הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 04.01.16 למתן צו מניעה זמני. בהחלטה שניתנה נקבע כי יוצא צו מניעה זמני כנגד המבקשים האוסר על מימוש נכסיהם המשועבדים, בכפוף להפקדת סכומים שונים שנקבעו בהחלטה, לגבי כל נכס שאליו התייחס צו המניעה הזמני, כך שהמבקשים יוכלו לבחור איזה סכומים יפקידו "בתמורה" לצורך כניסתו של צו המניעה הזמני לתוקף לגבי נכס אחד או יותר.

2. המבקשים הגישו ביום 20.01.16 בקשה לעיון חוזר בהחלטה (להלן: "הבקשה") ובמסגרתה טענו כי טענותיהם הוצגו ותוארו בהחלטת בית המשפט באופן שונה מהותית מהטענות הנכונות, וכי לגישת המבקשים, שגה בית המשפט במספר קביעות שנתבקש לשנותן - בהערכתו את שיקולי היושר; בהערכתו כי ישנן סתירות בין תצהירי המבקש; בהערכת זכות התביעה הלכאורית; ובקביעת סכומי העירבון לצורך כניסת הצו לתוקף לנכסים השונים.

3. לאחר הגשת הבקשה לראשונה, ניתנה החלטה ביום 20.01.15, בה נתבקשו המבקשים להבהיר את הבסיס לבקשה, בשים לב לסמכותו המוגבלת של בית משפט לעיין מחדש בהחלטה למתן צו מניעה זמני. הבקשה הוגשה בשנית, כאשר נטען בה כי בית המשפט לא נתן משקל לחוסר אמינות המשיב; נטען לגופה של התביעה; נטען כי היתה בדיון הרחבת חזית ושינוי גרסה מצד המשיב שלא קיבלו התייחסות בבקשה.

עוד נטען לגבי אי התאמה בין סכומי הפיקדון שנקבעו לצורך כניסתו לתוקף של צו המניעה בנוגע לנכסים השונים, לבין שווים. לחילופין, נתבקש בית המשפט לדחות את המועד להפקדת הערבויות עד ליום 04.05.16.

4. בתגובת המשיב נטען, כי אין בידי המבקשים להצביע על נסיבות שהשתנו או על עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ואין זה אלא חזרה על טענות בבקשה למתן צו מניעה זמני ובסיכומים שהוגשו מטעמם. לגישת המשיב, לא מולאו התנאים הקבועים בהוראות התקנה 368(א) לתקנות סדר דין אזרחי. לגופה של הבקשה נטען כי הטענות לעניין גובה העירבון נטעו בעלמא, ללא ראיה באשר לשווי הנכסים השונים; כי אין ממש בהצעה לצמצם את גובה העירבון כנגד מימוש נכסים; וכי ההצעה למימוש הדירה אינה ישימה בשל תביעות שהגישו אחיו ואמו של המבקש 2, לביטול שעבוד הדירה.

5. לתשובת המבקשים צורפו מסמכים התומכים בטענות המבקשים לעניין שווי הנכסים, וניתן פירוט להצעות המבקשים, כי בית המשפט יאפשר להם לפעול לצמצום החוב, ככל הנראה בכוונה כי הדבר ייעשה "בתמורה" למתן צו המניעה ללא הפקדת עירבון, או בכדי להביא לסיום ההליך בכלל.

המסגרת המשפטית

6. תקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את סמכותו של בית המשפט לחזור ולעיין בהחלטה למתן צו זמני:

"(א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו."

7. בע"א 9396/00, קרנית - קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים נ. אלי זנגי, פ"ד נה(3) 537, 540 [2001] קבעה כב' השופטת בייניש בכל הנוגע לזכות להגיש בקשה לעיון חוזר כדלקמן:

"עם זאת, בעיקרון, אין מניעה שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטת ביניים שנתן שעניינה צו זמני, בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. יודגש כי המקרים שבהם ישנה בית המשפט מהחלטת ביניים שנתן ללא שינוי בנסיבות הם נדירים ביותר, ובית המשפט לא יתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר, אך אין לומר כי אין בידי בית המשפט סמכות לשוב ולעיין בהחלטתו – הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כך למשל, רשאי בית המשפט לחזור בו מהחלטת ביניים, ובכלל זה החלטת ביניים שעניינה מתן סעד זמני, אם נוכח לדעת שטעה".

לעניין נטל השכנוע, כי הבקשה לקיום עיון מחדש מוצדקת, נקבע ברע"א 1056/10, קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ. רוני אליעד [02.08.2010] בנוגע למגיש הבקשה (פסקה 3 לפסק הדין):

"עליו להוכיח התקיימותם של 'טעמים מיוחדים המצדיקים זאת', על מנת למנוע שימוש לרעה של הליך החריג של עיון מחדש... העילה המרכזית לעיון חוזר הינה נסיבות חדשות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית... כאשר לא חל שינוי בנסיבות כאמור, עדיין נתונה לערכאה שנתנה את ההחלטה הסמכות לשנותה, אולם הלכה פסוקה היא כי הדבר ייעשה רק 'במקרים נדירים ביותר', כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית."

