בקשה למתן צו עשה זמני להשבת רכב:

א. מבוא:

1. המבקשת שימשה במשך מספר שנים כמנהלת משרדו של המשיב.

2. המשיב הינו עורך דין (המצוי מחודש 10/13 בהליכי פשיטת רגל).

3. המבקשת טוענת כי מעבר ליחסי עבודה עם המשיב, היו בינה ובין בעלה, לבין המשיב גם

יחסי ידידות קרובים.

4. בחודש 4/2012 רכשה המבקשת רכב מסוג שברולט, דגם טרייל בלייזר, מספר רישוי 89-660-62 שנת ייצור 2007 (להלן: "הרכב") מחברת מימון ישיר.

חלק קטן מתמורת הרכב (ככל הנראה כ-10,000 ₪) שולם על ידי המבקשת במזומן, והחלק הארי שולם באמצעות הלוואה שלקחה המבקשת מחברת מימון ישיר (ככל הנראה הלוואה על סך 75,000 ₪ - ראה שאלה ותשובה בעמ' 2 שר' 16 לפרוט').

5. הרכב שועבד לטובת חברת מימון ישיר.

6. בבקשה שהוגשה נטען כי הרכב, ששימש את בעלה של המבקשת, נמסר באופן זמני לשימוש המשיב (עקב מחלת בעלה של המבקשת שלא יכול היה לעשות שימוש ברכב), אך כעת זקוק הבעל לרכב, והמשיב מסרב להחזירו.

7. בדיון שהתקיים בפני הוברר (בניגוד לאמור בבקשה) כי הרכב כלל לא נרכש עבור בעלה של המבקשת אלא עבור המשיב אשר בשל היותו במצב כלכלי רע, לא יכול היה לרכוש בעצמו את הרכב (ראה אישור המבקשת לכך בעמ' 2 שר' 26).

כן הוברר כי מיום רכישת הרכב עשה המשיב שימוש קבוע ובלעדי ברכב (כשהוא גם דואג להתקנת איתוראן ולתשלום הביטוח כאמור בעדות המבקשת בעמ' 3 שר' 11 ועדות המשיב בעמ' 5 שר' 3), וכאשר הוסכם בין הצדדים כי הוא ישיב למבקשת את תמורת הרכב ששילמה כל עוד הוא עושה שימוש ברכב, דהינו, הוסכם כי המשיב ישיב למבקשת את התשלומים החודשיים שהיא משלמת לחברת המימון כהחזר ההלוואה, בכל חודש בו הוא עושה שימוש ברכב.

8. המשיב טוען כי ממועד רכישת הרכב ועד לאחרונה נהג להחזיר למבקשת מידי חודש את התשלום החודשי עבור החזר ההלוואה: במזומן, בהעברות בנקאיות ובשיקים. אם כי יודגש כי המשיב לא הציג, ולו ראיה לכאורה, להוכחת טענה זו.

9. המבקשת טוענת, מנגד, כי במהלך כל התקופה בה עשה המשיב שימוש ברכב הוא לא החזיר לה את התשלום החודשי בו נשאה כהחזר ההלוואה.

בנוסף טענה במהלך הדיון שהתקיים כי במהלך השנים בהן עבדה במשרד המשיב, הלוותה למשיב סכומי כסף גדולים (נטען להלוואת 200,000 ₪ אם כי לא הוצגו ראיות כלשהן להוכיח הטענה).

10. פרטים עובדתיים נוספים שהובררו בדיון, אשר אין להם זכר בבקשה הם כדלקמן:

בחודש 6/14 נמכר הרכב בידיעתה ואישורה של המבקשת לצד ג' (מר מג'די חיאדרה) שהינו גיסו של המשיב.

הסכם המכר בין המבקשת לצד ג' נחתם ביום 8/6/14 והמבקשת אשרה חתימתה על ההסכם וכן אישרה כי ידעה תוכנו.

11. טענתה היחידה בעניין ההסכם הוא כי היא הסכימה לחתום על הסכם המכר רק בשל הבטחת המשיב להחזיר לה את סכומי הכסף שהיה חייב לה (הן בגין רכישת הרכב, והן בגין ענינים אחרים – נטען, כאמור, לחוב בגין הלוואות בסך של 200,000 ₪).

עוד נטען על ידה כי הוסכם בינה לבין המשיב כי מתוך סך ה- 200,000 ₪ שחייב לה המשיב (לשיטתה) יעביר המשיב מתוך כספי התמורה בגין רכישת הרכב, סך של 52,000 ₪ לסילוק ההלוואה מחברת המימון (כפי שאכן נעשה בפועל על ידי המשיב), ואילו סכום נוסף של כ-150,000 ₪ שהוא נותר חייב לה יועבר על ידו לידה.

לטענתה – משלא הועבר סכום החוב הנוסף יש להורות על ביטול הסכם המכר שנכרת למראית עין ולהשיב לה את הרכב.

