28 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

החלטה

המומחה, פרופ' מנחם גרוס, מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה הבאות בקשר עם חוות דעתו בתיק:

1. קבעת כי התובעת סובלת מליקוי שמיעה תחושתי עצבי בשתי האוזניים – מאיזה מועד ניתן לקבוע כי הליקוי קיים? כיצד הדבר משפיע על קביעת הקשר הסיבתי לחבלה?
2. האם התובעת סובלת מטנטון על פי החומר הרפואי שבפניך?
3. האם ליקוי השמיעה ו/או הטנטון שהתובעת סובלת מהם אופייניים לתוצאה של חבלה כפי שתוארה בפניך?
4. האם על פי חוות דעתך, העובדה שהתובעת התלוננה לראשונה על ליקוי שמיעה וטנטון בחודש 7/12 בעוד שהחבלה היתה בתאריך 27.2.12, היא הסיבה היחידה להעדר קשר סיבתי בין השניים, או שקיימות סיבות נוספות?

אנא פרט.

1. פרטת בחוות דעתך תלונות של התובעת על סחרחורת, צפצופים, איבוד משקל, אטימות באוזן שמאל, טנטון באוזן שמאל, לחץ באוזניים – כולן ממועדים שקדמו לחבלה, אך לא הסברת – האם וכיצד יש בתלונות אלו כדי להשפיע על קביעת הקשר הסיבתי בין ליקויי התובעת בתחום א.א.ג לבין החבלה?
2. האם תלונות התובעת ו/או ממצאים קליניים לאחר החבלה מעידים על החמרת מצבה לאחר החבלה?
3. אם השבת בחיוב – האם אין הדבר מעיד על קשר סיבתי בין החבלה לבין החמרת המצב? אנא פרט.
4. ציינת בחוות הדעת כי פער הזמנים של כ-4-5 חודשים בין החבלה לבין התלונות על אטימות באוזניים וטנטון, הוא טווח זמן ארוך מהסביר לקביעת קשר סיבתי בין השניים. האם תוכל להפנות לספרות רפואית הקובעת זאת?
5. האם על פי תיקה הרפואי של התובעת קיים בסיס לסבור כי ייתכן שהתובעת התעכבה עם תלונותיה ביחס לליקויי השמיעה/טנטון, לנוכח צורך לטפל בליקויים דחופים יותר? האם יש בכך כדי לשנות מעמדתך בתיק?
6. מהן התלונות האופייניות שיעלו בעקבות חבלה שגרמה לפגיעה בשמיעה בטווח זמן של שבועות בודדים ממועד החבלה ומדוע העדרן מעיד על העדר קשר סיבתי בין החבלה לבין הליקוי?
7. האם נכון שפתולוגיה א.א.ג מתגבשת על פני זמן גם במקרה של חבלה? אם כן – מה פרק הזמן מאז הטראומה בו ניתן לקבוע שהתגבשה פתולוגיה של שמיעה/החמרה בשמיעה/טנטון?

המומחה ישיב ככל שניתן בתוך 14 ימים.

עיון.

ניתנה היום, י' חשוון תשפ"א, (28 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.