הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. בפניי בקשת התובעים למחיקת כתב הגנה ומתן פסק דין כנגד הנתבע, ולחלופין, חיוב הנתבע להמציא את מלוא המסמכים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 22.06.16.

2. בהחלטה מיום 22.06.16 בסעיף 10, נקבע כי על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים, ועולה כי ההחלטה לא יושמה על ידי אף אחד מהצדדים. כך נקבע בהחלטתי האמורה:

"הצדדים יעבירו הדדית תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, לצד שכנגד, עד ליום 15.07.16. לתצהיר יצורפו כל המסמכים שלא צורפו לאיזה כתב טענות/בקשה/תגובה שהוגשו בהליך זה. ככל שמסמך הוגש במסגרת ההליך, יפנה התצהיר למקום צירוף המסמך, לצורך איתורו על ידי הצד שכנגד. בקשה לגילוי מסמכים ספציפי תוגש לצד שכנגד עד ליום 03.07.16. תצהיר גילוי המסמכים שיוגש, יתייחס בין היתר למסמכים האמורים."

3. לטענת התובעים, העבירו לנתבע בקשה לקבלת מלוא המסמכים ונענו, כי המסמכים אינם רלבנטיים להליך, וחלקם כבר צורפו במסגרת ההליך.

התובעים טענו כי בהעדר המסמכים הנדרשים תיפגם מהותית יכולתם להוכיח טענותיהם. עוד טענו התובעים, כי התשובה לפיה כל המסמכים שהתבקשו אינם רלבנטיים, איננה סבירה.

התובעים הפנו לפרוטוקול הדיון מיום 30.11.15, בה נרשמה תשובת נציג הנתבע כי יש מסמכים רבים, ומסמכים אלה לא הומצאו לתובעים.

4. לטענת הנתבע דין כל בקשות התובעים להידחות.

לעניין הבקשה למחיקת כתב ההגנה ומתן פסק דין נטען כי התובעים לא פעלו בהתאם להחלטת בית המשפט; כי מרבית המסמכים אליהם מתייחסת הבקשה אינם מפורטים דיו כדי שניתן יהיה לזהותם, על כן אין בידי הנתבע לפרט באיזה מסמכים מדובר במדויק; כי הנתבע ציית לצו הכללי שניתן ולגביי המסמכים הספציפיים אין צו, אלא רק נקבע כי התובעים רשאים לשגר לנתבע בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. בידי התובעים האפשרות לעתור לקבלת צו לגילוי ספציפי אך כל עוד לא ניתן צו כזה, אין לתובעים זכות לבקש את מחיקת כתב ההגנה.

לדרישה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים טען הנתבע, כי לא צורף תצהיר לבקשה [תצהיר צורף לתשובת התובעים, ולא לבקשה המקורית – ר.ה.]; כי אין ממש בטענות התובעים לגופה של התביעה, שכן הם הודו בחובות והתחייבו לפרוע אותם בהסדרי חוב שצורפו לכתב התביעה; וכי הבקשה הוגשה עשרה חודשים לאחר הגשת התביעה, ויש בה משום ניסיון פסול להרחיב את יריעת טענות התביעה, באמצעות "מסע דיג" אחר מסמכים שיתמכו בטענות חדשות ואשר יהוו הרחבת חזית אסורה.

המסגרת הנורמטיבית

5. תקנות 112- 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) מסדירות את סמכות בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמכים, כללי וספציפי, וכן ליתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם.

תקנה 122 קובעת את הדין במידה ובעל דין אינו מקיים צו כאמור:

"122. בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו."

דיון והכרעה

6. אקדים אפילוג לפרולוג ואציין כי הבקשה למחיקת כתב הגנה ומתן פסק דין כנגד הנתבע נדחית, והבקשה לחיוב הנתבע להמציא מסמכים מתקבלת חלקית, כפי שיפורט להלן.

מחיקת כתב הגנה

7. סמכות בית המשפט מכוח תקנה 122 היא סמכות בשיקול דעת, ועליו להחליט אם למחוק את התביעה או שמא להאריך את המועד לקיום הצו או הצווים שהופרו על-ידי בעל הדין. על פי ההלכה הפסוקה, מחיקת כתב טענות עקב אי מילוי צו בית משפט תעשה במשורה ורק במקרים בהם הצד המפר איננו מקיים את הוראת בית המשפט בזדון או מתוך זלזול. כאמור בע"א 6528/99, בנק לאומי לישראל בע"מ נ. עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817 [2002]:

"מחיקת כתב-טענות של בעל-דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית-המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולוא גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית-המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות... אך אם נוכח בית-המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית-המשפט, עשוי בית-המשפט למחוק את כתב-טענותיו, ובית-המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך."

