1. התביעה והתביעה שכנגד עוסקות בסכסוך שנתגלע בין יזמית פרויקט שיפוץ ובנייה (הנתבעת והתובעת שכנגד, "בוטיק") לבין קבלנית משנה אשר הועסקה בביצוע העבודות בפועל (התובעת והנתבעת שכנגד, "ניצנים"). סכום התביעה של ניצנים עומד על כ-4.25 מיליון ש"ח ואילו היקף התביעה שכנגד של בוטיק הוא כ-6.2 מיליון ש"ח.
2. בהליכים דנן קבועים מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, לקיום דיון קדם משפט נוסף וכן לדיון הוכחות.
3. בוטיק הגישה בקשה לחיוב ניצנים בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות משפט, למקרה שבתום הדיון ייפסקו הוצאות נגד ניצנים. ניצנים התנגדה לחיובה בהפקדת ערובה, ובאותו יום שהוגשה תשובתה לבקשת בוטיק, ניצנים הגישה בקשה מצדה לחייב את בוטיק בהפקדת ערובה להוצאות משפט שעשויות להיפסק במסגרת התביעה שכנגד.
4. כל צד טוען כי משנהו מצוי במצב פיננסי בלתי שפיר ועל כן קיים סיכון ממשי שהוצאות המשפט, ככל שייפסקו, לא ישולמו.

1. היות ושני הצדדים הם חברות בערבון מוגבל, חלות לגביהם הוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הלכות בתי המשפט בנושא זה מוכרות (אסמכתאות מובאות בסעיפים 5 עד 9 לבקשת בוטיק); לעניין השיקולים שיש להביא בחשבון בקבלת החלטה בדבר חיוב בהפקדת ערובה, ראו בפרט רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 11.2.2009). כידוע, כאשר תובעת היא חברה בערבון מוגבל, ברירת המחדל שנקבעה בחוק החברות היא חיוב החברה במתן ערובה לתשלום הוצאות.

1. לא ניתן בשלב זה של ההליכים לקבוע כי סיכויי התביעה, או סיכויי התביעה שכנגד, קלושים ביותר: הנסיבות מורכבות והדיון בתובענות יחייב בירור עובדתי מקיף (ונקבעו לשמיעת התיק ארבעה ימי הוכחות).
2. בוטיק ביקשה כי יוטל על ניצנים להפקיד ערובה להוצאות בסכום של 400,000 ש"ח ואילו ניצנים ביקשה כי בוטיק תחוייב בהפקדה של סכום "שלא יפחת מ... 700,000 ש"ח".

להלן אדון בבקשות כל אחת לפי תורה.

בקשת בוטיק

1. ראשית יוער כי הפנייתה הלקונית של בוטיק אל "מצבה הכלכלי הרע ממילא של ניצנים" נותרה ללא הוכחה של ממש (סעיף 18 לבקשתה של בוטיק). אציין כי דוחות כספיים של ניצנים לא הונחו בפני בית המשפט במסגרת בקשה זו.
2. נימוק עיקרי בבקשת בוטיק הוא ריבוי השעבודים הרשומים על נכסי ניצנים לפי מידע שהופק מרשם החברות. עיון במידע האמור מגלה כי (נכון ליום הפקת הפלט) היו שלושה שעבודים בתוקף: (א) שעבוד קבוע לטובת בנק הפועלים על פקדון כספי מסויים בסך 1.5 מיליון ש"ח, כאשר הסכום המובטח הוא ללא הגבלה; (ב) שעבוד לטובת בנק לאומי על חשבון בנק מסויים, כאשר הסכום המובטח הוא ללא הגבלה (אמנם הדבר לא נאמר במפורש אך דומה כי שעבוד זה הוא צף ועשוי לחול על הכספים שיימצאו בחשבון האמור מעת לעת);ו-(ג) שעבוד על פריט ציוד מסויים (גנרטור) לטובת חברה אחרת להבטחת חוב של כ-120 אלף ש"ח.

העיון במידע עוד מלמד כי שמונה שעבודים קודמים כבר סולקו (כאשר הסילוק האחרון היה בחודש יולי 2016).

לדעתי אין זה מפתיע למצוא אצל חברה העוסקת בבנייה שעבודים לטובת בנקים להבטחת אשראי הנלקח לצורך מימון פעילותה וכליווי לפרויקטים שונים. אין הדבר מעיד בהכרח כי לאותה חברה קשיי נזילות באופן כללי וכי תזרים ההכנסות שלה לא יאפשר, למשל, תשלום הוצאות משפט שעלולות להיפסק נגדה.

