1. בפני בקשת הנתבעים להתיר להם להגיש חוות דעת מומחה במזון מטעמם.

לצורך דיון בבקשה יש לפרט את ההליכים שכבר התקיימו בתיק זה מתחילתם וכמפורט להלן:

תחילתו של ההליך בהגשתם של 3 שקים לביצוע כנגד הנתבעים בלשכת ההוצאה לפועל בסך כולל של כ 27,300 ₪. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר כבר במרץ 2014, דהיינו, לפני קרוב לשנתיים.

בסעיף 8 להתנגדות לביצוע שטר שהוגשה נטען, בין השאר, כי הסחורה שהתקבלה היתה מופשרת משום שהובלה במשאית שאינה רכב קירור וללא רישיון לרכב קירור.

ביום 26.10.14 נערך דיון בהתנגדויות הנתבעים, ניתנה רשות להתגונן וביום 13.11.14 ניתנו הוראות להמשך הדיון לאור ההליך אליו הועבר הדיון - בסדר דין מהיר על פי סכומה של התביעה, דהיינו, התאמת כתבי הטענות להליך של סדר דין המהיר בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ב"כ הצדדים נדרשו בהגשת מסמכים כמפורט בתקנה 214ג לתקנות: תצהיר אימות העובדות המפורטות בכתב הטענות, חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות וכמפורט בתקנה 214ח: רשימת מסמכים הנוגעים לעניין שבנדון.

ביום 20.11.14 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה להגשת כתב תביעה שכנגד אשר אושרה בהחלטה מיום 8.2.15, כאשר כבר ביום 1.1.15 הוגשו תצהירי הנתבעים בלא שיהא בם זכר לחוות דעת מומחה או אפילו לכוונה להגיש חוות דעת כאמור וב"כ הנתבעים אף טורח לציין בדף הנלווה לתצהירי הנתבעים כי הם שומרים את הזכות להגיש מסמכים נוספים ממשרד הבריאות ומעיריית כפר סבא.

כתב התביעה שכנגד מוגש ביום 22.2.15 ואין בו זכר לחוות דעת מומחה או לכוונה להגיש חוות דעת כאמור.

2. רק ביום 21.4.15 ולאחר הגשת כתב ההגנה שכנגד ביום 2.4.15, מגיש ב"כ הנתבעים בקשה שכותרתה: "בקשה לדחיית מועד הדיון ולהעברת הדיון בתיק למסלול של סדר דין רגיל". בנימוקי הבקשה בת 5 סעיפים מקדיש ב"כ הנתבעים 2 סעיפים בעניין מחלתו של אחד הנתבעים ובסעיף 4 עותר להעברת הדיון בתיק בפני שופט משום סכומה של התביעה שכנגד העולה על סך של 75,000 ₪ ומוסיף: "ועל רקע הטענות החדשות המועלות ע"י התובעת בכתב ההגנה שכנגד, דחיית מועד הדיון אף נדרשת כדי לאפשר לצדדים שהות מספקת להשלמת ההליכים המקדמיים בתובענה שכנגד, והן לבחינת העברת התיק לסדר דין רגיל".

בסעיף הבא כותב ב"כ הנתבעים: "על כן, מבוקש מביהמ"ש הנכבד להורות על דחיית מועד הדיון, ועל העברת התיק מדיון בסדר דין מהיר לדיון בסדר דין רגיל בפני שופט, מן הטעמים המפורטים לעיל".

כל זאת, כאשר מועד שמיעת העדים קבוע ליום 14.5.15 לפי החלטה מיום 13.11.14.

הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחתה וכך אף הבקשה להעברת הדיון בפני שופט וזאת בהחלטה מיום 10.5.15 לאחר מתן הזדמנות לב"כ התובעת ליתן תגובתו לבקשה ולב"כ הנתבעים להשיב לה.

הבקשה לדחיית מועד הדיון בעקבות כוונה להגיש בר"ע על החלטה זו – נדחתה.

3. ב"כ הנתבעים הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו ובקשתו נדחתה כאשר בהחלטה מפי כב' בית משפט המחוזי נאמר בעמ' 2: "הנסיבות שתוארו על ידי המשיבה ובכללן הזמן השיפוטי היקר שהושקע עד כה בתיק העובדה שמדובר בדיון בפני רשם בכיר של בית משפט השלום אשר לחם חוקו לשבת בתיקים מן הסוג שלפנינו, ושהחריגה הנטענת נוגעת אך ורק לסכום התובענה ולא לענינים מהותיים, (הדגשה שלי – ו.ש.) אינן מצדיקות כעת השגת הדיון לאחור או העברתו לשופט מכל בחינה שהיא במיוחד שעה שבהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית לא בהכרח יבוטלו הליכים מחמת חוסר סמכות. ובפרט שהמבקשים לא הראו בבקשתם מה הנזק נגרם להם מההחלטה, קל וחומר נזק בלתי הפיך ולא הציבו בפני מסכת נסיבות אחרת או שונה מזו שתוארה בתגובת המשיבה.."