שיקול דעתו של בית המשפט, אם לקבל הבקשה או לדחות, שונה בין מקרה שבו הבקשה היא למחיקת כתב תביעה לבין מקרה שבו הבקשה היא למחיקת כתב הגנה. מחיקת תובענה איננה מהווה מעשה בית דין, בעוד מחיקת כתב הגנה היא בעלת משמעות דרסטית, ותוצאתה המעשית היא מתן פסק דין נגד הנתבע (ר' ע"א 2271/90, ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ. אמיר מרדכי, מו(3) 793 [1992]).

8. בענייננו, לא ניתן עד כה צו המחייב את הנתבע לגילוי מסמכים ספציפיים, ולא מדובר במקרה חריג של הפרה בוטה של צו שיפוטי. אבהיר כי הבקשה לגילוי מסמכים הוגשה באיחור, לאחר שהתובעים – שלא היו מיוצגים בתחילת ההליך – פנו לקבל ייעוץ משפטי והגישו את הבקשה לאחר שהיו אמורים להסתיים כל ההליכים המקדמיים בין הצדדים.

9. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי כי ראוי למחוק את כתב ההגנה מחמת אי מילוי החלטת בית המשפט מצד הנתבע. בשלב זה לא שוכנעתי כי מדובר בזלזול בהחלטות בית המשפט לא כל שכן, בפעולת זדון מצד הנתבע.

גילוי מסמכים ספציפיים

10. על פי ההלכה הפסוקה (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין [13.10.2009], בפסקה 18 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן) בית המשפט שוקל מחד גיסא, את הרלבנטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, ומאידך גיסא, את ההכבדה שבהטלת חובת הגילוי על הצד שכנגד.

נפסק ברע"א 3860/16, וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ [22.06.2016]:

"6. ...נקודת המוצא העקרונית בסוגיה זו היא של גילוי מרבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית, אינטרס חשיפת האמת ושיקולי יעילות...

7. עקרון הגילוי מהווה עם זאת נקודת מוצא בלבד, ולאחריה על מבקש העיון לעבור מספר משוכות. ראשית, יש להראות כי המסמכים רלבנטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים. בהתאם למתווה המקובל בפסיקה, השיקול העיקרי במסגרת בחינת הרלבנטיות הוא תלותו של המבקש באותם מסמכים לשם בירור המחלוקת. מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלבנטיות ישירה או עקיפה להליך... עם זאת, אין בכך כדי לפתוח פתח לקבלת כל מסמך המצוי אצל הצד שכנגד. הפסיקה מכירה בהבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה...

8. לצד דרישת הרלבנטיות, יש לאזן בין הערכים השונים העומדים בבסיס הבקשה. במסגרת זו, על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד – את עקרון הגילוי ועוצמת התלות של המבקש במסמכים לשם בירור המחלוקת; ומנגד – את מידת ההכבדה על הצד האחר; יעילות ההליך המשפטי; פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת איזון זו, נשקלת גם עוצמתה של רלבנטיות הגילוי, בהתאם לנסיבות ולערכים המונחים על כל אחת מכפות המאזניים".

על פי הלכה זו התובעים נדרשים להוכיח, בראש ובראשונה, כי המסמכים שהם מבקשים שהנתבע יגלה להם, הם רלבנטיים.

11. בענייננו, התובעים ביקש לקבל עותקים משלושים ושישה סוגי מסמכים שונים שלטענתם בידי הנתבע. הצדדים התייחסו בטענותיהם באריכות למסמכים השונים שגילויים התבקש.

שקלתי את עמדות הצדדים: מצד אחד, אין לחייב את הנתבע לגלות מסמכים שאין להם כל רלבנטיות למחלוקת כפי שהיא עולה מכתבי הטענות. בנוסף, יש לבחון את ההכבדה שתיגרם לנתבע בשל הצורך לגלות את המסמכים המבוקשים. מצד שני, ברור רצונם של התובעים להוכיח טענותיהם והקושי הקיים לעשות זאת כל עוד אין בידם את מלוא המסמכים בעניינם, המצויים ברשות הנתבע.

