ע"י ב"כ עוה"ד אייל חנין

עניינו של פסק הדין שבפניי הינו בעתירת התובעות לתשלום סך של 288,070 ₪ שמקורו בפיצוי בגין נזקים שונים נטעים שנגרמו להן כתוצאה מרטיבויות שנתגלו בדירתן במוקדים שונים.

1. רקע כללי ותמצית טענות הצדדים בכתבי טענותיהם:
2. התובעות, אחיות (להלן: התובעות בהתאמה), הינן בעלי הזכויות בחלקים שווים בדירת מגורים המצויה בקומת הקרקע ברחוב ויצמן 50 ביהוד. מעל דירתן שוכנת הדירה בה מתגורר הנתבע.
3. לטענת התובעות, בחודש יוני 2010 התגלתה להן לראשונה רטיבות בתקרת חדר האמבטיה והשירותים של דירתן. רטיבות זו לטענתן נגרמה כתוצאה מנזילה שמקורה בדירתו של הנתבע. התובעות התריעו בפני הנתבע על הרטיבות האמורה, אולם על אף שהאחרון הודיע להן שהוא כבר טיפל בנזילה, הרטיבות נמשכה ואף התפשטה למרחבים אחרים של הדירה. הנזקים שנגרמו לתובעות אילצו אותן לבצע שני תיקוני טיח וצבע בשנת 2010 ובשנת 2012, בסך כולל של 9,200 ₪. לדאבונן של התובעות, הנזקים בדירתן המשיכו להתעצם בגין הרטיבויות בעוד שהנתבע המשיך לספק להן הבטחות שווא לפיהן הנזילה תוקנה.

לתמיכה בטענותיהן צירפו התובעות לכתב תביעתן את חוות דעתו של ההנדסאי והשמאי שלמה חבני. המומחה ציין בחוות דעתו כי ביקר בנכס בארבעה מועדים שונים בהם התוודע לליקויים שונים בתחום הרטיבות בביתן של התובעות ואשר מקורם בביתו של הנתבע. כך, באשר לביקורו מיום 28/12/15, טען המומחה כי מצא את תקרת הדירה רטובה וכתוצאה מכך נפגעה מערכת התאורה בסלון ונגרם קצר חשמלי בהדלקת אור הסלון. כן, נטען כי במהלך אותו ביקור הוא עלה לדירת הנתבע כאשר האחרון הודה בפניו כי במסגרת שיפוץ שערך במערכת האינסטלציה הוא לא ביצע איטום ברצפת מקלחת ההורים ובקירות המורטבים.

בביקור השני בדירה ביום 7/1/15 טען המומחה כי בדק את הרטיבות באמצעות מכשיר מיוחד, ומצא שלא זו בלבד שלא חלה כל נסיגה במצב הרטיבות שבתקרת הדירה אלא שחלה החמרה, כאשר גם בביקור זה, לא היה ניתן להדליק את התאורה בסלון עקב הקצר שנוצר בעקבות הרטיבות. כן, נטען כי בשני ביקורים נוספים שערך מומחה התובעות בדירתן ביום 15/1/15 וביום 20/1/15 לא חל שינוי באשר לממצאי הרטיבות.

לטענת התובעות, בעקבות הרטיבויות וריח העובש אשר התפתח בעקבותיהן אשר הלכו והחריפו מיום ליום ולאור החשש מהפגיעה הנוספת בבריאותן של התובעות כמו גם של מבקרים מזדמנים בדירתם, והעדר פעולה מצד הנתבע לתיקון הדרוש – לא היה ניתן להשתמש בדירה וליהנות ממנה באופן סביר וראוי. בנסיבות אלה, התובעות נאלצו לנטוש חלקים מהדירה ו/או להימנע משימוש סביר בחלקים מדירתן.

על בסיס על האמור עתרו התובעות לפיצוי כולל מאת הנתבע בסך של 288,070 ₪ לפי הפירוט הבא: סך של 35,990 ₪ בגין עלות תיקון נזקי הרטיבות כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעמן; סך של 190,800 ₪ בגין אובדן ההנאה של התובעות לאור מצבה החל מיום 1/6/10 ולמשך 72 חודשים (לפי סך של 2,650 ₪ לחודש כפי שנקבע על ידי המומחה מטעמן); סך כולל של 10,080 ₪ שמקורו בפיצוי יחסי המהווה 70% מהתשלומים בגין ארנונה ותשלום ועד בית ולמשך 72 חודשים בגין חוסר ההנאות החלקי מהדירה; סך כולל של 9,200 ₪ בגין עלות תיקוני טיח, צבע וחשמל שביצע אביהן של התובעות בחודשים 7/2010 ו-12/2012; סך של 20,000 ₪ בגין פגיעה באיכות חיים ועוגמת נפש וסך דומה בגין פגיעה באוטונומיה.

1. הנתבע טען מנגד כי לא רק שהנזקים הנטענים מצד התובעות מוגזמים ומופרכים אלא שמקורם הנטען אינו כלל מדירתו והם אינן באחריותו. כן, נטען כי התובעות עושות שימוש לרעה בהליכי משפט, מקום בו ככל הנראה, מטרת התביעה הינה בחיפוש של התובעות אחר דרך יצירתית לעשוק את הנתבע. זאת על רקע ויתורו של הנתבע בעבר על האפשרות להשתמש בגג של תוספת שנבנתה על ידי התובעות, כשוויתור זה נבע מחמת התשלום המופרז שנדרש בגין כך.

