טוען...

החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה

נסר אבו טהה22/11/2015

בפני

כבוד השופט נסר אבו טהה

המבקשים

1. יצחק אייל מרצי
2. טל מרצי
3. עדי מרצי
4. נטע מרצי
ע"י ב"כ עו"ד אשר אוחיון

נגד

מדינת ישראל – פמ"ד - פלילי
ע"י ב"כ עו"ד עמיחי חביביאן

החלטה

ההליך

  1. לפניי בקשה להורות על החזרת תפוסים השייכים למבקשים 1-4 (נאשמים 5-8 בהתאמה), שנתפסו מכוח הוראת סעיף 21 לחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000, ומכוח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969, לצורך חילוט עתידי של רכוש אשר שוויו מהווה חלק משוויו של הרכוש שנעברה בו עבירה או ששימש לביצוע העבירה או שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר עבירה.
  2. כלל הרכוש נשוא הבקשה נתפס על רקע כתב האישום המייחס למבקשים, ביחד עם אחרים, ביצוע עבירות של הברחת טובין בנסיבות מחמירות, חזקת טובין מוברחים בנסיבות מחמירות, השתמטות מתשלום מס, הצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמיתי ולמעשה אינו כזה, הגשת רישומון כוזב, מסירת תמורה שאינה נכונה, הטעיית פקיד מכס, מסירת ידיעה כוזבת עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס, הלבנת הון, הדחה בחקירה.
  3. המבקשים עותרים להורות למשיבה על החזרת התפוסים, כמפורט להלן:

לגבי המבקש 1 – מבקש להשיב לו כספים במזומן שנתפסו ממנו (6,860$, 1,074 אירו), וכן את תכולת הכספת בבנק הפועלים סניף 658, מס' 296 - ובתוכה השיקים הבנקאיים, שמספרם: 37267 ו- 37267, על סך 100,000 ₪ כל אחד, ו-10,000 אירו במזומן, רכב מסוג קרייזלר לוחית רישוי 9293871. כמו כן, ביקש ביטול הקפאת חשבון מספר 425058 בבנק הפועלים סניף 658 באשדוד על שם חברת "אלסומאו", שהינה חברה פעילה שלדבריו הקפאת החשבון פוגע שלא לצורך בפעילותה העסקית השוטפת, ביטול הקפאת חשבון מספר 537806 בבנק הפועלים סניף 658 באשדוד ע"ש אייל מרצ'י (בסך 50,808.66 ₪) שלדבריו משמש החשבון למימון ההוצאות השוטפות של בית מגוריו, כאשר הקפאת החשבון פוגעת קשות ושלא לצרוך במשפחת המבקש 1.

לגבי המבקש 2 – מבקש להשיב לו שניים מתוך חמשת נכסי הנדל"ן שנתפסו, נכס נדל"ן בגוש 15510 חלקה 97 (במועצה מגדל) ונכס נדל"ן (עסקי - שטח מקרקעין) בגוש 2022 חלקה 2 תת חלקה 403 באשדוד, רכב מסוג פיג'ו מספר לוחית רישוי 4527778, כלי השיט מספר לוחית הרישוי 57947 וכן את הגרור לסירה הקשור אליו. כמו כן, ביקש ביטול הקפאת חשבון מספר 425031 בבנק הפועלים, סניף 658 באשדוד על שם "נועה פיצה", וכן את חשבון הבנק מספר 109696 בבנק מזרחי טפחות מספר 165 על שם המבקש 2.

לגבי המבקשת 3– מבקשת להשיב לה את כל הנכסים שנתפסו ממנה – 5 מכוניות, וכן לבטל את הקפאת חשבון הבנק שהוקפא שמספרו 43600/97 בבנק לאומי סניף 662. בשלב זה, ציינה כי ניתן להותיר כתפוס, את נכס הנדל"ן שעל שמה ברחוב רוגוזין 72/18 באשדוד (גוש 2076 חלקה 101 תת חלקה 25).

לגבי המבקשת 4 - מבקשת להורות על שחרור כל הנכסים שנתפסו ממנה – נכס נדל"ן בגוש 2086 חלקה 116, ברח' ההסתדרות 22 באשדוד, רכב מסוג רכב מסוג BMW שנת 2011 ועל הסרת הקפאת חשבונות הבנק הקשורים אליה, חשבון מספר 385188 ו-404840 בבנק הפועלים סניף 658 באשדוד, הואיל והמבקשת מואשמת רק בחלק מאישום 5, שלגביו נחקרה לפני כשנתיים ושוחררה בערבות עצמית בלבד, ואין כל הצדקה לתפיסת הרכוש.