כאמור לעיל, ההלכה הפסוקה אינה דורשת כי מבקש הגילוי יצביע על זיקה ממשית למסמכים, ודי בכך כי יש אפשרות כי המסמכים יסייעו לתובעים בבירור המחלוקת. ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193, בעמ' 197-196 [2002], נקבע כי:

"לאור לשונן של התקנות קמה השאלה אם ניתן לבקש בגדרן עיון בסוגי מסמכים, או שמא מוגבל המבקש לציון מסמכים ספציפיים בלבד. מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת."

12. על בנק, בשל אופיו כנותן שירות מהותי ללקוחות רבים, חלה חובה נרחבת של גילוי, מעבר לחובה המוטלת על צד פרטי לסכסוך משפטי. בשל כך, נחקקו כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992 (להלן: כללי הגילוי).

אמנם, לא כל המסמכים שנדרשו בענייננו על ידי התובעים נכללים בהוראות כללי הגילוי, ולכך אתייחס בהמשך. עם זאת, בעצם קיום הכללים יש כדי להעיד על קיומו של נטל מיוחד המוטל על תאגיד בנקאי. בנק נדרש להעביר מידע ומסמכים ללקוח, לשם שקיפות מלאה וסיוע בהבנה של החיובים המוטלים עליו, בהתנהלותו מול הבנק.

להלן התייחסות למסמכים המבוקשים, כאשר המספור מפנה לסעיפי הבקשה.

מסמכים שהועברו לתובעים בעבר, באופן סדיר במהלך השנים

13. בנוגע למסמכים שיפורט להלן, הבקשה מתקבלת. לא ניתן לקבוע כי הבקשה לקבל מסמכים – אשר הנתבע טוען כי הועברו כבר בעבר לתובעים – היא בגדר "מסע דיג" או כי אינם רלבנטיים לבירור המחלוקת.

דפי חשבון, הסכמי מסגרת אשראי והלוואות, מסמכים המעידים על בטחונות שניתנו במסגרת החשבונות שנוהלו, פירוט תשלומים שנעשו וכיוב' כולם ב"גרעין הקשה" של מערכת היחסים ההדדית שבין הבנק ללקוחו.

מסמכים אלה הנתבע מחוייב להעביר על פי כללי הגילוי, וככל שלא נשמרו על ידי התובעים, אין לשלול מהתובעים את האפשרות לקבלם פעם נוספת.

לנוכח ההכבדה המוטלת על הנתבע באיתור המסמכים והעתקתם, אני מורה לנתבע להעביר עותקים מהמסמכים לידי התובעים, בכפוף לתשלום הוצאותיהם לאיתור וצילום המסמכים, בתעריף המקובל אצל הנתבע.

14. כפועל יוצא, הנתבע יעביר לתובעים העתקים מהמסמכים הבאים:

סעיף 11.1 - דפי חשבון של החשבון נשוא התיק משנת 2008 ועד היום.

סעיף 11.11 - כל הסכמי מסגרת האשראי בחשבון נשוא התיק ממועד פתיחתו.

סעיף 11.18 - מסמכים הנוגעים/הקשורים ללוח סילוקין וריכוז הלוואות מיום פתיחת החשבון ועד היום, הכולל מועדי פירעון ו/או פירעון מוקדם וזאת מעבר למסגרות האשראי בחשבון נשוא התיק.

סעיף 11.19 - מסמכים המפרטים את כל הלוואות האון קול מפתיחת החשבון ועד היום.

סעיף 11.20 - ערבויות/ בטחונות/ מסמכים המעידים על מתן בטחונות שניתנו בחשבון נשוא התביעה.

סעיף 11.25 - דפי חשבון של החשבון הפרטי שמספרו 33683 של ישר יורם ויפה שהתנהל שבסניף רחובות משנת 2008 ועד היום.

סעיף 11.26 - הודעות, מסמכים והסכמי הלוואה ובכלל זה לוחות סילוקין, הנוגעים לכל ההלוואות שניטלו בחשבון הפרטי מפתיחתו ועד היום, כולל מסמכים והודעות ביחס לפריעת הלוואות אלו.

סעיף 11.9 - מסמכי האובליגו של החברה המצויים בנתבע ממועד פתיחת החשבון ועד למועד הגשת התביעה.

סעיף 11.10 - כל ההסכמים/הודעות על ביטול הסכמים ובכלל זה הסכמי הלוואות והסכמי ליווי עסקי.

סעיף 11.34 - כל מסמכי האובליגו ממועד פתיחת החשבון הפרטי ועד היום.

סעיף 11.35 - כל המסמכים הנוגעים למסגרת האשראי או הבטוחות בחשבון הפרטי בתיק ממועד פתיחתו ועד היום.

סעיף 11.36 - מסמכים המפרטים את כל הלוואות האון קול מפתיחת החשבון הפרטי ועד היום.

מסמכים שהועברו לתובעים בעבר, לאחר פגישות או בקשות ספיציפיות:

15. מאחר ועל פי טענת הנתבע, המסמכים הבאים הועברו כבר לתובעים, יש לאפשר לנתובעים לקבל העתקים נוספים שלהם, ככל שלא נשמרו על ידם. לאחר בחינת מהות המסמכים, אני קובעת כי מדובר בסוגי מסמכים שעשויים להיות רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים. עם זאת, ובדומה להוראה שניתנה בסעיף 13, הנתבע זכאי להחזר הוצאותיו בגין איתור וצילום המסמכים, בתעריף המקובל אצלו.

16. כפועל יוצא, הנתבע יעביר לתובעים העתקים מהמסמכים הבאים, בכפוף לתשלום הוצאות איתור והעתקה:

סעיף 11.2 - פרוטוקולים של ישיבות שנגעו לחשבון נשוא התיק בהשתתפות מי מהתובעים או מי מטעמם.

סעיף 11.27 - פרוטוקולים של ישיבות שנגעו לחשבון הפרטי בהשתתפות מי מהתובעים או מי מטעמם.

סעיף 11.3- פרוטוקולים של ישיבות שנגעו לחשבון נשוא התיק שלא בהשתתפות מי מהתובעים או מי מטעמם.

סעיף 11.4- פרוטוקולים פנימיים שנערכו ביחס לחשבון.

סעיף 11.28- פרוטוקולים של ישיבות שנגעו לחשבון הפרטי שלא בהשתתפות מי מהתובעים או מי מטעמם.

סעיף 11.29 פרוטוקולים פנימיים שנערכו ביחס לחשבון הפרטי.

חלופת תשדורת דוא"ל בין ב"כ התובעים לבין הנתבע

17. סעיף 11.14 עניינו בחלופת תשדורות דואר אלקטרוני בין עורכת הדין אורית פישלר מטעם התובעים לבין מחלקת הליווי של הנתבע.

בבקשה נרשם כי "בידי התובעים תשתשואר דואר אלקטרוני, מיום 2.6.16 בשעה 15:40...". כאשר התובעים מחזיקים את המסמך, לא ברורה בקשתם לקבל אותו מהנתבע.

מכל מקום, מדובר במסמכים שמקורם צריך להיות בידי התובעים, או למצער, בידי עוה"ד מטעמם. בהעדר הבהרה כי פנו לעוה"ד אשר סירבה להעביר מסמכים אלה לתובעים, או הבהרה אחרת לצורך לקבלם כעת מהנתבע, אינני מחייבת את הנתבע לפעול לאיתור מסמכים אלה.

על כן, אני דוחה את הבקשה בנוגע למסמכים אלה.

מסמכים פנימיים של הנתבע, שהועברו בעבר לתובעים:

18. התביעה הוגשה בטענה כי מחלקת הגבייה הפרה נוהלים הנוגעים למתן אשראי לתובעים, ודרשה החזר הלוואות חרף הסכמות ובניגוד למקובל.

על מנת לאפשר לתובעים לנסות ולהוכיח טענות אלו, ישנה רלבנטיות למסמכים שנתבקשו ויפורטו להלן, הנוגעים להתנהלות התובעים מול מחלקת הגבייה בנתבע.

במיוחד נכון הדבר בנוגע למסמכים, שהועברו בעבר לתובעים על ידי הנתבע: מתוך כלל המסמכים הפנימיים שהתובעים עותרים לגלות בהליך זה, נכללים מסמכים רבים שכבר הועברו לתובעים, בהתאם לטענות הנתבע בתגובתו.

לא מצאתי כי יש לשלול מהתובעים את האפשרות לקבל העתקים נוסף מאלה, בכפוף לתשלום הוצאות הנתבע לאיתורם והעתקתם.

19. הנתבע יעביר לתובעים העתקים של המסמכים הבאים, בכפוף לתשלום הוצאות איתור והעתקה:

סעיף 11.5 - תשדורות דואר אלקטרוני פנימיים וחיצוניים שנשלחו בעניין החשבון נשוא התיק.

סעיף 11.6 - תשדורות דואר אלקטרוני של הגב' הדר שגיא ו/או הגב' יוחי עמרני ממחלקת הגבייה המחליפים של חיים גלוביץ מתאריך 8/14 ועד היום, כולל תשדורות ביניהם ו/או לסניף ברחובות.

סעיף 11.7 - כל התכתובות בין מי מפקידי הנתבע לבין דוד זילכה, מנהל אגף הבקרה, הגבייה והציות ו/או החלטות שיצאו תחת ידו בקשר לחשבון נשוא התיק.

סעיף 11.8 - כל ההמלצות שניתנו בעניין החשבון למתן אשראי או הלוואות ובכלל זה כל המסמכים של ועדות האשראי.

סעיף 11.15 - פירוט הניסיונות ו/או פניות בדואר אלקטרוני ו/או כל תכתובת אחרת ו/או המלצה שנעשו בין מחלקת הגבייה לבין מרכז עסקים שפלה בנתבע ביחס להחזרת החשבון נשוא התיק לניהול במחלקת העסקים וסירוב מחלקת העסקים להעברה זו. כמו כן ציון מועד הפגישה שנערכה, המשתתפים והמצאת הפרוטוקול של הפגישה/ות שנערכה/ו.

סעיף 11.30 - תשדורות דואר אלקטרוני פנימיים וחיצוניים שנשלחו בעניין החשבון הפרטי.

סעיף 11.31 - תשדורות דואר אלקטרוני של הגב' הדר שגיא ו/או הגב' יוחי עמרני ממחלקת הגבייה המחליפים של חיים גלוביץ מתאריך 8/14 ועד היום, כולל תשדורות ביניהם ו/או לסניף ברחובות לעניין החשבון הפרטי.

סעיף 11.32 - כל התכתובות בין מי מפקידי הנתבע לבין דוד זילכה, מנהל אגף הבקרה, הגבייה והציות ו/או החלטות שיצאו תחת ידו בקשר לחשבון הפרטי.

סעיף 11.33 - כל ההמלצות שניתנו בעניין החשבון הפרטי למתן אשראי או הלוואות ובכלל זה כל המסמכים של ועדות האשראי.

מסמכים פנימיים של הנתבע, שלא הועברו בעבר לתובעים:

20. התובעים ביקשו לקבל מסמכים פנימיים, לרבות ממצאי בדיקות ותחלופת דוא"ל בין עובדי הנתבע.

ברע"א 6823/05 אברהם רואימי נ' בנק לאומי לישראל [12.01.2016] נקבע (בפסקה 7):

"באשר לסעיף 2.11 העוסק כאמור בהודעות דואר אלקטרוני - מחד כבר נפסק על-ידי בית משפט זה כי בית המשפט יתיר עיון גם בסוגי מסמכים, מקום בו אין ביכולתו של בעל דין להצביע על מסמך ספציפי (ראו רע"א 2534/0 הנ"ל)... מאידך, קיים חשש, ובצדק, כי בקשת גילוי רחבה כגון זו תכביד בכל זאת באופן בלתי סביר על הבנק. במסגרת מכלול השיקולים העומדים על הפרק, וכדי לא להכביד במידה מוגזמת על הבנק מחד, וכדי לאפשר למבקש לנהל הגנתו, כמו גם לסייע לבית המשפט לחשוף את האמת, החלטתי לחייב את הבנק בגילוי הודעות דואר אלקטרוני המכילות את המילה "רואימי" או את מספר התיק הפנימי בבנק המשתייך למבקש. החיפוש יוגבל למחשבי עובדי הבנק שעסקו בעניינה של ההלוואה..."

בת.א. (מחוזי מרכז) 26401-10-09, זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [29.11.2010] נקבע כך:

"19. אני סבור כי המסמכים המצויים "בתיקי הלקוח" של התובעות המוחזקים בידי הנתבעים עשויים לסייע לבירורן של המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים ובכך יהיה כדי לסייע אף לבית המשפט בחקר האמת. המחלוקות בין הצדדים, כפי שהן עולות מכתב התביעה ומכתב ההגנה נוגעות לפרשנותו של החוזה, אשר יכול שתלמד "גם מהתנהגותם של הצדדים לאחר מעשה, אם זו עשויה ללמד מה היתה כוונת המתקשרים...

24. באשר לבקשת התובעות להורות על גילוי כל הודעות הדואר האלקטרוני אשר הוחלפו בין עובדי הנתבעים לבין עצמם ו/או בין עובדי הנתבעים לבין כל גורם מחוץ לנתבעים בקשר עם ההלוואה, אני סבור כי מן הדין לקבל גם בקשה זו...

25. השוואת נסיבות המקרה שלפני למקרה שנדון בפס"ד רואימי מביאה למסקנה כי אף במקרה הנוכחי יהא זה ראוי ומוצדק להיעתר לבקשת התובעות לגילוי הודעות הדואר האלקטרוני הנוגעות להלוואה נשוא התובענה ולריבית ההפרה אשר התובעות חוייבו בתשלומה לנתבעים בגין נטילת ההלוואה.

במקרה שלפני בקשת הגילוי מתייחסת להודעות דואר אלקטרוני שהוחלפו "בקשר עם ההלוואה" בלבד... בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי מדובר בגילוי נדרש של "איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה" ולא ב"מסע דיג של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת" שאין להתירו...

...הבנקים מהווים את הנתבעים בתובענה שלפני, ואין זה, לכאורה, מובן מאליו כי יש להם אינטרס בהצגת כל המסמכים הנוגעים להתחייבויותיהן ולזכויותיהן של התובעות כלפיהן...

26. לאור כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעים לגלות בתצהיר את כל הודעות הדואר האלקטרוני שהוחלפו בין עובדי הנתבעים לבין עצמם ו/או בין עובדי הנתבעים לבין כל גורם מחוץ לנתבעים "בקשר עם ההלוואה", המכילות את המילה "זאבי" או את מספר התיק הפנימי בבנקים הנתבעים המתייחס לכל אחת מבין שתי התובעות..."

21. בענייננו, מצאתי כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך, ויש לאפשר לתובעים לעיין בהם, ככל שאלה נוגעים לניהול חשבונותיהם בבנק או להחלטות שהתקבלו בעניינם של התובעים.

על כן, אני מורה לנתבע להעביר לתובעים את המסמכים הבאים:

סעיף 11.12 - פרוטוקול הישיבה במחלקת הליווי עם הגב' שירלי מישאל מיום 08.12.13 בשעה 13:00 (או בסמוך למועד זה).

סעיף 11.13 - חלופת תשדורות דואר אלקטרוני ו/או הפנייה של מר חיים גלוביץ למחלקת הליווי שכולל את המלצותיו ו/או מי מטעם הנתבע.

סעיף 11.16 - קבלת ממצאי הבדיקה שערך הנתבע (בין פקידי הנתבע ובין לכלכלנית מטעמו) לעניין שומת הנכס של אמו של התובע 2, שניתן כבטוחה לאשראי או להלוואה של התובעים או מי מהם.

סעיף 11.17 - פרוטוקול הפגישות שנערכו עם התובעים (או מי מטעמם) ועם מנהלת האגף העסקי של הסניף, לאחר החלפתו של מנהל סניף הבנק ברחובות.

נהלים פנימיים של הנתבע

22. המסמכים הנוגעים לנהלים הפנימיים של הנתבע, רלבנטיים ככל שהתובעים יבקשו להוכיח כי הנתבע חרג בעניינם מהמקובל והמוסכם. הנתבע טען לחיסיון המסמכים הכלולים בסעיפים 22-23, אשר הועברו במסגרת מו"מ בין הצדדים.

אין מדובר בבקשה להגיש את המסמכים כראיה בתיק, אלא בגילוי מסמכים בין הצדדים, ועל כן אם המסמכים הועברו בין הצדדים במועד מוקדם יותר, אין לגבייהם חיסיון בין הצדדים לבין עצמם. מעבר לכך, המבוקש בסעיפים אלה מתייחס לנהלי הנתבע ולא לתכתובת בין הצדדים, נציגיהם או באי כוחם.

לנוכח האמור, מצאתי לקבל את הבקשה לחייב את הנתבע להעביר עותקים של הנהלים הפנימיים – בהעדר טענה לחיסיון מהותי החל עליהם.

23. הנתבע יפעל להעביר לתובעים מסמכים אלה:

סעיף 11.21 - נהלי הנתבע ביחס לניהול חשבון במחלקת הגבייה, ובכלל זה מתן אשראי להמשך ניהול החשבון כפי שנעשה באגף הגבייה.

סעיף 11.22- נהלי הנתבע ביחס לתנאי מתן אשראי לחברה.

סעיף 11.23 - נהלי הנתבע בדבר הטיפול בפניות שנעשות לנתבע על ידי לקוחות.

24. הנתבע אינו נדרש להעביר לתובעים את המסמכים שנדרשו בסעיף 11.24 - נהלים המתירים גריסת פניות של לקוחות וחוסר התייחסות ומתן מענה לפניות לקוחות. על פניו, דרישה זו היא קנטרנית, והמידע הנדרש לתובעים יהיה, קרוב לוודאי, כלול במסגרת הנהלים שנתבקשו בסעיף 11.23.

הטענה להרחבת חזית

25. אין במסירת מסמכים על פי החלטה זו, כדי להתיר הרחבת חזית, או למנוע מהנתבע לטעון כי התובעים חורגים מתחום המחלוקת שהוגדרה בכתבי הטענות. ככל שיש בידי הנתבע טענה מסוג זה, היא שמורה לו וניתן יהיה להעלותה במועד המתאים.

סוף דבר

26. הבקשה למחיקת כתב ההגנה – נדחית.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים - מתקבלת בחלקה: הנתבע נדרש להעביר לתובעים את המסמכים שפורטו בסעיפים 14, 16, 19, 21 ו- 23 לעיל.

27. בנוגע למסמכים שנזכרו בסעיפים 21 ו- 23 להחלטה זו, הנתבע יעביר עותק מהם לב"כ התובעים, בתוך 21 ימים.

28. בנוגע למסמכים שנזכרו בסעיפים 14, 15 ו- 19, הנתבע זכאי להחזר הוצאותיו. באשר למסמכים אלה, יפעל הנתבע בשלב ראשון לאיתור המסמכים, יבחן את היקף המסמכים ויעביר לתובעים פירוט ההוצאות הנדרשות, לרבות אופן חישובם, בתוך 10 ימים. התובעים ישלמו את ההוצאות בהתאם לתעריף המקובל בבנק, בתוך 10 ימים ממועד קבלת הדרישה.

המסמכים יועברו לב"כ התובעים בתוך 14 ימים ממועד קבלת התשלום.

מובהר כי באם התובעים לא ישלמו את הוצאות האיתור וההעתקה של המסמכים כאמור לעיל, יהא בכך ויתור על בקשתם לקבל את המסמכים, והנתבע יוכל לפנות לבית המשפט לבקש לפסוק לטובתו הוצאות בגין הליך האיתור של המסמכים (להבדיל מעלות העתקם בפועל).

29. לנוכח התוצאה המעורבת – ובשים לב לעיכוב בהגשת הבקשה לגילוי מסמכים, לאחר המועד שנקבע לסיום ההליכים המקדמיים - אין צו להוצאות.

30. בהמשך להחלטתי מיום 04.08.16, אני מאריכה את המועד להגשת ראיות הצדדים, כך שהתובעים יגישו ראיותיהם רק לאחר קבלת המסמכים מהנתבע. לפיכך, אלה המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעם הצדדים:

התובעים, עד ליום 10.10.16.

הנתבעים, עד ליום 20.11.16.

העתק מכל מסמך יועבר לצד שכנגד, במקביל להגשתו לבית המשפט.

31. כל צד יהיה רשאי לבקש לראות בתצהיר שהוגש בתיק בשלב קודם כתצהיר עדות ראשית מטעמו, ובלבד שימסור הודעה מתאימה על כך במסגרת המועד שנקבע להגשת ראיותיו.

32. על מנת לאפשר דיון ענייני בתיק, קדם המשפט שנקבע ליום 21.09.16 יידחה למועד מאוחר יותר, לאחר שיוגשו ראיות הצדדים.

קדם משפט נוסף יתקיים ביום 29.11.16 בשעה 10:00.

33. המזכירות תשלח העתק החלטה זו צדדים. קבלת ההחלטה כמוה כקבלת זימון לדיון שנקבע.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ו, 17 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.