1. בתאריך 20.5.2015, ניתנה החלטת שחרור בעניינו של המבקש בערבויות ובכללם הפקדה כספית / ערבות בנקאית בסך 800,000 ₪ על רקע כתב אישום שייחס למבקש שורה ארוכה של עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, הברחת טובין בנסיבות מחמירות, השתמטות מתשלום מכס, הגשת רישומון כוזב, הטעיית פקיד מכס, עשיית מעשה כדיל התחמק מתשלום מס קניה, מסירת ידיעה לא נכונה, הלבנת הון, ניכוי מס תשומות, מסירת ידיעה כוזבת לפי חוק מע"מ, סחיטה באיומים, הוצאות חשבוניות מס שלא כדין, הלבנת הון (האישומים הראשון, השני, השלישי, הרביעית והחמישי לכתב האישום). בהיקף כספי גבוה העומד על סך עשרות מיליוני שקלים, המגלמים, השתמטות מתשלומי מיסי יבוא בסך של למעלה מ-36,000,000 ₪.

2. בתאריך 22.5.15, במסגרת בש"פ 3543/15 דחה בית המשפט העליון את הערר של המשיבה תוך שנקבע כי תנאי השחרור ישארו בעינם.

3. בתאריך 16.6.1, הוגשה הבקשה דנן לבחינת הפחתת ההפקדה הכספית בסך 800,000 ₪ על רקע קושי לארגן את מלוא סכום ההפקדה שנקבע ולחילופין להסתפק בהפקדה כספית בסך 100,000 ₪ והיתרה תושלם – בדרך של הטלת עיקול על דירת אמו של המבקש הגב' סוזן כהן שנמצאת ברחוב דב גור 49/16 אשדוד (להלן: "הדירה"). בדיון נטען ששווי הדירה הינו מעל סכום הערבות שנקבע, ויכולה לשמש כבטוחה להבטחת התייצבותו של המבקש למשפט. המבקש הפנה לבש"פ 8396/12 וכן למ"ת 24874-06-14 מחוזי ב"ש.

4. ב"כ המשיבה מנגד עתר לדחות את הבקשה נטען כי גובה הערבויות נבחן על פי מדרג בין הנאשמים השונים שמעורבים בפרשייה נשוא כתב האישום. לעניין זה הפנה ב"כ המשיבה לדברי בית המשפט העליון בבש"פ 3590/15 בעניינם של יצחק אייל מרצ'י וטל מרצ'י שעררם אף הוא נדחה גם בנוגע למרכיב ההפקדות הכספיות. עוד נטען כי מחומר הראיות עולה, כי המבקש גלגל סכומי כסף גדולים גם באמצעות החברות שהיתה לו שליטה בהם. עוד הפנה ב"כ המשיבה לפסיקה רלבנטית התומכת בגישתו בש"פ 7629/02, אהרון אוהב ציון נ' מדינת ישראל וכן לבש"פ 8577/13 מדינת ישראל נ' יעקב ברגר בש"פ 5445/14 יעקב שבירו נ' מדינת ישראל ובש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' סמיון דיניאורשווילי.

5. כתב האישום במהותו בעל היבט כספי כלכלי. הפרשיה נשוא כתב האישום מעורבים בה מספר רב של נאשמים (8) ו-7 חברות מסחריות – סכומי ההפקדות הכספיות או הבנקאיות שהוטלו לחובת חלק מהנאשמים במסגרת תנאי השחרור בערובה נעו בין 500,000 ₪, 700,000 ₪ (אב ובנו), 800,000 ₪. גובה הערבויות וההפקדות הכספיות הינו תולדה של מדרג בין הנאשמים השונים לצד טעמים ונימוקים אחרים ביחס לכל נאשם.

6. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להפחתת סכום ההפקדה ולחילופין להטיל עיקול על דירת אמו של המבקש לצד 100,000 ₪ במזומן, להידחות משלושה טעמים עיקריים: ראשית הטעמים והנימוקים שעמדו בבסיס החלטת השחרור בתנאי הערובה שנקבעו נותרו בעינם. שנית, לא נעלם מעיני ולא הוכח בפני כי קיים קושי כלכלי בפני המבקש בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. שלישית, הטלת עיקול על בית אמו של המבקש אינה בבחינת ערובה מספקת שכן פתוחה הדרך בפני אחרים לבקש להטיל עיקולים על הדירה, אם הדבר יתרחש עלולה המשיבה למצוא עצמה בלא בטוחה ממשית גם תרוקן מתוכן את החלטת בית משפט. לצד כל אלה עיון בתסקיר שגובש בעניינו של המבקש מקשה עוד יותר לבחון את הטלת העיקול בשים לב למערכת היחסים בין המבקש לבין הוריו הגרושים ומבלי לפרט יותר מפאת צנעת הפרט.

7. על רקע האמור לעיל והעדר מילוי כלל תנאי השחרור בערובה, הנני מורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. מובהר ברגע שימלא המבקש אחר כלל תנאי השחרור בערובה, ישוחרר ממעצרו.

המזכירות תשלח עותק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, בהעדר הצדדים.