  1. הסכמות שהגיעו אליהם הצדדים ביחס לחלק מהרכוש נשוא הבקשה –

המבקש 1:

  1. בדיון מיום 30.8.15, הסכים המבקש 1 לכך שהעיקול שהוטל על בית מגורים ברחוב גלעד 16, גוש 2198, חלקה 92, באשדוד – השייך למבקש 1, אשר שוויו לפי הערכת שמאי כ- 9 מיליון ₪, יישאר על כנו. כן הוסכם להשאיר את המניות נשוא סעיפים 10-12 בבקשת החילוט.
  2. רכב מסוג קרייזלר שמספרו 9293871בשווי של כ- 90,000 ₪. ברצונו של המבקש 1 למכור את הרכב, על מנת שהכסף שיתקבל תמורתו ישמש לצרכי מחיה, הואיל והמבקש 1 אינו עובד מזה 6 חודשים, ולא ידוע מתי יסתיים התיק.

בסופו של יום, הסכימו הצדדים בהמלצת בית המשפט, כי רכב הקרייזלר יימכר על ידי המדינה באמצעות מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, כאשר מהתמורה שתתקבל - מחציתה תופקד בקרן לחילוט ותקבולי הלבנת הון, ומחציתה תוחזר לידי המבקש 1, כאמצעי לצרכי מחיה סבירים.

המבקש 2:

  1. בדיון מיום 30.8.15, הסכים המבקש 2, כי רכב מסוג פיג'ו מספר לוחית רישוי 4527778, יימכר על ידי המדינה באמצעות מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, כאשר מהתמורה שתתקבל - מחציתה תופקד בקרן לחילוט ותקבולי הלבנת הון, ומחציתה תוחזר לידי המבקש 2, כאמצעי לצרכי מחיה סבירים.

המבקשת 3 (בתו של המבקש 1):

  1. ביום 9.11.15, הודיעו ב"כ הצדדים לביהמ"ש, כי הגיע להסכמה על הסרת העיקול מאופנוע ימאהה שמספרו 6943153 והשבתו לידי המבקשת 3, בכפוף להפקדת 30% מערך מכירת האופנוע, בסך 14,100 ₪.
  2. ביחס לחמישה כלי רכב שנתפסו: שני רכבים מסוג יונדאי, שנת 2015– שוויו כל אחד על פי אומדן כ- 116,000 ₪ - במשמורת המשטרה, ושלושה רכבים ברישום עיקול לטובת אוצר המדינה: רכב מסוג פיאט פולין, שנת 2011 – אשר שוויו כ- 70,000 ₪, רכב מסוג יונדאי 2010 – ששוויו כ-57,000 ₪, ורכב מסוג מזדה, שנת 2009 – ששוויו כ- 49,000 ₪, הסכים ב"כ המשיבה, כי הרכבים יימכרו על ידי המדינה באמצעות מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, כאשר מהתמורה שתתקבל - מחציתה תופקד בקרן לחילוט ותקבולי הלבנת הון, ומחציתה תוחזר לידי המבקשת 3, כאמצעי לצרכי מחיה סבירים.

המבקשת 4 (בתו של המבקש 1)

  1. ביחס לרכב מסוג BMW שנת 2011 – אשר שוויו מוערך בכ- 90,000 ₪, יימכר על ידי המדינה באמצעות מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, כאשר מהתמורה שתתקבל - מחציתה תופקד בקרן לחילוט ותקבולי הלבנת הון, ומחציתה תוחזר לידי המבקש 4, כאמצעי לצרכי מחיה סבירים.
  2. המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לתפוסים שלהלן:

המבקש 1:

  1. הכספים שנתפסו במזומן בבית המבקש 1 - לדברי ב"כ המבקש 1, כספים אלו מהווים חלק זניח ביחס לביטחונות שיש בידי המדינה, שהם העיקול על הבית והזכויות במניות, וכספים אלו נחוצים די להחזיר חובות. כן נטען, כי האיזון הראוי, בהתחשב בעובדה שקיים מדרג בין הנאשמים, כאשר המבקשים 1 ו- 2 נמצאים במדרג הנמוך יחסית ובכך שכל סכומי ההפקדה היו בצ'יקים בנקאיים של גורמים שלישיים ובכך שמעצר הבית נמשך, יהא להחזיר את הסכומים הללו שנתפסו.

