בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא [אב"ד]

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים אתמול בדרך של שיחת ועידה. יצוין למען הסדר כי נערך פרוטוקול לדיון. עם זאת קיימת אפשרות שבפרוטוקול נפלה טעות בזיהוי חלק מהדוברים, במובן זה שיתכן וחלק מהדברים שנרשמו, המשקפים את הטענות שנטענו, נאמרו על ידי אדם אחר מזה שסומן כגורם הטוען את הטענה. לעניין זה ניתן להגיש בקשות לתיקון פרוטוקול.

עוד יצוין כי היום הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיבים 1-2, עו"ד גב' אילה פיילס שרון, לפיה אין לה התנגדות כי העד פרננדס, שהוא אחד המומחים הכלכליים האמורים להעיד במסגרת הליך זה, יעיד בשלב מאוחר יותר, בראשית חודש אוגוסט. עניין זה כמובן מובא בחשבון במסגרת החלטתי.

מכאן לעניין גופו. מפאת לוחות הזמנים הצפופים ניתנת ההנמקה להחלטתי בקצרה ומבלי להיכנס לכל פרטי המחלוקות שבין הצדדים. יובהר עוד כי אין בהחלטה זו כדי להביע כל עמדה בנוגע למחלוקת שבבסיס העררים ומובן כי בעניין זה טרם גיבשתי כל עמדה, לא כל שכן נציגי הציבור שבבית הדין. ענינה של החלטה זו בסדרי הדיון בלבד.

בפני בית הדין למים שני עררים, אשר נקבע כי ידונו במאוחד, נגד החלטת המשיבים 1 – 2 המורה על ביטול רישיון אספקת המים של מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות") (העוררת בעח"ק 64459-01-15) ישירות לנשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן: "נשר") (העוררת בעח"ק 5669-02-15) והמורה כי שירותי אספקת המים לנשר יתבצעו על ידי תאגיד המים רמלה בע"מ (להלן: "תאגיד המים"). כמו כן, במסגרת הערר שהגישה מקורות עוררת היא נגד החלטת המשיבים 1 – 2 לבטל את רישיון האספקה שלה בנוגע לשני צרכנים גדולים נוספים – בית הסוהר רמלה אילון ובית העלמין הבריטי - והעברת שירותי אספקת המים לתאגיד המים.

הטענות העיקריות של העוררות במסגרת העררים שהוגשו הן טענת מקורות כי קיים מהלך כולל של המשיבות 1 – 2 להעביר את שירותי אספקת המים לצרכנים ממקורות לתאגידי המים כאשר מקורות תישאר בסופו של דבר ספקית הולכת המים בלבד, וטענת נשר כי העברת אספקת המים לנשר לידי תאגיד המים תגרום לירידה באיכות השירות שנשר מקבלת (בהתחשב בכך שמדובר בצרכן גדול מאוד של מים) וכן לגידול העלויות הצפויות לנשר בגין אספקת המים.

המשיבות 1 – 2 טוענות כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, בתחום המוניציפאלי תאגיד המים אמור לספק לכל הצרכנים את שירותי המים ואין ספק שתאגיד המים שבנדון יכול לעמוד בדרישות הצרכן.

המשיב 3, תאגיד המים, טוען גם הוא כי אין ספק כי הוא יכול לעמוד באספקת שירות המים לנשר באותה איכות שנשר רגיל אליה וכי העוררות מתנגדות להעברת שירותי המים לתאגיד המים מטעמים כלכליים בלבד.

במסגרת ההליך שמתקיים לפני בית הדין למים נקבע דיון הוכחות ליום 30.6.15. קודם למועד דיון ההוכחות שנקבע, על בית הדין למים להכריע בשתי בקשות של ב"כ מקורות: בקשת מקורות להגשת תגובה משלימה; ובקשה להעיד ראשית, במסגרת דיון ההוכחות שנקבע ליום 30.6.15, את מנכ"ל תאגיד המים, את הגב' תמי שור, הממונה על האסדרה ברשות המים, אשר צפויה לנסוע לחו"ל לתקופה ממושכת ואשר נטען כי היא עדה חשובה לשם הגעה לחקר האמת, וכן עדים נוספים מטעם כל הצדדים שאינם עדים מומחים בתחום הכלכלה, ולדחות את עדותם של העדים המומחים המעידים בנוגע לנושאים הכלכליים. נטען כי עדותם מורכבת וב"כ מקורות טוען כי דרוש לו זמן כדי ללמוד את הנושא ולהכין את חקירתם.

בכל הנוגע לבקשות להשלמת טיעון – בהחלטה מיום 8.6.15 התיר אב בית הדין לתקן את כתבי הטענות ולהגיש תגובות לכתבי הטענות שהוגשו, לרבות הוספת או החלפת תצהירים, זאת בכפוף לכך שכתבי בי-הדין שיוגשו יתייחסו לשאלות שכבר במחלוקת כעולה מכתבי הטענות בתיקים ובלא שתהיה הרחבת חזית ופתיחת נושאים חדשים לדיון, מעבר לנושאים שעלו בכתבי הטענות ובדיון שהתקיים ביום 2.6.15. לא מצאתי כי יש מקום לאפשר השלמת טיעונים מעבר למה שאפשר בית הדין למים, שכן מתן אפשרות להשלמת טיעון נוספת בשלב זה תסרבל ותאריך את ההליך. על כן, הבקשה להגשה של השלמת טיעון נדחית.

בכל הנוגע לבקשה להעיד ראשית את כל העדים העובדתיים אשר אינם עדים מומחים לתחום הכלכלה בתאריך 30.6.15, כאשר העדים המומחים המעידים בנוגע לנושאים כלכליים (עדי העוררת מקורות) יעידו מאוחר יותר בדיון נוסף שייקבע, זאת לשם מתן אפשרות לב"כ מקורות להתכונן לחקירת העדים הכלכליים, סבורני כי יש לקבל את הבקשה.

ככל שהדבר נוגע לסמכות בית הדין – בית הדין לענייני מים מוסמך לנהוג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק. כידוע, בית הדין אינו כפוף לאותם דיני ראיות וסדרי דין החלים בבית המשפט וההליך הינו גמיש יותר (סעיפים 20 - 21 לחוק בתי דין מנהליים, תשנ"ב – 1992 (להלן: "החוק")). בנסיבות העניין, כאשר ב"כ מקורות טוען כי אין באפשרותו להיערך לחקירת העדים המומחים בעניינים הכלכליים, האמורים להעיד בדיון הקבוע ליום 30.6.15 (בעוד מספר ימים), סבורני כי יש מקום לדחות את עדותם של עדים אלה, גם אם יגרום הדבר לכך שעדים אלה, אשר הינם עדים של העוררת, יעידו לאחר עדויותיהם של עדי המשיבים.

אוסיף לעניין זה, כי מהות ההליך שבפני הוא שינוי משמעותי בהסדרי הפקת ואספקת מים החורגים מהמישור המקומי של הצדדים להחלטה. ככל שהדבר נוגע לצדדים עצמם, הרי שמדובר בשינוי הסדר של אספקת מים הנוהג כבר למעלה מ-40 שנה. ואולם מעבר לצדדים עצמם, והדבר עלה אף בטיעוני ב"כ הצדדים בפני, מדובר למעשה בחלק ממהלך כולל של רשות המים, אשר נושא אספקת המים למפעל נשר הוא חלק מאותו תהליך. מבחינת חברת מקורות, אין מדובר אך בניתוק של צרכן זה או אחר, אלא בשינוי משמעותי בכל הצפוי לעתידה של החברה. מכאן, ומבלי שאביע עמדה בנוגע לטענות, יש מקום לנהל את הדיון כך שלכל צד יישמרו כל זכויותיו באופן שההחלטה שתתקבל בסופו של דבר לא תהיה תולדה של אילוצי זמן אלא של בחינה מושכלת של כל ההיבטים הקשורים במהלך ומתן החלטה שתתייחס לטענות כל הצדדים.

בהקשר זה אציין כי בפתח הדיון אתמול נשאלו הצדדים בנוגע למשמעות הנזק שייגרם אם יידחה הדיון או יפוצל באופן שיעכב את מתן פסק הדין תקופת זמן מסוימת. לא שמעתי מהצדדים הסבר של ממש על נזקים צפויים, למעט הקושי הדיוני שהוא פועל יוצא של יציאתה של הגב' תמי שור לתקופה ממושכת לחו"ל. ככל שהדבר נוגע לעצם אספקת המים, הרי שלא שמעתי כי ייגרם נזק למי מהצדדים, ולכל היותר יהיו לעיכוב במתן פסק הדין השלכות על מערכת היחסים הכספית שבין חברת מקורות, חברת נשר ותאגיד המים תמר. אין צורך לומר כי ככל שבסופו של יום יידחו העררים וייקבע כי חברת מקורות חבה כספים כאלה או אחרים לתאגיד, כי אז יהיה עליה לשאת בתוצאות. עוד יובהר כי ככל שיתברר בסופו של יום כי העיכוב בהשלמת הדיון היה שלא לצורך, הרי שגם בעניין זה ניתן יהיה לטעון לסעד כספי. מצאתי לנכון להבהיר זאת בלא שהדבר ייחשב כהבעת עמדה.