כן, טען הנתבע כי התובעות אמנם שיתפו אותו בבעיות הרטיבות בביתן, אולם הנתבע מעולם לא התחייב כלפי התובעות לבצע כל פעולה או תיקון כאלה או אחרים, שכן מקור הרטיבויות אינו בביתו. יחד עם זאת ולפנים משורת הדין, הסכים הנתבע לבדוק אפשרות לעזור לתובעות בתיקון הרטיבויות, אולם נבצר ממנו מלעשות כן בשל תנאי מזג האוויר.

הנתבע טען בנוסף כי דירתו עברה שיפוץ יסודי כשנתיים לפני הגשת התביעה דנן במהלכו הוחלפו כל צנרת המים והביוב בדירה. מכאן שלא יכול להיות חולק שמקורה של הרטיבות אינו בצנרת שבדירת הנתבע והדברים נתמכים אף מדו"ח ביצוע בדיקת צנרת שנערך על ידי מומחה מטעם הנתבע ביום 11/3/15.

כן, נטען כי הבניין בו מצויות דירות התובעות והנתבע הינו בניין ישן מאוד (בן כ-60 שנה) כשבעיות רטיבות דומות קיימות בדירות נוספות ומקלט הבניין כאשר על פי כל הסימנים, מדובר בחדירת מים דרך גג הבניין ודרך קירותיו החיצוניים וזאת על רקע העדר איטום תקין. העדר האיטום אף הביא לכך שנגרמה הצפה בחודשי החורף (בגובה של כ-60 ס"מ). אם לא היה די באמור, הרי שבבניין עובר פיר אוורור המשמש גם למעבר צנרת מהגג עד לקומת הקרקע. פיר זה הינו במצב תחזוקתי ירוד והוא המקור הראשון לרטיבות ונזקים בדירות הבניין, כשהרטיבות בדירות התובעות נתגלתה באזורים הסמוכים לפיר זה ובתקופת החורף. לטענת הנתבע, יש בתיעוד שצירף כדי להוכיח את מצבו הירוד של הפיר וכן את מצבה הירוד של הצנרת והתפוררות הטיח והבטון בתוכו, וכן כדי ללמד בבירור שמקור הרטיבויות בדירת התובעות הינו חדירת מים דרך הפיר האמור. כן, נטען כי מקור אפשרי נוסף לרטיביויות הינו בסתימות בכיור המטבח בדירת התובעות.

1. ישיבת הקד"מ הראשונה בתיק נערכה ביום 15/12/15 כאשר בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מאותו מועד הוריתי על מינויה של חברת "אינפרטק" על מנת לאתר את מקור הנזילה ו/או הרטיבות לדירת התובעות (להלן אינפרטק או המומחה מטעם בית המשפט).
2. ביום 9/5/16 הוגשה חוות הדעת של אינפרטק. חוות הדעת נערכה ביום 3/5/16 על ידי מר שמואל רוזן (מנהל החברה) והתבססה על שני ביקורים, ביום 19/1/16 וביום 27/3/16. ביקורים אלה כללו בדיקות שנערכו, הן בדירת התובעות והן בדירת הנתבע. בחוות הדעת אשר אחזה 29 עמודים נכללה התייחסות למוקדים שונים בדירות הצדדים כאשר שלושת האלמנטים שנבדקו כללו לחות, איטום וצנרות. לצורך עריכת הבדיקות, המומחה נעזר, בין היתר, במצלמה תרמית ובמד רטיבות אלקטרוני דיגיטלי.

בפרק המסקנות (סעיף 2.1) פירט המומחה שלושה מוקדים מהם נגרמים עיקר הרטיבויות:

1. חלל פיר הצנרות: בעניין זה צוין כי לאור שני הביקורים שנעשו, ניתן לזהות שוני מסוים ברמת הרטיבות אשר מתבטאת בתקרת בית התובעות כפי הנראה כתוצאה מכשלים בצנרת ניקוז השייכים לדירת הנתבע. כן, צוין כי הכשלים בחלקם העיקרי תוקנו אך עדיין קיימת נקודת תורפה ודליפה שיש לתקנה.
2. חדר רחצת דירת הנתבע: צוין שלאחר חשיפת האריח בחדר הרחצה שבוצע על ידי הנתבע, נתגלה כי לא קיימת שכבת איטום בבטון הקונסטרוקטיבי ברצפה.
3. מטבח הנתבע: המומחה ציין כי לדעתו היות ובוצעו חיבורי צנרת אספקת מים חדשים בחלל ארון המטבח, יש בכך להעיד כי היו כשלים/דליפות/נזילות אשר ככל הנראה השפיעו על תקרת דירת התובעות, בעיקר באזור סלון דירתן ובמבואה במסדרון לאור מיקום המטבח מעל אזורים אלה.

בפרק ההמלצות לביצוע (סעיף 2.2) פירט המומחה שלוש המלצות באשר לעבודות הדרושות במוקדים שצוינו במסגרת סעיפים 2.1.1 עד 2.1.3. במסגרת 2.2.4 עמד המומחה על עבודות הצבע והטיח שיש לבצע בדירת התובעות לאור נזקי הרטיבות שנגרמו. על נפקות האמור בסעיף אחרון זה לענייננו עוד אעמוד בהמשך.

1. בישיבת הקד"מ הנוספת מיום 7/9/16 הצהיר ב"כ התובעות כי הרטיבות נכון לאותו מועד ממשיכה והנזק ממשיך. ב"כ הנתבע מנגד הלין על קביעות שונות של המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו. במסגרת החלטתי בפרוטוקול הדיון מאותו מועד, קצבתי לצדדים מועדים להגשת תצהירי עדותם הראשית והתיק נקבע לשמיעת הוכחות וסיכומים בעל-פה ליום 3/4/17.
2. בישיבת ההוכחות במועד האמור העידו מטעם התובעות, התובעת 1 וכן אביה (ע.ת. 1) אשר כאמור נטען כי ביצע עבודות טיח וצבע לתיקון נזקי הרטיבות בשני מועדים. מטעם הנתבע נשמעה עדותו בלבד. בהחלטתי לאחר סיום שמיעת עדי התובעות נעתרתי לבקשת האחרונות לפסילת מספר מסמכים מתצהירו של הנתבע: נספח א' לתצהיר הנתבע, דו"ח בדיקת צנרת מים של אלכס דויטש טכנולוגיות בע"מ, מאחר והמדובר במסמך שיש בו משום עניין שבמומחיות, אולם אינו ערוך כחוות דעת כדין, ועל כן לא ניתן להגישו כראיה; חשבונית של אלכס דויטש טכנולוגיות בע"מ וחשבונית של אייל קרן צילום, אשר לא צירף תצהיר והתמונות שצולמו על ידו. כן, מצאתי שלא ניתן גם להגיש כראיה הצעת מחיר של גרון סנטר בע"מ, כמו גם דף שכותרתו "עלות בניה אוגוסט 2016" מאתר של לוי יצחק מאחר ועסקינן בעניין שבמומחיות ולא צורפה חוות דעת. כך גם לגבי דף, ככל הנראה מאתר אינטרנט של חברת "מיקרוטק".
3. בסיום עדותו של הנתבע באותו דיון, ביקש ב"כ הנתבע לקיים דיון נוסף לצורך חקירתו של מומחה בית המשפט ועל רקע הטענה כי אי זימונו לדיון ההוכחות נבע מ"תקלה" שבאשמתו של ב"כ הנתבע. ב"כ התובעות התנגד לקיום הדיון הנוסף, והפנה לכך שניתן מענה מצד המומחה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי הנתבע.

בהחלטתי בפרוטוקול אותו דיון, ציינתי כי ישיבת ההוכחות דנן נקבע עוד ביום 07/09/16 כאשר מטעם הנתבע לא הוגשה כל בקשה לזימון המומחה לחקירה. חרף זאת, מצאתי (לא בלי היסוס) לאפשר לנתבע לחקור את המומחה, כאשר ציינתי כי ניתן לרפא את המחדל באמצעות הוצאות משמעותיות אשר ייפסקו לטובת התובעות בשל הצורך בקביעת דיון נוסף והתמשכות ההליך. בנסיבות האמורות מצאתי לפסוק לטובת התובעות הוצאות בסך של 3,000 ₪ כשציינתי כי לפנים משורת הדין, לא יוטלו בנוסף הוצאות לטובת לאוצר המדינה. בתוך כך, הוריתי על קביעת מועד נוסף לסיום שמיעת ראיות וסיכומים בעל-פה ליום 26/06/17. כן, הוריתי לנתבע להפקיד עד ליום 1/5/17 סך של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת שכרו של המומחה והוריתי כי יזומן במסירה אישית על ידי ב"כ הנתבע. כן, הוריתי כי במידה ולא תבוצע הפקדה, לא יזומן המומחה.

1. ביום 9/4/16, כשבוע לאחר מועד דיון ההוכחות והחלטתי האמורה, הגיש הנתבע שתי בקשות: האחת – בקשה להארכת מועד לצירוף ראיות אותן מצאתי כאמור לפסול בהחלטתי מיום 3/4/17. השנייה – בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בדבר חיוב בהוצאות בסך 3,000 ₪ שהוטלו על הנתבע במסגרת דיון ההוכחות האמור, כשבמסגרת אותה בקשה, עתר הנתבע גם להפחית את סכום ההפקדה שנקבע עבור שכר המומחה לשם זימונו לעדות בסך של 2,000 ₪ ולהטיל את התשלום על הצדדים בחלקים שווים.
2. לאחר קבלת תגובות התובעות ותשובת הנתבע לתגובות, הוריתי בהחלטתי המנומקת מיום 15/5/17 על דחיית שתי הבקשות. באשר לבקשה להארכת מועד לצירוף ראיות, ציינתי, בין היתר, כי הנתבע לא היה יכול לצפות שמסמכים שהוגשו שלא בהתאם לדיני הראיות, יתקבלו כראייה. על כן, היה עליו להתכבד ולפעול לצירוף תצהיר צלם התמונות לראיותיו, כמו גם הצעת המחיר של גרון סנטר בע"מ, במועד. כן, ציינתי כי לנוכח החלטתי האמורה (שניתנה לאחר סיום עדויות התביעה כאמור), הרי שבקשתו דנן של הנתבע תביא לידי כך שבית ישב כערכאת ערעור על החלטותיו, שעה שלא מתקיימות כל נסיבות חדשות המצריכות עיון בהחלטה. ביחס לתמונות שצולמו יום לפני ישיבת ההוכחות, ציינתי כי עסקינן בטענה שהיא בגדר הרחבת חזית, כשלא הוגשה כל בקשה לתיקון כתבי הטענות.