מנגד, טען ב"כ המשיבה, כי ביחס לכספים שנתפסו - מדובר בעבירות בהיקף של 35,000,000 ₪, המהווים כספי מס שנגזלו מקופת המדינה. אף שנתפסו נכסי נדל"ן בשווי משמעותי, אין הצדקה לשחרר את הכספים שנתפסו, הואיל וביחס לכספים, קשה לחלט דירת מגורים, כאשר למבקש 1 אין בעיה של צרכי מחיה סבירים וגם ליתר הנאשמים בפרשה לא שוחררו כספים לצרכי מחיה.

המבקש 2:

  1. נכס נדל"ן בגוש 15510 חלקה 97 (במועצה מגדל) ונכס נדל"ן (עסקי - שטח מקרקעין) בגוש 2022 חלקה 2 תת חלקה 403 באשדוד. המבקש 2 עותר לשחרר את נכסי הנדל"ן התפוסים, על מנת למכרם, כאשר כספי המכר ישמשו לצרכי מחיה וקיום, שכן רעייתו של המבקש 2 אינה עובדת. לדברי ב"כ המבקש 2, נטען כי המבקש 2 סייע, והוא לא היה הבעלים של אחת החברות ולא לקח את הכספים, ובמכלול הנסיבות, לאור חלקו בפרשה וטובות ההנאה שיוחסה לו, האיזון הראוי יהא להחזיר למבקש 2 את הנכסים.

מנגד, טען ב"כ המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה לשחרור נכסי הנדל"ן, שכן זהו מהלך לא יעיל, ובה במידה והייתה בקשה לשחרור קונקרטי של נכס מסוים, העניין היה נבחן על ידיהם, ומשלא נעשה הדבר, לא ניתן לשחרר את הנכסים.

  1. ביחס להקפאת חשבון מספר 425031 בבנק הפועלים, סניף 658 באשדוד על שם "נועה פיצה" (42,313 ₪), וכן את חשבון הבנק מספר 109696 בבנק מזרחי טפחות מספר 165 (10,075 ₪) על שם המבקש 2 – טען ב"כ המבקש 2, כי המבקש 2 הינו בעל 50% מהחשבון בבנק הפועלים, כך שלטעמו ניתן לתפוס רק מחצית הסכום. כן הוסיף, כי הואיל והמבקשים נמצאים במדרג הנמוך של העבירות, וההליך בתיק העיקרי מתעכב, יש להיעתר לבקשה ולעשות הבחנה בין המבקשים לבין יתר הנאשמים בפרשה.

המבקשת 3:

  1. ביחס להקפאת חשבונות הבנק שהוקפאו בבנק לאומי (37,790 ₪), עתרה המבקשת 3 להחזיר את הכספים לידיה, זאת לאור העובדה שהמבקשת 3 הינה במדרג נמוך ביחס ליתר הנאשמים, ומיוחס לה חלק מינורי בפרשה.

בהודעת הבהרה שהוגשה לבית המשפט ביום 15.11.15, עמד ב"כ המשיבה על התנגדותו להשבת הכספים שנתפסו מידי המבקשת 3, בפרט, ומידי יתר המבקשים בכלל.

המבקשת 4

  1. ביחס להקפאת חשבונות הבנק שהוקפאו – חשבון מספר 385188 בבנק הפועלים (412.98 ₪), וחשבון מספר 404840 בבנק הפועלים (על שם "בירמידה משקאות בע"מ"– 5,821 ₪) עתרה המבקשת 4 להחזיר את הכספים לידיה, זאת לאור העובדה שהמבקשת הינה בחורה רווקה, המתגוררת בבית הוריה, סיימה לימודי משפטים וחשבונאות, כאשר מיוחס לה רק חלק מאישום 5, שלגביו נחקרה ושוחררה בערבות עצמית, ואין הצדקה לתפיסת הרכוש.

מנגד, טען ב"כ המשיבה, כי ההיקף הכלכלי לעבירה שמיוחס למבקשת 4 הינו בסך 708,236 ₪, ועל כן אין לשחרר את תפיסת הכספים והנכסים האמורים.

דיון והכרעה

  1. במקום שבו מדובר בעבירות של הלבנת הון, אשר המניע המרכזי העומד מאחוריהן הוא בצע כסף, הרי ההתמודדות עם מגמה זו, הבאה לידי ביטוי הן בחקיקה והן בפסיקה, ראוי שתהא גם בהיבט הכלכלי, הואיל ובמציאות הקיימת כיום, העבריינות הפיננסית בכלל והלבנת ההון בפרט, מתוחכמת ונעשית במקרים רבים בכפיפה אחת עם פעילות "נורמטיבית". השלכותיה של פעילות זו אינה באה לידי ביטוי אך במישור הפרטני של אותו אדם, אלא היא בעלת השלכות רוחביות מהותיות ביותר.
  2. סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי במקום שבו הורשע אדם בעבירות לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא רכוש שבוצעה בו עבירה או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או תוצאה מביצוע עבירה. ככל שבוצעה עבירה של הלבנת הון בהיקף כספי מסוים, תפיסתם של חפצים באה למעשה, להבטיח כי במקום שבו יורשע אדם, ניתן יהיה לחלט את אותו חפץ, או סכום שווה ערך לאותו חפץ, ללא קשר למקורו של הכסף שחולט בסופו של יום לאחר ההרשעה.

