1. בהתאם להחלטתי מיום 17.12.2017, על התובעת (ניצנים) היה להפקיד ערובה להוצאות משפט. ההחלטה האמורה ניתנה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הערובה לא הופקדה כנדרש במועד שנקבע לכך (ואף לא בתוך הארכה אשר הוסכמה בין הצדדים לבין עצמם שלא באישור בית המשפט).

1. כמו כן, לא הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע לכך בהחלטת בית המשפט מיום 10.9.2017.
2. אי לכך, בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות הנ"ל ועל פי בקשת הנתבעת (בוטיק), תביעת התובעת (התובענה העיקרית), נדחית בזה.
3. מובהר כי אין בפסק דין זה כדי להפסיק את התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי הנתבעת (בוטיק) (ולפיכך מועדי ההוכחות הקבועים לחודש אפריל השנה עומדים בעינם).
4. עוד מובהר כי אין בפסק דין זה כדי לגרוע מן האמור בסעיף 16 להחלטת בית המשפט מיום 17.12.2017.
5. מזכירות בית המשפט תמציא פסק דין זה לידי ב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה