14 אוגוסט 2019

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא

החלטה

לפניי בקשת הנתבע להורות על מינוי מומחה אחר בתיק. לאחר שעיינתי בטענות הנתבע בעניין, החלטתי לדחות את הבקשה מהטעמים שלהלן.

1. בהתאם להנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה "בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים", מינוי מומחה אחר ייעשה במקרים בהם נמצאי כי: המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם.
2. איני מסכימה לטענה כי חוות הדעת אינה פוזיטיבית. אמת כי מסקנתו של המומחה בדבר הליקוי ממנו סובל התובע לא נקבעה באופן חד-משמעי. יחד עם זאת, אין לומר כי מדובר בקביעה שעל דרך השלילה, שכן המומחה פירט בחוות דעתו את הממצאים שהובילו להערכתו שמדובר בדלקת מפרקים ניוונית ולא בתהליך זיהומי. אי לכך, יש להתייחס למילים בהן נקט המומחה "אני נוטה לחשוב כי..." בראי ההלכה שנקבעה בעניין גלס (עב"ל (ארצי) 106/07 דורית גלס - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו](20.5.07)), לפיה יש לבחון מימרות אלו מתוך אספקלריה של מכלול הראיות וקביעותיו של המומחה.
3. כמו-כן, בניגוד לטענת הנתבע, המומחה התייחס לבדיקת ה-CT מיום 15.10.15, לרבות האפשרות לקיומו "שבר ישן" (ר' חוות דעתו מיום 7.9.17), באופן התואם את האמור במסמך הרפואי מביקורו של התובע אצל אורתופד מיום 4.11.15. ברי, כי עניין זה ייתר את הצורך בהפניית שאלת הבהרה בנושא. בסופו של דבר, המומחה קבע את מסקנותיו בידיעה שייתכן שהיה קיים "שבר ישן", אולם לא היה בכך לשנות את מסקנתו.
4. מעבר לאמור, לא מצאתי בין טענות הנתבע הצדקה למינוי מומחה אחר בהתאם להנחיות הנשיא. בהערת אגב אציין, כי הנתבע לא ביקש לבחון מינוי מומחה נוסף, ועל כן לא אדון באם התקיימו התנאים לכך.
5. ועם זאת ולמען שלמות התמונה נוכח הערותיו של הנתבע, בית הדין סבור כי יש מקום להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה. על כן יועברו למומחה השאלות הבאות:
   1. בחוות דעתך מיום 29.8.17 ציינת כי בהתאם לפענוח CT מיום 15.10.15, עולה "אי סדירות לאורך הקורטקס של הסקפואיד ייתכן שבר ישן". האם מסקנתך זו מבוססת על התרשמות ישירה מפענוח הCT? באיזו רמת וודאות ניתן לקבוע כי ישנו שבר? האם מבדיקות אחרות אותם ביצע התובע לא עולה קיומו של אותו שבר?
   2. בחוות דעתך מיום 29.8.17 ציינת "הנני סבור כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה, כל עוד שלא יוכח שעבר לקה בשבר בעצם הסקפואיד". גם בחוות דעתך מיום 21.10.18, ציינת כי "ידוע כי שבר בשורש כף היד הינו גורם סיכון להתפתחות של שינויים ניווניים". בהתאם לתשובותיך בסעיף א' לעיל, ולאור שאר גורמי הסיכון הקיימים בתובע כפי שפורטו בחוות דעתך, האם תנאי העבודה היוו את הגורם המשמעותי (ברמה של 20% לפחות) להתפתחות הליקוי אצל התובע?
6. סוף דבר, הבקשה נדחית. החלטה על העברת השאלות למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, (14 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.