באשר לבקשת הנתבע הנוספת, בה נכלל ביטול ההוצאות, ציינתי כי נדרשת יותר מתעוזה בהגשת בקשה מסוג זה, על רקע המחדל הדיוני שבא לידי ביטוי באי זימונו של המומחה ובשעה שמועד ההוכחות נקבע עוד ביום 7/9/16. על כן, לנוכח התארכות ההליך בשל מחדלי הנתבע ובא כוחו, לא מצאתי לבטל את החיוב בהוצאות או לעיכוב ביצועו, שכן המדובר במחדל משמעותי. באשר לבקשה להפחית את שכר המומחה בשל זימונו לחקירה, ציינתי כי אין זה ראוי שב"כ הנתבע יפנה למומחה בנושא זה, וכן כי בית המשפט מורה על הפקדה בערכים המקובלים וקובע את גובה השכר שנפסק בהתאם, במועד הדיון. כן, דחיתי את בקשתו הנוספת של הנתבע לחלק את ההפקדה בין הצדדים - שעה שהבקשה לזימון המומחה הינה מצד הנתבע בלבד, ואין מקום להטיל את החיוב גם על התובעות, אשר לא ביקשו לחקור את המומחה.

1. ביום 23/5/17 הגיש הנתבע בר"ע של החלטתי האמורה (רע"א 49685-05-17). בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט), נדחתה הבקשה ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.
2. בהחלטתי מיום 1/6/17 דחיתי את בקשת הנתבע לדחיית מועד הדיון על רקע הודעת המומחה (שצורפה לבקשה) כי לא יוכל להגיע לאור שהייתו של האחרון בחו"ל. בהחלטה האמורה ציינתי כי שכרו של המומחה כלל לא הופקד וכי הבקשה הוגשה בניגוד לנוהל ללא עמדת הצד שכנגד.
3. ביום 9/6/17 הגיש הנתבע 3 בקשות שונות; בקשה (נוספת) לדחיית מועד הדיון (כשצוין בעמדת ב"כ התובעות כי הנ"ל מתעלם מפניות ב"כ הנתבע ואינו מוסר עמדתו); בקשה להארכת מועד להפקדת שכר העדות של המומחה במסגרתה נטען כי הנתבע הצליח לגייס את הסכום למרות קשייו הכלכליים, אולם המזכירות סירבה לקבלת ההפקדה בטענה כי המועד שנקבע לה חלף; בבקשה השלישית עתר הנתבע להשהיית ההליכים בתיק "עד להודעה חדשה" ואת על רקע אירוע לבבי קשה שעבר הנתבע ביום 6/6/17.
4. בהחלטתי מיום 18/6/17 דחיתי שוב את סבב הבקשות הנוסף של הנתבע, תוך שלצד איחולי החלמה לנתבע, הבהרתי כי מבלי להקל ראש בקושי בו מצוי האחרון, נראה כי הנתבע ובא כוחו התעלמו עד כה משורת החלטות של בית משפט זה, כאשר אין לקשור בין מצבו הרפואי הנוכחי של הנתבע לבין המחדלים שהיו עד כה בהתנהלותו, כפי שעמדתי עליהם בהחלטותיי מיום 15/5/17 ומיום 1/6/17. כן, ציינתי באותה החלטה כי מאחר ושכר המומחה לא הופקד במועד, המומחה לא זומן ועל כן אין להידרש לכל בקשה הקשורה להיעדר אפשרות מצד המומחה להתייצב. כן, הובהר כי בית המשפט העניק הזדמנות לנתבע לרפא את המחדלים שבאי זימון המומחה לחקירה לישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 3/4/17, תוך חיוב בהוצאות התובעות בשל התמשכות ההליך (כשהנתבע אף לא שילם הוצאות אלו). הבהרתי בנוסף כי על בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים בניהול ההליך, כשלצד רצונו של בית המשפט להתחשב במצבו הקשה של הנתבע, עומדת מנגד זכותן של התובעות כי ההליך בעניינן יגיע לסיומו. בנסיבות אלו, ציינתי כי מצבו הרפואי של הנתבע אינו מצדיק את עיכוב ההליך וכי מצב רפואי זה גם אינו מגלה כל עילה להתליית ההליכים, שכן כל שנותר הינו לשמוע סיכומים בעל פה במועד הקבוע לדיון, וניתן לעשות כן גם ללא נוכחות של הנתבע.
5. בישיבה מיום 26/6/17 נשמעו סיכומי הצדדים בעל-פה.
6. דיון והכרעה:
7. לאחר שעיינתי במכלול חומר הראיות אשר הונח בפניי ולאחר שנתתי את דעתי למכלול טיעוני הצדדים, לרבות בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל אם כי באופן חלקי בלבד, קרי – הכרה בזכאות התובעות לפיצוי המבוקש בגין תיקון נזקי הרטיבות, כפי שנקבע בחוות הדעת של המומחה מטעמן.
8. נקודת המוצא הצריכה לענייננו הינה כי הרטיבות נכון להיום פסקה. כך, על אף שבדיון הקד"מ מיום 7/9/16 הצהיר ב"כ התובעות כאמור כי 'עדיין ישנה רטיבות והנזק ממשיך' (ר' ע' 2 שו' 11-12 לפרו'), הוברר בחקירתה הנגדית של התובעת מיום 3/4/17 (כשמונה חודשים לאחר הצהרת ב"כ התובעות), כי הרטיבות בדירתה פסקה. כך נשאלה והשיבה בעניין זה:

"ש. היום יש לכם רטיבות?

ת. היום לא.

ש. זאת אומרת, אפשר לומר שבאורח פלא או מישהו תיקן, היום אין רטיבות?

ת. אין רטיבות וגם הנתבע אמר שהוא תיקן.

ש. יש רטיבות או לא?

ת. כרגע אין רטיבות.

ש. בכל מהלך הזמן הזה מ- 2010 גרתם בדירה?

ת. כן.

[...]

ש. אני זוכר שקראתי שאמרת שעדיין יש רטיבויות היום וקודם אמרת שאין?

ת. ממתי יש לך את התצהיר? אין היום רטיבויות."

