הכרעה בסוגיית סעד כינוס הנכסים:

נתבע 2: עמדת התובעות מתקבלת לתיק; ב"כ התובעות ימציא את ההחלטה מיום 15.1.2017 בצירוף הודעה זו וההחלטה הנוכחית אל ב"כ נתבע 2. בהיעדר הסתייגות מנומקת כדבעי בתוך 7 ימים – על יסוד העובדה שמדובר בסעד שנכלל בהסכם אליו הגיעו שני צדדים (מיוצגים) – תיחתם פסיקתה הכוללת את סעד כינוס הנכסים, בכפוף להגשת כתב ערובה, בהתאם לטופס 46 שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

נתבע 3: המסירה לנתבע 3 מאושרת. הסעד העיקרי על פי התביעה הוא סילוק יד. מינוי כונס נכסים התבקש לצורך ביצוע הסעד העיקרי – סילוק יד. אין מדובר בסעד עצמאי. סעד של כינוס נכסים הוא סעד שנתון לשיקול הדעת של בית המשפט, שהרי הינתנו מחייב מתן הוראות, פיקוח וכיוצא באלה. בית המשפט רשאי אך אינו מחויב ליתן סעד כאמור, והוא יעשה כן "אם הדבר נראה לו צודק ונוח" (תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בחנתי בעיון רב את הנימוקים על פיהם מבוקש שיינתן סעד של כינוס נכסים, בד בבד עם מתן סעד של פינוי, אשר מתייחסים להליכי פינוי בכלל והליכי פינוי בשטחי שכונת הארגזים בפרט. לא שוכנעתי שקיים הכרח לבצע את הפינוי על ידי כונס נכסים, מהלך שהוצאותיו עבור הגורם כנגדו ניתן צו הפינוי הן גבוהות, והוא מחייב המשך של פיקוח, מעקב ומתן הוראות על ידי בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל, שלא לצורך. ביצוע של הליך פינוי על ידי כונס נכסים אינו מתבצע במועד שאינו מובא לידיעת הנתבע, ללא מסירה של הודעה מתאימה וללא התארגנות מתאימה (לרבות הסדר סיוע משטרתי, במידת הצורך). ניהול ההליך בלשכת ההוצאה לפועל – באופן המקובל והרגיל (שמביא בחשבון התנגדות אפשרית וכיוצא באלה) – נועד להבטיח יכולת להתמודד עם מצבים חריגים, מחד גיסא, ובמקביל – הוא מבטיח כי ההליך יבוצע ללא פגיעה בזכויות החייב (החייב ידע מהו מועד הפינוי או טווח המועדים ותינתן לו הזכות להתארגן). ניתן יהיה לבצע את ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל. אם הליך פינוי ראשון לא יצלח וב"כ התובעות יהיה סבור שקיים צורך לבצעו על ידי כונס נכסים – ניתן יהיה לעתור בבקשה מתאימה בלשכת ההוצאה לפועל. איני מאשר את סעד מינוי כונס הנכסים. פסיקתה – שאינה כוללת סעד כאמור – נחתמת על ידי במקביל למתן החלטה זו.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.