19 ינואר 2019

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפניי בקשת התובע כי בית הדין ישקול בשנית מינוי מומחה נוסף בעניינו של התובע ולחילופין ייעתר לבקשת התובע לצרף חוות דעת מומחה מטעמו לצורך הוכחת תביעתו.
2. חרף החלטת בית הדין, לא הוגשה תגובה מטעם הנתבע.

רקע לבקשה

1. ביום 29.1.17 התקיים דיון מקדמי בתיק לפני כב' סגנית הנשיאה, השופטת הדס יהלום. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 18.12.14 לבין מצבו של התובע. הצדדים הסכימו על העובדות שיועברו למומחה.
2. לפיכך מונה ד"ר אסא לב-אל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין ביום 20.2.17.
3. ביום 8.6.17 התקבלה חוות דעתו של המומחה, שם קבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו של התובע לאירוע מיום 18.12.14, כפי שתואר בהחלטת בית הדין.
4. ביום 28.12.17 נעתר בית הדין לבקשת התובע להעברת שאלות הבהרה למומחה.

לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הגיש התובע את בקשתו לפסילת המומחה ומינוי מומחה. בבקשתו זו טען התובע, בין היתר, כי המומחה התעלם ממסמכים; קבע כי הינו סובל מעבר גנטי זאת חרף העובדה שאין בעברו פגיעות אורתופדיות וכן כי תשובותיו אינן מנומקות וכי הוא נעול על מסקנותיו.

ביום 27.5.18 דחה בית הדין את בקשת התובע. לפיכך ערער התובע לבית הדין הארצי, אשר דחה את ערעורו בשאלת מינוי מומחה נוסף. עם זאת בית הדין הארצי התיר לתובע להגיש בקשה להפניית עובדות ושאלות הבהרה נוספות למומחה.

1. ביום 19.8.18 הגיש התובע בקשה להפניית עובדות ושאלות הבהרה נוספות למומחה. בקשתו התקבלה בחלקה, ביום 18.10.18, וכך הועברו למומחה עובדות ושאלות הבהרה נוספות וכן תמונותיו של התובע בעבודתו.
2. ביום 3.12.18 התקבלה תשובת המומחה על שאלות ההבהרה הנוספות שהועברו אליו. המומחה השיב, תוך הנמקה והסבר, כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 18.12.14 לבין מצבו של התובע.
3. ביום 3.12.18 ניתנה החלטת בית הדין המורה לצדדים על הגשת סיכומים מטעמם.
4. חלף הגשת סיכומים מטעמו, הגיש התובע את בקשתו זו.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה ושאלות ההבהרה הנוספות שהופנו אליו, ובהתאם להנחיות שפורטו בסעיפים 5-7 להחלטתי מיום 27.5.18, לא שוכנעתי כי יש להתיר מינוי מומחה נוסף. שכן לא התקיימו אף לא אחת מהסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף. המומחה לא סטה מהעובדות הקבועות בהחלטת בית הדין ונתן מענה ברור לכל השאלות שהוצגו לו, לרבות שאלות ההבהרה.
2. אף בקשתו של התובע להיעתר להמצאת חוות דעת מטעמו, לצורך הוכחת תביעתו, דינה להידחות.
3. הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.1999).
4. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).
5. כך שבבוא בית הדין לפסוק בתחום הרפואי, בתיקי ביטוח לאומי, אין הוא נותן את פסק דינו על בסיס חוות הדעת של הצדדים, וזאת בשונה מתיקי נזקי גוף, אלא על בסיס חוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, שהינו אובייקטיבי.
6. בענייננו, התובע לא ביקש עובר למתן חוות הדעת של מומחה בית הדין, כי תועבר לעיונו חוות דעת מטעמו. ומנוסח הבקשה אף לא ברור כי אכן יש בידו חוות דעת שכזו. ואם ישנה, תמוהה החלטת התובע שלא להגישה עד למועד כתיבת שורות אלו. התובע העלה את בקשתו, לראשונה, בשלב זה לאחר קבלת חוות דעת ממומחה בית הדין; מענה לשאלות ההבהרה; החלטת בית הדין בשאלת מינויו של מומחה אחר או נוסף; הכרעת בית הדין הארצי בבר"ע בשאלת מינוי מומחה נוסף והעברת עובדות ושאלות הבהרה נוספות למומחה. לאור האמור, לא שוכנעתי כי יש לעצור את ההליך על מנת לאפשר לתובע, בשלב מתקדם זה של ההליך, עובר להגשת סיכומי הצדדים, להגיש חוות דעת מטעמו.
7. לאור האמור, הבקשה נדחית.
8. התובע יגיש את סיכומיו לא יאוחר מיום 5.2.19.
9. הנתבע יגיש את סיכומיו לא יאוחר מיום 20.2.19.
10. לעיוני ליום 5.2.19.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ט, (19 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.