12. יובהר כי הרכב נמסר ביום 13/6/14 (זמן קצר לאחר חתימה ההסכם) לרוכש, וזאת לאחר שביום 8/6/14 שילם הרוכש את תמורת הרכב באופן הבא:

סך של 51,161 ₪, שהוא הסכום שנדרש לסילוק יתרת ההלוואה מחברת מימון ישיר ולהסרת השעבוד על הרכב – שולם ישירות לחברת המימון.

סך של 7,000 ₪ שולם למוסך בגין עלות התקנת מנוע לרכב, וסכום נוסף בגין הסדרת הרישום במשרד הרישוי.

עוד עולה מההסכם כי המבקשת התחייבה להעביר על שמו של מג'די – רוכש הרכב, את ביטוחי הרכב.

13. בתביעה העיקרית שהגישה המבקשת יחד עם הבקשה דנן, מבוקש צו עשה קבוע להשבת הרכב או לחילופין נתבע סעד כספי לחייב המשיב לשלם למבקשת את שווי הרכב בסך 69,300 ₪ (להוכחת הסכום צורף מחירון לוי יצחק ברם מחירון זה מתייחס לרכב שנת יצור 2008 בעוד שהרכב נשוא כתב התביעה הינו משנת יצור 2007).

14. בדיון שהתקיים בפני נשמעה עדות המבקשת והמשיב.

במהלך הדיון אף הודיע המשיב (בשם מג'די-גיסו) כי במידה והמבקשת מתחרטת על עסקת המכירה ומבקשת לקבל את רכבה בחזרה, עליה להשיב לרוכש את הסכום ששילם תמורת הרכב (51,161 ₪, בצירוף תשלום עבור מנוע חדש - 7,000 ₪, וכן את ערך יתרת הביטוחים התקפים עד לחודש 4/2014).

15. הכרעה:

דין הבקשה למתן צו עשה זמני להשבת הרכב להידחות.

להלן הנימוקים:

16. בבחינת מתן סעד זמני יש לבחון שלושה:

א. ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

ב. מאזן הנוחות אשר צפוי להיגרם לכל אחד מהצדדים בשל מתן או סירוב ליתן את הסעד.

ג. שיקולי יושר: תום לב, שיהוי, וכו'.

17. ראיות לכאורה:

הלכה פסוקה היא כי בשלב זה של הדיון בסעד הזמני אכן די בכך שקיימת שאלה ראויה ורצינית שיש לדון בה, ושלא מדובר בתביעת סרק.

בזהירות בה אנו מצווים בשלב זה - לא הוכח בפני, ולא לכאורה, כי נפל פגם בהסכם המכר של הרכב, וכי ראוי להורות על ביטולו והשבת הרכב למבקשת.

18. הוברר כי המבקשת חתמה בעצמה על הסכם המכר, הייתה מודעת היטב לתוכנו וידעה על העברת הרכב לצד ג' – כאשר כל הפרטים הללו: עצם עובדת קיומו של הסכם מכר עליו חתומה המבקשת, והעברת הרכב לצד ג' שרכש את הרכב, לא גולו כלל בבקשתה - ודי בכך על מנת לדחות הבקשה.

בהסכם המכר נאמר במפורש כי:

"הקונה מתחייב בזה שתוך שלושה ימים מיום חתימת הסכם זה להפקיד בחשבון בנק

הממשכן חברת מימון ישיר (...) סכום של 51,161 ₪.

(...)

מוסכם על הצדדים כי הקונה יישא בעלות התקנת המנוע של המכונית בסך 7,000 ₪

והסדרת הרישום במשרד הרישוי והמוכרת מסכימה להעביר על שם הקונה את הביטוחים

של הרכב כמופיעים אצל סוכן הביטוח (...)".

19. יתר על כן - משיחות שהתקיימו בין המבקשת למשיב אשר תמלילן הוגש לבית המשפט (כמו גם הדיסק ועליו הקלטת השיחות להן האזנתי), עולה כי התנאים קויימו, וכי העברת הרכב נעשתה בידיעת המבקשת ובהסכמתה כאשר היא אף פעלה להעברת הביטוח לרוכש:

"מוניר: היום אני מוסר לו את הרכב

מרגלית: בסדר אין בעיה, תמסור לו, אין בעיה

מוניר: לא כי הוא כבר אתמול רצה את הרכב, אבל לקחתי אותו כי אדם רצה היום לבדוק את המנוע, עכשיו אדם דחה אותי ליום חמישי...אז היום בערב אני נותן לו את הרכב שהוא ישבור את הראש עם אדם...

מרגלית: טוב בסדר, אוקי בסדר, אני אדבר עם הביטוח ואני אחזור אליך אל תדאג" – תמליל שיחה 15316, שר' 14.

וכן:

"מוניר: תדברי עם רוזנר שיעביר את הביטוח על השם של הבחור, כי אני מוסר לו את הרכב היום.

מרגלית: על שם מי ? על שם ההוא ?

מוניר: כן על שם חיאדרה מג'די

מרגלית: אה בסדר גמור, אוקי

...

מרגלית: אוקי אני אטפל בזה, אין בעיה בסדר גמור" – תמליל שיחה 15316 חלק ב' שר' 12.

וכן:

"מוניר: אז תלכי לדואר, את והוא מחר ותעשו את ההעברה

מרגלית: לא, לא מחר. שבוע הבא.

מוניר: יום ראשון

מרגלית: ראשון שני...

אני קודם כל אני אלך ביום ראשון, אני אבדוק את זה, אם ניתן (הכוונה – לבצע את העברת בעלות בטרם הסרת השיעבוד – לא במקור – ע.ב.) אם זה ניתן אני אגיד שיבוא ונעשה את ההעברה"

.....

מרגלית: ..אני אבדוק את זה ביום ראשון, אם הכל בסדר אז יום שני נעשה את ההעברה

מוניר: ומה עם הביטוח ?

מרגלית: הביטוח כבר טפלתי בזה...," – תמליל שיחה 15316.

20. המבקשת אף לא צרפה כמשיב לבקשתה את אותו צד ג' לו נמכר הרכב (ויובהר כי צד ג' הגיש הודעה לבית המשפט ממנה עולה כי הרכב אכן בחזקתו), וגם בכך די על מנת לדחות הבקשה כנגד המשיב שאינו מחזיק ברכב.

21. ודוק – יתכן כי יש ממש בטענת המבקשת לפיה עסקינן בחוזה פגום (שכן לא הוכחה, למשל, טענת המשיב להעברת התשלום למבקשת במהלך השנתיים בהם עשה שימוש ברכב, ומכאן האפשרות לטענתה כי הבטיח לה שבתמורה לחתימת הסכם המכר, ישיב לה את מלוא הכספים שהוא חייב לה לפחות בגין השימוש ברכב), ברם בשלב זה לא הוצגו ראיות כלשהן לתמוך בטענה, שאף נזכיר כי כלל לא הועלתה בבקשה, בה אין זכר למכירת הרכב, ולהיות הסכם המכירה הסכם למראית עין.

22. עוד אומר כי סכום הרכישה ששלם צד ג' עבור הרכב ממילא הועבר לחברה שנתנה למבקשת את ההלוואה, ושימש לסילוק יתרת ההלוואה – סכום שממילא היה על המבקשת לשאת בו כלפי חברת המימון, ומכל מקום בהתאם להצהרת המשיב הרי שככל שהמבקשת תעמוד על ביטול הסכם המכירה, מסכים הרוכש להשיב לה את הרכב בתמורה להשבת כספו.

מכאן שבהתאם להצהרה זו, ועל אף שאין מקום למתן הסעד המבוקש, אזי, ככל שהמבקשת תשיב לצד ג' את הסכום ששלם עבור הרכישה בהתאם לאמור בהסכם המכר (51,116 ₪ לחברת המימון 7,000 ₪ בגין המנוע), ניתן יהיה להורות על ביטול ההסכם והחזרת הרכב לידי המבקשת.

23. מעבר לאמור לעיל אוסיף כי גם מאזן הנוחות וגם שיקולי יושר אינם פועלים לטובת המבקשת.

סעד זמני הינו סעד מדיני היושר ועל העותר לסעד זמני במעמד צד אחד לבוא בידיים נקיות ולגלות את כל העובדות שעשויות להיות רלבנטיות לבקשה – דבר שלא נעשה במקרה דנן.

ראה לענין גילוי העובדות ודרישה לידיים הנקיות האמור ברע"א 4196/93 שפע בר נ' שפע מסעדות פ"ד מ"ז(5) 165, רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם ניתן ביום 13/6/01.

24. כן יש לזכור כי הסעד המבוקש הינו צו עשה אשר הינו סעד זהה לסעד שנתבע בתביעה העיקרית.

הלכה פסוקה היא כאשר הסעד הזמני זהה לסעד הסופי שמבוקש בתביעה, ימנע בית המשפט בדרך כלל ממתן הסעד הזמני, ולא מצאתי בנסיבות תיק זה כי יש לחרוג מהכלל כאמור לעיל.

ראה בענין זה האמור ברע"א 5908/11 שיכון ובינוי נ' סולל בונה ניתן ביום 20/9/11, בר"מ 6347/10 המכללה הארצית לכדורסל נ' עיריית תל אביב ניתן ביום 16/9/10, ת.א (מרכז) 5661/08/08 דוד אלון נ' נאטור ניתן ביום 16/12/08.

25. סוף דבר – הבקשה נידחת.

בהתחשב באמור בסעיף 21 לעיל (בנוגע לאי הוכחה, בשלב זה, של החזר כספי חודשי על ידי המשיב למבקשת), אין צו להוצאות, והוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.