18 אוקטובר 2018

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפני בקשה להוספת עובדות והפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה בית הדין.

הרקע לבקשה וטענות התובע

1. ביום 27.5.18 ניתנה החלטת בית הדין הדוחה את בקשת התובע למינוי מומחה רפואי אחר.
2. על החלטה זו הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, שנדחתה בהחלטת כבוד השופטת דוידוב-מוטולה מיום 1.7.18 (ר' בר"ע 29361-06-18).

בהחלטתה, ציינה השופטת את הדברים הבאים:

"מעבר לצורך אציין את הדברים הבאים:

1. בבקשת רשות הערעור מציין המבקש עובדות מפורטות יותר לגבי האירוע בעבודה מאלו שהועברו בהסכמה למומחה. העובדות שהועברו בהסכמה הן אכן, לכאורה, מצומצמות (ובהתאם ציין גם המומחה בחוות דעתו "ככל שניתן להבין מכתב ההחלטה של בית הדין"). ככל שהמבקש סבור כי העובדות הנוספות המפורטות על ידו (דוגמת המאמץ הרב אשר נטען כי נדרש להפעיל בעת ביצוע החיתוך) הן רלוונטיות, עליו לשקול להגיש לבית הדין האזורי בקשה להוספת עובדות (וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם צריך להיענות לבקשה כזו, ככל שתוגש, בהתחשב בין היתר בכך שהעובדות שהועברו למומחה הוסכמו בין הצדדים).
2. המבקש טוען כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות לרבות רטט, אך התיק בבית הדין האזורי מתנהל מתוך נקודת מוצא של תאונת עבודה במועד מוגדר, וככל שהמבקש סבור כי מחלתו נגרמה על דרך המיקרוטראומה או מחלת המקצוע - עליו לטעון זאת בפני בית הדין האזורי במפורש (ובמקרה כזה יש לבדוק בשלב ראשון אם העלה טענה כזו בפני המוסד, וייתכן שתידרש הגשת תביעה נפרדת).
3. אין בכל האמור לעיל כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה לבית הדין האזורי להפניית שאלות הבהרה נוספות, אך מוצע כי אלו תהיינה ממוקדות רלוונטיות וענייניות. ככל שתוגש בקשה כאמור, היא תיבחן על ידי בית הדין האזורי לפי מיטב שיפוטו (לאחר מתן הזדמנות למוסד להגיב לבקשה כמקובל)".
4. לפיכך, הגיש התובע את הבקשה שלפני. בבקשתו טען הוא כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין בהחלטת מינויו של המומחה הרפואי הינן מצומצמות ביותר והדבר יצר מצג שגוי בפני המומחה, שכן העובדות האמורות אינן מספקות מידע מספיק בכדי להחליט ולדון בשאלת הקשר הסיבתי. עוד טוען התובע כי היה על המומחה לבקש עובדות ורקע נוסף על אופי עבודתו של התובע. לטענת התובע עבודתו בייצור טכני הינה עבודה פיזית קשה, הכוללת פעולות חוזרות ונשנות במהלך כל יום עבודה, כאשר הוא מפעיל מאמץ פיזי גדול לשם חיתוך עם סכין גיליוטינה את רשת נייר ניקל, כאשר יד שמאל מחזיקה את הרשת ויד ימין חותכת אותה תוך הישענות בכפיפה על סכין החיתוך ועקב כך מרגיש התובע רטט בכל גופו. לטענת התובע, חוזר הוא על פעולה זו שוב ושוב במהלך יום עבודה, תוך כיפוף ופיתול הצוואר והגב.
5. לאור האמור ביקש התובע כי בית הדין יתיר לו להפנות אל המומחה את אופי עבודתו כפי שתיאר אותה בתביעתו לבית הדין ובבקשתו דנן וכן להציג בפני המומחה תמונות הממחישות את אופי עבודתו.
6. עוד טען התובע כי המומחה התייחס בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה לגורמים חיצוניים שאינם רלוונטיים בעוד שמעולם לא בדק את התובע ולכן לא ברור מדוע ייחס לנתונים חיצוניים חשיבות ולא לתאונתו של התובע מיום 18.12.14.
7. לפיכך ביקש התובע להפנות אל המומחה שאלות הבהרה נוספות, כדלקמן:
8. האם לאחר אופי ביצוע עבודתו של התובע ולאחר הצגת מכלול העובדות הנוספות המומחה מסיק את אותה המסקנה כי אין קשר סיבתי בין התאונה של התובע ביום 18.12.14 לבין פגיעותיו בידו בצווארו ובגבו, וזאת בהיחשב באופי עבודתו של התובע אשר היה ביצוע תנועות חוזרות של עמוד השדרה הצוואר והגב עם כפיפה ונטייה קדימה של הגב לעבר סכין גיליוטינה, כאשר בעת החיתוך הרשת ניקל גופו של התובע היה זז רוטט.
9. האם המומחה יחס חשיבות כי התובע הפעיל מאמץ גדול בעת החיתוך, וכי עבודתו של התובע הינה עבודה פיזית קשה, בפרט כאשר עבודתו הוחלפה במכשיר לחיתוך רשת הניקל?
10. המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע סובל מעבר גנטי או מעבר אורתופדי, באיזה מסמך ספציפי ראה המומחה את עברו האורתופדי של התובע בפרט לפגיעותיו של התובע מיום התאונה הנדונה?
11. חרף החלטות בית הדין מיום 19.8.18 ומיום 22.9.18 בה התריע בית הדין כי בהיעדר תגובה תינתן החלטה, לא הגיב הנתבע לבקשת התובע.

