תיק זה עניינו עתירתם של המבקשים כי בית המשפט יוציא תחת ידו פסק דין הצהרתי על פיו על המשיבה לתקן נזילות מדירתה הגורמות לנזקים בדירת המבקשים בשני מוקדים אשר נזכרו בגוף ההמרצה וזאת לרבות על דרך של מינוי מומחה, מתן הנחיות לתיקון, וקבלת חוות דעת משלימה לאחר התיקונים.

במסגרת הדיון הראשון אשר התקיים בפני ביום 30.7.14, מצאתי לבוא לצדדים בהצעה על פיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר יתבקש לבחון את מקור, מהות והיקף הנזילות אשר נטענו על ידי המבקשים, וזאת על אף מהות ההליך, וטענות המשיבה ביחס לכך.

נקודת המוצא להצעתי הייתה הרצון לסייע בידי שני הצדדים, בפתרון סכסוך נקודתי באופן מהיר ויעיל, וזאת במיוחד שעה שמדובר במי שדירותיהם שכנות זו לזו.

הצדדים נתנו הסכמתם להצעתי זו.

למרבית הצער, נדרשתי במסגרת ניהולו של ההליך לעשרות בקשות, למעלה ממאה החלטות, וזאת לרבות בקשות בסוגיות טכניות ופשוטות כמו גם בקשות הנוגעות לשורש ההליך המשפטי.

מהותית, נכון למועד כתיבת שורות אלו, הסתיימו העבודות בדירות המבקשים והמשיבה, ונותרה להכרעה סוגיית ההוצאות, לרבות שכר הטרחה.

הצדדים התבקשו להגיש טיעוניהם בעניין זה.

במסגרת טיעון המבקשים, הם עתרו לפסיקת הוצאותיהם לרבות שכר טרחת המומחה, אגרה (על סך של 657 ש"ח), שכר טרחת עורך הדין (בשיעור של 52,900 ₪), ופיצוי בגין עוגמת נפש.

המבקשים ביקשו להפנות בעניין זה את שימת הלב לעובדה כי כל טענותיהם כלפי המשיבה הוכחו כנכונות, כי המבקשים נדרשו להליך דנא על מנת שליקויי הרטיבות יטופלו וכי התנהלות המשיבה קודם, תוך כדי ולאחר גילוי הליקויים היא שהביאה לפתיחת ההליך כמו גם הימשכותו ודרך ניהולו.

עוד טענו המבקשים כי על בית המשפט לתת את הדעת לחוסר האיזון שבין העדר יכולת המבקשים לעשות שימוש סביר ברכושם, אל מול התנהלות המשיבה אשר המשיכה להשכיר את דירתה ולהפיק ממנה רווח כלכלי במהלך כל תקופת ניהולו של ההליך המשפטי.

חלק לא מבוטל מסיכומי המבקשים יוחד לדרך התנהלות המשיבה, לאחר פתיחת ההליך, אשר גרמה לשיטתם למניעת אפשרות קידום תיקון הליקויים וסיום הטיפול בהם, תוך היא מחייבת פניות חוזרות לבית המשפט, ואף תוך שהיה בכך כדי להגדיל את היקף הנזק ועגמת הנפש אשר נגרמו למבקשים.

מאידך, טענה המשיבה כי אין ממש בטענות המבקשים שכן המשיבה ביקשה, קודם פתיחת ההליך, ולאורך כל זמן ניהולו לנסות ולקדם מתן פתרון לסוגית הרטיבות. עוד ביקשה המשיבה להפנות את שימת הלב לעובדה כי נתונים רבים הנוגעים לביצוע העבודות בפועל, לא היו בשליטתה, וממילא לא הייתה הצדקה לפתיחתו של הליך זה אלא שהיה מקום לאפשר לחב' הביטוח ו/או נציגיה לתקן את הדרוש תיקון.

לשיטת המשיבה, הימשכות ההליך מקורה בבקשות סרק של המבקשים אשר לא היה בהן כדי לקדם את ההליך כמו גם התנהלותם הבלתי סבירה במסגרת ההליך.

המשיבה גם ביקשה לטעון כי לא היה מקום לניהולו של ההליך בדרך בו נפתח, עת שמטרתו הייתה מתן צווי עשה. באשר להוצאות ההליך לגופן טענה המשיבה כי יש ליתן את הדעת למהות ההליך, והיקף הליקויים. טענות נוספות הועלו באשר להסכם שכר הטרחה אשר נזכר בטיעוני המבקשים, כמו גם מועדי תשלומי הכספים הנקובים בו.

קודם הכרעתי נתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, ולכלל הבקשות, התגובות, התשובות וההחלטות אשר ניתנו במהלך ניהולו של הליך זה, לפרוטוקולים, למהותו של ההליך, לממצאי חוות הדעת, להליך התיקונים, למחלוקות וההסכמות בין הצדדים במסגרת ההליך, ולדרך התנהלותם.

משנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין אני מוצאת להורות כי המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בהליך בסך כולל של 22,467 ₪.

לא מצאתי לפסוק למבקשים פיצוי בגין עגמת נפש וזאת מקום בו הסעדים להם עתרו המבקשים במסגרת המרצת הפתיחה לא כללו פיצוי נזקי כאמור, סוגיה זו לא היוותה חלק מההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 30.7.14 ואיני מוצאת כי יש מקום כי בית המשפט יידרש לסוגיה זו כחלק משאלת פסיקת הוצאות עם סיום ההליך.

המזכירות תתבקש להמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר

ניתן היום, ח' טבת תשע"ו, 20 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.