רקע

ביום 24/05/16 הגיש החייב בקשותיו בתיק ההוצל"פ שבכותרת, כעולה מהחלטת רשם ההוצל"פ מיום הגשת הבקשה. ההחלטה קבעה, כי להתנגדות שהוגשה צורפה בקשה להארכת מועד. ביום 19/07/16 נידונה בפניי הבקשה להארכת מועד והבקשה למתן רשות להתגונן.

עובדות כתב התביעה

בכתב התביעה, תחת הכותרת "העובדות הרלוונטיות" נרשמו עובדות אלו:

בשנים 2013-2014 התקשרה התובעת, עם חברת "באראט אחזקות ונכסים בע"מ" (להלן: "החברה") ועם הנתבע (סע' 8 בכתב התביעה).

חרף הספקת המוזמן ע"י לחברה לשביעות רצונה ורצון הנתבע, "...לא שילם הנתבע את מלוא חובה של חברת באראט לתובעת כפי שהתחייב מראש ונותר חייב לתובעת ..."

ביום 01/07/14, הנתבע מסר לתובעת שיק (שיק מספר 6882, מועד פירעון 30/09/14, משוך על בנק אוצר החייל (נספח ח'), מחשבון החברה, ע"ס 4,991 ₪. השיק חולל על ידי הבנק הנמשך בשל "חשבון מוגבל".

חשבון החברה, כעולה מכתב התביעה מצוי תחת הגבלה, ע"פ מידע מבנק ישראל. (נספח ט).

כתב התביעה מגלה גם זאת:

הנתבע ערב אישית כלפי התובעת, בערבות אוול, לכל התחייבויות החברה בשל חתימתו כערב על שטר חוב, שנעשה ביום 25/08/13.

שטר החוב

שטר החוב אינו מסופרר, נחתם ב: "חצב נציגויות" ביום 25/8/13.

עושי השטר התחייבו לשלם לפקודת התובעת סכום שאינו נקוב בשטר.

לצד המקום שנועד לתעד את שמות עושי השטר נרשמו "החברה" בלא פרטי זיהוי. במקום שנועד לפרטי הזיהוי, ישנו שרבוט של חתימה כלשהי.

במקום שנועד ל"חתימה וחותמת של הלקוח" – ישנו שרבוט חתימה אך אין חותמת.

בחלקו התחתון של שטר החוב, תחת הכותרת "ערבות אוואל", נרשמו פרטי הנתבע לרבות מספר הזיהוי שלו, מענו ובהמשך ל"חתימה לאחר אימות" – שרבוט חתימה.

בשורה האחרונה נרשם, כי כהן ענבל מאשרת בחתימתה כי עושה השטר והערבים לו חתמו בפניה על השטר.

עובדות נוספות בכתב התביעה

כעולה מכתב התביעה, ביום 10/12/14, ניתן צו כינוס כנגד אלכס באראט [מנהל/בעל שליטה בחברה, כעולה מנספח 5(פרטי הלקוח)], ומשכך הנתבע היחיד הינו הנתבע שבכותרת. עוד נטען, כי ביום 01/07/14, הנתבע מסר לתובעת שיק (שיק מספר 6882, מועד פירעון 30/09/14, משוך על בנק אוצר החייל (נספח ח'), מחשבון החברה, ע"ס 4,991 ₪.

השיק חולל על ידי הבנק הנמשך בשל "חשבון מוגבל". כעולה מכתב התביעה, ביום 13/11/15, מסרה התובעת לנתבע, במסירה אישית, מכתב התראה לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצל"פ (נספח יא').

התנגדות הנתבע והבקשה להארכת מועד

ההתנגדות הוגשה ביום 29/05/16 והיא נסמכת בתצהיר הנתבע, שאינו מבחין בין הארכת המועד להתנגדות. כך מוצהר בו:

"אשתי ואני, בגילנו, נוהגים להישאר בביתנו ואיננו מרהים לצאת מן הבית" (סע' 1)

"מעולם לא זכיתי לביקור מצדה של התובעת ו/או מי מטעמה..." (סע' 2)

לעניין מועד הידיעה הראשון אודות הליכי ההוצל"פ מצהיר המבקש, כי היה זה עת ניסה להעביר בעלות ברכבו, כשנודע לו ממשרד הרישוי דבר קיומו של עיקול (סע' 3)

החתימה על השטר אינה חתימת הנתבע, כמוצהר בסעיף 5.

חקירת המצהיר

ביום 14/8/16, עמד הנתבע לחקירה נגדית על תצהירו מיום 16/5/16.

העד אישר את פרטי מענו (רחוב הגדוד השלישי בצפת), כי רכבו מעוקל, וכי מדי פעם הוא יוצא מביתו בעיקר לקופ"ח (ברכב).