(ר' ע' 16 שו' 5-10; שו' 16-17 לפרו'; ההדגשות אינן במקור)

גם בסיכומי תשובתן של התובעות הבהיר בא כוחן כי הרטיבות אכן פסקה (ר' ע' 34 שו' 1-2 לפרו').

1. המשמעות העיקרית שיש לייחס להתפתחות עובדתית זו אודות העדר הרטיבות כפי שהתרחשה במהלך פרק הזמן שבין מועד הקד"מ האחרון למועד ישיבת ההוכחות, הינה שאין להיעתר לכל סעד אופרטיבי בענייננו אשר תכליתו בחיוב הנתבע בביצוע עבודות כלשהן בדירתו. אין אני נדרשת לכל קביעה פוזיטיבית אודות הסיבה או הגורם אשר הביא להפסקת הרטיבויות (ובמיוחד בשעה שהנתבע לאורך כל הדרך הכחיש את הטענה כי דירתו הינה המקור להן) אולם, כל סעד שכזה התייתר למעשה בנסיבות העניין, ובכלל זה סעיפים 2.2.2 ו-2.2.3 לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט המתייחסים לעבודות הדרושות בדירת הנתבע (ר' ע' 27 לחוות הדעת). יובהר מיד כי אין בקביעה זו כדי להוות מעשה בית דין מפני טענות לרטיבויות עתידיות ומאוחרות לפסק דין זה שאותן עשויות התובעות לייחס לדירת הנתבע, ככל שאכן יופיעו רטיבויות כאלה במוקדים רלוונטיים בעתיד וככל שיוכח כי מקורם בדירת הנתבע.
2. בבואי לבחון את כלל רכיבי הפיצוי לו עתרו התובעות על בסיס הרטיבויות שנמצאו, מצאתי כאמור להכיר ברכיב פיצוי כספי אחד בלבד והינו זכאות התובעות לפיצוי המבוקש בגין תיקון נזקי הרטיבות.
3. קביעה זו מתבססת על שילובם של שני נדבכים עיקיריים; הנדבך הראשון – הטלת אחריות על הנתבע לתיקון נזקים אלה לאור ממצאי המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו וקביעתו הברורה בסעיף 2.2.4 לחוות דעתו. הנדבך השני – כימותו הכספי של היקף התיקון אשר נעדר אמנם מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם את ההערכה הכספית יש להשלים בנסיבות העניין על-פי הקביעה של המומחה מטעם התובעות.
4. הנדבך הראשון – חוות הדעת של המומחה; בטרם אפנה לדון במסקנות המומחה מטעם בית המשפט ובממצאיו, אעמוד בקצרה על גישת הפסיקה לעניין מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט.

כבר נקבע לא אחת כי מומחה מקצועי שמונה על-ידי בית המשפט, על מנת לחוות את דעתו בשאלה מקצועית שבתחום מומחיותו ולהאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק שלפניו, מהווה זרועו הארוכה של בית המשפט ולא מסייע או מייצג מי מהצדדים. מומחה כאמור מוחזק כגורם אובייקטיבי ומשכך, נקבע כי המומחה מטעם בית המשפט זוכה למעמד מיוחד בהליך המשפטי, וכך גם חוות הדעת המקצועית הניתנת על-ידו.

אמנם צוין לא אחת כי בית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות הדעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על-ידיו של האמור בחוות הדעת, אולם עם זאת, לא בנקל יסטה בית המשפט ממסקנות ומממצאי המומחה מטעמו וכי נדרשים טעמים כבדי משקל כדי להצדיק סטייה מחוות דעת כאמור (ר' ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי [פורסם בנבו](31.12.88); ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154).

1. בחוות הדעת חברת אינפרטק צוין כאמור כי בוצעו שני ביקורים ביום 19/1/16 וביום 27/3/16. ביקורים אלה כללו בדיקות הן בדירת התובעות והן בדירת הנתבע.
2. ממצאי הביקור מיום 19/1/16: המומחה ציין כי מטרת ביקור זה הייתה לבחון את מהות הכשלים והבעיות בדירות התובעות והנתבע:  

1. הממצאים בדירת התובעות:

המטבח והסלון – צוין כי קיימת לחות קלה בתקרה במגמת ייבוש.

בשירותים שבצמוד לחלל פיר הצנרות (של הבניין) - צוין כי זוהתה רטיבות בתקרה וכן כי ניתן לזהות שהטיח והצבע הינם במצב התנפחות והתקלפות כתוצאה מחדירת לחות ורטיבות אשר נגרמו ככל הנראה מבעיות שהיו בעבר.

חלל הבוידם – צוין שזוהתה רטיבות במשקוף העץ בפתח מעבר הדלת לחלל הבוידם, ובין השאר קיימת רטיבות כלואה בתקרה המטפטפת בחלל. כן, מצא המומחה לציין כי אזור זה גובל עם פיר הצנרת. בנוסף, צוין כי קיימות פטריות עובש בדלתות הבוידם, בתקרת הבטון ובדופן קיר הארון.

חדר הרחצה - צוין כי בתקרת חדר הרחצה נמצאה רטיבות כלואה בתקרה המטפטפת בחלל. 

מסדרון – צוין שנמצאה לחות בתקרה.   

1. הממצאים בדירת הנתבע: 

מטבח – צוין שנראה פתח בהיקף הברז, כך שבזמן פעילות מים ייתכן וישנו חלחול מעבר לארון. באשר לצנרת הניקוז ברצפה צוין כי היא נבחנה ונמצאה תקינה.

