החלטה

1. בתאריך 11/12/17 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה (להלן:"הבקשה") למומחה הנוסף שמונה על ידי ביה"ד - הוא ד"ר דויד יפה (להלן:"המומחה הנוסף").

2. בתאריך 15/12/17 הגישה התובעת את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה ציינה מדוע היא מתנגדת להפניית שאלות ההבהרה למומחה.

3. בתאריך 31/12/17 התייחס הנתבע לתגובת התובעת והבהיר מדוע הוא עומד על הפניית השאלות.

4. רקע

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתה של התובעת להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית, ממנה היא סובלת לטענתה, כפגיעה בעבודה, בדרך של מחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה.

ב. בהתאם להסכמת הצדדים, מונה, ביום 8/6/17 המומחה הראשון (ד"ר א. שרצר - להלן:"המומחה הראשון") על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת, כקלדנית, בהתאם לעובדות עליהן הסכימו הצדדים, לבין הליקוי ממנו היא סובלת - תסמונת התעלה הקרפלית, וזאת אם על דרך המיקרוטראומה ואם על דרך של מחלת המקצוע, כל זאת על סמך החומר הרפואי שצורף להחלטת המינוי.

ג. המומחה הראשון הגיש את חוו"ד והתובעת ביקשה להפנות אליו שאלות הבהרה, לאחר שביה"ד נעתר לבקשתה, כמעט באופן מלא ולאחר שהמומחה הראשון השיב על שאלות ההבהרה היא הגישה בקשה למינוי מומחה אחר ו/או נוסף ולאחר שהנתבע הגיש תגובתו, נעתר ביה"ד לבקשתה והורה, בתאריך 16/8/17, על מינוי המומחה הנוסף.

ד. בתאריך 20/11/17 התקבלה חוות דעתו של המומחה הנוסף ובתאריך 11/12/17 הוגשה הבקשה.

5. להלן העובדות המוסכמות, שהועברו למומחה הנוסף:

א. התובעת ילידת 1977.

ב. התובעת עבדה מחודש 2/97 עד חודש 7/98 בתור מזכירה וקלדנית במשרד עו"ד.

ג. החל מחודש 8/00 ועד לחודש 12/02 עבדה התובעת כקלדנית בבתי המשפט הן ישירות והן באמצעות חברת כח אדם.

ד. החל מחודש 11/03 ועד לחודש 8/06, עבדה התובעת בהקלדות, בחברת חשמל.

6. להלן המסמכים הרפואיים שהועברו למומחה:

א. כרטיסים מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בעקבות בקשת הנתבע.

ב. המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהירה.

ג. המסמכים הרפואיים שהגישה ביום 5/6/17.

7. הבקשה

ואלו שאלות ההבהרה שביקש הנתבע להעביר למומחה הנוסף:

1. נכון שמחלת ה- CTS מוגדרת כמחלה ממקור תחלואתי פנימי עלום וכי ישנם גורמים פנימיים שונם למחלה, כגון: השמנת יתר, חוסר ויטמין B12 וכן עובדת היותה של התובעת אישה.

2. נכון אמנם שיש גם גורמים חיצוניים שונים למחלה, כגון: פעולות כיפוף מאומצות של שורש כף היד והפעלת כלים רוטטים. האם יהיה נכון שבעבודות הקלדה אין ממש כיפוף מאומץ של שורש כף היד לפחות לא ברף הקיצוני?

3. נכון שלתובעת קיימים גורמי הסיכון הפנימיים, אך לא קיימים גורמי הסיכון החיצוניים, שכן התובעת אינה מבצעת פעולות כיפוף מאומצות עם שורש כף היד.

4. מהי, לדעתך, מידת השפעתם של הגורמים התחלואתיים הפנימיים והחיצוניים אשר צוינו לעיל על הליקוי בידיי התובעת?

5. מהי מידת הקשר הסיבתי שהיה קובע המומחה בשים לב לגורמי הסיכון שצוינו לעיל.

6. האם היה נכון לומר כי בשים לב לגורמי הסיכון הרבים של התובעת ותנאי העבודה שלה הרי אין לקבוע קשר סיבתי בסבירות של מעל ל- 50%?

8. התגובה

להלן הטעמים בשלהם טענה התובעת כי יש לדחות את הבקשה:

א. כל השאלות אשר נמצאות בגוף הבקשה, זכו למענה נרחב ומפורט בחוות דעתו של המומחה הנוסף.

