לפניי בקשה למחיקת כתב הגנה, על יסוד הטענה לפיה הנתבע לא פעל בהתאם להסדר דיוני – שקיבל תוקף של החלטה – בנושא ההליכים המקדמיים. לגופם של דברים, נטען שגילוי מסמכים כדין לא נערך (נשלח מכתב גילוי מסמכים שאינו תצהיר), מסמכים רלוונטיים לא צורפו ותשובות לשאלון לא ניתנו. הנתבע טוען כי גילוי מסמכים הוגש ביום 9.3.2017, ועמו תשובות לשאלון כמו גם מסמכים שונים. בתגובה לתשובה מציין ב"כ התובעות כי מכתב ב"כ הנתבע מיום 9.3.2017 התקבל בפועל רק ביום 1.5.2017, היינו – לאחר הגשת הבקשה (התגובה לתשובה נתמכת בתצהיר). עמדת התובעות מבוססת, בין היתר, על העובדה שמהמסמכים המצורפים לתגובה עולה שהם הופקו לכאורה במועד המאוחר ליום 9.3.2017.

מחיקה של כתב הגנה מהווה סעד קיצוני, שיש לנקוט רק במקרים חריגים ביותר. אין זהו המקרה המתאים.

מכתב גילוי מסמכים אינו בא בגדר תצהיר. לפיכך, על הנתבע להגיש תצהיר גילוי מסמכים. גם המענה לדרישה לקבלת מסמכים ספציפיים אמור להיעשות בתצהיר. לצד כל דרישה יש לציין האם המסמך קיים, אם לאו. לצד ציון העובדה האם המסמך קיים אם לאו ניתן לציין מדוע אין מקום לחשוף את המסמך.

הנתבע יגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין – ובו התייחסות פרטנית גם לדרישה לגלות מסמכים ספציפיים – בתוך 14 יום. אם יימנע הנתבע מלהגיש תצהיר פרטני או לגלות מסמך שלדעת התובעות הנתבע מחויב על פי דין לחשוף, ניתן לשוב ולהגיש בקשה, שתהא בה התייחסות פרטנית לדרישה, לתשובה של הנתבע ולאופי המסמך.

אקדים ואציין, למען הסדר הטוב, כי חלק מהמסמכים שגילויים נדרש הם מסמכים שאין מקום לגלותם, הן מחמת היעדר רלוונטיות והן מחמת חשש ממשי לפגיעה בפרטיות, לרבות של צדדים שלישיים. אם תוגש בקשה – ראוי שתיעשה הבחנה ביחס לכל מסמך ומסמך.

תשובות לשאלון ניתנו. גם אם הן ניתנו באיחור ולא במועד הנטען (אכן, קיימת תמיהה באשר למועד, לרבות בשים לב למועד הנחזה להיות מועד הפקתם של מסמכים שונים שצורפו לתשובה; איני מכריע בסוגיה, בין היתר מאחר וראוי לאפשר השלמת טיעון מטעם הנתבע לטענות במישור זה), אין מקום בנסיבות העניין למחוק את כתב ההגנה.

מובהר, למען הסדר הטוב, כי כל המועדים הקבועים בתיק עומדים על כנם.

בשלב זה לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בפסק-הדין.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ז, 19 יוני 2017, בהעדר הצדדים.