1. על פי מכתב מאת רו"ח חיים עזורי אשר הוגש על ידי ניצנים בתמיכה להתנגדותה לבקשת בוטיק, מחזור הפעילות של ניצנים בשנים 2015 ו-2016 הסתכם בסך של 57 מיליון ש"ח וכי לניצנים יתרות נזילות בבנקים בסך של 10 מיליון ש"ח. צודקת בוטיק כי היה מקום להגשת תצהיר בחתימת ידו של רו"ח עזורי ואילו ניצנים הסתפקה בצירוף מכתב כללי בלבד. גם לא הובהר במכתב באיזו מידה השעבודים הנ"ל כן עלולים לפגוע בנזילות הכספים המצויים בבנקים. עם זאת (ובהנחה כי האמור במכתב רואה החשבון מדוייק) מחזור הפעילות של ניצנים בשנים האחרונות הינו ממשי (אם כי הדבר איננו מבטיח לבדו איתנות פיננסית).
2. יש לציין כי על פי המידע מרשם החברות כל מניות ניצנים נמצאות בבעלות חברה אחרת בשם ניצנים אחזקות ופיננסים בע"מ. עובדה זו עשוייה לתמוך בחיוב בהפקדת ערובה בהתאם לתכלית העומדת מאחורי סעיף 353א לחוק החברות. עוד יוער כי אותה חברה אחרת אף התמנתה לדירקטורית היחידה בניצנים ביום 13.7.2017, דהיינו תוך כדי ההתדיינות בהליך דנן.
3. בוטיק מדגישה את העובדה כי מנהלה של ניצנים, מר דווידי, נעצר בחודש יוני השנה בקשר לפרשה של עבירות מס (חשבוניות פיקטיביות). לדעת בוטיק הסתבכות זו עלולה להשפיע על יכולתה של ניצנים לפרוע את חובותיה. ככל הנראה טרם הוגש כנגד מר דווידי או נגד ניצנים כתב אישום ואין וודאות כי הם אכן יואשמו בעבירות בהקשר זה. אף אם יינקטו בהמשך הליכים פליליים כאמור קשה להלום כי הדבר ישפיע באופן מעשי, ובעיתוי הרלבנטי, על היכולת לשלם הוצאות משפט בהליך דנן.
4. בוטיק ממשיכה ומדגישה את התנהלותה של ניצנים בהליכים דנן וטוענת כי מהתנהלות זו עולה חשש כי בסופו של יום ניצנים לא תשלם הוצאות משפט שעשויות להיפסק נגדה. הכוונה היא בעיקר לכך שניצנים איחרה באופן ממשי בהגשת כתב הגנה שכנגד וזאת מבלי לבקש ארכה מבית המשפט, וכך גם לגבי הגשת תצהיר גילוי מסמכים (כפי שנדרש על פי החלטת בית המשפט מיום 26.4.2017). מחדלים אלה אף הביאו את בוטיק להגיש בקשה למתן פסק דין בתביעה שכנגד בהעדר הגנה ובקשה למחיקתה של התביעה של ניצנים מחמת חוסר מעש. אמנם שתי הבקשות האמורות לא התקבלו על ידי, אולם יש במחדלים אלה מצדה של ניצנים חיזוק-מה לבקשת בוטיק לחייב את ניצנים בהפקדת ערובה.
5. לטעמי בקשתה של בוטיק לחייב את ניצנים להפקיד סך של 400,000 ש"ח היא מופרזת, אף אם התיק מורכב ומחייב השקעת משאבים ניכר. יש להיזהר שלא לנעול את שערי בית המשפט בפניה של ניצנים, אלא לקבוע סכום ערובה העומד ביחס סביר לסכום ההוצאות שיכול להיפסק בתום הדיון אם תביעתה של ניצנים תידחה.
6. על כן, מכוח סעיף 353א לחוק החברות מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה לניצנים להפקיד ערובה להוצאות משפט בסך 55,000 ש"ח, באמצעות פקדון מזומנים בקופת בית המשפט או באמצעות הפקדת ערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן. הערובה תופקד תוך 14 ימים מהיום והפקדתה היא תנאי להמשך שמיעת התביעה שהוגשה על ידי ניצנים (אך איננה קשורה לחובתה של ניצנים להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 31.12.2017).
7. כמו כן, בהמשך לסעיף 1(א) להחלטתי מיום 10.9.2017 (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון) אני מחייב את ניצנים לשלם הוצאות לטובת בוטיק בסך 2,500 ש"ח בשל השתלשלות הדברים אשר הביאו את בוטיק להגיש את שתי הבקשות המתוארות בסעיף 13 לעיל. תשלום הוצאות אלו תוך 30 ימים מהיום גם הוא תנאי להמשך שמיעת התביעה שהוגשה על ידי ניצנים.

בקשת ניצנים

1. כאמור, יחד עם תשובתה לבקשת בוטיק, הגישה ניצנים בקשה מקבילה מטעמה לחייב את בוטיק בהפקדת ערובה להוצאות למקרה שהתביעה שכנגד תידחה. התביעה שכנגד הוגשה על ידי בוטיק כשישה חודשים קודם לכן.
2. לדעתי במקרה זה יש מקום לאמץ (בכפוף לאמור בהמשך) את הגישה המצמצמת לפיה אין ברגיל להטיל על תובע שכנגד חובה להפקיד ערובה להוצאות. התובע שכנגד הוא זה ש"נגרר" למעשה לערכאות כנתבע, אף אם הוא איננו מוכרח להוסיף ולהגיש תביעה שכנגד. פסיקה בנושא זה מובאת בסעיפים 14, 15, 19, 20 ו-21 לתשובת בוטיק לבקשת ניצנים, ובנוסף ראו ת"א 3108-04 ברונסון ברנובסקי ובניו (1994) בע"מ נ' רפאל ואח' (ניתן ביום 4.6.2013) שם נאמר, בין השאר:

