1. זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר בא-כוח המבקשים להורות על ביטול תנאי השחרור בערובה בהם נתונים המבקשים 1 ו-2. כמו כן, ביטול צווי התפיסה וצווי הקפאת הנכסים, לרבות של המבקשים 4, 5, 6. לחילופין, להשוותם.

2. נימוקי הבקשה-

נטען, כי בתאריך 18.01.2016, הגיעו הנאשמים 3, 10 ו-12 לכתב האישום, להסדר טיעון עם המשיבה, ולפיו המשיבה הסכימה לבטל את כל העיקולים שקשורים לרכוש של הנאשם 3, וכן הסכימה לבטל את כל תנאי השחרור החלים עליו, זולת הפקדה כספית וערבות עצמית. על כן, מן הדין ומן הצדק להשוות, לכל הפחות, את תנאי השחרור והמגבלות על הרכוש של המבקשים לאלו של הנאשמים 3, 10 ו-12, גם כדי למנוע תוצאה של אפליה פסולה בתכלית בין הנאשם 3, שחלקו חמור יותר, לבין המבקשים, שחלקם פחות משלו. עוד נטען, כי למבקשים עומדת עדיין חזקת החפות, להבדיל מן הנאשמים שזכו להקלות בתנאי השחרור, חרף הרשעתם בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

3. בא-כוח המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה ולהותיר את תנאי השחרור בערובה על כנם. נטען, כי לא התגלו עובדות חדשות או נסיבות חדשות בעניינם של המבקשים, המצדיקות עיון חוזר בבקשת המבקשים. עוד נטען, כי עילות המעצר בעניינם של המבקשים 1 ו-2, עדיין עומדות בעינם.

אשר לשינוי התנאים בעניינם של נאשמים אחרים לכתב האישום, נטען, כי מדובר בשינויים שנערכו כחלק מהסדרי הטיעון שגובשו במסגרת ההליך העיקרי. עוד נטען, כי לנאשמים האחרים לא מיוחס האישום של סחיטה באיומים, בעוד למבקשים 1 ו-2 כן מיוחס.

4. כנגד המבקשים 1 ו-2 הוגש כתב אישום המייחס להם לכאורה, ביחד עם אחרים, באישום השני לכתב האישום, עבירות של הברחת טובין בנסיבות מחמירות בניגוד לפקודת המכס, החזקת טובין מוברחים בנסיבות מחמירות, השתמטות מתשלום מכס בניגוד לפקודת המכס, הצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמתי ולמעשה אינו כזה, בניגוד לפקודת המכס, הגשת רשימון כוזב בניגוד לפקודת המכס, מסירת אמרה שאינה נכונה או מסירת הצהרה שיש בה אמרה כזו, הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו. באישום השלישי מיוחסות למבקשים עבירות של הלבנת הון. באישום החמישי מיוחסות למבקשים עבירות של סחיטה באיומים, והוצאת חשבוניות מס שלא כדין במטרה להתחמק מתשלום מס והלבנת הון – מעשים בין השנים 2009-2014.

5. בתאריך 18.05.2015, הורה בית המשפט על שחרורם של המבקשים 1 ו-2 (אב ובנו) לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא ברחוב עובדיה 10, תל-אביב, תחת פיקוחם של בני משפחה, לצד אזוק אלקטרוני, הפקדות כספיות וצו עיכוב יציאה מן הארץ (ראה החלטה מפורטת מיום 18.05.2015).

6. בתאריך 08.09.2015, במסגרת בקשה לעיון חוזר, ובהסכמת המשיבה, הועתקה כתובת החלופה לבקשת המבקשים 1 ו-2 מהעיר תל-אביב, לכתובת מגוריהם ברחוב הר גלעד 16, אשדוד. בין לבין, הוקלו תנאי השחרור בהסכמת המשיבה, בכך שהותרה יציאתם של המבקשים ממעצר הבית להתייעצויות דחופות במשרד בא-כוחם, לקבלת טיפול רפואי וכן לאירועים אישיים ומשפחתיים, כאשר תמיד היו מלווים על ידי מי מהערבים.

7. בתאריך 07.10.2015, הוגשה בקשה לעיון חוזר על ידי המשיבה, במסגרתה עתרה להורות על חילוט כספים מכספי הערבות וההפקדה, על רקע הפרת תנאי השחרור – בכך שהמבקשים 1 ו-2 העתיקו את מקום חלופת המעצר לעיר אשדוד בטרם התקנת האזוק האלקטרוני.

בתאריך 30.11.2015, הורה בית המשפט על חילוט סך של 30,000 ₪ וכן על הפקדה נוספת בסך 30,000 ₪ עבור כל אחד מהמבקשים 1 ו-2, על רקע הפרת התנאים.

בתאריך 22.12.2015, במסגרת ערר שהוגש על ידי המבקשים 1 ו-2 לבית המשפט העליון, הופחת סכום החילוט לסך של 5,000 ₪ (ראה בש"פ 8435/15).

8. כתב האישום כולל 15 נאשמים (המבקשים הינם הנאשמים 5, 6, 7, 8 לכתב האישום). מתוך עיון בהליך העיקרי עולה, כי מרבית הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון בכתבי אישום מתוקנים. כמו כן, במסגרת ההסדרים, בוטלו התנאים המגבילים בעניינם. אשר למבקשים עולה, כי עדיין ממשיכים לנהל את משפטם.

9. למעשה, הטענה העיקרית של בא-כוח המבקשים, הינה, כי הבקשה דהיום נועדה כדי למנוע אפליה בין המבקשים לבין יתר הנאשמים שבחרו לסיים את התיק העיקרי.

10. על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים, ועיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין טענת האפליה מהטעמים שעמד עליהם בא-כוח המבקשים – להידחות, וזאת מהטעמים שעמד עליהם בא-כוח המשיבה כאמור לעיל. עם זאת, בשים לב לחלוף הזמן וכן התמשכות ההליכים, ראוי ששירות המבחן שהיה מעורב בהליך השחרור, יערוך תסקירים עדכניים בעניינם של המבקשים 1 ו-2.

11. שירות המבחן יגיש את התסקירים תוך 30 יום.

12. לאחר שיתקבלו התסקירים, תשלח החלטה נוספת לצדדים.

עותק ההחלטה יישלח לשירות המבחן וכן לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.