רכושם של המבקשים מוגדר בסעיף 21(ב) כ"כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו, כאשר מטרת החילוט הינה ליטול רכוש שהושג באמצעות ביצוע העבירה, שאינו שייך למבקשים ומוחזק בידיהם שלא כדין.

החילוט אפוא נועד "להוציא בלעו של הגזלן מפיו" (ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית), ובכך, מגשים בין היתר, תכלית של הרתעה על ידי פגיעה בתשתית הכלכלית של בעל הנכס המחולט, פגיעה בכדאיות בביצוע עבירה, והוצאת הנכס מידיו (ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל), הוא מאיין את המניע הממריץ את העבריין לביצוע העבירה, ומכאן חשיבותו.

החוק מאפשר מימוש של צו חילוט מתוך רכושו של אדם אחר, מתוך הכרת המציאות, בה לא אחת פועלים עבריינים במבט צופה פני עתיד, ומפזרים את הרכוש המשמש אותם בביצוע העבירות, או את הרכוש שצברו כפירות העבירה, בין מקורבים שונים שאין להם חלק בביצוע העבירות ועל כן, גם לא יועמדו לדין. לפיכך, עצם הבעלות של אדם ברכוש, כשלעצמה, אינה מגינה מפני חילוט (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף (בן נסים) סיטבון, בש"פ 6665/02 אופק נ' מדינת ישראל).

  1. יש לערוך איזון שיש בו מחד, להבטיח למשיבה את האפשרות לחילוט עתידי ולשמירה על האינטרס הציבורי במיגורה של פשיעה מסוג זה, על דרך של תקיפה כלכלית, ומנגד יש להבטיח כי המבקשים לא יסבלו מאסון כלכלי בלתי הפיך או מפגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין שלהם, הכול ייגזר גם מעוצמת התשתית הראייתית שהונחה, היקף חומר החקירה בתיק, ריבוי החשודים, מורכבות העניין וסכום התפוס ביחס לשווי העבירות המיוחסות למבקשים (ראה לעניין זה בש"פ 8353/09 פלקס נ' מדינת ישראל, פסקה 13) .

בעניין זה, יפים הם הדברים שהובאו בבש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל, לענייננו:

"תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים למשך תקופה ארוכה, וזאת כאמצעי בטחון

...

הפגיעה ברכושו של אדם על- ידי נטילתו ממנו, על- מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עקרון המידתיות המקובל עלינו...".

  1. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן מהיכרותי את כלל חומר החקירה שהונח בפני בדיונים קודמים, במסגרת הליך המעצר, הגעתי לכלל מסקנה כמפורט להלן:
  2. בהסכמת המשיבה, כלל הרכבים שנתפסו, (למבקש 1- רכב מסוג קרייזלר שמספרו 9293871, למבקש 2 - רכב מסוג פיג'ו מספר לוחית רישוי 4527778, למבקשת 3 - שני רכבים מסוג יונדאי, שנת 2015– שבמשמורת המשטרה, ושלושה רכבים ברישום עיקול לטובת אוצר המדינה: רכב מסוג פיאט פולין, שנת 2011 , רכב מסוג יונדאי 2010 ורכב מסוג מזדה, שנת 2009, למבקשת 4 - רכב מסוג BMW שנת 2011), יימכרו על ידי המדינה באמצעות מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, כאשר מהתמורה שתתקבל - מחציתה תופקד בקרן לחילוט ותקבולי הלבנת הון, ומחציתן תוחזר לידי המבקשים 1-4, כאמצעי לצרכי מחיה סבירים.
  3. ביחס למבקש 1 - העיקול שהוטל על בית מגורים ברחוב גלעד 16, גוש 2198, חלקה 92, באשדוד – השייך למבקש 1, אשר שוויו לפי הערכת שמאי כ- 9 מיליון ₪, ותפיסת המניות שבבעלותו, יישארו על כנם.