מן הכלל אל הפרט

8. על פי ההלכות המובאות לעיל, עיון מחדש ייעשה רק בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים של שינוי נסיבות, כחלופה להגשת ערעור על ההחלטה. במקרים בהם לא היה שינוי נסיבות כאמור, עיון מחדש יעשה במקרים נדירים עוד יותר.

9. חרף ההחלטה שניתנה, לא פורטו בבקשה החוזרת נסיבות חדשות או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן ההחלטה בבקשה לצו מניעה זמני. עוד לא נכללו בבקשה נימוקים כלשהם שיהיה בהם כדי להביא למסקנה שמקרה זה הוא מבין אותם "מקרים החריגים ביותר" המצדיקים בחינה מחדש של הבקשה, בלא שיש בפני בית המשפט נתונים, עובדות, ראיות או מסמכים חדשים, שלא הובאו בפני בטרם מתן ההחלטה בבקשה.

הנתונים באשר לשווי הנכסים שהובאו, לא הובאו על ידי המבקשים בשלב קודם של הדיון בבקשה למתן הסעד הזמני, ולא ניתן הסבר מדוע הם מצורפים לראשונה במסגרת התשובה לתגובת המשיב, בבקשה לעיון בחוזר בהחלטה שניתנה. בשל כך, אין אפשרות לקבל מסמכים נוספים כראיה לנטען על ידי המבקשים.

10. בחנתי את טענות המבקשים לגופן, בבקשה ובהבהרה והשלמה שהוגשה, וכן בתשובה לתגובת המשיב. לא מצאתי כי יש בהפניה להבדלים בין טענות המבקשים בבקשה למתן סעד זמני לבין תיאור הטענות בהחלטה שניתנה משום שוני מהותי, היורד לשורשו של עניין ומשפיע על אופן התפיסה וההבנה של עמדת המבקשים. עוד מצאתי כי הטענות בחלקן כנגד ההחלטה שניתנה הן בעלי אופי ערעורי: חזרתי ועיינתי בהחלטה שניתנה, ולא מצאתי כי יש מקום לשנות ממנה, או לשנות את סכומי הערובה שנקבעו.

11. לעניין הצעות המבקשים להקטנת החוב: מדובר בהצעה של המבקשים, שאין חובה על המשיב לקבל, כאשר הוא בחר שלא להמתין עוד לפירעון יתרת החוב של המבקשים, ולנקוט בהליכים משפטיים לצורך פירעון מלא. לעניין זה הבהירו המבקשים עצמם (סעיף 15.6 לתשובה) כי בית המשפט אינו יכול לחייב את המשיב לקבל ההצעה, אף אם היא לגישת המבקשים "ראויה נכונה והגיונית". מכל מקום, הצעות המבקשים להקטנת החוב אינן משליכות על ההחלטה שניתנה בבקשה למתן צו מניעה, או על סכום העירבון שנקבע.

12. ככל שהמבקשים סבורים שאין להם צורך בצו מניעה בהתייחס לאיזה מהנכסים, לא יפקידו את הערובה לצורך כניסתו לתוקף של הצו, וכפועל יוצא, יפקע הצו הארעי שניתן בנוגע לאותו נכס.

כך, אם המבקשים מעדיפים שצו המניעה לא יוותר בתוקפו בנוגע לכלי הצמ"ה לאור טענותיהם באשר לשווי כלי זה, יוכלו "להמיר" את הפיקדון כך שייזקף לטובת ערובה לצורך מתן צו מניעה המתייחס לנכס אחר, כך שיבוטל צו המניעה שניתן לגבי כלי הצמ"ה.

13. לעניין הארכת המועד: לא מצאתי כי יש מקום למתן הארכה המבוקשת, של 3 חודשים נוספים, להפקדת הערובה שנקבעה. עם זאת, וכדי לא להקשות על המבקשים יתר על המידה, כמו גם לאפשר להם לנקוט בהליך ערעור הנוגע להחלטתי מיום 04.01.16, אני מורה על הארכת המועד לביצוע ההפקדה, עד ליום 01.03.16.

סיכום

14. בנסיבות האמורות, אין בידי לקבל את הבקשה לעיון מחדש בהחלטה אודות קבלת הבקשה למתן צו מניעה זמני, בכפוף להפקדת הסכומים כפי שנקבע, והבקשה נדחית, בכפוף לדחיית מועד ביצוע ההפקדה כאמור בסיפא לסעיף 13 לעיל.

15. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בגין הגשת בקשה זו, בסך 1,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.