בעל המניות בחברה הוא אלכס בנו.

כשנשאל אם אינו מכחיש את החוב אלא מכחיש את חתימתו על הערבות ענה – כי פרט לתיקון תקרים, לא חתם על מאומה אצל התובעת.

משהוצג לו שטר החוב הכחיש כי החתימה שם חתימתו היא.

העד העיד כי אף לא אחת מחמש החתימות שבנמצא, חתימתו היא.

"ענבל כהן" מצפת, ידועה לעד כמי שבפניה חתם על "פנצ'ר".

פרט ל"פנצ'ר" לא חתם שם על כלום.

העד העיד כי לא היו לו משאיות וכי אינו יודע מי הבעלים של משאיות עליהן נשאל.

לאחר הכרעה בהתנגדות הנתבע להגשת מוצג, הוחלט לקבלו, בלא להתייחס למשקלו הראייתי. (מש/1)

בהמשך, חתם המבקש חמש פעמים על דף ריק (מש/2).

סיכומים נשמעו בע"פ, בתום החקירה הנגדית.

סיכומי המבקש:

המבקש טען כי אינו חתום על כתב הערבות שצורף לתביעה.

התובעת עותרת לחיובו של הנתבע מכוח ערבות אישית, אולם אין עתירה כזו בכתב התביעה. הערבות כלל אינה אכיפה הואיל ואין מדובר ב"ערבות כללית" ואף לא נטען כך. המדובר ע"פ צרופות התביעה בערבות אוואל שטרית. שטר החוב מעולם לא הוצג לפירעון אף לא בדרך של הגשתו לביצוע.

בשטר לא ננקב סכום כלשהו ואף לא מועד פירעון.

לעניין הארכת המועד, העיד המבקש כי אינו מרבה לצאת מן הבית ועל כן תמוהה המסירה באמצעות הדבקה במען.

סיכומי המשיבה:

לעניין הארכת המועד, מציינת המשיבה כי, אין מחלוקת לעניין מען המבקש והוא העיד כי לא תמיד הוא בבית. המבקש לא זימן המוסר ולא העמידו לחקירה נגדית, ועל כן לא הרים הנטל המוטל עליו לסתור את עובדות המסירה.

המבקש נמנע מלציין מתי נודע לו אודות הליכי ההוצל"פ, אלא אך מתאר את נסיבות היוודעו לקיומם.

התובעת מציינת כי הנתבע ערב לחובות החברה ולא אך מכוח השטר.

מבקש לא צירף ולו ראשית ראיה (כגון, דוגמת חתימה מן הבנק) ולא ניתן להסתפק בהכחשתו את חתימותיו.

מענה הנתבע לסיכומי התובעת

אין מוטל על המתנגד לצרף ראיות לכתב ההתנגדות, להראות כי חתימתו זויפה. בימ"ש אינו מומחה להשוואת כתבי יד ומש/2 אינו מעלה ואינו מוריד, בזו העת.

סקרתי את הכתבים השייכים ודומה, כי יש ליתן למבקש ארכה להגשת התנגדותו כמו גם הרשות להתגונן:

הנטל לסתור את עובדות המסירה כפי שנקבעו בהחלטת רשם ההוצל"פ, רובץ לפתחו של החייב, הטוען אחרת מהן.

החייב כלל אינו יכול לסתור הנטל, בהסתפקו בקביעה כי לא הייתה הדבקה במען, בלא שיגרום לחקירתו הנגדית של המוסר, על תצהירו.

עם זאת , אין לקבל את עמדת התובעת, כי ערבותו של הנתבע על גבי שטר חוב שאינו נוקב בסכום כלשהו ובמועד פירעון כלשהו, כמוה כערבות הנתבע לכלל התחייבויות החברה כלפי התובעת, יהיו אשר יהיו.

אף לו ראיתי בערבות האוואל את שרואה בה התובעת, גם אז שיעור ערבותו של הערב / הנתבע, לא יכול לעלות על סכום השטר, היינו 0.00 ₪.

השטר לוקה בפגמים נוספים כעולה ממראה פני השטר: אין הוא חתום כדין בידי החברה (באין חותמת לצד החתימה, כמתחייב מהוראות הדין).

טענות ההגנה של המבקש כה מבוססות, עד כי סוגיית הארכה שביקש, נסוגה מפניהן.

את מחדלו להגיש התנגדות במועד הקבוע בחוק, ארפא באי זיכויו בשכ"ט עו"ד, שראוי היה להעניק לו, כמי שהתנגדותו התקבלה.

נתונה למבקש הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כב' הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כב' הרשמת.

הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו מעתה ועד להחלטה אחרת

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.