ביחס לכספים שנתפסו במזומן, הרי שלאור ההסכמה שהושגה בין הצדדים, כי מחצית מכספי מכר הרכב ישמשו לצרכי מחייה סבירים, נראה לי כי אין להיעתר לבקשה להשבת הכספים שנתפסו במזומן, בשים לב להיקף הכלכלי הרב המיוחס למבקש 1, ולכך שבסופו של יום, קל יותר לחלט כספים שנתפסו במזומן על פני חילוט דירה או רכוש כזה או אחר.

  1. ביחס למבקש 2 – העיקול שהוטל על נכס נדל"ן בגוש 15510 חלקה 97 (במועצה מגדל) ונכס נדל"ן (עסקי - שטח מקרקעין) בגוש 2022 חלקה 2 תת חלקה 403 באשדוד, הקפאת הנכסים תעמוד בעינה. בה במידה והמבקש 2 יטען לשחרר נכס קונקרטי וינמק את בקשתו, העניין יישקל.

ביחס להקפאת חשבון מספר 425031 בבנק הפועלים, סניף 658 באשדוד על שם "נועה פיצה" (42,313 ₪), לגביו טען המבקש 2 כי אשתו הינה בעלת 50% מהחשבון, ומשכך, לא ניתן לחלט את מלוא הכספים, הרי שכאמור לעיל, החוק מאפשר לתפוס כספים או נכסים לצורך חילוט גם מקום בו נאשמים מפזרים בין מקורבים שונים, שלהם אין חלק בביצוע העבירות, את הרכוש ו/או הכספים המשמשים אותם בביצוע העבירות או שצברו אותם כפירות העבירה, ומשכך אין מניעה להקפיא את חשבון זה במלואו. בשים לב להיקף הכלכלי הרב המיוחס למבקש 2. ביחס להקפאת חשבון מספר 109696 בבנק מזרחי טפחות מספר 165 (10,075 ₪) על שם המבקש 2, אני מורה על הסרת צו ההקפאה על חשבון בנק זה, וכן על שחרור 5,000 ₪ שנתפסו מתוך הסך של 10,075 ₪ שנתפסו, כאשר יתרת הסכום תיוותר מוקפאת.

כמו כן, העיקול שהוטל על כלי השיט (אופנוע ים) מספר לוחית הרישוי 57947 והגרור לסירה הקשור אליו –יעמוד בעינו.

  1. ביחס למבקשת 3 – העיקול שהוטל על נכס הנדל"ן שעל שמה ברחוב רוגוזין 72/18 באשדוד (גוש 2076 חלקה 101 תת חלקה 25) יעמוד בעינו.

כמו כן, לאור הסכמת הצדדים, יוסר העיקול מאופנוע ימאהה שמספרו 6943153 בכפוף להפקדת 30% מערך מכירת האופנוע.

כמו כן, השעבוד שהוטל על החשבונות בבנק לאומי (37,790 ₪), יעמוד בעינו.

  1. ביחס למבקשת 4 – העיקול שהוטל על נכס נדל"ן בגוש 2086 חלקה 116, ברח' ההסתדרות 22 באשדוד, יעמוד בעינו. ביחס להקפאת חשבונות הבנק שהוקפאו – חשבון מספר 385188 בבנק הפועלים (412.98 ₪), וחשבון מספר 404840 בבנק הפועלים (על שם "בירמידה משקאות בע"מ"– 5,821 ₪), יוסר השעבוד על החשבונות הללו, בשים לב לחלקה היחסי בפרשה, ובשים לב לשווי הכללי של הרכוש שנתפס, שעיקרו הינו נכס הנדל"ן, ולכך שהסכומים שנתפסו אינם משמעותיים.

המזכירות תשלח עותק לצדדים

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
22/06/2015 החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה נסר אבו טהה צפייה
20/07/2015 החלטה על בקשה מוסכמת ליציאת המבקשים ממקום מעצר בליווי לצורך קבלת טיפול רפואי גאולה לוין צפייה
07/09/2015 החלטת בימ"ש עליון נסר אבו טהה לא זמין
22/11/2015 החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה נסר אבו טהה צפייה
30/11/2015 החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה נסר אבו טהה צפייה
22/12/2015 החלטת בימ"ש עליון נסר אבו טהה לא זמין
03/01/2016 החלטת בית המשפט העליון נסר אבו טהה צפייה
06/03/2016 החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה נסר אבו טהה לא זמין
31/03/2016 הוראה לשירות המבחן למבוגרים להגיש תסקיר נסר אבו טהה צפייה
06/06/2016 גזר דין ישראל פבלו אקסלרד צפייה