יש לציין כי בעת שניתנה ההחלטה הנ"ל, כבר התקיים מספר ימים קודם לכן, ביום 14.5.15, דיון הוכחות בו נשמעו כל העדים למעט נתבע מס' 2 אשר בפאת מחלתו לא יכל להתייצב.

יש לציין עוד כי עם תחילתו של דיון ההוכחות עתר ב"כ הנתבעים בשתי בקשות מקדמיות: האחת לדחות את מועד הדיון בשל הגשתו של הבר"ע בעניין העברה לשופט והשניה לפסול אותי מדיון בתיק.

שתי הבקשות נדחו והועדו העדים.

בסוף הדיון עתר ב"כ הנתבעים לאפשר לו להגיש חוות דעת גרפולוג לבדיקת מסמך אך גם בקשה זו נדחתה בשל הגשתה באיחור אך הדלת נותרה פתוחה בחלקה כאשר הותר לב"כ הנתבעים להגיש בקשה מסודרת ומנומקת כהלכתה בעניין זה.

לא מיותר לציין כי בקשה כאמור לא הוגשה עד היום כאשר ב"כ הנתבעים התייצב לדיון ובקש עתה במעמד הדיון אתמול, לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה בתחום המזון בנושא הובלת גלידה שלא באמצעות רכב קירור.

4. ב"כ הנתבעים מנמק את בקשתו בנימוק אחד והנני לצטט: "הואיל ואנו סבורים שהסמכות לדון בתביעה שכנגד נתונה לשופט, כדי להימנע מנזק שייגרם לנו מפס"ד שיינתן, ממילא הדיון נדחה למועד מאוחר יותר, אנחנו חוזרים על הבקשה להגיש חוו"ד ולהעידו".

וממשיך: "אני לא רואה שום סיבה להתנגד לבקשה, מה גם שהאינטרס שלנו היא לברר את האמת ולשפוך אור על התנהגות המשיבה ולברר את האמת."

תחילה יצוין כי לא ברור לי מה עניין סמכות עניינית לדון בסכסוך זה, להגשת חוות דעת מומחה.

המועד להגשת חוות דעת מומחה בהליך של סדר דין מהיר הוא יחד עם כתב הטענות כעולה מתקנה 214ג לתקנות ובענייננו המועד להגיש חוות דעת זו היא המועד שנקבע להתאמת כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר לפי החלטה מיום 13.11.14, כלומר 30 יום לאחר מכן.

חלק מטענות ההגנה של הנתבעים בהתנגדות לביצוע שטר היתה כישלון תמורה וקיזוז בגין אספקת סחורה מקולקלת כתוצאה מהובלה ברכב שאינו מתאים לסוג הסחורה שסופקה על ידי התובעת.

כלומר, המועד הראשון שהיה על הנתבעים להגיש את חוות דעת המומחה מטעמם היה בסוף שנת 2014 או לכל היותר עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים ביום 1.1.15 או לפחות להכריז על כוונה להגיש חוות דעת כאמור.

ניתן היה לצפות כי עם הגשת כתב התביעה שכנגד, אשר הוגשה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים, יצורף לה חוות דעת מומחה שכן זו באה לתמוך בעילת התביעה כולה או למצער תוגש בקשה לאפשר לנתבעים להגיש חוות דעת כאמור.

על פי הוראות תקנה 129 לתקנות עדות בעניין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענות בעל הדין, יש להגיש לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו ואם לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת.

ב"כ הנתבעים לא הגיש כל בקשה אלא המתין להגשת כתב ההגנה שכנגד וגם אז לא עתר להגשת חוות דעת מומחה אלא הגיש בקשה להעברת התיק לשמיעה בפני שופט כאשר הוא קושר את הבקשה לנושא מיצוי הליכים מקדמיים.

לא ברור מה עניין שמיטה להר סיני: הליכים מקדמיים ניתן למצות גם בתביעה בהליך של סדר דין מהיר והגשת חוות דעת מומחה מותרת גם בתביעה בסדר דין מהיר וגם אם היא נשמעת בפני רשם בכיר.

5. לא ברור לי כיצד משפיעה דעתו של ב"כ הנתבעים כי עדיין הוא סבור שהתביעה אמורה להישמע בפני שופט. טענה זו נדחתה בהליך הערעור ואין דרך חזרה.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי שום נזק לא נגרם ולא יגרם לנתבעים אם התביעה תתברר בפני רשם בכיר על פני שופט ולא נותרה בהחלטה זו כל פתח לחזור ולטעון טענה זו בערעור על פסק הדין.

בית המשפט ציין במפורש שממילא לא תתקבל כל טענה כי פסק הדין בטל משום חוסר סמכות ולכן אין כל רלוונטיות לדעתו של ב"כ הנתבעים על החלטה זו ואין כל סיכוי כי בית משפט של ערעור יאפשר שמיעתו של התיק מחדש אצל שופט.