"בעובדה שמדובר בתביעה שכנגד אין כדי להוות מחסום או מתן פטור אוטומטי מהפקדת ערובה, שכן הנתבע הוא שבחר להגיש את התביעה שכנגד על אף שלא היה חייב לעשות כן. עם זאת, בבוא בית המשפט לשקול הפקדת ערובה או את גובה הערובה, במסגרת שיקוליו יביא בחשבון גם העובדה שמדובר בתביעה שכנגד, במיוחד כאשר שתי התביעה עוסקות בתשתית עובדתית זהה ומירב הצדדים הינם זהים. אין להתעלם גם מהעובדה שכאשר קיים דמיון במסכת העובדתית והמשפטית עליהן נשענות התביעה העיקרית והתביעה שכנגד, הרי שהנתבע בתביעה שכנגד אמנם נחשף לסיכון נוסף אך לא נדרש להשקיע משאבים רבים בהגנתו מעבר לאלה שהיה משקיע בלאו הכי בתביעה העיקרית, ויש בכך גם כדי להשפיע על גובה הערובה שתקבע..." (סעיף 11 להחלטה).

במקרה דנן הצדדים לתביעות הינם זהים וטענות הצדדים נוגעות לאותו פרויקט בנייה מסויים.

1. יוער כי אף לגבי בוטיק לא מונחים לפני דוחות כספיים.
2. גם ניצנים ניסתה להוכיח את העדר האיתנות הפיננסית של יריבתה באמצעות מידע על שעבודים הרובצים על נכסי בוטיק.

אכן הייתה סדרה של שעבודים, חלקם צף וחלקם קבוע, על נכסים וזכויות של בוטיק הקשורים לפרויקט מושא המחלוקת. השעבודים היו לטובת בנק הפועלים. אולם לפחות חמישה מתוך שישה שעבודים כבר סולקו, וככל הנראה הבנק אף הסכים לביטול השעבוד האחרון שנותר (נספח ה' לתשובת בוטיק).

1. בוטיק המציא מכתב מבנק הפועלים (המופנה אל בית המשפט) ובו נאמר כי בוטיק "[נמנית] על הלקוחות הטובים שלנו" וכי היא "מכבד[ת] את התחייבויותי[ה] כלפנו ... לשביעות רצוננו".
2. כמו כן בוטיק הגישה תצהיר מפי רו"ח נחום ולנשטיין, בו נאמר, בין השאר, כי לבוטיק "יתרות מזומנים זמינות בסך של למעלה מ-650,000 ש"ח" (סעיף 2) וכי "הפרויקטים המשמעותיים שבוטיק מבצעת בסכומים של מיליוני שקלים רבים ועומדת בהשלמתם מעידים על חברה איתנה שאין חשש ממשי כי זו תקרוס ותפסיק פעילותה." (סעיף 9).
3. להשלמת התמונה יוער כי במהלך דיון שהתקיים בתאריך 21.6.2016 בעניין בקשתה של ניצנים לסעד זמני, מר דני בשן, בעל מניות בבוטיק הסביר (שלא במסגרת מתן עדות) כי בוטיק הוקמה כחברה ייעודית לביצוע הפרויקט הנדון ופרט לפרויקט זה אין לה נכסים אחרים (דבר שאיננו בהכרח עולה בקנה אחד עם ניסוחו של רו"ח ולנשטיין בסעיף 9 לתצהירו, המצוטט לעיל, שם מוזכרים "פרוייקטים משמעותיים" בלשון רבים). מכל מקום, באותו דיון בפניי, מר בשן טרח להדגיש כי "נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות של בוטיק" (עמוד 44, שורה 26) וכי "... אין בעיה שנחתום ערבויות אם צריך" (עמוד 45, שורה 14).
4. על סמך מעט החומר המונח לפני, לא ניתן לומר כי האיתנות הפיננסית של בוטיק הינה מובנת מאליה. מנגד מתקבל הרושם כי בקשתה של ניצנים הוגשה בעיקר כ"מענה" לבקשת בוטיק ופחות מתוך חשש ליכולתה של בוטיק לשלם הוצאות. על כן, וחרף הנטייה הכללית שלא לחייב תובע שכנגד להפקיד ערובה להוצאות, לדעתי במקרה הנוכחי יש לחייב את מר דני בשן, ת.ז. 017350802 , בחתימה על ערבות אישית בלתי מוגבלת בזמן בסכום של 40,000 ש"ח להבטחת תשלום הוצאות משפט ככל שייפסקו הוצאות נגד בוטיק, וזאת כתנאי להמשך שמיעת התביעה שכנגד. כתב ערבות אישית כאמור יומצא לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום.
5. אשר על כן, הוחלט כאמור בסעיפים 15, 16 ו-24 לעיל.
6. אין צו להוצאות בנוגע לבקשות הנדונות עצמן.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה