הצדדים הודיעו (בבקשה 39) כי הגיעו להסכם פשרה, המבוסס על נספח שינויים להסכם המכר מיום 4.2.2016 ולפיו התובעים ירכשו את הדירה נשוא התביעה תמורת סך של 1,050,000 ₪ והכל כמפורט בנספח. נספח השינויים צורף כנספח א' להודעה על הסכם פשרה.

הצדדים ביקשו לתת להסכם תוקף של פסק דין ולמחוק את שתי התובענות.

הצדדים הותירו את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

בהתאם למוסכם, אני נותנת להסכם הפשרה תוקף של פסק דין ומורה על מחיקת התובענות שבכותרת.

באשר להוצאות, משהשכילו הצדדים להגיע להסדר פשרה, ברוח המלצות בית המשפט, ומשלא התבררו עד תום ולא הוכרעו הטענות ההדדיות, לא מצאתי לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים.

יש לזכור כי התמונה הראייתית שהובאה לפניי היא חלקית בלבד, שכן שלב ההוכחות נקטע לצורך הליכי מו"מ לפשרה. במצב דברים זה,, ומשעסקינן בתביעות הדדיות, וכאשר ברי כי לשני הצדדים נגרם חסרון כיס כתוצאה מניהול ההליכים, אני סבורה כי אין זה ראוי לפסוק הוצאות.

ניתן היום, י"ב סיוון תשע"ז, 06 יוני 2017, בהעדר הצדדים.