ב. באשר לשאלות 3+1 המומחה הנוסף ציין בחוו''ד כי "גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר, דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, עישון...".

כלומר - המומחה התייחס לגורמים הפנימיים. בנוסף, במסגרת תשובתו לשאלה הוא הוסיף וציין כי:"על פי התיאור ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו"צ בדרך של החמרה לאור הרקע הרפואי כולל השמנת יתר".

כפי שניתן לראות, המומחה התייחס באופן כללי לגורמים הפנימיים, וכן התייחס באופן ספציפי למצבה של התובעת, וקבע כי בסבירות של מעל 50% שקיים קש"ס על דרך החמרה.

ג. באשר לשאלה מס' 2 - המומחה הנוסף הקדיש שני עמודים מחוו"ד, במסגרתם סקר את כל הגישות הקיימות בעולם הרפואה, גם אלה אשר מכירות בקש"ס בין עבודת הקלדנות לבין וגם אלה אשר אינן מכירות בקש"ס. לאחר שקיים דיון מעמיק, אשר כלל ניתוח מאמרים וספרות, הוא קבע שיש להכיר בקש"ס, בדומה לקביעותיהם של ביה"ד, שקיים קש"ס בין עבודת הקלדנית לבין הופעת תסמונת ה- CTS.

ד. באשר לשאלות מס' 4 ו- 5 המומחה הנוסף השיב על שאלה זו בפירוט, וקבע שלאור העובדה כי התובעת סובלת ממחלות רקע, הרי שיש להכיר בתסמונת על דרך החמרה והרי ידוע כי עניין קביעת מידת הקש"ס - נתונה לועדה רפואית אשר עתידה לבדוק את התובעת.

ה. באשר לשאלה מס' 6 - המומחה הנוסף השיב, לאורך כל חוו"ד, על שאלה זו בפרטי פירוט, וקיים דיון מקיף ומעמיד בשאלה זו, ולאחר שקיים את הדיון המעמיד, קבע שיש להכיר בקש"ס, ולכן, ובנסיבות העניין, אין מקום לחזור ולהפנות למומחה שאלה אשר כבר השיב עליה.

9. התייחסות הנתבע לתגובת הנתבע

במסגרת התייחסותו לתגובת התובעת, הזכיר הנתבע כי מדובר בחוות דעת של מומחה נוסף, כאשר המומחה הראשון שלל קיומו של קש"ס.

כן טען הנתבע כי בהעדר אפשרות לחקור את המומחה הנוסף בחקריה נגדית הרי ששאלות הבהרה מהוות תחליף ולכן יש להתירן.

10. הכרעה

כידוע, מטרתן של שאלות הבהרה למומחה בית הדין, להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, הכל מתוך רצון, שעת יבוא בית הדין לכתוב את פסק דינו יהיו ברשותו הכלים המקצועיים/רפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה.

בנסיבות המקרה שלפניי ולאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהתייחסות וכן בחוות דעתו של המומחה הנוסף והואיל ויש צדק בטענות הנתבע לפיהן, שאלות הבהרה מהוות תחליף לחקירה נגדית של המומחה ולפיהן המומחה הראשון שלל קיומו של קש"ס, אך מאידך, יש צדק בחלק מטענות ב"כ התובעת לפיהן בהתייחס לחלק משאלות ההבהרה, ניתן למצוא תשובות מפורטות ומקיפות בחוות דעתו של המומחה הנוסף, החלטתי להעתר לבקשה באופן חלקי ולכן הריני קובעת כי אל המומחה הנוסף, תועברנה (בהחלטה שתינתן בנפרד) רק השאלות הבאות (אשר חלקן נוסחו אחרת מהאופן בו ניסחן הנתבע בבקשה):

1. מהי, לדעתך, מידת השפעתם של הגורמים התחלואתיים הפנימיים (כגון:השמנת יתר, חוסר ויטמין B12 וכן עובדת היותה אישה) והחיצוניים (כגון: כגון: פעולות כיפוף מאומצות של שורש כף היד והפעלת כלים רוטטים) על הליקוי בידיי התובעת?

2. האם יש בגורמי הסיכון הנ"ל, כדי לשנות את קביעת כבוד המומחה באשר למידת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לבין הליקוים בידיה?

11. כאמור לעיל, החלטה למומחה הנוסף, במסגרתה יפורטו השאלות שהפנייתן אושרה, תינתן בנפרד.

12. להמשך טיפול המזכירות.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, (1 בינואר, 2018), בהעדר הצדדים.