12 נובמבר 2018

בפני: כב' השופטת מיכל פריימן

נציג ציבור (עובדים) מר יעקב בן הר

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דליה שפירא

החלטה

כללי

1. מר יעקב זילברמן (להלן: "התובע") הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"( תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת עור BCC.

לטענת התובע, מחלתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש במסגרת עבודתו כחוקר חוץ במוסד לביטוח לאומי.

2. תביעת התובע נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו.

3. לטענת הנתבע, עבודתו של התובע כחוקר לא כללה חשיפה מרובה לשמש ואין בתנאי עבודתו תשתית עובדתית העונה על דרישות תורת המיקרוטראומה.

4. התובע הגיש תצהיר מטעמו וכן זימן לעדות את מר מקמל יוסי אשר עבד איתו כחוקר אצל הנתבע.

הנתבע גבה הודעה ממנהלו של התובע, מר דוד זייד (להלן: "המנהל"), אולם הלה לא הוזמן להעיד בפנינו ולהיחקר על הודעתו בחקירה נגדית.

לאור התרשמותנו מהעדויות שבאו בפנינו, קובעים אנו את עובדות המקרה כדלקמן:

5. התובע יליד 1961.

6. במשך כ- 25 השנים האחרונות עובד התובע כחוקר חוץ במוסד לביטוח לאומי.

7. התובע עובד 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום וכן בשעות נוספות.

עד לפני כ-10 שנים עבד כ-50 שעות נוספות בחודש, היינו כ-10 שעות עבודה ביום. ב -10 השנים האחרונות היקף השעות הנוספות החודשיות ירד ל-35 ובהמשך ל-20 , כך שהתובע עובד בממוצע כ - 9 שעות ביום.

8. אין חולק כי עיקר עבודתו של התובע מתבצעת מחוץ למשרדו שבסניף הביטוח הלאומי.

ואולם, בעוד התובע העיד כי הוא שוהה כ-80% מהזמן בחקירות חוץ (7-8 שעות ביום), מהודעת המנהל עולה כי התובע נמצא בחקירות חוץ כ-4-5 שעות ביום בלבד.

העד מר מקמל העיד כי חקירות החוץ היו בהיקף של 5-6 שעות ביום (עמ' 6 לפרוטוקול).

9. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי יש לו משרד בסניף חיפה, וכי יש פעמים כי החקירה מתבצעת במשרד (עמ' 2 לפרוטוקול).

עוד העיד, כי בשנים האחרונות הוא "כן מדפיס יותר במשרד" (עמ' 4 לפרוטוקול).

10. גם העד מר יוסי מקמל העיד כי היה משרד בסניף אשר היו חוקרים גם בו.

עוד העיד, כי משנת 2015 נפח העבודה ירד בחצי והיום הוא יותר במשרד (עמ' 7 -8 לפרוטוקול).

11. על יסוד העדויות שבפנינו אנו קובעים כי עד שנת 2015 עבד התובע מחוץ למשרד, בחקירות חוץ, כ-6-7 שעות ביום, ומשנת 2015 כ-4 שעות ביום.

12. הצדדים נחלקו אף בשאלה, כמה זמן מתוך זמן עבודת השטח בחקירות החוץ חשוף התובע לשמש.

התובע טען כי חקירות החוץ כללו נסיעות, תצפיות ומעקבים וכן סיורים במפעלים באזור המפרץ (המדובר במפעלים עם שטחים גדולים אשר מרחק ההליכה בין המתקנים שבתוכם יכול שיגיע לקילומטר – שניים) בהם נדרש הוא לשהייה והליכה ממושכת בשמש.

התובע העריך כי 80% מהזמן היה חשוף לשמש.

בחקירתו בפנינו העיד, כי זמן החשיפה לשמש , כאשר הוא שוהה בתוך הרכב ומחוצה לו – "כ-70-80 אחוז מהזמן" (עמ' 4 לפרוטוקול).

המנהל העריך את זמן החשיפה לשמש עד כ – 30% מהזמן אולם תמך בעדות התובע כי התובע נדרש ללכת מרחקים של 1-2 ק"מ ברגל בתוך שטח המפעלים.

13. לאחר ששקלנו הראיות שבפנינו התרשמנו כי התובע נטה להפריז בהערכת זמני השהייה בשמש בעת חקירות החוץ.

חלקן של החקירות היו בתוך מבנים.

חלקן של החקירות דרשו נסיעות לא קצרות ברכב כאשר מדת החשיפה לשמש במצב זה הינה פחותה.

אף בתצפיות ומעקבים יש להניח מטבע הדברים כי חלקם היו בתוך הרכב או במקום מוסתר או מוצל שכן, סביר שחוקר אשר מבצע תצפית, ואפילו תהא זו תצפית קצרה – יחפש לעצמו נקודה מוצלת.

אנו מעריכים על כן את זמן החשיפה לשמש בעת ביצוע חקירות חוץ – בכמחצית ממשך זמן החקירה, היינו, כ-3.5 שעות ביום עד שנת 2015 וכשעתיים ביום משנת 2015 ואילך.

14. על יסוד האמור, מוצאים אנו כי יש למנות מומחה יועץ רפואי בתחום רפואת העור לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לשמש כפי שקבענו לעיל, ומחלת ה- BCC לה טוען.

15. ההחלטה בדבר מינוי מומחה תצא בנפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ט, (12 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.