מוכן אני לקבל את טענת ב"כ המשיבה 1, כי נוכחותה של הגב' שור בהמשך ההליכים חיונית. הגב' שור העידה מספר רב של פעמים בפני בית הדין. אין חולק כי היא ממלאת תפקיד אשר בקיאה בפעולות שנקטה המשיבה 1, ואין אלא להעריך את מסירותה לתפקיד ורצונה ללוות את ההליך עד סיומו. עם זאת, וכאשר המדובר בהליך משפטי שלתוצאותיו השלכות מרחיקות לכת הן במישור המקומי והן מעבר לכך, לא ניתן לקיים את הדיון באופן אשר עלול לפגוע בזכויות דיוניות ומהותיות של אחד הצדדים אך ורק כדי לסיים את הדיון בהליכים אלו לפני יציאתה של הגב' שור את הארץ.

ראשית נבהיר, כי במקרה שממלא תפקיד ברשות מרשויות המדינה נדרש לעזוב את הארץ יש לדאוג לכך שיהיה ממלא תפקיד אחר שיבוא בנעליו ויהיה מעודכן ובעל הידע הדרוש לבצע את תפקידו ולהיות נוכח בהליכים הדרושים. לא ניתן לעכב הליכים המתנהלים בבית הדין למשך שנה או שנתיים, או לחילופין להאיץ את ההליכים כאשר נדרשת לב"כ הצדדים שהות על מנת להתכונן לחקירת עדים מומחים, כל זאת בשל העובדה שהרשות איננה יכולה להיערך לעזיבתה של בעלת תפקיד באופן שבעל תפקיד אחר ימלא את מקומה בזמן העדרה.

שנית, גם לאחר שתעיד הגב' שור, וגם אם תהיה בחו"ל, חזקה כי ניתן יהיה ליצור עמה קשר, להעביר לעיונה פרוטוקולים של עדויות, טיוטות של כתבי טענות וכיוצ"ב ולהיעזר בבקיאותה הרבה לצורך השלמת הטיעונים. אעיר עוד כי גם אם תידרש בעתיד השלמת עדות, הרי שבאמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום ניתן לשמוע עדויות גם במערכת של שידור מצולם. הגם שהצדדים לא טענו בעניין זה, נראה שלא תהיה התנגדות להליך מסוג זה, ככל שהדבר יידרש, וזאת מבלי להכביד על הגב' שור היוצאת לחו"ל למטרות שאינן קשורות לתפקידה הנוכחי.

בסיכומו של דבר, כאשר מביאים בחשבון את מהות העררים שבפני בית הדין, משמעות ההחלטות העתידות להתקבל וההשלכות שיש לכל החלטה שתתקבל על זכויות וחובות כל הצדדים להליך זה, כי אז אין זה ראוי לקבוע סד זמנים שיהווה מיטת סדום לצדדים. יש לקיים את הדיון בתוך פרק זמן שאינו ארוך, ואולם באופן שיאפשר את ליבון כל השאלות הטעונות בירור בצורה מקיפה ויעילה.

ראוי לציין לעניין זה, כי שני העררים הוגשו במהלך חודש ינואר ופברואר האחרון, וגם אם יאלץ בית הדין לדחות חלק משמיעת העדויות לפרק זמן שאינו ארוך, יש להניח כי פסק הדין יינתן עוד זמן רב קודם לסיום השנה האזרחית, שהיא שנת הקצאה בהתאם לרישיונות להפקה ולאספקת מים. באיזון הכולל שבין הנזק העלול להיגרם מפיצול ההליך לבין הנזק העלול להיגרם למי מהצדדים אם יכפה על כל הצדדים להשלים את חקירת העדים ביום 30.6.15, סבור אני כי יש להיעתר לבקשה לפיצול הדיון, זאת בשעה שהנזק הנגרם, אם בכלל נגרם, למי מהצדדים, אינו מהותי ביחס לנזק העלול להיגרם אם יקופחו זכויות דיוניות בהליך שיפוטי בעל חשיבות.

אשר על כן, בסיכומו של דבר, אני מורה כי בישיבה ביום 30.6.15 יעידו העדים העובדתיים שאינם מעידים כמומחים בתחום הכלכלה. שני המומחים הכלכליים יעידו במועד שייקבע על ידי בית הדין, בסיכומה של הישיבה ותוך תיאום מועדים בין כל הצדדים, תוך התייחסות ליומנו של בית הדין ולאילוצים הקשורים בעבודתם של נציגי הציבור. לעניין זה אציין כי ככל שהדבר נוגע לאב"ד, ניתן יהיה לקיים דיונים בחלק מהימים שבין 4.8.15 ל-10.8.15.

כדי שנספיק לשמוע את כל העדים העובדתיים ביום 30.6.15, אני מורה כי לדיון יזומנו שירותי הקלטה. עלות ההקלטה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים, כאשר מובן שבבוא העת ניתן יהיה לטעון לעניין הוצאות אלו במסגרת סיכומי טענות הצדדים.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים וכן תזמן שירותי הקלטה למועד הדיון ביום 30.6.15.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ה, 24 יוני 2015, בהעדר הצדדים.