סלון ופינת אוכל – צוין כי בוצעו הצפות לקופסאות ביקורת ברצפה ולצנרת ניקוז המטבח ומכונת הכביסה שנמצאה תקינה.

אזור פינת כביסה – צוין שנמצאה לחות קלה ברצפה ובמפגשי קיר רצפה.

חלל פיר הצנרת – צוין שנמצאו נזילות בחיבורי הצנרות המגיעות מדירת הנתבע.

חדר רחצה בצמוד לפיר הצנרת – צוין שקיים איטום לקוי ברצפה ובמפגשי קיר רצפה בעיקר באזור פינת המקלחון. כן, צוין כי בדיקת הצפה שבוצעה לצנרת הניקוז נמצאה תקינה.

חדר ארונות – צוין שקיימת לחות העולה מעל הפאנלים ברצפה ובמפגשי רצפה (כולל לפי בדיקת פרוטימטר).

מבואה ומסדרון – צוין שזוהתה רטיבות מעל הפאנלים ברצפה ובמפגשי קיר רצפה (כולל לפי בדיקת פרוטימטר).

חדר ארונות– זוהתה לחות בבדיקת פרוטימטר.

1. ממצאי הביקור מיום 27/3/16; המומחה ציין כי מטרת הבדיקה בביקור זה הייתה לבחון את רמת הלחות במצע שמתחת לאריחים בדירת הנתבע, בין השאר כדי לבדוק האם קיימת עדיין חדירת רטיבות בחלל פיר הצנרות במידה ומשפיעה על דירת התובעת.
2. דירת הנתבע:

חדר רחצה – צוין כי בוצעה פתיחה של אריח (על ידי הנתבע) כאשר התגלה כי מצע החול והבטון יבשים לחלוטין. כן, צוין כי לא קיימת שכבת איטום בבטון הקונסטרוקטיבי על-פי המתבקש בתקן בחדרים רטובים.

חדר ארונות, סלון/אזור מיקום מכונת הכביסה – צוין כי נלקחו דגימות לחות.

חלל פיר צנרות – צוין כי ניכר שבוצעו תיקוני צנרות למערכת הביוב בקוטר 4 צול השייכת כנראה לדירת הנתבע. כן, צוין כי בסמיכות לביקור עדיין קיימת דליפה קלה כלשהי. כן, צוין כי ישנה דליפה מצינור בקוטר אחר (2 צול) בחיבור שבין צינור ישן העשוי מתכת לצינור פלסטיק השייך לדירת הנתבע.

מטבח – צוין שקיימת רטיבות כלואה ברצפה ובמפגשי קיר רצפה כשקרוב לוודאי (על פי זיהוי חיבורי הצנרות אשר הוחלפו או תוקנו) היה נזק בעבר המעיד כי אירע אירוע מים כלשהו בצנרת אספקת המים. ככל הנראה היא שגרמה לחלחול רטיבות ברצפה, במפגשי קיר רצפה ובהמשכה לתקרת אזור הסלון בדירת התובעות. כן, צוין כי בדיקת לחץ לצנרת אספקת המים נמצאה תקינה. כן, צוין כי קיימת לחות ברצפה ובקיר מעבר לארון במפגש שבין הקיר לארון.

1. דירת התובעות:

מסדרון ומבואה – צוין כי נמצא במגמת ייבוש סופי.

שירותים הגובלים עם חלל פיר הצנרות – צוין שזוהו סימני לחות ורטיבות בתקרה ובקיר על פי נִראוּת הצבע והטיח, כשככל הנראה היו בעיות בצנרת ותוקנו ברובם.

חדר רחצה הגובל עם חלל פיר הצנרות – צוין כי זוהתה רטיבות בתקרה ובקיר במגמת ייבוש. המומחה ציין כי על-פי הערכתו, הרטיבות נובעת מכשל במערכת הניקוז בחלל פיר הצנרות מדירת הנתבע. כן, ציין המומחה כי בביקור הקודם, האזור הנ"ל טפטף קלות מהתקרה ובעקבות כך ניתן להיווכח בשיפור נקודתי במקום זה.

חדר רחצה – צוין כי זוהתה רטיבות בתקרה ובמפגש קיר תקרה נמצאת במגמת ייבוש.

מטבח – צוין כי זוהתה לחות קלה בתקרה במגמת ייבוש. בהמשך צוין כי בבדיקה בעזרת פרוטימטר, נמצא יבש בתקרה.

סלון – צוין שנמצא יבש בתקרה. בהמשך צוין שבבדיקה בעזרת פרוטימטר, נמצאה לחות בתקרה.

סלון/פינת אוכל – צוין שזוהו סימני רטיבות בתקרה, במגמת ייבוש.