דיון והכרעה

1. לאחר בחינת בקשת התובע ובשים לב להחלטת בית הדין הארצי, שוכנעתי כי דינה להתקבל בחלקה.
2. בבקשתו, תיאר התובע את אופי עבודתו אותה הוא מבקש להעביר למומחה, כך:

"א. אופי עבודתו של התובע היה ביצוע תנועות חוזרות של עמוד השדרה הצוואר והגב עם כפיפה ונטייה קדימה של הגב לעבר סכין גיליוטינה, כאשר בעת החיתוך הרשת ניקל גופו של התובע היה זז רוטט.

ב. התובע עבד בעבודה פיזית קשה במהלך עבודתו והן ביום פגיעתו בתאונת העבודה ביום 18.12.14.

ג. התובע הפעיל מאמץ פיזי גדול ביום 18.12.14, ו/או לחילופין הפעיל מאמץ פיזי במהלך כל תקופת עבודתו אצל המעסיק".

1. עם זאת עיון בתביעתו למוסד לביטוח לאומי מעלה כי טען שם התובע לאירוע תאונתי שארע לו ביום 18.12.14 עת חתך רשת ניקל עם גיליוטינה, כשלפתע הרגיש כאבים בגב, צוואר ויד שמאל.
2. כך בתביעתו שהוגשה לבית הדין כלל לא פורטו נסיבות ואופי עבודתו כלל.
3. בהתאם לכך ביום 29.1.17 התקיים דיון מקדמי בתיק לפני כב' השופטת, ס. הנשיאה, הדס יהלום שם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינויו של מומחה רפואי וכן הסכימו על העובדות אשר יופנו אל המומחה בהחלטת המינוי. יש לציין כי התובע היה מיוצג על ידי באת כוחו לכל אורך ההליך.
4. רוב העובדות אותן מבקש התובע להפנות אל המומחה בשלב זה של ההליך, לאחר מתן חוות דעת ותשובות לשאלות ההבהרה, אינן עולות בקנה אחד עם תביעתו בגין תאונת עבודה במועד מוגדר בזמן ובמקום, כפי שטען בתביעתו למוסד לביטוח לאומי, אלא נדמה כי טוען הוא כעת כי מחלתו נגרמה על דרך המיקרוטראומה או מחלת מקצוע. ובית הדין אינו מוסמך לדון בשאלות אלו במסגרת התיק דנן לאור העובדה כי התובע לא העלה טענות אלו לפני המוסד לביטוח לאומי בתביעתו שם. ואם מבקש הוא לעשות כן, עליו להגיש תביעה נפרדת למוסד לביטוח לאומי.
5. משהצדדים הגיעו להסכמות בדבר מינוי המומחה וכן בדבר העובדות שיופנו אליו, חלף קיום הליך הוכחות לשם הדיון בשאלה האם כלל התרחש לתובע אירוע תאונתי ביום 18.12.14, אם לאו, לא שוכנעתי כי יש לאפשר לתובע להוסיף עובדות חדשות כעת, עיקר מקום כי לא בא זכרן בכתב תביעתו לבית הדין או במהלך הדיון המקדמי.
6. עם זאת, משטען התובע עוד בתביעתו למוסד לביטוח לאומי כי בעת ביצוע פעולת חתיכת רשת הניקל, השקיע מאמץ רב ונוכח היעדר התגובה של המוסד לביטוח לאומי לבקשת התובע, חרף החלטות בית הדין. מצאתי כי יש להעביר אל המומחה עובדה זו.
7. כמו כן שוכנעתי כי , התמונות של התובע חותך רשתות, יימסרו למומחה כדי להבהיר את התשתית העובדתית.
8. לאור האמור שוכנעתי כי יש להעביר אל המומחה את שאלות ההבהרה א ו-ב, בשינויים המחייבים.
9. באשר לשאלה ג, בדבר עברו של התובע וההתייחסות למסמכים הרפואיים, ענה על כך המומחה הרפואי בתשובותיו לשאלות ההבהרה ותשובותיו נסרקו לתיק בית הדין ביום 1.2.18.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה.
2. החלטה תועבר למומחה בנפרד.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ט, (18 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.