עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ מיום 24/5/2016, האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ שבכותרת נמסרה לו ביום 10/02/2016.

ביום מתן ההחלטה הנ"ל, הגיש החייב התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ולצדה בקשה להארכת מועד להגשתה.

לצד אלו, הגיש גם "בקשה לביטול הגבלות על החייב וצווים שניתנו במעמד צד אחד" בהם גם צו עיקול.

עיון בכתב התביעה מלמד, כי הנתבע עפ"י המפורט שם, ערב אישית להתחייבויותיה של חברת באראט, בערבות אוואל באמצעות חתימתו על שטר חוב שנחתם ביום 25/8/2013 (כתב הערבות צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

הנתבע הוא אביו של בעל המניות של החברה, אלכס יאיר באראט, אשר כנגדו ניתן צו כינוס נכסים ביום 10/12/2014. הנתבע היה מעורב בניהול החברה הנ"ל ורשאי היה להזמין סחורה בשמה מן התובעת.

נספח ג' (דף ובו פרטי הלקוח באראט נכסים והשקעות בע"מ ח"פ 513368217 מצפת) אינו קריא במלואו מגלה, ביחס למבקש כאן (פינקו), כי רשאי הוא להזמין סחורה בשם הנתבעת, לצד שמו של אחר.

המסמך אינו חתום ע"י החברה האמורה ומתחתיו שטר חוב, נטול סכום ומועד פירעון כלשהו שנעשה בידי החברה הנ"ל ובערבות אוואל הנחזית להיות של המבקש כאן, כמו גם חתימתו.

בבקשתו מכחיש המבקש, כי חתום הוא על שטר החוב, אולם, כאמור לעיל, שטר החוב אינו עילת התביעה אלא ערבותו לחובות החברה הנטענת ע"י התובעת.

בקשת המבקש לעיכוב הליכים ולביטול עיקול החשבון, הוגשה ביום 13/6/2016.

לימים בהסכמת התובעת, ניתנה החלטתי (מיום 19/6/2016) המבטלת את העיקול שהוטל על חשבון הנתבע בבנק דיסקונט.

בבקשה בה ניתנה החלטה זו הוסכם בין הצדדים, כי תשובת הזוכה לבקשה לעיכוב הליכים תינתן בתוך 14 יום והיא אכן הוגשה ביום 4/7/2016.

תשובה לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ולעיכוב הליכים:

יאמר תחילה, כי לא התבקשה תגובת המשיבה לעניין הארכת המועד שכן עניין זה ידון במעמד הצדדים בדיון שנקבע, בין היתר, בסוגיית הארכת המועד.

יאמר גם, כי עוד ביום 7/6/2016 ניתנה החלטה המציינת, כי לא לזוכה/ התובע להנגיש את תיק ההוצל"פ באמצעות צירופם של עשרות עמודים מתיק ההוצל"פ.

לכן, לא מובן מדוע מצאה לנכון התובעת/ המשיבה, לשוב ולצרף עשרות עמודים אלו לתשובה מיום 4/7/2016.

נראה, כי התובעת/המשיבה גמלה בלבה להרעיף עשרות רבות של עמודים מיותרים, חרף החלטה שכבר ניתנה בעניין זה.

באשר לעיכוב ההליכים סבורה התובעת, כי יש לדחות הבקשה, שכן מעצם הגשת הבקשה להארכת מועד עולה, כי ההתנגדות הוגשה שלא בעתה.

התשובה מציינת גם, כי האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ נמסרה ביום 10/02/2016 באמצעות הדבקה במען ולאחר שלושה ביקורים (אישור המסירה צורף כנספח 2 ותצהיר המוסר מיום 28/2/2016 כנספח 3).

בירור נוסף שנערך עם המוסר, מציינת התשובה, העלה, כי אין שחר לטענות החייב הנטענות כדי להתחמק מתשלום.

החייב השמיט מתצהירו את מענו ולא צירף סימוכין כלשהם להראות, כי אינו מתגורר במען בו בוצעה המסירה.

עפ"י מידע ממשרד הפנים (נספח 4), מענו הרשום זהה למען בו בוצעה המסירה.

התגובה נסחפת לעבר ההתנגדות עצמה ומשום מה מצאה לנכון התובעת לצרף ראיות חדשות לתיק בדמות תצלום צבעוני של השטר ותצהיר שזכרו לא היה בנמצא עד כה של הגב' ענבל כהן, מנהלת סניף המשיבה בראש פינה.

תשובת המבקש / הנתבע / המתנגד, הוגשה ביום 13/7/2016 (6 עמודים).

זו פותחת בהפניית תשומת הלב ל"עובדה" כי טענותיו הענייניות והמהותיות נותרו ללא מענה.

התגובה מציינת, כי המבקש לא טען מעולם שאינו מתגורר בכתובתו הרשומה ואף לא טען, כי אינו מודע להליך המתנהל כנגדו, אך טען, כי נודע לו אודות ההליך רק באמצעות עיקול שהושת עליו ובעניין זה – שותקת המשיבה.

התגובה מפנה לעבר ספק ביחס לאמיתות ההמצאה נוכח התמורה ששולמה לשליח.

גם המבקש מקדיש חלק נרחב מתשובתו לטעמים שמכוחם יש לקבל את ההתנגדות, שעה שהבקשה אינה אלא בקשה לעיכוב הליכים הוצאה לפועל בתיק בו הוגשה בקשה להארכת מועד.

סוף דבר במסגרת תשובה לתשובת הזוכה בבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ מתעלם מהסעד המבוקש בבקשה עצמה ומציע (לא לביהמ"ש, אלא ל"רשם ההוצל"פ הנכבד") להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, לקבל את ההתנגדות, ולעכב את ההליכים בתיק.

לתומי סברתי, כי החלטה זו נתונה בבקשה לעיכוב הליכים...

לא מובן לי מדוע מצאו שני הצדדים לקים את הדיון בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות עצמה בהתכתבות ולא במועד שנקבע לשם כך ביום 19/7/2016.

כך או אחרת, לא מצאתי בבקשת המבקש עילה לעיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק.

אפשר ופני הדברים היו נראים אחרת, אלמלא קדמה הבקשה לדיון בסוגיית הארכת המועד.

נוכח הכברת עשרות עמודים מיותרים בתשובת הזוכה, לא אעשה צו להוצאות כנגד החייב.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ו, 14 יולי 2016, בהעדר הצדדים.