1. כפי שצוין לעיל בסיכום חוות דעתו, תחת הכותרת "מסקנות והמלצות לביצוע" סיכם המומחה בסעיף 2.1 את פירוט הכשלים בעטיים נגרמת עיקר הרטיבות שמצא בחלל פיר הצנרות, חדר הרחצה של דירת הנתבע ומטבח הנתבע. בפרק ההמלצות לביצוע (סעיף 2.2) פירט המומחה שלוש המלצות באשר לעבודות הדרושות במוקדים שצוינו במסגרת סעיפים 2.1.1 עד 2.1.3.
2. במסגרת 2.2.4 עמד המומחה על עבודות הצבע והטיח שיש לבצע בדירת התובעות לאור נזקי הרטיבות שנגרמו; קילוף צבע שהתנפח והתבקע עד כדי הגעה לטיח רופף; קילוף טיח רופף באזורים בהתנפח והתנתק מהברזל של יסודות התקרה; תיקונים פרטניים ונקודתיים לרשתות הברזל כולל שיקומו; השלמת טיח ותיקון צלוטיט; עבודות צבע בתקרות ובחלל הדירה ובעיקר באזורים שנפגעו מחדירת הרטיבות.
3. חוות הדעת של מומחה בית המשפט נערכה בצורה מקיפה ויסודית כאשר מלבד התבססות המומחה על ניסיונו המקצועי, נעשה שימוש במכשירים שונים אשר סייעו לו לאתר, להתחקות ולתעד את מוקדי הרטיבויות. לא מצאתי כי נפל פגם בעבודתו. המומחה אף נתן מענה ברור לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו (ר' בקשה 5 בתיק). המומחה כאמור לא נחקר בסופו של יום לחקירה על חוות דעתו, ובהעדר הנחת כל תשתית מהימנה שמצדיקה סטייה מחוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, הנני מאמצת את מסקנת המומחה שפורטה בסעיף 2.2.4 לחוות דעתו והרלוונטית מבין מסקנותיו לצורך הכרעתי בנסיבות בהן כאמור פסקה הנזילה.

ודוק, יש קושי של ממש להתייחס לשלל טענות הנתבע בסיכומיו לעניין הכשלים והסתירות שנפלו באי אלו ממצאי וקביעות המומחה בחוות דעתו; הן משום שבסופו של יום המומחה לא נחקר על ידי הנתבע לאור מחדליו הדיוניים כאמור, והן מאחר וטענות אלה אינן נתמכות בכל חוות דעת ערוכה כדין מטעמו. בעניין אחרון זה אזכיר כי כל שצורף לכתב ההגנה כמו גם לתצהיר הנתבע היה "דו"ח ביצוע בדיקת צנרת מים ואיתור תקלות ונזילות" שכלל עמוד אחד בלבד ושממילא נפסל על ידי כאמור בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 3/4/17. על כן, לא ברור מהיכן התיימר הנתבע לשאוב את טענותיו הרבות בתחום המומחיות הנדון, לרבות גלישה, בין היתר, ל'חוקים פיסקליים' או לחוסר היגיון כזה או אחר שמקורו בזרימת מים בניגוד ל"כוח המשיכה".

1. בנוסף, יש לדחות מכל וכל את טענת הנתבע בסיכומיו באשר לקיפוח זכויותיו הדיוניות ויומו של הנתבע בבית המשפט, בעיקר על רקע אי היעתרותי לשני הסבבים של בקשותיו כפי שמצאו ביטוין לאחר ישיבת ההוכחות מיום 3/4/17. לא בכדי בחרתי לפרט במסגרת הפרק הקודם את ההשתלשלות הדיונית מאז אותה ישיבה תוך הפנייתי להחלטותיי מיום 15/5/17 ומיום 18/6/17 וכן להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24/5/17 ברע"א 49685-05-17. הסיבה כי מומחה בית המשפט לא העיד בסופו של יום נעוצה כל כולה במחדלי הנתבע, וכבר הבהרתי כי הניסיון לרתום את מצבו הרפואי המאוחר של הנתבע למחדלים קודמים הנעדרי זיקה למצב זה, הינו בגדר ניסיון מקומם וחסר תום לב. כשם שהנתבע זכאי ליומו בבית המשפט גם התובעות זכאיות לכך שההליך ינוהל בצורה הוגנת, יעילה ולא מסורבלת כאשר אזכור "יומו של הנתבע" אינו בבחינת נוסחת קסם אשר תשמש מטריית הגנה בפני מחדליו המתמשכים של צד ובמקרה הנדון של הנתבע.
2. בכל הקשור לנדבך השני – כימות הנזקים אשר נגרמו בדירת התובעות; הגם שחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נעדרה כימות של סכום תיקון הליקויים שפורטו במסגרת סעיף 2.2.4 באשר לדירת התובעות, מצאתי כי ניתן להשלים כימות זה באמצעות קביעת מומחה התובעות בחוות דעתו (פרק הסיכום בע' 12). זאת, מאחר וקיימת חפיפה במהות התיקונים העיקריים – תיקוני טיח וצבע, תיקון הקונסטרוקציה של השלד, הפגיעה בארון העץ של הבוידם – כפי שנמצאו ונקבעו על ידי שני המומחים. זאת בנוסף לכך שאין בפניי חוות דעת נגדית בעניין כימות נזק זה מטעם הנתבע ובשעה שהאחרון לא ביקש את חקירתו של מומחה התובעות על אף התייצבותו לדיון ההוכחות.
3. הנה כי כן, על בסיס השילוב שבין ממצאי וקביעות המומחה מטעם בית המשפט בסעיף 2.2.4 לפרק המלצותיו לביצוע לבין קביעת המומחה מטעם התובעות בעניין הערכת עלות הנזקים בגין הרטיבות והחפיפה בין המוקדים של השניים – הנני מוצאת להיעתר לסך המבוקש בגין עלות תיקון נזקי הרטיבות בדירת התובעות.
4. בכל הקשור לפיצוי בגין רכיבי הנזק האחרים שפורטו בכתב התביעה, לא מצאתי להכיר באף לא אחד מהם. להלן אפרט קביעתי ביחס לכל אחד ואחד מנזקים נטענם אלה:
5. סך של 190,800 ₪ בגין אובדן ההנאה של התובעות מהדירה; תקופת החישוב בעניין זה החלה מיום 1/6/10 ולמשך 72 חודשים ולפי סך של 2,650 ₪ לחודש כפי שנקבע על ידי המומחה מטעמן. לא מצאתי להכיר בזכאות נטענת זו. הגם שמדובר בנזקי רטיבות מתמשכים לא הוכח בפניי כי נמנע מהתובעות שימוש באי אלו מחלקי הדירה. ערה אני לכך שהתובעות התבססו בעניין זה על חוות הדעת מטעם המומחה מטעמן וכי מנגד לא לא הוצגה בפניי חוות דעת אחרת, ואולם, מקום בו כבר ציינתי לעיל כי על-אף מעמדה, חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט נתונה לביקורת ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות-הדעת של המומחה, אזי על אחת כמה וכמה לעניין מומחה מטעם צד.