במיוחד לאחר שממילא אי הגשת חוות דעת המומחה לא נמנעה מהנתבעים בשום שלב של הדיון למעט לאחר שמיעת הראיות.

6. טוען ב"כ הנתבעים כי יש לאפשר הגשת חוות הדעת משום המטרה המקודשת של בירור האמת.

בטענתו זו מזלזל ב"כ הנתבעים בהליכי סדר הדין ובתקנות שנקבעו וקבעו במפורש מועדים להגשת ראיות ובכלל זה חוות דעת מומחה.

אין כל הסבר מדוע לא הוגשה חוות דעת המומחה יחד עם תצהירי העדות הראשית של הנתבעים או לכל המאוחר 90 יום לפני המועד הקבוע להוכחות כמצוות תקנה 129 לתקנות.

אין כל הסבר וטעם מדוע לא הוגשה בקשה להגשת חוות דעת המומחה אלא זמן רב לאחר שמיעת העדים ואם סבר ב"כ הנתבעים כי יש למצות הליכים מקדמיים תחילה בטרם שמיעת הראיות מדוע לא הגיש בקשה מתאימה לאחר הגשת כתב התביעה שכנגד או לאחר הגשת כתב ההגנה שכנגד.

אין כל הסבר מדוע לא עתר ב"כ הנתבעים במעמד שמיעת העדים ובתחילת הדיון לדחות את הדיון על מנת שתוגש חוות דעת המומחה בתחום המזון כפי שידע לעשות מנימוקים אחרים.

אין כל הסבר מדוע בסוף הדיון לא עתר כאמור ולא הגיש בקשה מסודרת למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן בקשר עם מומחה מסוג אחר למעט טענה תמוהה כי לא מצא לכך טעם לאור דחייתה במעמד הדיון. אם כך מה השתנה?

7. אכן בתי משפט הכירו בחשיבות גילוי האמת ובירור העובדות גם אם התבקשו לאפשר הגשת ראיות בשלב בערעור.

בע"א 579/90 רווין נ' בן נון פד"י מו (3) עמ' 738 אומר בית המשפט:

"בעל דין אמור וחייב להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת. אמנם, כאשר מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשת ראיותיו, מן הראוי כי בית המשפט ייענה לו, אך על המבקש לסטות מן ההסדרים הקבועים מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט, כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה לכלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה. גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וכל שיקדם כן ייטב. כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי ( 742ד- 743א)."

אומנם, מציין בית המשפט בפסק הדין הנ"ל: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום, אלא מסגרת רחבה וגמישה למדיי, המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה."

ולכן : "מקום שקורית תקלה או כשבעל דין שוגה במהלך המשפט וניתן לתקן זאת מבלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, על בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות."

עם זאת:

"כנגד "הצהרת זכויות המתדיין" עומדות זכויות המתדיין שכנגד, שכן אין מתקנים עוול בעוול. לפיכך, יש שתינתן רשות להגיש ראיה אף אם הוצע להגישה באיחור, אך אין זה אלא יוצא מהכלל, וגם הוא מועלה בהיסוס לא מעט."

8. בענייננו אין הנתבעים עומדים באף אחד מהתנאים המאפשרים הגשת ראיות באיחור. לא רק שאין כל הסבר סביר והוגן מדוע לא הוגשה חוות הדעת זמן רב לפני קיומה של ישיבת ההוכחות אלא שהגשת חוות הדעת בשלב זה של הדיון, לאחר שכל עדויות התובעת נשמעו כבר וכן רוב עדי ההגנה, עלולה לגרום לתובעת עוול ואין מונעים עוול בגרימת עוול לבעל הדין שכנגד.

צודק ב"כ התובעת בטענותיו כי יש להניח שחוות דעת המומחה תשען על עובדות מהן יסיק המומחה את מסקנותיו, עובדות שלא ניתנה לתובעת כל הזדמנות מראש לעיין בהן ולהתמודד עימן במהלך הגשת העדויות מטעמה ואף להגיש חוות דעת מומחה מטעמה.

זכות זו תיגזל ממנה עם הגשת חוות דעת המומחה בשלב זה של הדיון.

אף ניסיון לתקן עוול זה באמצעות מתן הזדמנות לתובעת להגיב לחוות דעת פירושו של דבר הגשת חוות דעת מטעם התובעת ושמיעת עדי התביעה וההגנה מחדש, הליך שלא רק שאינו מוצדק נוכח התנהלות פרשת ההגנה עד היום אלא שיש בכך גרימת עוול משמעותי לתובעת מכל בחינה שהיא.

אין מקום לאפשר לבעל דין לפתוח את ההליך מחדש מתחילתו כפי שאף נפסק בפסק הדין רווין נ' בן נון הנ"ל.

אשר על כן הנני דוחה את הבקשה ומחייבת את הנתבעים בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ו, 25 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.