ב"כ המבקשים אינו קורא היטב את החלטתי מיום 10.5.15. תביעתו של הנתבע שכנגד היא התביעה הראשונה שהוגשה ורק תביעה זו צריכה לעמוד בתנאי הסכום המוגבל.

בהחלטתי מיום 10.5.15 נפלה שגגה במראה המקום אליו הפניתי.

ע"א 45881-03-12 מליחי נ' שרעבי. פסק דין זה אינו דן כלל בסמכות רשם בכיר בתביעה שכנגד אלא בדיון בבקשה לדחייה על הסף למרות שהגיון הדברים כפי שנקבע שם ניתן להחיל גם בענייננו.

שם נקבע:

"על פי הגיונם של דברין, אם מוסמך רשם בכיר לדון בתביעה בסכום של עד 50,000 ₪, מוסמך הוא לדון בדחיית תביעה זו מהעדר סמכות, והוראת חוק זו גוברת על תקנה 101 לתקנות סדרי הדין, הקובעת כי הסמכות לדחות תביעה מהעדר סמכות נתונה רק לשופט או לרשם שהוא שופט."

כלומר משקנה רשם בכיר את הסמכות לדון בתביעה משום שסכומה (כפי שהיה אז – 50,000 ₪) הוא בתחום סמכותו העניינית, הרי שקנה גם את הסמכות לדון בדחייה על הסף של תביעה זו למרות שלכאורה רק לשופט יש סמכות לדון בבקשה מסוג זה על פי התקנות.

ההפנייה הנכונה היא להחלטה שניתנה בתאמ (ת"א) 2935-08-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם סיף (מיום 23/08/13) והנימוק שניתן שם מתקבל על דעתי.

שם נקבע כי כפי שבית משפט השלום קונה סמכות בתביעה שכנגד למרות שסכומה עולה על סכום הסמכות העניינית המוקנית לו, כך קונה הרשם הבכיר את הסמכות העניינית לדון בתביעה שכנגד שסכומה עולה על סמכותו העניינית.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.