לאחר שעיינתי ובחנתי את סעיף 3 בו התייחס המומחה לפיצוי נטען זה, לא מצאתי כי הובהר דיו כיצד חישב מומחה התובעות את אובדן ההנאה מהדירה ואיזה שיעור הוא מהווה משיעור ירידת הערך הכולל אותו קבע המומחה. כן, לא ברור מאיזה נתון בטבלה שבעמוד 13 לחוות הדעת נגזר השווי הנטען של הפסד ההנאה החודשי כפי שמופיע בעמוד אחריו. אם לא היה בכך די הרי שלא ברור בנוסף מדוע "שווי הנכס במצב תקין" חושב לפי הערך הנטען של דירה למכירה בת 100 מ"ר (ואף למעלה מכך) בעוד שעל-פי חשבון הארנונה שצורף לכתב התביעה עולה כי גודלה של דירת התובעות הינו 83 מ"ר. לאור כל האמור, לא מצאתי לקבל את הפיצוי המבוקש בגין נזק נטען זה.

1. סך כולל של 10,080 ₪ בגין חוסר ההנאות החלקי מהדירה; מקורו בפיצוי יחסי המהווה 70% מהתשלומים בגין ארנונה ותשלום ועד בית למשך 72 חודשים. מקום בו דחיתי את רכיב הפיצוי הקודם, הרי שנשמט הקרקע תחת הכרה בפיצוי מבוקש זה לא כל שכן שעה שלפי שיטת החישוב, התובעות למעשה טוענות כי עשו שימוש ב-30% משטח דירתן בלבד בכל אותה תקופה.
2. סך כולל של 9,200 ₪ בגין עלות תיקוני טיח, צבע וחשמל שביצע אביהן של התובעות בחודשים 7/2010 ו-12/2012; בהתעלם ממידת הכשרתו/מקצועיותו של האב כלל לבצע את העבודות שנטען כי ביצע וזאת לאור העובדה שהעיד כי ניסיונו בבניה היה לפני 50 שנה (ר' ע' 8 שו' 27-32 לפרו') והגם שאביהן של התובעות אמנם התייצב לעדות מטעם בנותיו – כלל הטענות אודות העבודות שנטען כי בוצעו על ידיו בשני המועדים הנטענים לא נתמכו ולו בבדל של ראיה. כך, לפי עדותו של האב, בעוד שעלות החומרים בשיפוץ הראשון (שנטען כי נערך על פני יומיים וחצי) עמדה על 1,700 ₪ (ר' ע' 6 שו' 35-36 לפרו') ועלות החומרים בשיפוץ השני עמדה על 4,750 ₪ (ר' ע' 8 שו' 12-13) - לא צורפה על ידו כל אסמכתא אודות רכישת החומרים (ר' ע' 9 שו' 7-8 לפרו'). גם התובעת 1 טענה אמנם כי רכשה חומרי בניה בנוסף לאביה לצורך העבודות, אולם אף היא לא צירפה כל אסמכתא בנדון (ר' ע' 12 שו' 12-13 לפרו'). בנסיבות אלה, טענות התובעות לא הוכחו ואין מנוס מלהורות על דחיית רכיב הפיצוי מבוקש זה.
3. סך של 20,000 ₪ בגין פגיעה באיכות חיים ועוגמת נפש וסך דומה בגין פגיעה באוטונומיה; ראשית יצוין כי מצאתי שאין מקום לפצל סוג זה של נזק לשני ראשים נפרדים שכן המדובר בנזקים שאינם ממוניים, אשר מסורים לשיקול דעתו של בית משפט. מכל מקום, לא התרשמתי כי נסיבות המקרה דנן הינן כה קיצוניות אשר יש בהן להצדיק היעתרות לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שהתבקש. גם הטענה להשפעה הבריאותית של העובש שנגרם בגין הרטיבות למי מהתובעות, לא נתמכה בכל תיעוד אודות תלונה על כך מזמן אמת לגורם רפואי כלשהו (ר' עדות התובעת 1 בע' 13 שו' 9-11 לפרו').
4. סוף-דבר:
5. לאור כל האמור, דינה של התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.
6. הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות סך של 35,990 ₪ (סכום כולל פיקוח הנדסי ומע"מ). סך זה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום עומד על 37,000 (במעוגל).
7. לאור מהות הסעד הכספי לו נעתרתי בסופו של יום, אין מקום להיעתר לבקשה לפיצול סעדים שהתבקשה בסעיף 19 לכתב התביעה, כשנראה כי ממילא עתירה זו נזנחה בסיכומי התובעות.
8. לאור התוצאה הסופית לפיה נפסקו לזכות התובעות קצת מתחת ל-13% מסכום התביעה המופרז שנתבע (ובמיוחד שעה שרכיב הפיצוי בגין אובדן ההנאה מהדירה היווה כשני שליש מהסך הכולל של התביעה), ובשים לב למכלול הנסיבות, הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ז, 15 יולי 2017, בהעדר הצדדים.