1. בפני בקשה לאפשר הגשת תביעה שכנגד בתיק זה.

ראשיתו של ההליך בהתנגדות לביצוע שטר בגינה ניתן למבקשים רשות להתגונן.

המבקשים טענו כי לא חלה עליהם החובה לפרוע את השיקים שהוגשו לביצוע על ידי המשיבה משום שסופקה להם סחורה פגומה.

המבקשים טענו כי ערכו תחשיב הנזקים שנגרמו להם בגין אספקת הסחורה הפגומה וקיזזו נזק זה עם סכומי השיקים שנתבעו בגינם.

עוד טענו המבקשים כי נגרם להם נזק העולה על הסכום השקים שניתן ולפיכך בכוונתם להגיש תביעה שכנגד. ראה עתירה בהתנגדות לביצוע שטר ונספח א' שצורף לה.

בדיון שהתקיים ביום 26.10.14 ניתנה למבקשים רשות להתגונן בטענותיהם כאשר באותו מעמד אף נדונה בקשת המשיבה להגשת כתב תביעה מתוקן לשם הוספת יתרת השקים שלא נתבעו בלשכת ההוצאה לפועל באותו מועד.

באותה החלטה אף נקבע כי התביעה תתנהל בסדר דין מהיר אך מאחר והיה על המשיבה להגיש כתב תביעה מתוקן בסכום שאינו ידוע באותה עת, לא ניתנו הוראות להתאמת כתבי הטענות להליך זה.

2. לימים הגישה המשיבה הודעה לפיה ויתרה על זכותה לתקן את כתב התביעה ולפיכך, ניתנה ביום 13.11.14 הוראה לצדדים להתאים כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר תוך 30 יום.

ביום 20.11.14 הגיש ב"כ המבקשים בקשה למתן היתר להגשת כתב תביעה שכנגד.

טיוטת כתב התביעה שכנגד צורפה להתנגדות לביצוע שטר כפי שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל ממנה עולה כי המבקשת תובעת את המשיבה לתשלום סך של 145,402 ₪ בגין הפסדים כספיים בגין הסחורה הפגומה שסיפקה לה המשיבה ופיצויי קיום. עוד תבעה המבקשת את המשיבה לתשלום 100,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים: פגיעה אנושה במוניטין, קריסתה של המבקשת ועוגמת נפש.

3. המשיבה התנגדה לבקשה ולטענתה לא מלאו התנאים הנדרשים לפי תקנה 214ה לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לטענתה, הבקשה הוגשה באיחור וכן התביעה שכנגד אינה מתאימה לניהול בסדר דין מהיר ואינה אותו הנושא.

לטענת ב"כ המשיבה התביעה שהוגשה על ידי המשיבה היא בעילה השטרית בעוד שתביעתה של המבקשת היא בעילה הנזיקית, דהיינו, אין מדובר בעילה זהה כאמור בתקנה 214ה לתקנות.

יתר טענות ב"כ המשיבה באותה תגובה אינן רלוונטיות כלל משום שהן מתייחסות לאמור בכתב התביעה שכנגד עצמו ומקומן בכתב הגנה שכנגד בלבד או דנות באירועים בניהול ההליך בין הצדדים שאין להם כל השפעה על הבקשה דנן.

4. דיון והכרעה:

הטענה כי המבקשים אחרו את המועד להגשת התביעה שכנגד נדחית.

לא רק שהכוונה להגיש כתב תביעה שכנגד הוזכרה בהתנגדות לביצוע שטר אלא שאף צורף העתק ממנה לכתב ההתנגדות.

בשלב הגשת ההתנגדות לביצוע שטר, לא ניתן להגיש בפועל את כתב התביעה שכנגד ולפיכך המועד להגשתו הוא רק לאחר שניתנת רשות להתגונן.

תקנה 214ב1 לתקנות מעניקה 30 יום לב"כ הצדדים להשלים את המסמכים הנדרשים להתאמת כתבי טענות, שהוגשו בתחילתן כהליך אחר שאינו סדר דין מהיר, ולאחר מתן רשות להתגונן.

מועד זה חל גם על הגשת כתב תביעה שכנגד שלא ניתן היה להגישו עד למתן רשות להתגונן.

ראה גם ת.א.(ת"א) 78406/04 אמינוב דיוויד נ' באבו דוד מיום 10.2.05 הדוחה טענה זהה.

5. התקנה הרלוונטית לענייננו היא תקנה 214ה לתקנות אשר על פיה, נדרשים שני תנאים חילופיים שדי באחד מהם על מנת לאפשר הגשת התביעה שכנגד.

הראשון הוא היותה של התובענה מתאימה להליך של סדר דין מהיר והשניה כי מדובר באותו נושא או נובעת מאותן הנסיבות, יהא שוויה אשר יהא.

אין ספק כי התביעה שכנגד דנן אינה מתאימה להליך של סדר דין מהיר משום סכומה הגבוה. אך מדובר באותו נושא ונובעת מאותן הנסיבות.

אותו נושא – אין הכוונה לאותה העילה, אלא לאותו נושא של אספקת סחורה ותשלום עבורה. ואף אם נאמר כי המילה "נושא" כוונתה "עילה" הרי שממילא מתקיים התנאי החילופי, דהיינו, עילת התביעה נובעת מאותן הנסיבות והן - אספקת הסחורה למבקשת 1.

ניתן לבחון את השאלה אף מנקודת מבט של הצורך בהטרחת בית המשפט פעם שנייה לדיון בשאלה האם הסחורה שסופקה היתה פגומה. שאלה זו היא במרכז שתי התביעות. שתי התביעות דורשות הכרעה בשאלה עובדתית זו בטרם ניתן יהיה להכריע ביתר הסעדים שהתבקשו בהן.

אין זה מתקבל על הדעת כי שאלה עובדתית זו תוכרע על ידי שני מוטבים שיפוטיים שונים ואין טעם להטריח את בית המשפט פעמיים באותו עניין או אפילו בהמשך הטבעי הבא לאחר הכרעה בשאלה זו והיא דחיית הסעד הכספי או הדיון בשיעורו.

6. לפיכך, הנני קובעת כי בדין תוגש תביעה שכנגד בתובענה זו.

ב"כ המבקשים יגיש התובענה שכנגד וישלם האגרה הנדרשת מהגשתה, תוך 7 ימים ממועד המצאת העתק החלטה זו לידיו עם העתק לב"כ המשיבה אשר יגיש כתב הגנה שכנגד תוך 30 יום מיום שיומצא לו.

המשיבה תשלם למבקשים הוצאות הדיון בבקשה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.