיו זה כבר מאוחר מדי. זה לא הגיוני באמצע הקראת גזר דין מודיעים לי משהו ועכשיו לעצור הכל.

כתב אישום ברישום קודם הוא ראיה לעונש. ראיה לעונש יש פרוצדורה להגיש צריך להודיע על זה ואפשר להגיש אישום רלבנטי לרישומים קודמים, אבל ניתן להגיש ראיה, למשל, אפשר להגיש תמונה, אבל צריך שיעמוד בכללי הפרוצדורה. לי זה לא נאמר ולא הייתה לי זכות להגיב והעובדה היא שזה גם לא נרשם. ניקח דוגמא, אם אני הייתי בתור סניגור בתיק שנוהל, הייתי אומר סליחה, הגשתי לפני חודשיים משהו, אני זוכר את זה, ולא נרשם, אז יעלה עלה דעת שהיה מתוקן בשלב כזה. בקשה לתיקון פרוטוקול היתה צריכה להיות מוגשת בתוך 21, סעיף 81 לחוק בתי המשפט. עכשיו להבנתי, לעצור את הדיון כדי לאפשר למדינה להגיש ראיה לעונש בעת גזר הדין, גם אם הייתה שגגה, אין אפשרות וזה לא יהיה הוגן.

<#5#>

החלטה

בית משפט כלל לא השלים את גזר הדין אלא הכתיב אותו ולעת עתה מדובר בטיוטה שלא צוינו בה רכיבים, וזאת משום שלא היה ברור אם תתיצב לדיון הנאשמת 2, רומן קבדה, שגם לגביה היה מקום ליתן גזר הדין יחדיו.

הנאשמת 2 לא התיצבה לדיון, הסניגור לא התיצב וביקש מעו"ד שיחליף אותו ויבקש לשחרר אתה סניגוריה הציבורית.

משכך, כדי למנוע עינוי דין לנאשם 3 הפרדתי את הדיון , התליתי את ההליכים בעניינה של רומן קבדה והתחלתי להכתיב את גזר דינו מטיוטה קיימת שאין בה רכיבים עונשים כלל. ....

עו"ד סיוון

אני שמח לשמוע שלא היו רכיבים, שכן דובר על תאריך לריצוי לעבודות שירות.

המשך החלטה

יצוין, כי מדובר בטיוטה שהוכתבה ללא רכיבים עונשיים, עם אפשרות שבעתיד יהיה צורך להתייחס גם לנאשמת ולכן, הטיוטה לא הושלמה, אלא רק ככל המתייחס לנאשם שבפני, כולל רישומים פלילים.

בעת הקראת הטיוטה בית משפט התיחס לרישום פלילי שסבר שהוא קודם, אך התברר שהוא מאוחר ולפירוט של האישום באותו תיק בת.פ. 59628-01-14 ובשלב זה טען הסניגור שמהפרוטוקול לא עולה שכתב האישום שפורט הוגש רישום פלילי שסומן טל/1 והופתע לשמוע שיש התייחסות לגזר הדין בת.פ. 59628-01-14. הוא טען שבית משפט לא יכול להתייחס לכך שכן מדובר בראיה שלא הועברה אליו במסגרת הטיעונים לעונש.

בחנתי את טענת הסניגור ומצאתי שאכן לא צוין בפרוטוקול שהוצג בבית משפט גם כתב האישום, אולם לא מדובר בראיה שהוגשה במסגרת טיעונים לעונש, מדובר ברישום פלילי ולכך התייחס המחוקק בנפרד וציין, כי זכותה של התביעה להגיש רישומים פלילים של הנאשם. אין ספק כי רישום פלילי כולל אפשרות של הגשת כתב האישום והפרוטוקול כפי שכנראה נעשה במקרה זה. אולם, הסניגור הביע הפתעה ולכן, בית משפט לא ישלים הכתבת גזר הדין. כתב האישום וגזר הדין בת.פ. 59628-01-14 ימסרו לידי הסניגור לעיון. תינתן לו אפשרות להגיב ולצורך זאת המשך טיעונים לעונש ישמעו ביום 2.12.15 שעה 11:30.

הנאשם מוזהר כי אם לא יתייצב לדיון, יוצא צו להבאתו ויהיה בכך הפרה של תנאי השחרור, על המשתמע.<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב חשוון תשע"ו, 04/11/2015 במעמד הנוכחים.

עו"ד סיוון

אין בכוונתי להגיב, אני סבור שפרוצדורלית שגוי.

בית משפט מעביר לסניגור כתב האישום ופסק הדין בת.פ. 59628-01-14 לעיון על מנת שיחשוב אם בכוונתו להגיב עליו.